1.1  Als aber der König David alt und hochbetagt war, konnte er nicht warm werden, obgleich man ihn mit Kleidern bedeckte. 1.2  Da sprachen seine Knechte zu ihm: Man sollte unserm Herrn, dem König, ein Mädchen, eine Jungfrau suchen, daß sie vor dem König stehe und seiner pflege und an seinem Busen schlafe und unsern Herrn, den König, wärme. 1.3  Und sie suchten ein schönes Mädchen in allen Landmarken Israels und fanden Abisag von Sunem, die brachten sie dem König. 1.4  Sie war aber ein sehr schönes Mädchen und pflegte den König und diente ihm. Aber der König erkannte sie nicht. 1.5  Adonia aber, der Sohn der Haggit, erhob sich und sprach: Ich will König werden! Und er verschaffte sich Wagen und Reiter und fünfzig Mann, die vor ihm herliefen. 1.6  Aber sein Vater hatte ihn nie betrübt Zeit seines Lebens, so daß er gesagt hätte: Warum tust du also? Auch war er sehr schön von Gestalt; und seine Mutter hatte ihn nach Absalom geboren. 1.7  Und er hatte eine Unterredung mit Joab, dem Sohne der Zeruja, und mit Abjatar, dem Priester; die halfen dem Adonia. 1.8  Aber der Priester Zadok und Benaja, Jojadas Sohn, und der Prophet Natan und Simei und Rei und die Helden Davids hielten es nicht mit Adonia. 1.9  Und als Adonia Schafe und Rinder und Mastvieh opferte bei dem Stein Sochelet, der neben dem Brunnen Rogel liegt, lud er alle seine Brüder, des Königs Söhne, und alle Männer Judas, des Königs Knechte, ein. 1.10  Aber den Propheten Natan und Benaja und die Helden und seinen Bruder Salomo lud er nicht ein. 1.11  Da sprach Natan zu Batseba, der Mutter Salomos: Hast du nicht gehört, daß Adonia, der Sohn der Haggit, König geworden ist ohne Wissen Davids, unseres Herrn? 1.12  Komm nun, ich will dir doch einen Rat geben, daß du dein Leben und das Leben deines Sohnes Salomo errettest. 1.13  Komm und gehe hinein zum König David und sprich zu ihm: «Hast du nicht, mein Herr und König, deiner Magd geschworen und gesagt: Dein Sohn Salomo soll König sein nach mir, und er soll auf meinem Throne sitzen? Warum ist denn Adonia König geworden?» 1.14  Siehe, während du noch dort bist und mit dem König redest, will ich nach dir hineinkommen und deine Worte bestätigen. 1.15  Da ging Batseba zum König in die Kammer hinein. Der König aber war sehr alt, und Abisag von Sunem diente dem König. 1.16  Und Batseba neigte und verbeugte sich vor dem König. Der König aber sprach: Was willst du? 1.17  Sie sprach zu ihm: Mein Herr, du hast deiner Magd bei dem HERRN, deinem Gott, geschworen: Dein Sohn Salomo soll König sein nach mir, und er soll auf meinem Throne sitzen! 1.18  Nun aber, siehe, ist Adonia König geworden; und mein Herr und König weiß nichts darum. 1.19  Er hat Ochsen und Mastvieh und viele Schafe geopfert und hat alle Söhne des Königs eingeladen, dazu Abjatar, den Priester, und Joab, den Feldhauptmann. Aber deinen Knecht Salomo hat er nicht eingeladen. 1.20  Du bist es aber, mein Herr und König, auf den die Augen von ganz Israel sehen, daß du anzeigest, wer nach meinem Herrn und König auf seinem Throne sitzen soll. 1.21  Wenn aber mein Herr und König bei seinen Vätern liegt, so werden ich und mein Sohn Salomo es büßen müssen! 1.22  Während sie noch also mit dem König redete, siehe, da kam der Prophet Natan. 1.23  Da meldete man dem König und sprach: Siehe, der Prophet Natan ist da! Und als er vor den König hineinkam, bückte er sich vor dem König mit dem Angesicht zur Erde. 1.24  Und Natan sprach: Mein Herr und König, hast du gesagt: «Adonia soll nach mir König sein und soll auf meinem Throne sitzen?» 1.25  Denn er ist heute hinabgegangen und hat Ochsen und Mastvieh und viele Schafe geopfert und hat alle Söhne des Königs eingeladen und die Hauptleute, dazu den Priester Abjatar. Und siehe, sie essen und trinken vor ihm und sagen: Es lebe der König Adonia! 1.26  Aber mich, deinen Knecht, und Zadok, den Priester, und Benaja, den Sohn Jojadas, und deinen Knecht Salomo hat er nicht eingeladen. 1.27  Ist das alles von meinem Herrn, dem König, befohlen worden, und hast du deinen Knecht nicht wissen lassen, wer auf dem Throne meines Herrn, des Königs, nach ihm sitzen soll? 1.28  Der König David antwortete und sprach: Rufe mir Batseba! Und sie kam hinein vor den König. 1.29  Und als sie vor dem König stand, schwur der König und sprach: So wahr der HERR lebt, der meine Seele aus aller Not erlöst hat, 1.30  ich will heute also tun, wie ich dir bei dem HERRN, dem Gott Israels, geschworen und gesagt habe: Salomo, dein Sohn, soll König nach mir sein, und er soll für mich auf meinem Throne sitzen! 1.31  Da verneigte sich Batseba mit ihrem Angesicht zur Erde und dankte dem König und sprach: Mein Herr, der König David, lebe ewiglich! 1.32  Und der König David sprach: Ruft mir den Priester Zadok und den Propheten Natan und Benaja, den Sohn Jojadas! Und als sie vor den König hineinkamen, 1.33  sprach der König zu ihnen: Nehmt die Knechte eures Herrn mit euch und setzet meinen Sohn Salomo auf mein Maultier und führet ihn hinab gen Gihon. 1.34  Und der Priester Zadok und der Prophet Natan sollen ihn daselbst salben zum König über Israel; und stoßet in die Posaune und sprechet: Es lebe der König Salomo! 1.35  Und ziehet hinter ihm herauf, und er soll kommen und auf meinem Throne sitzen und für mich König sein; denn ich habe verordnet, daß er Fürst über Israel und Juda sei. 1.36  Da antwortete Benaja, der Sohn Jojadas, dem König und sprach: Amen! Der HERR, der Gott meines Herrn, des Königs, sage auch also! 1.37  Wie der HERR mit meinem Herrn, dem König, gewesen ist, so sei er auch mit Salomo, und er mache seinen Thron noch größer als den Thron meines Herrn, des Königs David! 1.38  Da gingen der Priester Zadok und der Prophet Natan und Benaja, der Sohn Jojadas, und die Kreter und Pleter hinab und setzten Salomo auf das Maultier des Königs David und führten ihn gen Gihon. 1.39  Und der Priester Zadok nahm das Ölhorn aus dem Zelte und salbte Salomo, und sie stießen in die Posaune, und alles Volk sprach: Es lebe der König Salomo! 1.40  Und alles Volk zog hinter ihm herauf, und das Volk blies auf Flöten und war sehr fröhlich, so daß die Erde von ihrem Geschrei erzitterte. 1.41  Adonia aber hörte es samt allen Gästen, die bei ihm waren, da sie eben das Mahl beendigt hatten. Als aber Joab den Schall der Posaune hörte, sprach er: Was soll das Geschrei in der Stadt? 1.42  Als er aber noch redete, siehe, da kam Jonatan, der Sohn des Priesters Abjatar. Und Adonia sprach: Komm herein; denn du bist ein wackerer Mann und bringst eine gute Botschaft! 1.43  Jonatan aber antwortete und sprach zu Adonia: Fürwahr, unser Herr, der König David, hat Salomo zum König gemacht! 1.44  Und der König hat mit ihm gesandt den Priester Zadok und den Propheten Natan und Benaja, den Sohn Jojadas, und die Kreter und Pleter, und sie haben ihn auf des Königs Maultier gesetzt. 1.45  Und der Priester Zadok und der Prophet Natan haben ihn zum König gesalbt zu Gihon, und sie sind mit Freuden von dannen heraufgezogen, so daß die ganze Stadt in Bewegung ist. Das ist das Geschrei, das ihr gehört habt. 1.46  Dazu sitzt Salomo auf dem königlichen Throne. 1.47  Und auch die Knechte des Königs sind hineingegangen, unserm Herrn, dem König David, Glück zu wünschen, und sie haben gesagt: «Dein Gott mache den Namen Salomos noch herrlicher als deinen Namen und mache seinen Thron noch größer als deinen Thron!». Und der König hat sich auf seinem Lager verneigt! 1.48  Zudem hat der König also gesagt: Gelobet sei der HERR, der Gott Israels, der mir heute einen Thronerben bestellt hat vor meinen Augen! 1.49  Da erschraken die Gäste, die bei Adonia waren, und machten sich auf und gingen ein jeder seines Weges. 1.50  Adonia aber fürchtete sich vor Salomo und machte sich auf, ging hin und ergriff die Hörner des Altars. 1.51  Das meldete man Salomo und sprach: Siehe, Adonia fürchtet den König Salomo; und siehe, er hält sich an den Hörnern des Altars und spricht: Der König Salomo schwöre mir heute, daß er seinen Knecht nicht mit dem Schwerte töten wolle! 1.52  Salomo sprach: Wird er sich wacker halten, so soll kein Haar von ihm auf die Erde fallen; wird aber Böses an ihm gefunden, so muß er sterben! 1.53  Und der König Salomo sandte hin und ließ ihn vom Altar herabholen. Und als er kam, fiel er vor dem König Salomo nieder. Salomo aber sprach zu ihm: Gehe hin in dein Haus!

1.1  καὶ ὁ βασιλεὺς δαυιδ πρεσβύτερος προβεβηκὼς ἡμέραις καὶ περιέβαλλον αὐτὸν ἱματίοις καὶ οὐκ ἐθερμαίνετο 1.2  καὶ εἶπον οἱ παῖδες αὐτοῦ ζητησάτωσαν τῷ κυρίῳ ἡμῶν τῷ βασιλεῖ παρθένον νεάνιδα καὶ παραστήσεται τῷ βασιλεῖ καὶ ἔσται αὐτὸν θάλπουσα καὶ κοιμηθήσεται μετ' αὐτοῦ καὶ θερμανθήσεται ὁ κύριος ἡμῶν ὁ βασιλεύς 1.3  καὶ ἐζήτησαν νεάνιδα καλὴν ἐκ παντὸς ὁρίου ισραηλ καὶ εὗρον τὴν αβισακ τὴν σωμανῖτιν καὶ ἤνεγκαν αὐτὴν πρὸς τὸν βασιλέα 1.4  καὶ ἡ νεᾶνις καλὴ ἕως σφόδρα καὶ ἦν θάλπουσα τὸν βασιλέα καὶ ἐλειτούργει αὐτῷ καὶ ὁ βασιλεὺς οὐκ ἔγνω αὐτήν 1.5  καὶ αδωνιας υἱὸς αγγιθ ἐπῄρετο λέγων ἐγὼ βασιλεύσω καὶ ἐποίησεν ἑαυτῷ ἅρματα καὶ ἱππεῖς καὶ πεντήκοντα ἄνδρας παρατρέχειν ἔμπροσθεν αὐτοῦ 1.6  καὶ οὐκ ἀπεκώλυσεν αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ οὐδέποτε λέγων διὰ τί σὺ ἐποίησας καί γε αὐτὸς ὡραῖος τῇ ὄψει σφόδρα καὶ αὐτὸν ἔτεκεν ὀπίσω αβεσσαλωμ 1.7  καὶ ἐγένοντο οἱ λόγοι αὐτοῦ μετὰ ιωαβ τοῦ υἱοῦ σαρουιας καὶ μετὰ αβιαθαρ τοῦ ἱερέως καὶ ἐβοήθουν ὀπίσω αδωνιου 1.8  καὶ σαδωκ ὁ ἱερεὺς καὶ βαναιας υἱὸς ιωδαε καὶ ναθαν ὁ προφήτης καὶ σεμεϊ καὶ ρηι καὶ οἱ δυνατοὶ τοῦ δαυιδ οὐκ ἦσαν ὀπίσω αδωνιου 1.9  καὶ ἐθυσίασεν αδωνιας πρόβατα καὶ μόσχους καὶ ἄρνας μετὰ λίθου τοῦ ζωελεθ ὃς ἦν ἐχόμενα τῆς πηγῆς ρωγηλ καὶ ἐκάλεσεν πάντας τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς ἁδροὺς ιουδα παῖδας τοῦ βασιλέως 1.10  καὶ τὸν ναθαν τὸν προφήτην καὶ βαναιαν καὶ τοὺς δυνατοὺς καὶ τὸν σαλωμων ἀδελφὸν αὐτοῦ οὐκ ἐκάλεσεν 1.11  καὶ εἶπεν ναθαν πρὸς βηρσαβεε μητέρα σαλωμων λέγων οὐκ ἤκουσας ὅτι ἐβασίλευσεν αδωνιας υἱὸς αγγιθ καὶ ὁ κύριος ἡμῶν δαυιδ οὐκ ἔγνω 1.12  καὶ νῦν δεῦρο συμβουλεύσω σοι δὴ συμβουλίαν καὶ ἐξελοῦ τὴν ψυχήν σου καὶ τὴν ψυχὴν τοῦ υἱοῦ σου σαλωμων 1.13  δεῦρο εἴσελθε πρὸς τὸν βασιλέα δαυιδ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτὸν λέγουσα οὐχὶ σύ κύριέ μου βασιλεῦ ὤμοσας τῇ δούλῃ σου λέγων ὅτι σαλωμων ὁ υἱός σου βασιλεύσει μετ' ἐμὲ καὶ αὐτὸς καθιεῖται ἐπὶ τοῦ θρόνου μου καὶ τί ὅτι ἐβασίλευσεν αδωνιας 1.14  καὶ ἰδοὺ ἔτι λαλούσης σου ἐκεῖ μετὰ τοῦ βασιλέως καὶ ἐγὼ εἰσελεύσομαι ὀπίσω σου καὶ πληρώσω τοὺς λόγους σου 1.15  καὶ εἰσῆλθεν βηρσαβεε πρὸς τὸν βασιλέα εἰς τὸ ταμίειον καὶ ὁ βασιλεὺς πρεσβύτης σφόδρα καὶ αβισακ ἡ σωμανῖτις ἦν λειτουργοῦσα τῷ βασιλεῖ 1.16  καὶ ἔκυψεν βηρσαβεε καὶ προσεκύνησεν τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς τί ἐστίν σοι 1.17  ἡ δὲ εἶπεν κύριέ μου βασιλεῦ σὺ ὤμοσας ἐν κυρίῳ τῷ θεῷ σου τῇ δούλῃ σου λέγων ὅτι σαλωμων ὁ υἱός σου βασιλεύσει μετ' ἐμὲ καὶ αὐτὸς καθήσεται ἐπὶ τοῦ θρόνου μου 1.18  καὶ νῦν ἰδοὺ αδωνιας ἐβασίλευσεν καὶ σύ κύριέ μου βασιλεῦ οὐκ ἔγνως 1.19  καὶ ἐθυσίασεν μόσχους καὶ ἄρνας καὶ πρόβατα εἰς πλῆθος καὶ ἐκάλεσεν πάντας τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως καὶ αβιαθαρ τὸν ἱερέα καὶ ιωαβ τὸν ἄρχοντα τῆς δυνάμεως καὶ τὸν σαλωμων τὸν δοῦλόν σου οὐκ ἐκάλεσεν 1.20  καὶ σύ κύριέ μου βασιλεῦ οἱ ὀφθαλμοὶ παντὸς ισραηλ πρὸς σὲ ἀπαγγεῖλαι αὐτοῖς τίς καθήσεται ἐπὶ τοῦ θρόνου τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως μετ' αὐτόν 1.21  καὶ ἔσται ὡς ἂν κοιμηθῇ ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ ἔσομαι ἐγὼ καὶ ὁ υἱός μου σαλωμων ἁμαρτωλοί 1.22  καὶ ἰδοὺ ἔτι αὐτῆς λαλούσης μετὰ τοῦ βασιλέως καὶ ναθαν ὁ προφήτης ἦλθεν 1.23  καὶ ἀνηγγέλη τῷ βασιλεῖ ἰδοὺ ναθαν ὁ προφήτης καὶ εἰσῆλθεν κατὰ πρόσωπον τοῦ βασιλέως καὶ προσεκύνησεν τῷ βασιλεῖ κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν 1.24  καὶ εἶπεν ναθαν κύριέ μου βασιλεῦ σὺ εἶπας αδωνιας βασιλεύσει ὀπίσω μου καὶ αὐτὸς καθήσεται ἐπὶ τοῦ θρόνου μου 1.25  ὅτι κατέβη σήμερον καὶ ἐθυσίασεν μόσχους καὶ ἄρνας καὶ πρόβατα εἰς πλῆθος καὶ ἐκάλεσεν πάντας τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως καὶ τοὺς ἄρχοντας τῆς δυνάμεως καὶ αβιαθαρ τὸν ἱερέα καὶ ἰδού εἰσιν ἐσθίοντες καὶ πίνοντες ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ εἶπαν ζήτω ὁ βασιλεὺς αδωνιας 1.26  καὶ ἐμὲ αὐτὸν τὸν δοῦλόν σου καὶ σαδωκ τὸν ἱερέα καὶ βαναιαν υἱὸν ιωδαε καὶ σαλωμων τὸν δοῦλόν σου οὐκ ἐκάλεσεν 1.27  εἰ διὰ τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως γέγονεν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ οὐκ ἐγνώρισας τῷ δούλῳ σου τίς καθήσεται ἐπὶ τὸν θρόνον τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως μετ' αὐτόν 1.28  καὶ ἀπεκρίθη δαυιδ καὶ εἶπεν καλέσατέ μοι τὴν βηρσαβεε καὶ εἰσῆλθεν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως καὶ ἔστη ἐνώπιον αὐτοῦ 1.29  καὶ ὤμοσεν ὁ βασιλεὺς καὶ εἶπεν ζῇ κύριος ὃς ἐλυτρώσατο τὴν ψυχήν μου ἐκ πάσης θλίψεως 1.30  ὅτι καθὼς ὤμοσά σοι ἐν κυρίῳ τῷ θεῷ ισραηλ λέγων ὅτι σαλωμων ὁ υἱός σου βασιλεύσει μετ' ἐμὲ καὶ αὐτὸς καθήσεται ἐπὶ τοῦ θρόνου μου ἀντ' ἐμοῦ ὅτι οὕτως ποιήσω τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ 1.31  καὶ ἔκυψεν βηρσαβεε ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν καὶ προσεκύνησεν τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπεν ζήτω ὁ κύριός μου ὁ βασιλεὺς δαυιδ εἰς τὸν αἰῶνα 1.32  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς δαυιδ καλέσατέ μοι σαδωκ τὸν ἱερέα καὶ ναθαν τὸν προφήτην καὶ βαναιαν υἱὸν ιωδαε καὶ εἰσῆλθον ἐνώπιον τοῦ βασιλέως 1.33  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς αὐτοῖς λάβετε τοὺς δούλους τοῦ κυρίου ὑμῶν μεθ' ὑμῶν καὶ ἐπιβιβάσατε τὸν υἱόν μου σαλωμων ἐπὶ τὴν ἡμίονον τὴν ἐμὴν καὶ καταγάγετε αὐτὸν εἰς τὸν γιων 1.34  καὶ χρισάτω αὐτὸν ἐκεῖ σαδωκ ὁ ἱερεὺς καὶ ναθαν ὁ προφήτης εἰς βασιλέα ἐπὶ ισραηλ καὶ σαλπίσατε κερατίνῃ καὶ ἐρεῖτε ζήτω ὁ βασιλεὺς σαλωμων 1.35  καὶ καθήσεται ἐπὶ τοῦ θρόνου μου καὶ αὐτὸς βασιλεύσει ἀντ' ἐμοῦ καὶ ἐγὼ ἐνετειλάμην τοῦ εἶναι εἰς ἡγούμενον ἐπὶ ισραηλ καὶ ιουδα 1.36  καὶ ἀπεκρίθη βαναιας υἱὸς ιωδαε τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπεν γένοιτο οὕτως πιστώσαι κύριος ὁ θεὸς τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως 1.37  καθὼς ἦν κύριος μετὰ τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως οὕτως εἴη μετὰ σαλωμων καὶ μεγαλύναι τὸν θρόνον αὐτοῦ ὑπὲρ τὸν θρόνον τοῦ κυρίου μου τοῦ βασιλέως δαυιδ 1.38  καὶ κατέβη σαδωκ ὁ ἱερεὺς καὶ ναθαν ὁ προφήτης καὶ βαναιας υἱὸς ιωδαε καὶ ὁ χερεθθι καὶ ὁ φελεθθι καὶ ἐπεκάθισαν τὸν σαλωμων ἐπὶ τὴν ἡμίονον τοῦ βασιλέως δαυιδ καὶ ἀπήγαγον αὐτὸν εἰς τὸν γιων 1.39  καὶ ἔλαβεν σαδωκ ὁ ἱερεὺς τὸ κέρας τοῦ ἐλαίου ἐκ τῆς σκηνῆς καὶ ἔχρισεν τὸν σαλωμων καὶ ἐσάλπισεν τῇ κερατίνῃ καὶ εἶπεν πᾶς ὁ λαός ζήτω ὁ βασιλεὺς σαλωμων 1.40  καὶ ἀνέβη πᾶς ὁ λαὸς ὀπίσω αὐτοῦ καὶ ἐχόρευον ἐν χοροῖς καὶ εὐφραινόμενοι εὐφροσύνην μεγάλην καὶ ἐρράγη ἡ γῆ ἐν τῇ φωνῇ αὐτῶν 1.41  καὶ ἤκουσεν αδωνιας καὶ πάντες οἱ κλητοὶ αὐτοῦ καὶ αὐτοὶ συνετέλεσαν φαγεῖν καὶ ἤκουσεν ιωαβ τὴν φωνὴν τῆς κερατίνης καὶ εἶπεν τίς ἡ φωνὴ τῆς πόλεως ἠχούσης 1.42  ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος καὶ ἰδοὺ ιωναθαν υἱὸς αβιαθαρ τοῦ ἱερέως ἦλθεν καὶ εἶπεν αδωνιας εἴσελθε ὅτι ἀνὴρ δυνάμεως εἶ σύ καὶ ἀγαθὰ εὐαγγέλισαι 1.43  καὶ ἀπεκρίθη ιωναθαν καὶ εἶπεν καὶ μάλα ὁ κύριος ἡμῶν ὁ βασιλεὺς δαυιδ ἐβασίλευσεν τὸν σαλωμων 1.44  καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς μετ' αὐτοῦ τὸν σαδωκ τὸν ἱερέα καὶ ναθαν τὸν προφήτην καὶ βαναιαν υἱὸν ιωδαε καὶ τὸν χερεθθι καὶ τὸν φελεθθι καὶ ἐπεκάθισαν αὐτὸν ἐπὶ τὴν ἡμίονον τοῦ βασιλέως 1.45  καὶ ἔχρισαν αὐτὸν σαδωκ ὁ ἱερεὺς καὶ ναθαν ὁ προφήτης εἰς βασιλέα ἐν τῷ γιων καὶ ἀνέβησαν ἐκεῖθεν εὐφραινόμενοι καὶ ἤχησεν ἡ πόλις αὕτη ἡ φωνή ἣν ἠκούσατε 1.46  καὶ ἐκάθισεν σαλωμων ἐπὶ θρόνον τῆς βασιλείας 1.47  καὶ εἰσῆλθον οἱ δοῦλοι τοῦ βασιλέως εὐλογῆσαι τὸν κύριον ἡμῶν τὸν βασιλέα δαυιδ λέγοντες ἀγαθύναι ὁ θεὸς τὸ ὄνομα σαλωμων τοῦ υἱοῦ σου ὑπὲρ τὸ ὄνομά σου καὶ μεγαλύναι τὸν θρόνον αὐτοῦ ὑπὲρ τὸν θρόνον σου καὶ προσεκύνησεν ὁ βασιλεὺς ἐπὶ τὴν κοίτην αὐτοῦ 1.48  καί γε οὕτως εἶπεν ὁ βασιλεύς εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ὃς ἔδωκεν σήμερον ἐκ τοῦ σπέρματός μου καθήμενον ἐπὶ τοῦ θρόνου μου καὶ οἱ ὀφθαλμοί μου βλέπουσιν 1.49  καὶ ἐξέστησαν καὶ ἐξανέστησαν πάντες οἱ κλητοὶ τοῦ αδωνιου καὶ ἀπῆλθον ἀνὴρ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτοῦ 1.50  καὶ αδωνιας ἐφοβήθη ἀπὸ προσώπου σαλωμων καὶ ἀνέστη καὶ ἀπῆλθεν καὶ ἐπελάβετο τῶν κεράτων τοῦ θυσιαστηρίου 1.51  καὶ ἀνηγγέλη τῷ σαλωμων λέγοντες ἰδοὺ αδωνιας ἐφοβήθη τὸν βασιλέα σαλωμων καὶ κατέχει τῶν κεράτων τοῦ θυσιαστηρίου λέγων ὀμοσάτω μοι σήμερον ὁ βασιλεὺς σαλωμων εἰ οὐ θανατώσει τὸν δοῦλον αὐτοῦ ἐν ῥομφαίᾳ 1.52  καὶ εἶπεν σαλωμων ἐὰν γένηται εἰς υἱὸν δυνάμεως εἰ πεσεῖται τῶν τριχῶν αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐὰν κακία εὑρεθῇ ἐν αὐτῷ θανατωθήσεται 1.53  καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων καὶ κατήνεγκεν αὐτὸν ἀπάνωθεν τοῦ θυσιαστηρίου καὶ εἰσῆλθεν καὶ προσεκύνησεν τῷ βασιλεῖ σαλωμων καὶ εἶπεν αὐτῷ σαλωμων δεῦρο εἰς τὸν οἶκόν σου

1.1  kai o basileys dayid presbyteros probebehkohs ehmerais kai perieballon ayton imatiois kai oyk ethermaineto 1.2  kai eipon oi paides aytoy zehtehsatohsan toh kyrioh ehmohn toh basilei parthenon neanida kai parastehsetai toh basilei kai estai ayton thalpoysa kai koimehthehsetai met' aytoy kai thermanthehsetai o kyrios ehmohn o basileys 1.3  kai ezehtehsan neanida kalehn ek pantos orioy israehl kai eyron tehn abisak tehn sohmanitin kai ehnegkan aytehn pros ton basilea 1.4  kai eh neanis kaleh eohs sphodra kai ehn thalpoysa ton basilea kai eleitoyrgei aytoh kai o basileys oyk egnoh aytehn 1.5  kai adohnias yios aggith epehreto legohn egoh basileysoh kai epoiehsen eaytoh armata kai ippeis kai pentehkonta andras paratrechein emprosthen aytoy 1.6  kai oyk apekohlysen ayton o patehr aytoy oydepote legohn dia ti sy epoiehsas kai ge aytos ohraios teh opsei sphodra kai ayton eteken opisoh abessalohm 1.7  kai egenonto oi logoi aytoy meta iohab toy yioy saroyias kai meta abiathar toy iereohs kai eboehthoyn opisoh adohnioy 1.8  kai sadohk o iereys kai banaias yios iohdae kai nathan o prophehtehs kai semei kai rehi kai oi dynatoi toy dayid oyk ehsan opisoh adohnioy 1.9  kai ethysiasen adohnias probata kai moschoys kai arnas meta lithoy toy zoheleth os ehn echomena tehs pehgehs rohgehl kai ekalesen pantas toys adelphoys aytoy kai pantas toys adroys ioyda paidas toy basileohs 1.10  kai ton nathan ton prophehtehn kai banaian kai toys dynatoys kai ton salohmohn adelphon aytoy oyk ekalesen 1.11  kai eipen nathan pros behrsabee mehtera salohmohn legohn oyk ehkoysas oti ebasileysen adohnias yios aggith kai o kyrios ehmohn dayid oyk egnoh 1.12  kai nyn deyro symboyleysoh soi deh symboylian kai exeloy tehn psychehn soy kai tehn psychehn toy yioy soy salohmohn 1.13  deyro eiselthe pros ton basilea dayid kai ereis pros ayton legoysa oychi sy kyrie moy basiley ohmosas teh doyleh soy legohn oti salohmohn o yios soy basileysei met' eme kai aytos kathieitai epi toy thronoy moy kai ti oti ebasileysen adohnias 1.14  kai idoy eti laloysehs soy ekei meta toy basileohs kai egoh eiseleysomai opisoh soy kai plehrohsoh toys logoys soy 1.15  kai eisehlthen behrsabee pros ton basilea eis to tamieion kai o basileys presbytehs sphodra kai abisak eh sohmanitis ehn leitoyrgoysa toh basilei 1.16  kai ekypsen behrsabee kai prosekynehsen toh basilei kai eipen o basileys ti estin soi 1.17  eh de eipen kyrie moy basiley sy ohmosas en kyrioh toh theoh soy teh doyleh soy legohn oti salohmohn o yios soy basileysei met' eme kai aytos kathehsetai epi toy thronoy moy 1.18  kai nyn idoy adohnias ebasileysen kai sy kyrie moy basiley oyk egnohs 1.19  kai ethysiasen moschoys kai arnas kai probata eis plehthos kai ekalesen pantas toys yioys toy basileohs kai abiathar ton ierea kai iohab ton archonta tehs dynameohs kai ton salohmohn ton doylon soy oyk ekalesen 1.20  kai sy kyrie moy basiley oi ophthalmoi pantos israehl pros se apaggeilai aytois tis kathehsetai epi toy thronoy toy kyrioy moy toy basileohs met' ayton 1.21  kai estai ohs an koimehtheh o kyrios moy o basileys meta tohn paterohn aytoy kai esomai egoh kai o yios moy salohmohn amartohloi 1.22  kai idoy eti aytehs laloysehs meta toy basileohs kai nathan o prophehtehs ehlthen 1.23  kai anehggeleh toh basilei idoy nathan o prophehtehs kai eisehlthen kata prosohpon toy basileohs kai prosekynehsen toh basilei kata prosohpon aytoy epi tehn gehn 1.24  kai eipen nathan kyrie moy basiley sy eipas adohnias basileysei opisoh moy kai aytos kathehsetai epi toy thronoy moy 1.25  oti katebeh sehmeron kai ethysiasen moschoys kai arnas kai probata eis plehthos kai ekalesen pantas toys yioys toy basileohs kai toys archontas tehs dynameohs kai abiathar ton ierea kai idoy eisin esthiontes kai pinontes enohpion aytoy kai eipan zehtoh o basileys adohnias 1.26  kai eme ayton ton doylon soy kai sadohk ton ierea kai banaian yion iohdae kai salohmohn ton doylon soy oyk ekalesen 1.27  ei dia toy kyrioy moy toy basileohs gegonen to rehma toyto kai oyk egnohrisas toh doyloh soy tis kathehsetai epi ton thronon toy kyrioy moy toy basileohs met' ayton 1.28  kai apekritheh dayid kai eipen kalesate moi tehn behrsabee kai eisehlthen enohpion toy basileohs kai esteh enohpion aytoy 1.29  kai ohmosen o basileys kai eipen zeh kyrios os elytrohsato tehn psychehn moy ek pasehs thlipseohs 1.30  oti kathohs ohmosa soi en kyrioh toh theoh israehl legohn oti salohmohn o yios soy basileysei met' eme kai aytos kathehsetai epi toy thronoy moy ant' emoy oti oytohs poiehsoh teh ehmera tayteh 1.31  kai ekypsen behrsabee epi prosohpon epi tehn gehn kai prosekynehsen toh basilei kai eipen zehtoh o kyrios moy o basileys dayid eis ton aiohna 1.32  kai eipen o basileys dayid kalesate moi sadohk ton ierea kai nathan ton prophehtehn kai banaian yion iohdae kai eisehlthon enohpion toy basileohs 1.33  kai eipen o basileys aytois labete toys doyloys toy kyrioy ymohn meth' ymohn kai epibibasate ton yion moy salohmohn epi tehn ehmionon tehn emehn kai katagagete ayton eis ton giohn 1.34  kai chrisatoh ayton ekei sadohk o iereys kai nathan o prophehtehs eis basilea epi israehl kai salpisate keratineh kai ereite zehtoh o basileys salohmohn 1.35  kai kathehsetai epi toy thronoy moy kai aytos basileysei ant' emoy kai egoh eneteilamehn toy einai eis ehgoymenon epi israehl kai ioyda 1.36  kai apekritheh banaias yios iohdae toh basilei kai eipen genoito oytohs pistohsai kyrios o theos toy kyrioy moy toy basileohs 1.37  kathohs ehn kyrios meta toy kyrioy moy toy basileohs oytohs eieh meta salohmohn kai megalynai ton thronon aytoy yper ton thronon toy kyrioy moy toy basileohs dayid 1.38  kai katebeh sadohk o iereys kai nathan o prophehtehs kai banaias yios iohdae kai o chereththi kai o pheleththi kai epekathisan ton salohmohn epi tehn ehmionon toy basileohs dayid kai apehgagon ayton eis ton giohn 1.39  kai elaben sadohk o iereys to keras toy elaioy ek tehs skehnehs kai echrisen ton salohmohn kai esalpisen teh keratineh kai eipen pas o laos zehtoh o basileys salohmohn 1.40  kai anebeh pas o laos opisoh aytoy kai echoreyon en chorois kai eyphrainomenoi eyphrosynehn megalehn kai errageh eh geh en teh phohneh aytohn 1.41  kai ehkoysen adohnias kai pantes oi klehtoi aytoy kai aytoi synetelesan phagein kai ehkoysen iohab tehn phohnehn tehs keratinehs kai eipen tis eh phohneh tehs poleohs ehchoysehs 1.42  eti aytoy laloyntos kai idoy iohnathan yios abiathar toy iereohs ehlthen kai eipen adohnias eiselthe oti anehr dynameohs ei sy kai agatha eyaggelisai 1.43  kai apekritheh iohnathan kai eipen kai mala o kyrios ehmohn o basileys dayid ebasileysen ton salohmohn 1.44  kai apesteilen o basileys met' aytoy ton sadohk ton ierea kai nathan ton prophehtehn kai banaian yion iohdae kai ton chereththi kai ton pheleththi kai epekathisan ayton epi tehn ehmionon toy basileohs 1.45  kai echrisan ayton sadohk o iereys kai nathan o prophehtehs eis basilea en toh giohn kai anebehsan ekeithen eyphrainomenoi kai ehchehsen eh polis ayteh eh phohneh ehn ehkoysate 1.46  kai ekathisen salohmohn epi thronon tehs basileias 1.47  kai eisehlthon oi doyloi toy basileohs eylogehsai ton kyrion ehmohn ton basilea dayid legontes agathynai o theos to onoma salohmohn toy yioy soy yper to onoma soy kai megalynai ton thronon aytoy yper ton thronon soy kai prosekynehsen o basileys epi tehn koitehn aytoy 1.48  kai ge oytohs eipen o basileys eylogehtos kyrios o theos israehl os edohken sehmeron ek toy spermatos moy kathehmenon epi toy thronoy moy kai oi ophthalmoi moy blepoysin 1.49  kai exestehsan kai exanestehsan pantes oi klehtoi toy adohnioy kai apehlthon anehr eis tehn odon aytoy 1.50  kai adohnias ephobehtheh apo prosohpoy salohmohn kai anesteh kai apehlthen kai epelabeto tohn keratohn toy thysiastehrioy 1.51  kai anehggeleh toh salohmohn legontes idoy adohnias ephobehtheh ton basilea salohmohn kai katechei tohn keratohn toy thysiastehrioy legohn omosatoh moi sehmeron o basileys salohmohn ei oy thanatohsei ton doylon aytoy en romphaia 1.52  kai eipen salohmohn ean genehtai eis yion dynameohs ei peseitai tohn trichohn aytoy epi tehn gehn kai ean kakia eyretheh en aytoh thanatohthehsetai 1.53  kai apesteilen o basileys salohmohn kai katehnegken ayton apanohthen toy thysiastehrioy kai eisehlthen kai prosekynehsen toh basilei salohmohn kai eipen aytoh salohmohn deyro eis ton oikon soy

1.1  וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לֹו׃ 1.2  וַיֹּאמְרוּ לֹו עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי־לֹו סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃ 1.3  וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת־אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ׃ 1.4  וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד־מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ׃ 1.5  וַאֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לֹו רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו׃ 1.6  וְלֹא־עֲצָבֹו אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם־הוּא טֹוב־תֹּאַר מְאֹד וְאֹתֹו יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹום׃ 1.7  וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יֹואָב בֶּן־צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה׃ 1.8  וְצָדֹוק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבֹּורִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם־אֲדֹנִיָּהוּ׃ 1.9  וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר־אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת־כָּל־אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל־אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ׃ 1.10  וְאֶת־נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת־הַגִּבֹּורִים וְאֶת־שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא׃ 1.11  וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־בַּת־שֶׁבַע אֵם־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלֹוא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן־חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע׃ 1.12  וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה וּמַלְּטִי אֶת־נַפְשֵׁךְ וְאֶת־נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה׃ 1.13  לְכִי וּבֹאִי ׀ אֶל־הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו הֲלֹא־אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר כִּי־שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל־כִּסְאִי וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ ׃ 1.14  הִנֵּה עֹודָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם־הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אָבֹוא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת־דְּבָרָיִךְ׃ 1.15  וַתָּבֹא בַת־שֶׁבֶע אֶל־הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית מְשָׁרַת אֶת־הַמֶּלֶךְ׃ 1.16  וַתִּקֹּד בַּת־שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ׃ 1.17  וַתֹּאמֶר לֹו אֲדֹנִי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי־שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל־כִּסְאִי׃ 1.18  וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ׃ 1.19  וַיִּזְבַּח שֹׁור וּמְרִיא־וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא׃ 1.20  וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל־יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל־כִּסֵּא אֲדֹנִי־הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו׃ 1.21  וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי־הַמֶּלֶךְ עִם־אֲבֹתָיו וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים׃ 1.22  וְהִנֵּה עֹודֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם־הַמֶּלֶךְ וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא׃ 1.23  וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ עַל־אַפָּיו אָרְצָה׃ 1.24  וַיֹּאמֶר נָתָן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל־כִּסְאִי׃ 1.25  כִּי ׀ יָרַד הַיֹּום וַיִּזְבַּח שֹׁור וּמְרִיא־וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ׃ 1.26  וְלִי אֲנִי־עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא׃ 1.27  אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא הֹודַעְתָּ אֶת־ [עַבְדֶּיךָ כ] (עַבְדְּךָ ק) מִי יֵשֵׁב עַל־כִּסֵּא אֲדֹנִי־הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו׃ ס 1.28  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר קִרְאוּ־לִי לְבַת־שָׁבַע וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 1.29  וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר חַי־יְהוָה אֲשֶׁר־פָּדָה אֶת־נַפְשִׁי מִכָּל־צָרָה׃ 1.30  כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כִּי־שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל־כִּסְאִי תַּחְתָּי כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיֹּום הַזֶּה׃ 1.31  וַתִּקֹּד בַּת־שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ וַתֹּאמֶר יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם׃ פ 1.32  וַיֹּאמֶר ׀ הַמֶּלֶךְ דָּוִד קִרְאוּ־לִי לְצָדֹוק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן־יְהֹויָדָע וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 1.33  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת־עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת־שְׁלֹמֹה בְנִי עַל־הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר־לִי וְהֹורַדְתֶּם אֹתֹו אֶל־גִּחֹון׃ 1.34  וּמָשַׁח אֹתֹו ם צָדֹוק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וּתְקַעְתֶּם בַּשֹּׁופָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׃ 1.35  וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו וּבָא וְיָשַׁב עַל־כִּסְאִי וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי וְאֹתֹו צִוִּיתִי לִהְיֹות נָגִיד עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְהוּדָה׃ 1.36  וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ׀ אָמֵן כֵּן יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃ 1.37  כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן [יְהִי כ] (יִהְיֶה ק) עִם־שְׁלֹמֹה וִיגַדֵּל אֶת־כִּסְאֹו מִכִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד׃ 1.38  וַיֵּרֶד צָדֹוק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת־שְׁלֹמֹה עַל־פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתֹו עַל־גִּחֹון׃ 1.39  וַיִּקַּח צָדֹוק הַכֹּהֵן אֶת־קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן־הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת־שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁופָר וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׃ 1.40  וַיַּעֲלוּ כָל־הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדֹולָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקֹולָם׃ 1.41  וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל־הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתֹּו וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יֹואָב אֶת־קֹול הַשֹּׁופָר וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קֹול־הַקִּרְיָה הֹומָה׃ 1.42  עֹודֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה יֹונָתָן בֶּן־אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטֹוב תְּבַשֵּׂר׃ 1.43  וַיַּעַן יֹונָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ אֲבָל אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ־דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת־שְׁלֹמֹה׃ 1.44  וַיִּשְׁלַח אִתֹּו־הַמֶּלֶךְ אֶת־צָדֹוק הַכֹּהֵן וְאֶת־נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן־יְהֹויָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֹתֹו עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ׃ 1.45  וַיִּמְשְׁחוּ אֹתֹו צָדֹוק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחֹון וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה הוּא הַקֹּול אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם׃ 1.46  וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה׃ 1.47  וְגַם־בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת־אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר יֵיטֵב [אֱלֹהֶיךָ כ] (אֱלֹהִים ק) אֶת־שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ וִיגַדֵּל אֶת־כִּסְאֹו מִכִּסְאֶךָ וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ עַל־הַמִּשְׁכָּב׃ 1.48  וְגַם־כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיֹּום יֹשֵׁב עַל־כִּסְאִי וְעֵינַי רֹאֹות׃ 1.49  וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל־הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכֹּו׃ 1.50  וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנֹות הַמִּזְבֵּחַ׃ 1.51  וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנֹות הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר יִשָּׁבַע־לִי כַיֹּום הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם־יָמִית אֶת־עַבְדֹּו בֶּחָרֶב׃ 1.52  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אִם יִהְיֶה לְבֶן־חַיִל לֹא־יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתֹו אָרְצָה וְאִם־רָעָה תִמָּצֵא־בֹו וָמֵת׃ 1.53  וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר־לֹו שְׁלֹמֹה לֵךְ לְבֵיתֶךָ׃ פ

1.1  wHamaelaek daawid zaaqen baaA bajaamijm wajkasuHw babgaadijm wloA jiham low׃ 1.2  wajoAmrw low Oabaadaajw jbaqxxw laAdonij Hamaelaek naOaraaH btwlaaH wOaamdaaH lipnej Hamaelaek wtHij-low sokaenaet wxxaakbaaH bhejqaekaa wham laAdonij Hamaelaek׃ 1.3  wajbaqxxw naOaraaH jaapaaH bkol gbwl jixraaAel wajimcAw Aaet-Aabijxxag Haxxwnamijt wajaabiAw AotaaH lamaelaek׃ 1.4  wHanaOaraaH jaapaaH Oad-mAod watHij lamaelaek sokaenaet watxxaarteHw wHamaelaek loA jdaaOaaH׃ 1.5  waAadonijaaH baen-hagijt mitnaxeA leAmor Aanij Aaemlok wajaOax low raekaeb wpaaraaxxijm wahamixxijm Aijxx raacijm lpaanaajw׃ 1.6  wloA-Oacaabow Aaabijw mijaamaajw leAmor madwOa kaakaaH Oaaxijtaa wgam-HwA Towb-toAar mAod wAotow jaaldaaH Aaharej Aabxxaalowm׃ 1.7  wajiHjw dbaaraajw Oim jowAaab baen-crwjaaH wOim Aaebjaataar HakoHen wajaOzrw Aaharej AadonijaaH׃ 1.8  wcaadowq HakoHen wbnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wnaataan HanaabijA wxximOij wreOij wHagibowrijm Aaxxaer ldaawid loA Haajw Oim-AadonijaaHw׃ 1.9  wajizbah AadonijaaHw coAn wbaaqaar wmrijA Oim Aaebaen Hazohaelaet Aaxxaer-Aecael Oejn rogel wajiqraaA Aaet-kaal-Aaehaajw bnej Hamaelaek wlkaal-Aanxxej jHwdaaH Oabdej Hamaelaek׃ 1.10  wAaet-naataan HanaabijA wbnaajaaHw wAaet-Hagibowrijm wAaet-xxlomoH Aaahijw loA qaaraaA׃ 1.11  wajoAmaer naataan Aael-bat-xxaebaO Aem-xxlomoH leAmor HalowA xxaamaOat kij maalak AadonijaaHw baen-hagijt waAadonejnw daawid loA jaadaaO׃ 1.12  wOataaH lkij AijOaacek naaA OecaaH wmalTij Aaet-napxxek wAaet-naepaexx bnek xxlomoH׃ 1.13  lkij wboAij Aael-Hamaelaek daawid wAaamart Aelaajw HaloA-AataaH Aadonij Hamaelaek nixxbaOtaa laAamaatkaa leAmor kij-xxlomoH bnek jimlok Aaharaj wHwA jexxeb Oal-kisAij wmadwOa maalak AadonijaaHw ׃ 1.14  HineH Oowdaak mdabaeraet xxaam Oim-Hamaelaek waAanij AaabowA Aaharajik wmileAtij Aaet-dbaaraajik׃ 1.15  wataaboA bat-xxaebaeO Aael-Hamaelaek HahadraaH wHamaelaek zaaqen mAod waAabijxxag Haxxwnamijt mxxaarat Aaet-Hamaelaek׃ 1.16  watiqod bat-xxaebaO watixxtahw lamaelaek wajoAmaer Hamaelaek maH-laak׃ 1.17  watoAmaer low Aadonij AataaH nixxbaOtaa bajHwaaH AaeloHaejkaa laAamaataekaa kij-xxlomoH bnek jimlok Aaharaaj wHwA jexxeb Oal-kisAij׃ 1.18  wOataaH HineH AadonijaaH maalaak wOataaH Aadonij Hamaelaek loA jaadaaOtaa׃ 1.19  wajizbah xxowr wmrijA-wcoAn laarob wajiqraaA lkaal-bnej Hamaelaek wlAaebjaataar HakoHen wljoAaab xar HacaabaaA wlixxlomoH Oabdkaa loA qaaraaA׃ 1.20  wAataaH Aadonij Hamaelaek Oejnej kaal-jixraaAel Oaalaejkaa lHagijd laaHaem mij jexxeb Oal-kiseA Aadonij-Hamaelaek Aaharaajw׃ 1.21  wHaajaaH kixxkab Aadonij-Hamaelaek Oim-Aabotaajw wHaajijtij Aanij wbnij xxlomoH haTaaAijm׃ 1.22  wHineH OowdaenaaH mdabaeraet Oim-Hamaelaek wnaataan HanaabijA baaA׃ 1.23  wajagijdw lamaelaek leAmor HineH naataan HanaabijA wajaaboA lipnej Hamaelaek wajixxtahw lamaelaek Oal-Aapaajw AaarcaaH׃ 1.24  wajoAmaer naataan Aadonij Hamaelaek AataaH Aaamartaa AadonijaaHw jimlok Aaharaaj wHwA jexxeb Oal-kisAij׃ 1.25  kij jaarad Hajowm wajizbah xxowr wmrijA-wcoAn laarob wajiqraaA lkaal-bnej Hamaelaek wlxaarej HacaabaaA wlAaebjaataar HakoHen wHinaam Aoklijm wxxotijm lpaanaajw wajoAmrw jhij Hamaelaek AadonijaaHw׃ 1.26  wlij Aanij-Oabdaekaa wlcaadoq HakoHen wlibnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wlixxlomoH Oabdkaa loA qaaraaA׃ 1.27  Aim meAet Aadonij Hamaelaek niHjaaH Hadaabaar HazaeH wloA HowdaOtaa Aaet- [Oabdaejkaa k] (Oabdkaa q) mij jexxeb Oal-kiseA Aadonij-Hamaelaek Aaharaajw׃ s 1.28  wajaOan Hamaelaek daawid wajoAmaer qirAw-lij lbat-xxaabaO wataaboA lipnej Hamaelaek wataOamod lipnej Hamaelaek׃ 1.29  wajixxaabaO Hamaelaek wajoAmar haj-jHwaaH Aaxxaer-paadaaH Aaet-napxxij mikaal-caaraaH׃ 1.30  kij kaAaxxaer nixxbaOtij laak bajHwaaH AaeloHej jixraaAel leAmor kij-xxlomoH bnek jimlok Aaharaj wHwA jexxeb Oal-kisAij tahtaaj kij ken AaeOaexaeH Hajowm HazaeH׃ 1.31  watiqod bat-xxaebaO Aapajim Aaeraec watixxtahw lamaelaek watoAmaer jhij Aadonij Hamaelaek daawid lOolaam׃ p 1.32  wajoAmaer Hamaelaek daawid qirAw-lij lcaadowq HakoHen wlnaataan HanaabijA wlibnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wajaaboAw lipnej Hamaelaek׃ 1.33  wajoAmaer Hamaelaek laaHaem qhw Oimaakaem Aaet-Oabdej Aadonejkaem wHirkabtaem Aaet-xxlomoH bnij Oal-HapirdaaH Aaxxaer-lij wHowradtaem Aotow Aael-gihown׃ 1.34  wmaaxxah Aotow m caadowq HakoHen wnaataan HanaabijA lmaelaek Oal-jixraaAel wtqaOtaem baxxowpaar waAamartaem jhij Hamaelaek xxlomoH׃ 1.35  waOalijtaem Aaharaajw wbaaA wjaaxxab Oal-kisAij wHwA jimlok tahtaaj wAotow ciwijtij liHjowt naagijd Oal-jixraaAel wOal-jHwdaaH׃ 1.36  wajaOan bnaajaaHw baen-jHowjaadaaO Aaet-Hamaelaek wajoAmaer Aaamen ken joAmar jHwaaH AaeloHej Aadonij Hamaelaek׃ 1.37  kaAaxxaer HaajaaH jHwaaH Oim-Aadonij Hamaelaek ken [jHij k] (jiHjaeH q) Oim-xxlomoH wijgadel Aaet-kisAow mikiseA Aadonij Hamaelaek daawid׃ 1.38  wajeraed caadowq HakoHen wnaataan HanaabijA wbnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wHakretij wHapletij wajarkibw Aaet-xxlomoH Oal-pirdat Hamaelaek daawid wajolikw Aotow Oal-gihown׃ 1.39  wajiqah caadowq HakoHen Aaet-qaeraen Haxxaemaen min-HaaAoHael wajimxxah Aaet-xxlomoH wajitqOw baxxowpaar wajoAmrw kaal-HaaOaam jhij Hamaelaek xxlomoH׃ 1.40  wajaOalw kaal-HaaOaam Aaharaajw wHaaOaam mhallijm bahalilijm wxmehijm ximhaaH gdowlaaH watibaaqaO HaaAaaraec bqowlaam׃ 1.41  wajixxmaO AadonijaaHw wkaal-HaqruAijm Aaxxaer Aitow wHem kilw laeAaekol wajixxmaO jowAaab Aaet-qowl Haxxowpaar wajoAmaer madwOa qowl-HaqirjaaH HowmaaH׃ 1.42  Oowdaenw mdaber wHineH jownaataan baen-Aaebjaataar HakoHen baaA wajoAmaer AadonijaaHw boA kij Aijxx hajil AataaH wTowb tbaxer׃ 1.43  wajaOan jownaataan wajoAmaer laAadonijaaHw Aabaal Aadonejnw Hamaelaek-daawid Himlijk Aaet-xxlomoH׃ 1.44  wajixxlah Aitow-Hamaelaek Aaet-caadowq HakoHen wAaet-naataan HanaabijA wbnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wHakretij wHapletij wajarkibw Aotow Oal pirdat Hamaelaek׃ 1.45  wajimxxhw Aotow caadowq HakoHen wnaataan HanaabijA lmaelaek bgihown wajaOalw mixxaam xmehijm wateHom HaqirjaaH HwA Haqowl Aaxxaer xxmaOtaem׃ 1.46  wgam jaaxxab xxlomoH Oal kiseA HamlwkaaH׃ 1.47  wgam-baaAw Oabdej Hamaelaek lbaarek Aaet-Aadonejnw Hamaelaek daawid leAmor jejTeb [AaeloHaejkaa k] (AaeloHijm q) Aaet-xxem xxlomoH mixxmaekaa wijgadel Aaet-kisAow mikisAaekaa wajixxtahw Hamaelaek Oal-Hamixxkaab׃ 1.48  wgam-kaakaaH Aaamar Hamaelaek baarwk jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaxxaer naatan Hajowm joxxeb Oal-kisAij wOejnaj roAowt׃ 1.49  wajaehaerdw wajaaqumw kaal-HaqruAijm Aaxxaer laAadonijaaHw wajelkw Aijxx ldarkow׃ 1.50  waAadonijaaHw jaareA mipnej xxlomoH wajaaqaam wajelaek wajahazeq bqarnowt Hamizbeha׃ 1.51  wajugad lixxlomoH leAmor HineH AadonijaaHw jaareA Aaet-Hamaelaek xxlomoH wHineH Aaahaz bqarnowt Hamizbeha leAmor jixxaabaO-lij kajowm Hamaelaek xxlomoH Aim-jaamijt Aaet-Oabdow baehaaraeb׃ 1.52  wajoAmaer xxlomoH Aim jiHjaeH lbaen-hajil loA-jipol mixaOaraatow AaarcaaH wAim-raaOaaH timaaceA-bow waamet׃ 1.53  wajixxlah Hamaelaek xxlomoH wajoriduHw meOal Hamizbeha wajaaboA wajixxtahw lamaelaek xxlomoH wajoAmaer-low xxlomoH lek lbejtaekaa׃ p

1.1  והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃ 1.2  ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי־לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃ 1.3  ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את־אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃ 1.4  והנערה יפה עד־מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃ 1.5  ואדניה בן־חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃ 1.6  ולא־עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם־הוא טוב־תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃ 1.7  ויהיו דבריו עם יואב בן־צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃ 1.8  וצדוק הכהן ובניהו בן־יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם־אדניהו׃ 1.9  ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר־אצל עין רגל ויקרא את־כל־אחיו בני המלך ולכל־אנשי יהודה עבדי המלך׃ 1.10  ואת־נתן הנביא ובניהו ואת־הגבורים ואת־שלמה אחיו לא קרא׃ 1.11  ויאמר נתן אל־בת־שבע אם־שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן־חגית ואדנינו דוד לא ידע׃ 1.12  ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את־נפשך ואת־נפש בנך שלמה׃ 1.13  לכי ובאי ׀ אל־המלך דוד ואמרת אליו הלא־אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי ומדוע מלך אדניהו ׃ 1.14  הנה עודך מדברת שם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך׃ 1.15  ותבא בת־שבע אל־המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את־המלך׃ 1.16  ותקד בת־שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה־לך׃ 1.17  ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי׃ 1.18  ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃ 1.19  ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃ 1.20  ואתה אדני המלך עיני כל־ישראל עליך להגיד להם מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו׃ 1.21  והיה כשכב אדני־המלך עם־אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃ 1.22  והנה עודנה מדברת עם־המלך ונתן הנביא בא׃ 1.23  ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על־אפיו ארצה׃ 1.24  ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי׃ 1.25  כי ׀ ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃ 1.26  ולי אני־עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן־יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃ 1.27  אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את־ [עבדיך כ] (עבדך ק) מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו׃ ס 1.28  ויען המלך דוד ויאמר קראו־לי לבת־שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃ 1.29  וישבע המלך ויאמר חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה׃ 1.30  כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃ 1.31  ותקד בת־שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃ פ 1.32  ויאמר ׀ המלך דוד קראו־לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן־יהוידע ויבאו לפני המלך׃ 1.33  ויאמר המלך להם קחו עמכם את־עבדי אדניכם והרכבתם את־שלמה בני על־הפרדה אשר־לי והורדתם אתו אל־גחון׃ 1.34  ומשח אתו ם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על־ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃ 1.35  ועליתם אחריו ובא וישב על־כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על־ישראל ועל־יהודה׃ 1.36  ויען בניהו בן־יהוידע את־המלך ויאמר ׀ אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃ 1.37  כאשר היה יהוה עם־אדני המלך כן [יהי כ] (יהיה ק) עם־שלמה ויגדל את־כסאו מכסא אדני המלך דוד׃ 1.38  וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את־שלמה על־פרדת המלך דוד וילכו אתו על־גחון׃ 1.39  ויקח צדוק הכהן את־קרן השמן מן־האהל וימשח את־שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל־העם יחי המלך שלמה׃ 1.40  ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃ 1.41  וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה׃ 1.42  עודנו מדבר והנה יונתן בן־אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃ 1.43  ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך־דוד המליך את־שלמה׃ 1.44  וישלח אתו־המלך את־צדוק הכהן ואת־נתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃ 1.45  וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃ 1.46  וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃ 1.47  וגם־באו עבדי המלך לברך את־אדנינו המלך דוד לאמר ייטב [אלהיך כ] (אלהים ק) את־שם שלמה משמך ויגדל את־כסאו מכסאך וישתחו המלך על־המשכב׃ 1.48  וגם־ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על־כסאי ועיני ראות׃ 1.49  ויחרדו ויקמו כל־הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃ 1.50  ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃ 1.51  ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את־המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע־לי כיום המלך שלמה אם־ימית את־עבדו בחרב׃ 1.52  ויאמר שלמה אם יהיה לבן־חיל לא־יפל משערתו ארצה ואם־רעה תמצא־בו ומת׃ 1.53  וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר־לו שלמה לך לביתך׃ פ

1.1  wHmlk dwd zqn bA bjmjm wjksHw bbgdjm wlA jhm lw׃ 1.2  wjAmrw lw Obdjw jbqxw lAdnj Hmlk nOrH btwlH wOmdH lpnj Hmlk wtHj-lw sknt wxkbH bhjqk whm lAdnj Hmlk׃ 1.3  wjbqxw nOrH jpH bkl gbwl jxrAl wjmcAw At-Abjxg Hxwnmjt wjbAw AtH lmlk׃ 1.4  wHnOrH jpH Od-mAd wtHj lmlk sknt wtxrtHw wHmlk lA jdOH׃ 1.5  wAdnjH bn-hgjt mtnxA lAmr Anj Amlk wjOx lw rkb wprxjm whmxjm Ajx rcjm lpnjw׃ 1.6  wlA-Ocbw Abjw mjmjw lAmr mdwO kkH Oxjt wgm-HwA Twb-tAr mAd wAtw jldH Ahrj Abxlwm׃ 1.7  wjHjw dbrjw Om jwAb bn-crwjH wOm Abjtr HkHn wjOzrw Ahrj AdnjH׃ 1.8  wcdwq HkHn wbnjHw bn-jHwjdO wntn HnbjA wxmOj wrOj wHgbwrjm Axr ldwd lA Hjw Om-AdnjHw׃ 1.9  wjzbh AdnjHw cAn wbqr wmrjA Om Abn Hzhlt Axr-Acl Ojn rgl wjqrA At-kl-Ahjw bnj Hmlk wlkl-Anxj jHwdH Obdj Hmlk׃ 1.10  wAt-ntn HnbjA wbnjHw wAt-Hgbwrjm wAt-xlmH Ahjw lA qrA׃ 1.11  wjAmr ntn Al-bt-xbO Am-xlmH lAmr HlwA xmOt kj mlk AdnjHw bn-hgjt wAdnjnw dwd lA jdO׃ 1.12  wOtH lkj AjOck nA OcH wmlTj At-npxk wAt-npx bnk xlmH׃ 1.13  lkj wbAj Al-Hmlk dwd wAmrt Aljw HlA-AtH Adnj Hmlk nxbOt lAmtk lAmr kj-xlmH bnk jmlk Ahrj wHwA jxb Ol-ksAj wmdwO mlk AdnjHw ׃ 1.14  HnH Owdk mdbrt xm Om-Hmlk wAnj AbwA Ahrjk wmlAtj At-dbrjk׃ 1.15  wtbA bt-xbO Al-Hmlk HhdrH wHmlk zqn mAd wAbjxg Hxwnmjt mxrt At-Hmlk׃ 1.16  wtqd bt-xbO wtxthw lmlk wjAmr Hmlk mH-lk׃ 1.17  wtAmr lw Adnj AtH nxbOt bjHwH AlHjk lAmtk kj-xlmH bnk jmlk Ahrj wHwA jxb Ol-ksAj׃ 1.18  wOtH HnH AdnjH mlk wOtH Adnj Hmlk lA jdOt׃ 1.19  wjzbh xwr wmrjA-wcAn lrb wjqrA lkl-bnj Hmlk wlAbjtr HkHn wljAb xr HcbA wlxlmH Obdk lA qrA׃ 1.20  wAtH Adnj Hmlk Ojnj kl-jxrAl Oljk lHgjd lHm mj jxb Ol-ksA Adnj-Hmlk Ahrjw׃ 1.21  wHjH kxkb Adnj-Hmlk Om-Abtjw wHjjtj Anj wbnj xlmH hTAjm׃ 1.22  wHnH OwdnH mdbrt Om-Hmlk wntn HnbjA bA׃ 1.23  wjgjdw lmlk lAmr HnH ntn HnbjA wjbA lpnj Hmlk wjxthw lmlk Ol-Apjw ArcH׃ 1.24  wjAmr ntn Adnj Hmlk AtH Amrt AdnjHw jmlk Ahrj wHwA jxb Ol-ksAj׃ 1.25  kj jrd Hjwm wjzbh xwr wmrjA-wcAn lrb wjqrA lkl-bnj Hmlk wlxrj HcbA wlAbjtr HkHn wHnm Akljm wxtjm lpnjw wjAmrw jhj Hmlk AdnjHw׃ 1.26  wlj Anj-Obdk wlcdq HkHn wlbnjHw bn-jHwjdO wlxlmH Obdk lA qrA׃ 1.27  Am mAt Adnj Hmlk nHjH Hdbr HzH wlA HwdOt At- [Obdjk k] (Obdk q) mj jxb Ol-ksA Adnj-Hmlk Ahrjw׃ s 1.28  wjOn Hmlk dwd wjAmr qrAw-lj lbt-xbO wtbA lpnj Hmlk wtOmd lpnj Hmlk׃ 1.29  wjxbO Hmlk wjAmr hj-jHwH Axr-pdH At-npxj mkl-crH׃ 1.30  kj kAxr nxbOtj lk bjHwH AlHj jxrAl lAmr kj-xlmH bnk jmlk Ahrj wHwA jxb Ol-ksAj thtj kj kn AOxH Hjwm HzH׃ 1.31  wtqd bt-xbO Apjm Arc wtxthw lmlk wtAmr jhj Adnj Hmlk dwd lOlm׃ p 1.32  wjAmr Hmlk dwd qrAw-lj lcdwq HkHn wlntn HnbjA wlbnjHw bn-jHwjdO wjbAw lpnj Hmlk׃ 1.33  wjAmr Hmlk lHm qhw Omkm At-Obdj Adnjkm wHrkbtm At-xlmH bnj Ol-HprdH Axr-lj wHwrdtm Atw Al-ghwn׃ 1.34  wmxh Atw m cdwq HkHn wntn HnbjA lmlk Ol-jxrAl wtqOtm bxwpr wAmrtm jhj Hmlk xlmH׃ 1.35  wOljtm Ahrjw wbA wjxb Ol-ksAj wHwA jmlk thtj wAtw cwjtj lHjwt ngjd Ol-jxrAl wOl-jHwdH׃ 1.36  wjOn bnjHw bn-jHwjdO At-Hmlk wjAmr Amn kn jAmr jHwH AlHj Adnj Hmlk׃ 1.37  kAxr HjH jHwH Om-Adnj Hmlk kn [jHj k] (jHjH q) Om-xlmH wjgdl At-ksAw mksA Adnj Hmlk dwd׃ 1.38  wjrd cdwq HkHn wntn HnbjA wbnjHw bn-jHwjdO wHkrtj wHpltj wjrkbw At-xlmH Ol-prdt Hmlk dwd wjlkw Atw Ol-ghwn׃ 1.39  wjqh cdwq HkHn At-qrn Hxmn mn-HAHl wjmxh At-xlmH wjtqOw bxwpr wjAmrw kl-HOm jhj Hmlk xlmH׃ 1.40  wjOlw kl-HOm Ahrjw wHOm mhlljm bhlljm wxmhjm xmhH gdwlH wtbqO HArc bqwlm׃ 1.41  wjxmO AdnjHw wkl-HqrAjm Axr Atw wHm klw lAkl wjxmO jwAb At-qwl Hxwpr wjAmr mdwO qwl-HqrjH HwmH׃ 1.42  Owdnw mdbr wHnH jwntn bn-Abjtr HkHn bA wjAmr AdnjHw bA kj Ajx hjl AtH wTwb tbxr׃ 1.43  wjOn jwntn wjAmr lAdnjHw Abl Adnjnw Hmlk-dwd Hmljk At-xlmH׃ 1.44  wjxlh Atw-Hmlk At-cdwq HkHn wAt-ntn HnbjA wbnjHw bn-jHwjdO wHkrtj wHpltj wjrkbw Atw Ol prdt Hmlk׃ 1.45  wjmxhw Atw cdwq HkHn wntn HnbjA lmlk bghwn wjOlw mxm xmhjm wtHm HqrjH HwA Hqwl Axr xmOtm׃ 1.46  wgm jxb xlmH Ol ksA HmlwkH׃ 1.47  wgm-bAw Obdj Hmlk lbrk At-Adnjnw Hmlk dwd lAmr jjTb [AlHjk k] (AlHjm q) At-xm xlmH mxmk wjgdl At-ksAw mksAk wjxthw Hmlk Ol-Hmxkb׃ 1.48  wgm-kkH Amr Hmlk brwk jHwH AlHj jxrAl Axr ntn Hjwm jxb Ol-ksAj wOjnj rAwt׃ 1.49  wjhrdw wjqmw kl-HqrAjm Axr lAdnjHw wjlkw Ajx ldrkw׃ 1.50  wAdnjHw jrA mpnj xlmH wjqm wjlk wjhzq bqrnwt Hmzbh׃ 1.51  wjgd lxlmH lAmr HnH AdnjHw jrA At-Hmlk xlmH wHnH Ahz bqrnwt Hmzbh lAmr jxbO-lj kjwm Hmlk xlmH Am-jmjt At-Obdw bhrb׃ 1.52  wjAmr xlmH Am jHjH lbn-hjl lA-jpl mxOrtw ArcH wAm-rOH tmcA-bw wmt׃ 1.53  wjxlh Hmlk xlmH wjrdHw mOl Hmzbh wjbA wjxthw lmlk xlmH wjAmr-lw xlmH lk lbjtk׃ p

1.1  Et rex David senuerat habebat que aetatis plurimos dies; cum que operiretur vestibus, non calefiebat. 1.2  Dixerunt ergo ei servi sui: “ Quaeratur domino nostro regi adulescentula virgo et stet coram rege et curam eius agat dormiatque in sinu tuo et calefaciat dominum nostrum regem ”. 1.3  Quaesierunt igitur adulescentulam speciosam in omnibus finibus Israel et invenerunt Abisag Sunamitin et adduxerunt eam ad regem. 1.4  Erat autem puella pulchra nimis et curam agebat regis et ministrabat ei; rex vero non cognovit eam. 1.5  Adonias autem filius Haggith elevabatur dicens: “ Ego regnabo! ”. Fecitque sibi currum et equites et quinquaginta viros, qui ante eum currerent. 1.6  Nec corripuit eum pater suus aliquando dicens: “ Quare hoc fecisti? ”. Erat autem et ipse pulcher valde, secundus natu post Absalom. 1.7  Et sermo ei cum Ioab filio Sarviae et cum Abiathar sacerdote, qui adiuvabant partes Adoniae. 1.8  Sadoc vero sacerdos et Banaias filius Ioiadae et Nathan propheta et Semei et Rei et robur exercitus David non erat cum Adonia. 1.9  Immolatis ergo Adonias ovibus et vitulis et pinguibus iuxta lapidem Zoheleth, qui erat vicinus fonti Rogel, vocavit universos fratres suos filios regis et omnes viros Iudae servos regis; 1.10  Nathan autem prophetam et Banaiam et robustos quosque et Salomonem fratrem suum non vocavit. 1.11  Dixit itaque Nathan ad Bethsabee matrem Salomonis: “ Num audisti quod regnaverit Adonias filius Haggith, et dominus noster David hoc ignorat? 1.12  Nunc ergo veni, accipe a me consilium et salva animam tuam filiique tui Salomonis. 1.13  Vade et ingredere ad regem David et dic ei: Nonne tu, domine mi rex, iurasti mihi ancillae tuae dicens: “Salomon filius tuus regnabit post me et ipse sedebit in solio meo”? Quare ergo regnat Adonias? 1.14  Et, adhuc ibi te loquente cum rege, ego veniam post te et complebo sermones tuos ”. 1.15  Ingressa est itaque Bethsabee ad regem in cubiculo; rex autem senuerat nimis, et Abisag Sunamitis ministrabat ei. 1.16  Inclinavit se Bethsabee et adoravit regem; ad quam rex: “ Quid tibi, inquit, vis? ”. 1.17  Quae respondens ait: “ Domine mi, tu iurasti per Dominum Deum tuum ancillae tuae: “Salomon filius tuus regnabit post me, et ipse sedebit in solio meo”; 1.18  et ecce nunc Adonias regnat, te, domine mi rex, ignorante. 1.19  Mactavit boves et pinguia quaeque et oves plurimas et vocavit omnes filios regis, Abiathar quoque sacerdotem et Ioab principem militiae; Salomonem autem servum tuum non vocavit. 1.20  Verumtamen, domine mi rex, in te oculi respiciunt totius Israel, ut indices eis quis sedere debeat in solio tuo, domine mi rex, post te. 1.21  Eritque, cum dormierit dominus meus rex cum patribus suis, erimus ego et filius meus Salomon peccatores ”. 1.22  Adhuc illa loquente cum rege, Nathan propheta venit; 1.23  et nuntiaverunt regi dicentes: “ Adest Nathan propheta ”. Cumque introisset ante conspectum regis et adorasset eum pronus in terram, 1.24  dixit Nathan: “ Domine mi rex, tu ergo dixisti: “Adonias regnet post me, et ipse sedeat super thronum meum”? 1.25  Quia descendit hodie et immolavit boves et pinguia et arietes plurimos et vocavit universos filios regis et principes exercitus, Abiathar quoque sacerdotem; illique vescentes et bibentes coram eo dixerunt: “Vivat rex Adonias!”. 1.26  Me autem servum tuum et Sadoc sacerdotem et Banaiam filium Ioiadae et Salomonem famulum tuum non vocavit. 1.27  Numquid a domino meo rege exivit hoc verbum, et mihi non indicasti servo tuo quis sessurus esset super thronum domini mei regis post eum? ”. 1.28  Et respondit rex David dicens: “ Vocate ad me Bethsabee ”. Quae cum fuisset ingressa coram rege et stetisset ante eum, 1.29  iuravit rex et ait: “ Vivit Dominus, qui eruit animam meam de omni angustia, 1.30  quia, sicut iuravi tibi per Dominum, Deum Israel, dicens: Salomon filius tuus regnabit post me et ipse sedebit super solium meum pro me, sic faciam hodie ”. 1.31  Summissoque Bethsabee in terram vultu, adoravit regem dicens: “ Vivat dominus meus rex David in aeternum! ”. 1.32  Dixit quoque rex David: “ Vocate mihi Sadoc sacerdotem et Nathan prophetam et Banaiam filium Ioiadae ”. Qui cum ingressi fuissent coram rege, 1.33  dixit ad eos: “ Tollite vobiscum servos domini vestri et imponite Salomonem filium meum, super mulam meam et ducite eum in Gihon, 1.34  et ungat eum ibi Sadoc sacerdos et Nathan propheta in regem super Israel, et canetis bucina atque dicetis: “Vivat rex Salomon!”. 1.35  Et ascendetis post eum, et veniet et sedebit super solium meum, et ipse regnabit pro me; illique praecipiam, ut sit dux super Israel et super Iudam ”. 1.36  Et respondit Banaias filius Ioiadae regi dicens: “ Amen, sic loquatur Dominus Deus domini mei regis. 1.37  Quomodo fuit Dominus cum domino meo rege, sic sit cum Salomone et sublimius faciat solium eius a solio domini mei regis David ”. 1.38  Descendit ergo Sadoc sacerdos et Nathan propheta et Banaias filius Ioiadae et Cherethi et Phelethi, et imposuerunt Salomonem super mulam regis David et adduxerunt eum in Gihon. 1.39  Sumpsitque Sadoc sacerdos cornu olei de tabernaculo et unxit Salomonem; et cecinerunt bucina, et dixit omnis populus: “ Vivat rex Salomon! ”. 1.40  Et ascendit universa multitudo post eum, et populus canebat tibiis et laetabatur gaudio magno, et insonuit terra ad clamorem eorum. 1.41  Audivit autem Adonias et omnes, qui invitati fuerant ab eo; iamque convivium finitum erat. Sed et Ioab, audita voce tubae, ait: “ Quid sibi vult clamor civitatis tumultuantis? ”. 1.42  Adhuc illo loquente, Ionathan filius Abiathar sacerdotis venit; cui dixit Adonias: “ Ingredere, quia vir strenuus es et bona nuntians ”. 1.43  Responditque Ionathan Adoniae: “ Nequaquam! Dominus enim noster, rex David, regem constituit Salomonem 1.44  misitque cum eo Sadoc sacerdotem et Nathan prophetam et Banaiam filium Ioiadae et Cherethi et Phelethi, et imposuerunt eum super mulam regis; 1.45  unxeruntque eum Sadoc sacerdos et Nathan propheta regem in Gihon. Et ascenderunt inde laetantes, et insonuit civitas; haec est vox, quam audistis. 1.46  Sed et Salomon sedit super solio regni, 1.47  et ingressi servi regis benedixerunt domino nostro regi David dicentes: “Amplificet Deus nomen Salomonis super nomen tuum et magnificet thronum eius super thronum tuum”. Et adoravit rex in lectulo suo. 1.48  Insuper et haec locutus est: “Benedictus Dominus, Deus Israel, qui dedit hodie sedentem in solio meo, videntibus oculis meis” ”. 1.49  Territi sunt ergo et surrexerunt omnes, qui invitati fuerant ab Adonia, et ivit unusquisque in viam suam. 1.50  Adonias autem timens Salomonem surrexit et abiit tenuitque cornua altaris. 1.51  Et nuntiaverunt Salomoni dicentes: “ Ecce Adonias timens regem Salomonem tenuit cornua altaris dicens: “Iuret mihi hodie rex Salomon quod non interficiat servum suum gladio””. 1.52  Dixitque Salomon: “ Si fuerit vir bonus, non cadet ne unus quidem capillus eius in terram; sin autem malum inventum fuerit in eo, morietur ”. 1.53  Misit ergo rex Salomon et eduxit eum ab altari, et ingressus adoravit regem Salomonem; dixitque ei Salomon: “ Vade in domum tuam ”.

2.1  Als nun die Zeit kam, daß David sterben sollte, gebot er seinem Sohne Salomo und sprach: 2.2  Ich gehe hin den Weg aller Welt. So sei nun stark und sei ein Mann 2.3  und beobachte die Verordnungen des HERRN, deines Gottes, daß du in seinen Wegen wandelst, seine Satzungen, seine Gebote, seine Rechte und seine Zeugnisse haltest, wie im Gesetze Moses geschrieben steht, auf daß du weislich vollbringest alles, was du tust und wohin du dich wendest; 2.4  daß der HERR sein Wort bestätige, das er über mich geredet hat, indem er sagte: Werden deine Kinder auf ihre Wege achten, daß sie in Wahrheit vor mir wandeln, mit ihrem ganzen Herzen und mit ihrer ganzen Seele, so soll es dir nimmer (sprach er) an einem Manne fehlen auf dem Throne Israels! 2.5  Du weißt aber auch, was mir Joab, der Sohn der Zeruja, getan hat, wie er an den beiden Heerführern Israels, an Abner, dem Sohne Ners, und an Amasa, dem Sohne Jeters, gehandelt hat, wie er sie umgebracht und also Kriegsblut mitten im Frieden vergossen und Kriegsblut an seinen Gürtel getan hat, der um seine Lenden war, und an die Schuhe, die an seinen Füßen waren. 2.6  So handle nun nach deiner Weisheit, daß du seine grauen Haare nicht in Frieden ins Totenreich fahren lässest! 2.7  Aber den Kindern Barsillais, des Gileaditers, sollst du Barmherzigkeit erweisen, daß sie unter denen seien, die an deinem Tische essen, denn ebenso hielten sie sich zu mir, als ich vor deinem Bruder Absalom floh. 2.8  Und siehe, du hast bei dir Simei, den Sohn Geras, den Benjaminiter, von Bachurim, der mir bitter und schändlich fluchte zu der Zeit, als ich nach Mahanaim ging. Als er aber dann an den Jordan herab mir entgegenkam, da schwur ich ihm bei dem HERRN und sprach: Ich will dich nicht mit dem Schwerte töten! 2.9  Nun aber laß du ihn nicht ungestraft; denn du bist ein weiser Mann und wirst wohl wissen, was du ihm tun sollst, daß du seine grauen Haare mit Blut ins Totenreich hinunter bringest. 2.10  Und David entschlief mit seinen Vätern und ward begraben in der Stadt Davids. 2.11  Die Zeit aber, die David über Israel regierte, betrug vierzig Jahre. Sieben Jahre lang war er König zu Hebron und dreiunddreißig Jahre lang zu Jerusalem. 2.12  Und Salomo saß auf dem Throne seines Vaters David, und sein Königtum ward fest gegründet. 2.13  Adonia aber, der Sohn der Haggit, kam hinein zu Batseba, der Mutter Salomos. Und sie sprach: Kommst du auch in Frieden? Er sprach: Ja, in Frieden! 2.14  Und er sprach: Ich habe mit dir zu reden. 2.15  Sie sprach: Sage her! Er sprach: Du weißt, daß das Königtum mein war und daß ganz Israel sein Angesicht auf mich gerichtet hatte, daß ich König sein sollte; nun aber ist mir das Königtum entgangen und meinem Bruder zugefallen; denn es war ihm vom HERRN bestimmt. 2.16  Nun habe ich eine Bitte an dich; die wollest du mir nicht abschlagen. Sie sprach zu ihm: 2.17  Sage her! Er sprach: Rede doch mit dem König Salomo (denn dich wird er nicht abweisen), daß er mir Abisag von Sunem zum Weibe gebe. 2.18  Batseba sprach: Gut, ich will deinetwegen mit dem König reden! 2.19  Also kam Batseba hinein zum König Salomo, mit ihm zu reden wegen Adonia. Und der König stand auf und ging ihr entgegen und verneigte sich vor ihr und setzte sich auf seinen Thron. Und auch der Mutter des Königs ward ein Thron hingestellt, daß sie sich zu seiner Rechten setzte. 2.20  Und sie sprach: Ich habe eine kleine Bitte an dich, die wollest du mir nicht abschlagen! Der König sprach zu ihr: Bitte, meine Mutter; denn dich werde ich nicht abweisen! 2.21  Sie sprach: Man gebe Abisag von Sunem deinem Bruder Adonia zum Weibe! 2.22  Da antwortete der König Salomo und sprach zu seiner Mutter: Und warum bittest du für Adonia um Abisag von Sunem? Verlange für ihn auch das Königreich; denn er ist mein älterer Bruder und hat Abjatar, den Priester, und Joab, den Sohn der Zeruja, auf seiner Seite! 2.23  Und der König Salomo schwur bei dem HERRN und sprach: Gott tue mir dies und das! Adonia soll das wider sein Leben geredet haben! 2.24  Und nun, so wahr der HERR lebt, der mich bestätigt und mich auf den Thron meines Vaters David gesetzt und mir ein Haus gemacht, wie er gesagt hat: Heute soll Adonia sterben! 2.25  Und der König Salomo sandte Benaja, den Sohn Jojadas; der schlug ihn, daß er starb. 2.26  Und zu dem Priester Abjatar sprach der König: Gehe hin nach Anatot, auf deinen Acker; denn du bist ein Mann des Todes; aber ich will dich heute nicht töten, denn du hast die Lade Gottes, des HERRN, getragen vor meinem Vater David und hast mitgelitten alles, was mein Vater gelitten hat. 2.27  Also verstieß Salomo den Abjatar, daß er nicht mehr Priester des HERRN sein durfte, wodurch das Wort des HERRN erfüllt wurde, das er zu Silo über das Haus Elis geredet hatte. 2.28  Und das Gerücht davon kam vor Joab; denn Joab hing an Adonia, während er sich nicht zu Absalom gehalten hatte. Da floh Joab in das Zelt des HERRN und faßte die Hörner des Altars. 2.29  Und es ward dem König Salomo gesagt: Joab ist zum Zelte des HERRN geflohen und siehe, er steht am Altar! Da sandte Salomo Benaja, den Sohn Jojadas, und sprach: Geh, erschlage ihn! 2.30  Als nun Benaja zum Zelte des HERRN kam, sprach er zu ihm: So spricht der König: Gehe heraus! Er sprach: Nein, sondern hier will ich sterben! Und Benaja sagte solches dem König wieder und sprach: Also hat Joab gesprochen, und also hat er mir geantwortet! 2.31  Der König sprach zu ihm: Tue, wie er gesagt hat; erschlage ihn und begrabe ihn, daß du das Blut, das Joab ohne Grund vergossen hat, von mir und meines Vaters Hause wendest 2.32  und daß der HERR sein Blut auf seinen eigenen Kopf kommen lasse, weil er zwei Männer erschlagen hat, die gerechter und besser waren als er, und sie mit dem Schwert umgebracht hat, da mein Vater David nichts darum wußte: nämlich Abner, den Sohn Ners, den Feldhauptmann Israels, und Amasa, den Sohn Jeters, den Feldhauptmann Judas. 2.33  Ihr Blut komme auf Joabs Kopf und auf den Kopf seines Samens ewiglich; David aber und sein Same, sein Haus und sein Thron, habe ewiglich Frieden von dem HERRN! 2.34  Da ging Benaja, der Sohn Jojadas, hinauf und schlug ihn und tötete ihn; und er ward in seinem Hause begraben in der Wüste. 2.35  Da setzte der König Benaja, den Sohn Jojadas, an seine Statt über das Heer; den Priester Zadok aber setzte der König an Abjatars Statt. 2.36  Und der König sandte hin und ließ Simei rufen und sprach zu ihm: Baue dir ein Haus zu Jerusalem und wohne daselbst und gehe nicht von dannen heraus, weder hierhin noch dorthin! 2.37  An welchem Tage du hinausgehen und den Bach Kidron überschreiten wirst, sollst du wissen, daß du gewiß sterben mußt; dein Blut sei auf deinem Kopf! 2.38  Simei sprach zum König: Das Wort ist gut; wie mein Herr, der König, gesagt hat, so wird dein Knecht tun! Also wohnte Simei zu Jerusalem lange Zeit. 2.39  Es begab sich aber nach drei Jahren, daß dem Simei zwei Knechte entliefen zu Achis, dem Sohne Maachas, dem König zu Gat. Und es ward dem Simei angezeigt: Siehe, deine Knechte sind zu Gat! 2.40  Da machte sich Simei auf und sattelte seinen Esel und ritt nach Gat zu Achis, um seine Knechte zu suchen. Und Simei kam wieder und brachte seine Knechte von Gat zurück. 2.41  Da ward dem Salomo angezeigt, daß Simei von Jerusalem nach Gat gegangen und wiedergekommen sei. 2.42  Da sandte der König hin und ließ Simei rufen und sprach zu ihm: Habe ich von dir nicht einen Eid genommen bei dem HERRN und dir bezeugt und gesagt: An welchem Tage du ausziehen und hierhin oder dorthin gehen wirst, mußt du gewiß sterben? Und du sprachst zu mir: Das Wort ist gut; ich habe es gehört! 2.43  Warum hast du dich denn nicht gehalten an den Eid bei dem HERRN und an das Gebot, das ich dir gegeben habe? 2.44  Und der König sprach zu Simei: Du weißt alle Bosheit, deren dein Herz bewußt ist, die du meinem Vater David zugefügt hast. So möge nun der HERR deine Bosheit auf deinen eigenen Kopf kommen lassen! 2.45  Aber der König Salomo sei gesegnet, und der Thron Davids stehe fest vor dem HERRN ewiglich! 2.46  Und der König gebot Benaja, dem Sohne Jojadas; der ging hinaus und schlug ihn, daß er starb.

2.1  καὶ ἤγγισαν αἱ ἡμέραι δαυιδ ἀποθανεῖν αὐτόν καὶ ἐνετείλατο τῷ σαλωμων υἱῷ αὐτοῦ λέγων 2.2  ἐγώ εἰμι πορεύομαι ἐν ὁδῷ πάσης τῆς γῆς καὶ ἰσχύσεις καὶ ἔσῃ εἰς ἄνδρα 2.3  καὶ φυλάξεις τὴν φυλακὴν κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ πορεύεσθαι ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ φυλάσσειν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα τὰ γεγραμμένα ἐν νόμῳ μωυσέως ἵνα συνίῃς ἃ ποιήσεις κατὰ πάντα ὅσα ἂν ἐντείλωμαί σοι 2.4  ἵνα στήσῃ κύριος τὸν λόγον αὐτοῦ ὃν ἐλάλησεν λέγων ἐὰν φυλάξωσιν οἱ υἱοί σου τὴν ὁδὸν αὐτῶν πορεύεσθαι ἐνώπιον ἐμοῦ ἐν ἀληθείᾳ ἐν ὅλῃ καρδίᾳ αὐτῶν καὶ ἐν ὅλῃ ψυχῇ αὐτῶν λέγων οὐκ ἐξολεθρευθήσεταί σοι ἀνὴρ ἐπάνωθεν θρόνου ισραηλ 2.5  καί γε σὺ ἔγνως ὅσα ἐποίησέν μοι ιωαβ υἱὸς σαρουιας ὅσα ἐποίησεν τοῖς δυσὶν ἄρχουσιν τῶν δυνάμεων ισραηλ τῷ αβεννηρ υἱῷ νηρ καὶ τῷ αμεσσαϊ υἱῷ ιεθερ καὶ ἀπέκτεινεν αὐτοὺς καὶ ἔταξεν τὰ αἵματα πολέμου ἐν εἰρήνῃ καὶ ἔδωκεν αἷμα ἀθῷον ἐν τῇ ζώνῃ αὐτοῦ τῇ ἐν τῇ ὀσφύι αὐτοῦ καὶ ἐν τῷ ὑποδήματι αὐτοῦ τῷ ἐν τῷ ποδὶ αὐτοῦ 2.6  καὶ ποιήσεις κατὰ τὴν σοφίαν σου καὶ οὐ κατάξεις τὴν πολιὰν αὐτοῦ ἐν εἰρήνῃ εἰς ᾅδου 2.7  καὶ τοῖς υἱοῖς βερζελλι τοῦ γαλααδίτου ποιήσεις ἔλεος καὶ ἔσονται ἐν τοῖς ἐσθίουσιν τὴν τράπεζάν σου ὅτι οὕτως ἤγγισάν μοι ἐν τῷ με ἀποδιδράσκειν ἀπὸ προσώπου αβεσσαλωμ τοῦ ἀδελφοῦ σου 2.8  καὶ ἰδοὺ μετὰ σοῦ σεμεϊ υἱὸς γηρα υἱὸς τοῦ ιεμενι ἐκ βαουριμ καὶ αὐτὸς κατηράσατό με κατάραν ὀδυνηρὰν τῇ ἡμέρᾳ ᾗ ἐπορευόμην εἰς παρεμβολάς καὶ αὐτὸς κατέβη εἰς ἀπαντήν μου εἰς τὸν ιορδάνην καὶ ὤμοσα αὐτῷ ἐν κυρίῳ λέγων εἰ θανατώσω σε ἐν ῥομφαίᾳ 2.9  καὶ οὐ μὴ ἀθῳώσῃς αὐτόν ὅτι ἀνὴρ σοφὸς εἶ σὺ καὶ γνώσῃ ἃ ποιήσεις αὐτῷ καὶ κατάξεις τὴν πολιὰν αὐτοῦ ἐν αἵματι εἰς ᾅδου 2.10  καὶ ἐκοιμήθη δαυιδ μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ ἐτάφη ἐν πόλει δαυιδ 2.11  καὶ αἱ ἡμέραι ἃς ἐβασίλευσεν δαυιδ ἐπὶ τὸν ισραηλ τεσσαράκοντα ἔτη ἐν χεβρων ἐβασίλευσεν ἔτη ἑπτὰ καὶ ἐν ιερουσαλημ τριάκοντα τρία ἔτη 2.12  καὶ σαλωμων ἐκάθισεν ἐπὶ τοῦ θρόνου δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ υἱὸς ἐτῶν δώδεκα καὶ ἡτοιμάσθη ἡ βασιλεία αὐτοῦ σφόδρα 2.13  καὶ εἰσῆλθεν αδωνιας υἱὸς αγγιθ πρὸς βηρσαβεε μητέρα σαλωμων καὶ προσεκύνησεν αὐτῇ ἡ δὲ εἶπεν εἰρήνη ἡ εἴσοδός σου καὶ εἶπεν εἰρήνη 2.14  λόγος μοι πρὸς σέ καὶ εἶπεν αὐτῷ λάλησον 2.15  καὶ εἶπεν αὐτῇ σὺ οἶδας ὅτι ἐμοὶ ἦν ἡ βασιλεία καὶ ἐπ' ἐμὲ ἔθετο πᾶς ισραηλ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εἰς βασιλέα καὶ ἐστράφη ἡ βασιλεία καὶ ἐγενήθη τῷ ἀδελφῷ μου ὅτι παρὰ κυρίου ἐγένετο αὐτῷ 2.16  καὶ νῦν αἴτησιν μίαν ἐγὼ αἰτοῦμαι παρὰ σοῦ μὴ ἀποστρέψῃς τὸ πρόσωπόν σου καὶ εἶπεν αὐτῷ βηρσαβεε λάλει 2.17  καὶ εἶπεν αὐτῇ εἰπὸν δὴ πρὸς σαλωμων τὸν βασιλέα ὅτι οὐκ ἀποστρέψει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἀπὸ σοῦ καὶ δώσει μοι τὴν αβισακ τὴν σωμανῖτιν εἰς γυναῖκα 2.18  καὶ εἶπεν βηρσαβεε καλῶς ἐγὼ λαλήσω περὶ σοῦ τῷ βασιλεῖ 2.19  καὶ εἰσῆλθεν βηρσαβεε πρὸς τὸν βασιλέα σαλωμων λαλῆσαι αὐτῷ περὶ αδωνιου καὶ ἐξανέστη ὁ βασιλεὺς εἰς ἀπαντὴν αὐτῇ καὶ κατεφίλησεν αὐτὴν καὶ ἐκάθισεν ἐπὶ τοῦ θρόνου αὐτοῦ καὶ ἐτέθη θρόνος τῇ μητρὶ τοῦ βασιλέως καὶ ἐκάθισεν ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ 2.20  καὶ εἶπεν αὐτῷ αἴτησιν μίαν μικρὰν ἐγὼ αἰτοῦμαι παρὰ σοῦ μὴ ἀποστρέψῃς τὸ πρόσωπόν σου καὶ εἶπεν αὐτῇ ὁ βασιλεύς αἴτησαι μῆτερ ἐμή ὅτι οὐκ ἀποστρέψω σε 2.21  καὶ εἶπεν δοθήτω δὲ αβισακ ἡ σωμανῖτις τῷ αδωνια τῷ ἀδελφῷ σου εἰς γυναῖκα 2.22  καὶ ἀπεκρίθη σαλωμων ὁ βασιλεὺς καὶ εἶπεν τῇ μητρὶ αὐτοῦ καὶ ἵνα τί σὺ ᾔτησαι τὴν αβισακ τῷ αδωνια καὶ αἴτησαι αὐτῷ τὴν βασιλείαν ὅτι οὗτος ἀδελφός μου ὁ μέγας ὑπὲρ ἐμέ καὶ αὐτῷ αβιαθαρ ὁ ἱερεὺς καὶ αὐτῷ ιωαβ ὁ υἱὸς σαρουιας ὁ ἀρχιστράτηγος ἑταῖρος 2.23  καὶ ὤμοσεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων κατὰ τοῦ κυρίου λέγων τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι κατὰ τῆς ψυχῆς αὐτοῦ ἐλάλησεν αδωνιας τὸν λόγον τοῦτον 2.24  καὶ νῦν ζῇ κύριος ὃς ἡτοίμασέν με καὶ ἔθετό με ἐπὶ τὸν θρόνον δαυιδ τοῦ πατρός μου καὶ αὐτὸς ἐποίησέν μοι οἶκον καθὼς ἐλάλησεν κύριος ὅτι σήμερον θανατωθήσεται αδωνιας 2.25  καὶ ἐξαπέστειλεν σαλωμων ὁ βασιλεὺς ἐν χειρὶ βαναιου υἱοῦ ιωδαε καὶ ἀνεῖλεν αὐτόν καὶ ἀπέθανεν αδωνιας ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 2.26  καὶ τῷ αβιαθαρ τῷ ἱερεῖ εἶπεν ὁ βασιλεύς ἀπότρεχε σὺ εἰς αναθωθ εἰς ἀγρόν σου ὅτι ἀνὴρ θανάτου εἶ σὺ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ καὶ οὐ θανατώσω σε ὅτι ἦρας τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου ἐνώπιον τοῦ πατρός μου καὶ ὅτι ἐκακουχήθης ἐν ἅπασιν οἷς ἐκακουχήθη ὁ πατήρ μου 2.27  καὶ ἐξέβαλεν σαλωμων τὸν αβιαθαρ τοῦ μὴ εἶναι ἱερέα τοῦ κυρίου πληρωθῆναι τὸ ῥῆμα κυρίου ὃ ἐλάλησεν ἐπὶ τὸν οἶκον ηλι ἐν σηλωμ 2.28  καὶ ἡ ἀκοὴ ἦλθεν ἕως ιωαβ τοῦ υἱοῦ σαρουιας ὅτι ιωαβ ἦν κεκλικὼς ὀπίσω αδωνιου καὶ ὀπίσω σαλωμων οὐκ ἔκλινεν καὶ ἔφυγεν ιωαβ εἰς τὸ σκήνωμα τοῦ κυρίου καὶ κατέσχεν τῶν κεράτων τοῦ θυσιαστηρίου 2.29  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαλωμων λέγοντες ὅτι ἔφυγεν ιωαβ εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ κυρίου καὶ ἰδοὺ κατέχει τῶν κεράτων τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἀπέστειλεν σαλωμων πρὸς ιωαβ λέγων τί γέγονέν σοι ὅτι πέφευγας εἰς τὸ θυσιαστήριον καὶ εἶπεν ιωαβ ὅτι ἐφοβήθην ἀπὸ προσώπου σου καὶ ἔφυγον πρὸς κύριον καὶ ἀπέστειλεν σαλωμων ὁ βασιλεὺς τὸν βαναιου υἱὸν ιωδαε λέγων πορεύου καὶ ἄνελε αὐτὸν καὶ θάψον αὐτόν 2.30  καὶ ἦλθεν βαναιου υἱὸς ιωδαε πρὸς ιωαβ εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ κυρίου καὶ εἶπεν αὐτῷ τάδε λέγει ὁ βασιλεύς ἔξελθε καὶ εἶπεν ιωαβ οὐκ ἐκπορεύομαι ὅτι ὧδε ἀποθανοῦμαι καὶ ἀπέστρεψεν βαναιας υἱὸς ιωδαε καὶ εἶπεν τῷ βασιλεῖ λέγων τάδε λελάληκεν ιωαβ καὶ τάδε ἀποκέκριταί μοι 2.31  καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς πορεύου καὶ ποίησον αὐτῷ καθὼς εἴρηκεν καὶ ἄνελε αὐτὸν καὶ θάψεις αὐτὸν καὶ ἐξαρεῖς σήμερον τὸ αἷμα ὃ δωρεὰν ἐξέχεεν ιωαβ ἀπ' ἐμοῦ καὶ ἀπὸ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός μου 2.32  καὶ ἀπέστρεψεν κύριος τὸ αἷμα τῆς ἀδικίας αὐτοῦ εἰς κεφαλὴν αὐτοῦ ὡς ἀπήντησεν τοῖς δυσὶν ἀνθρώποις τοῖς δικαίοις καὶ ἀγαθοῖς ὑπὲρ αὐτὸν καὶ ἀπέκτεινεν αὐτοὺς ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ὁ πατήρ μου δαυιδ οὐκ ἔγνω τὸ αἷμα αὐτῶν τὸν αβεννηρ υἱὸν νηρ ἀρχιστράτηγον ισραηλ καὶ τὸν αμεσσα υἱὸν ιεθερ ἀρχιστράτηγον ιουδα 2.33  καὶ ἐπεστράφη τὰ αἵματα αὐτῶν εἰς κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ εἰς κεφαλὴν τοῦ σπέρματος αὐτοῦ εἰς τὸν αἰῶνα καὶ τῷ δαυιδ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ καὶ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ καὶ τῷ θρόνῳ αὐτοῦ γένοιτο εἰρήνη ἕως αἰῶνος παρὰ κυρίου 2.34  καὶ ἀπήντησεν βαναιου υἱὸς ιωδαε τῷ ιωαβ καὶ ἐθανάτωσεν αὐτὸν καὶ ἔθαψεν αὐτὸν ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ ἐν τῇ ἐρήμῳ 2.35  καὶ ἔδωκεν ὁ βασιλεὺς τὸν βαναιου υἱὸν ιωδαε ἀντ' αὐτοῦ ἐπὶ τὴν στρατηγίαν καὶ ἡ βασιλεία κατωρθοῦτο ἐν ιερουσαλημ καὶ τὸν σαδωκ τὸν ἱερέα ἔδωκεν ὁ βασιλεὺς εἰς ἱερέα πρῶτον ἀντὶ αβιαθαρ καὶ ἔδωκεν κύριος φρόνησιν τῷ σαλωμων καὶ σοφίαν πολλὴν σφόδρα καὶ πλάτος καρδίας ὡς ἡ ἄμμος ἡ παρὰ τὴν θάλασσαν καὶ ἐπληθύνθη ἡ φρόνησις σαλωμων σφόδρα ὑπὲρ τὴν φρόνησιν πάντων ἀρχαίων υἱῶν καὶ ὑπὲρ πάντας φρονίμους αἰγύπτου καὶ ἦν τῷ σαλωμων ἑβδομήκοντα χιλιάδες αἴροντες ἄρσιν καὶ ὀγδοήκοντα χιλιάδες λατόμων ἐν τῷ ὄρει καὶ ἐποίησεν σαλωμων τὴν θάλασσαν καὶ τὰ ὑποστηρίγματα καὶ τοὺς λουτῆρας τοὺς μεγάλους καὶ τοὺς στύλους καὶ τὴν κρήνην τῆς αὐλῆς καὶ τὴν θάλασσαν τὴν χαλκῆν καὶ ἐν τῷ ἔτι δαυιδ ζῆν ἐνετείλατο τῷ σαλωμων λέγων ἰδοὺ μετὰ σοῦ σεμεϊ υἱὸς γηρα υἱὸς σπέρματος τοῦ ιεμινι ἐκ χεβρων οὗτος κατηράσατό με κατάραν ὀδυνηρὰν ἐν ᾗ ἡμέρᾳ ἐπορευόμην εἰς παρεμβολάς καὶ αὐτὸς κατέβαινεν εἰς ἀπαντήν μοι ἐπὶ τὸν ιορδάνην καὶ ὤμοσα αὐτῷ κατὰ τοῦ κυρίου λέγων εἰ θανατωθήσεται ἐν ῥομφαίᾳ καὶ νῦν μὴ ἀθῳώσῃς αὐτόν ὅτι ἀνὴρ φρόνιμος σὺ καὶ γνώσῃ ἃ ποιήσεις αὐτῷ καὶ κατάξεις τὴν πολιὰν αὐτοῦ ἐν αἵματι εἰς ᾅδου 2.36  καὶ ἐκάλεσεν ὁ βασιλεὺς τὸν σεμεϊ καὶ εἶπεν αὐτῷ οἰκοδόμησον σεαυτῷ οἶκον ἐν ιερουσαλημ καὶ κάθου ἐκεῖ καὶ οὐκ ἐξελεύσῃ ἐκεῖθεν οὐδαμοῦ 2.37  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐξόδου σου καὶ διαβήσῃ τὸν χειμάρρουν κεδρων γινώσκων γνώσῃ ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ τὸ αἷμά σου ἔσται ἐπὶ τὴν κεφαλήν σου καὶ ὥρκισεν αὐτὸν ὁ βασιλεὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 2.38  καὶ εἶπεν σεμεϊ πρὸς τὸν βασιλέα ἀγαθὸν τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησας κύριέ μου βασιλεῦ οὕτω ποιήσει ὁ δοῦλός σου καὶ ἐκάθισεν σεμεϊ ἐν ιερουσαλημ τρία ἔτη 2.39  καὶ ἐγενήθη μετὰ τρία ἔτη καὶ ἀπέδρασαν δύο δοῦλοι τοῦ σεμεϊ πρὸς αγχους υἱὸν μααχα βασιλέα γεθ καὶ ἀπηγγέλη τῷ σεμεϊ λέγοντες ἰδοὺ οἱ δοῦλοί σου ἐν γεθ 2.40  καὶ ἀνέστη σεμεϊ καὶ ἐπέσαξε τὴν ὄνον αὐτοῦ καὶ ἐπορεύθη εἰς γεθ πρὸς αγχους τοῦ ἐκζητῆσαι τοὺς δούλους αὐτοῦ καὶ ἐπορεύθη σεμεϊ καὶ ἤγαγεν τοὺς δούλους αὐτοῦ ἐκ γεθ 2.41  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαλωμων λέγοντες ὅτι ἐπορεύθη σεμεϊ ἐξ ιερουσαλημ εἰς γεθ καὶ ἀπέστρεψεν τοὺς δούλους αὐτοῦ 2.42  καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐκάλεσεν τὸν σεμεϊ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν οὐχὶ ὥρκισά σε κατὰ τοῦ κυρίου καὶ ἐπεμαρτυράμην σοι λέγων ἐν ᾗ ἂν ἡμέρᾳ ἐξέλθῃς ἐξ ιερουσαλημ καὶ πορευθῇς εἰς δεξιὰ ἢ εἰς ἀριστερά γινώσκων γνώσῃ ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ 2.43  καὶ τί ὅτι οὐκ ἐφύλαξας τὸν ὅρκον κυρίου καὶ τὴν ἐντολήν ἣν ἐνετειλάμην κατὰ σοῦ 2.44  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς σεμεϊ σὺ οἶδας πᾶσαν τὴν κακίαν σου ἣν ἔγνω ἡ καρδία σου ἃ ἐποίησας τῷ δαυιδ τῷ πατρί μου καὶ ἀνταπέδωκεν κύριος τὴν κακίαν σου εἰς κεφαλήν σου 2.45  καὶ ὁ βασιλεὺς σαλωμων ηὐλογημένος καὶ ὁ θρόνος δαυιδ ἔσται ἕτοιμος ἐνώπιον κυρίου εἰς τὸν αἰῶνα 2.46  καὶ ἐνετείλατο ὁ βασιλεὺς σαλωμων τῷ βαναια υἱῷ ιωδαε καὶ ἐξῆλθεν καὶ ἀνεῖλεν αὐτόν καὶ ἀπέθανεν καὶ σαλωμων ἤρξατο διανοίγειν τὰ δυναστεύματα τοῦ λιβάνου καὶ τοῦτο τὸ ἄριστον τῷ σαλωμων τριάκοντα κόροι σεμιδάλεως καὶ ἑξήκοντα κόροι ἀλεύρου κεκοπανισμένου δέκα μόσχοι ἐκλεκτοὶ καὶ εἴκοσι βόες νομάδες καὶ ἑκατὸν πρόβατα ἐκτὸς ἐλάφων καὶ δορκάδων καὶ ὀρνίθων ἐκλεκτῶν νομάδων καὶ οὗτοι οἱ ἄρχοντες τοῦ σαλωμων αζαριον υἱὸς σαδωκ τοῦ ἱερέως καὶ ορνιου υἱὸς ναθαν ἄρχων τῶν ἐφεστηκότων καὶ εδραμ ἐπὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ σουβα γραμματεὺς καὶ βασα υἱὸς αχιθαλαμ ἀναμιμνῄσκων καὶ αβι υἱὸς ιωαβ ἀρχιστράτηγος καὶ αχιρε υἱὸς εδραϊ ἐπὶ τὰς ἄρσεις καὶ βαναια υἱὸς ιωδαε ἐπὶ τῆς αὐλαρχίας καὶ ἐπὶ τοῦ πλινθείου καὶ ζαχουρ υἱὸς ναθαν ὁ σύμβουλος σαλωμων υἱὸς δαυιδ ἐβασίλευσεν ἐπὶ ισραηλ καὶ ιουδα ἐν ιερουσαλημ

2.1  kai ehggisan ai ehmerai dayid apothanein ayton kai eneteilato toh salohmohn yioh aytoy legohn 2.2  egoh eimi poreyomai en odoh pasehs tehs gehs kai ischyseis kai eseh eis andra 2.3  kai phylaxeis tehn phylakehn kyrioy toy theoy soy toy poreyesthai en tais odois aytoy phylassein tas entolas aytoy kai ta dikaiohmata kai ta krimata ta gegrammena en nomoh mohyseohs ina syniehs a poiehseis kata panta osa an enteilohmai soi 2.4  ina stehseh kyrios ton logon aytoy on elalehsen legohn ean phylaxohsin oi yioi soy tehn odon aytohn poreyesthai enohpion emoy en alehtheia en oleh kardia aytohn kai en oleh psycheh aytohn legohn oyk exolethreythehsetai soi anehr epanohthen thronoy israehl 2.5  kai ge sy egnohs osa epoiehsen moi iohab yios saroyias osa epoiehsen tois dysin archoysin tohn dynameohn israehl toh abennehr yioh nehr kai toh amessai yioh iether kai apekteinen aytoys kai etaxen ta aimata polemoy en eirehneh kai edohken aima athohon en teh zohneh aytoy teh en teh osphyi aytoy kai en toh ypodehmati aytoy toh en toh podi aytoy 2.6  kai poiehseis kata tehn sophian soy kai oy kataxeis tehn polian aytoy en eirehneh eis adoy 2.7  kai tois yiois berzelli toy galaaditoy poiehseis eleos kai esontai en tois esthioysin tehn trapezan soy oti oytohs ehggisan moi en toh me apodidraskein apo prosohpoy abessalohm toy adelphoy soy 2.8  kai idoy meta soy semei yios gehra yios toy iemeni ek baoyrim kai aytos katehrasato me kataran odynehran teh ehmera eh eporeyomehn eis parembolas kai aytos katebeh eis apantehn moy eis ton iordanehn kai ohmosa aytoh en kyrioh legohn ei thanatohsoh se en romphaia 2.9  kai oy meh athohohsehs ayton oti anehr sophos ei sy kai gnohseh a poiehseis aytoh kai kataxeis tehn polian aytoy en aimati eis adoy 2.10  kai ekoimehtheh dayid meta tohn paterohn aytoy kai etapheh en polei dayid 2.11  kai ai ehmerai as ebasileysen dayid epi ton israehl tessarakonta eteh en chebrohn ebasileysen eteh epta kai en ieroysalehm triakonta tria eteh 2.12  kai salohmohn ekathisen epi toy thronoy dayid toy patros aytoy yios etohn dohdeka kai ehtoimastheh eh basileia aytoy sphodra 2.13  kai eisehlthen adohnias yios aggith pros behrsabee mehtera salohmohn kai prosekynehsen ayteh eh de eipen eirehneh eh eisodos soy kai eipen eirehneh 2.14  logos moi pros se kai eipen aytoh lalehson 2.15  kai eipen ayteh sy oidas oti emoi ehn eh basileia kai ep' eme etheto pas israehl to prosohpon aytoy eis basilea kai estrapheh eh basileia kai egenehtheh toh adelphoh moy oti para kyrioy egeneto aytoh 2.16  kai nyn aitehsin mian egoh aitoymai para soy meh apostrepsehs to prosohpon soy kai eipen aytoh behrsabee lalei 2.17  kai eipen ayteh eipon deh pros salohmohn ton basilea oti oyk apostrepsei to prosohpon aytoy apo soy kai dohsei moi tehn abisak tehn sohmanitin eis gynaika 2.18  kai eipen behrsabee kalohs egoh lalehsoh peri soy toh basilei 2.19  kai eisehlthen behrsabee pros ton basilea salohmohn lalehsai aytoh peri adohnioy kai exanesteh o basileys eis apantehn ayteh kai katephilehsen aytehn kai ekathisen epi toy thronoy aytoy kai etetheh thronos teh mehtri toy basileohs kai ekathisen ek dexiohn aytoy 2.20  kai eipen aytoh aitehsin mian mikran egoh aitoymai para soy meh apostrepsehs to prosohpon soy kai eipen ayteh o basileys aitehsai mehter emeh oti oyk apostrepsoh se 2.21  kai eipen dothehtoh de abisak eh sohmanitis toh adohnia toh adelphoh soy eis gynaika 2.22  kai apekritheh salohmohn o basileys kai eipen teh mehtri aytoy kai ina ti sy ehtehsai tehn abisak toh adohnia kai aitehsai aytoh tehn basileian oti oytos adelphos moy o megas yper eme kai aytoh abiathar o iereys kai aytoh iohab o yios saroyias o archistratehgos etairos 2.23  kai ohmosen o basileys salohmohn kata toy kyrioy legohn tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti kata tehs psychehs aytoy elalehsen adohnias ton logon toyton 2.24  kai nyn zeh kyrios os ehtoimasen me kai etheto me epi ton thronon dayid toy patros moy kai aytos epoiehsen moi oikon kathohs elalehsen kyrios oti sehmeron thanatohthehsetai adohnias 2.25  kai exapesteilen salohmohn o basileys en cheiri banaioy yioy iohdae kai aneilen ayton kai apethanen adohnias en teh ehmera ekeineh 2.26  kai toh abiathar toh ierei eipen o basileys apotreche sy eis anathohth eis agron soy oti anehr thanatoy ei sy en teh ehmera tayteh kai oy thanatohsoh se oti ehras tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy enohpion toy patros moy kai oti ekakoychehthehs en apasin ois ekakoychehtheh o patehr moy 2.27  kai exebalen salohmohn ton abiathar toy meh einai ierea toy kyrioy plehrohthehnai to rehma kyrioy o elalehsen epi ton oikon ehli en sehlohm 2.28  kai eh akoeh ehlthen eohs iohab toy yioy saroyias oti iohab ehn keklikohs opisoh adohnioy kai opisoh salohmohn oyk eklinen kai ephygen iohab eis to skehnohma toy kyrioy kai kateschen tohn keratohn toy thysiastehrioy 2.29  kai apehggeleh toh salohmohn legontes oti ephygen iohab eis tehn skehnehn toy kyrioy kai idoy katechei tohn keratohn toy thysiastehrioy kai apesteilen salohmohn pros iohab legohn ti gegonen soi oti pepheygas eis to thysiastehrion kai eipen iohab oti ephobehthehn apo prosohpoy soy kai ephygon pros kyrion kai apesteilen salohmohn o basileys ton banaioy yion iohdae legohn poreyoy kai anele ayton kai thapson ayton 2.30  kai ehlthen banaioy yios iohdae pros iohab eis tehn skehnehn toy kyrioy kai eipen aytoh tade legei o basileys exelthe kai eipen iohab oyk ekporeyomai oti ohde apothanoymai kai apestrepsen banaias yios iohdae kai eipen toh basilei legohn tade lelalehken iohab kai tade apokekritai moi 2.31  kai eipen aytoh o basileys poreyoy kai poiehson aytoh kathohs eirehken kai anele ayton kai thapseis ayton kai exareis sehmeron to aima o dohrean execheen iohab ap' emoy kai apo toy oikoy toy patros moy 2.32  kai apestrepsen kyrios to aima tehs adikias aytoy eis kephalehn aytoy ohs apehntehsen tois dysin anthrohpois tois dikaiois kai agathois yper ayton kai apekteinen aytoys en romphaia kai o patehr moy dayid oyk egnoh to aima aytohn ton abennehr yion nehr archistratehgon israehl kai ton amessa yion iether archistratehgon ioyda 2.33  kai epestrapheh ta aimata aytohn eis kephalehn aytoy kai eis kephalehn toy spermatos aytoy eis ton aiohna kai toh dayid kai toh spermati aytoy kai toh oikoh aytoy kai toh thronoh aytoy genoito eirehneh eohs aiohnos para kyrioy 2.34  kai apehntehsen banaioy yios iohdae toh iohab kai ethanatohsen ayton kai ethapsen ayton en toh oikoh aytoy en teh erehmoh 2.35  kai edohken o basileys ton banaioy yion iohdae ant' aytoy epi tehn stratehgian kai eh basileia katohrthoyto en ieroysalehm kai ton sadohk ton ierea edohken o basileys eis ierea prohton anti abiathar kai edohken kyrios phronehsin toh salohmohn kai sophian pollehn sphodra kai platos kardias ohs eh ammos eh para tehn thalassan kai eplehthyntheh eh phronehsis salohmohn sphodra yper tehn phronehsin pantohn archaiohn yiohn kai yper pantas phronimoys aigyptoy kai ehn toh salohmohn ebdomehkonta chiliades airontes arsin kai ogdoehkonta chiliades latomohn en toh orei kai epoiehsen salohmohn tehn thalassan kai ta ypostehrigmata kai toys loytehras toys megaloys kai toys styloys kai tehn krehnehn tehs aylehs kai tehn thalassan tehn chalkehn kai en toh eti dayid zehn eneteilato toh salohmohn legohn idoy meta soy semei yios gehra yios spermatos toy iemini ek chebrohn oytos katehrasato me kataran odynehran en eh ehmera eporeyomehn eis parembolas kai aytos katebainen eis apantehn moi epi ton iordanehn kai ohmosa aytoh kata toy kyrioy legohn ei thanatohthehsetai en romphaia kai nyn meh athohohsehs ayton oti anehr phronimos sy kai gnohseh a poiehseis aytoh kai kataxeis tehn polian aytoy en aimati eis adoy 2.36  kai ekalesen o basileys ton semei kai eipen aytoh oikodomehson seaytoh oikon en ieroysalehm kai kathoy ekei kai oyk exeleyseh ekeithen oydamoy 2.37  kai estai en teh ehmera tehs exodoy soy kai diabehseh ton cheimarroyn kedrohn ginohskohn gnohseh oti thanatoh apothaneh to aima soy estai epi tehn kephalehn soy kai ohrkisen ayton o basileys en teh ehmera ekeineh 2.38  kai eipen semei pros ton basilea agathon to rehma o elalehsas kyrie moy basiley oytoh poiehsei o doylos soy kai ekathisen semei en ieroysalehm tria eteh 2.39  kai egenehtheh meta tria eteh kai apedrasan dyo doyloi toy semei pros agchoys yion maacha basilea geth kai apehggeleh toh semei legontes idoy oi doyloi soy en geth 2.40  kai anesteh semei kai epesaxe tehn onon aytoy kai eporeytheh eis geth pros agchoys toy ekzehtehsai toys doyloys aytoy kai eporeytheh semei kai ehgagen toys doyloys aytoy ek geth 2.41  kai apehggeleh toh salohmohn legontes oti eporeytheh semei ex ieroysalehm eis geth kai apestrepsen toys doyloys aytoy 2.42  kai apesteilen o basileys kai ekalesen ton semei kai eipen pros ayton oychi ohrkisa se kata toy kyrioy kai epemartyramehn soi legohn en eh an ehmera exelthehs ex ieroysalehm kai poreythehs eis dexia eh eis aristera ginohskohn gnohseh oti thanatoh apothaneh 2.43  kai ti oti oyk ephylaxas ton orkon kyrioy kai tehn entolehn ehn eneteilamehn kata soy 2.44  kai eipen o basileys pros semei sy oidas pasan tehn kakian soy ehn egnoh eh kardia soy a epoiehsas toh dayid toh patri moy kai antapedohken kyrios tehn kakian soy eis kephalehn soy 2.45  kai o basileys salohmohn ehylogehmenos kai o thronos dayid estai etoimos enohpion kyrioy eis ton aiohna 2.46  kai eneteilato o basileys salohmohn toh banaia yioh iohdae kai exehlthen kai aneilen ayton kai apethanen kai salohmohn ehrxato dianoigein ta dynasteymata toy libanoy kai toyto to ariston toh salohmohn triakonta koroi semidaleohs kai exehkonta koroi aleyroy kekopanismenoy deka moschoi eklektoi kai eikosi boes nomades kai ekaton probata ektos elaphohn kai dorkadohn kai ornithohn eklektohn nomadohn kai oytoi oi archontes toy salohmohn azarion yios sadohk toy iereohs kai ornioy yios nathan archohn tohn ephestehkotohn kai edram epi ton oikon aytoy kai soyba grammateys kai basa yios achithalam anamimnehskohn kai abi yios iohab archistratehgos kai achire yios edrai epi tas arseis kai banaia yios iohdae epi tehs aylarchias kai epi toy plintheioy kai zachoyr yios nathan o symboylos salohmohn yios dayid ebasileysen epi israehl kai ioyda en ieroysalehm

2.1  וַיִּקְרְבוּ יְמֵי־דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת־שְׁלֹמֹה בְנֹו לֵאמֹר׃ 2.2  אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל־הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ׃ 2.3  וְשָׁמַרְתָּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֹתָיו כַּכָּתוּב בְּתֹורַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל־אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם׃ 2.4  לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת־דְּבָרֹו אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת־דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל־לְבָבָם וּבְכָל־נַפְשָׁם לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל׃ 2.5  וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לִי יֹואָב בֶּן־צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי־שָׂרֵי צִבְאֹות יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן־נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן־יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי־מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתֹו אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלֹו אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו׃ 2.6  וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא־תֹורֵד שֵׂיבָתֹו בְּשָׁלֹם שְׁאֹל׃ ס 2.7  וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה־חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ כִּי־כֵן קָרְבוּ אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹום אָחִיךָ׃ 2.8  וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן־גֵּרָא בֶן־הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיֹום לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהוּא־יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לֹו בַיהוָה לֵאמֹר אִם־אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב׃ 2.9  וְעַתָּה אַל־תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־לֹּו וְהֹורַדְתָּ אֶת־שֵׂיבָתֹו בְּדָם שְׁאֹול׃ 2.10  וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד׃ פ 2.11  וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּחֶבְרֹון מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים׃ 2.12  וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכֹּן מַלְכֻתֹו מְאֹד׃ 2.13  וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן־חַגֵּית אֶל־בַּת־שֶׁבַע אֵם־שְׁלֹמֹה וַתֹּאמֶר הֲשָׁלֹום בֹּאֶךָ וַיֹּאמֶר שָׁלֹום׃ 2.14  וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלָיִךְ וַתֹּאמֶר דַּבֵּר׃ 2.15  וַיֹּאמֶר אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי־לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל־יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לֹּו׃ 2.16  וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ אַל־תָּשִׁבִי אֶת־פָּנָי וַתֹּאמֶר אֵלָיו דַּבֵּר׃ 2.17  וַיֹּאמֶר אִמְרִי־נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא־יָשִׁיב אֶת־פָּנָיִךְ וְיִתֶּן־לִי אֶת־אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה׃ 2.18  וַתֹּאמֶר בַּת־שֶׁבַע טֹוב אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ 2.19  וַתָּבֹא בַת־שֶׁבַע אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר־לֹו עַל־אֲדֹנִיָּהוּ וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ וַיֵּשֶׁב עַל־כִּסְאֹו וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינֹו׃ 2.20  וַתֹּאמֶר שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ אַל־תָּשֶׁב אֶת־פָּנָי וַיֹּאמֶר־לָהּ הַמֶּלֶךְ שַׁאֲלִי אִמִּי כִּי לֹא־אָשִׁיב אֶת־פָּנָיִךְ׃ 2.21  וַתֹּאמֶר יֻתַּן אֶת־אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה׃ 2.22  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לְאִמֹּו וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת־אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ וְשַׁאֲלִי־לֹו אֶת־הַמְּלוּכָה כִּי הוּא אָחִי הַגָּדֹול מִמֶּנִּי וְלֹו וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹואָב בֶּן־צְרוּיָה׃ פ 2.23  וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִיף כִּי בְנַפְשֹׁו דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ 2.24  וְעַתָּה חַי־יְהוָה אֲשֶׁר הֱכִינַנִי [וַיֹּושִׁיבִינִי כ] (וַיֹּושִׁיבַנִי ק) עַל־כִּסֵּא דָּוִד אָבִי וַאֲשֶׁר עָשָׂה־לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי הַיֹּום יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ׃ 2.25  וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּיַד בְּנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע וַיִּפְגַּע־בֹּו וַיָּמֹת׃ ס 2.26  וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל־שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה וּבַיֹּום הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי־נָשָׂאתָ אֶת־אֲרֹון אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר־הִתְעַנָּה אָבִי׃ 2.27  וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת־אֶבְיָתָר מִהְיֹות כֹּהֵן לַיהוָה לְמַלֵּא אֶת־דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל־בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה׃ פ 2.28  וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד־יֹואָב כִּי יֹואָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלֹום לֹא נָטָה וַיָּנָס יֹואָב אֶל־אֹהֶל יְהוָה וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנֹות הַמִּזְבֵּחַ׃ 2.29  וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יֹואָב אֶל־אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת־בְּנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע לֵאמֹר לֵךְ פְּגַע־בֹּו׃ 2.30  וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל־אֹהֶל יְהוָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ צֵא וַיֹּאמֶר ׀ לֹא כִּי פֹה אָמוּת וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר כֹּה־דִבֶּר יֹואָב וְכֹה עָנָנִי׃ 2.31  וַיֹּאמֶר לֹו הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע־בֹּו וּקְבַרְתֹּו וַהֲסִירֹתָ ׀ דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ יֹואָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי׃ 2.32  וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת־דָּמֹו עַל־רֹאשֹׁו אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי־אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע אֶת־אַבְנֵר בֶּן־נֵר שַׂר־צְבָא יִשְׂרָאֵל וְאֶת־עֲמָשָׂא בֶן־יֶתֶר שַׂר־צְבָא יְהוּדָה׃ 2.33  וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יֹואָב וּבְרֹאשׁ זַרְעֹו לְעֹלָם וּלְדָוִד וּלְזַרְעֹו וּלְבֵיתֹו וּלְכִסְאֹו יִהְיֶה שָׁלֹום עַד־עֹולָם מֵעִם יְהוָה׃ 2.34  וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהֹויָדָע וַיִּפְגַּע־בֹּו וַיְמִתֵהוּ וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתֹו בַּמִּדְבָּר׃ 2.35  וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־בְּנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע תַּחְתָּיו עַל־הַצָּבָא וְאֶת־צָדֹוק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר׃ 2.36  וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לֹו בְּנֵה־לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם וְלֹא־תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה׃ 2.37  וְהָיָה ׀ בְּיֹום צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת־נַחַל קִדְרֹון יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מֹות תָּמוּת דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ׃ 2.38  וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ טֹוב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלִַם יָמִים רַבִּים׃ ס 2.39  וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי־עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל־אָכִישׁ בֶּן־מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת׃ 2.40  וַיָּקָם שִׁמְעִי וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרֹו וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל־אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת־עֲבָדָיו וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת־עֲבָדָיו מִגַּת׃ 2.41  וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה כִּי־הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלִַם גַּת וַיָּשֹׁב׃ 2.42  וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹוא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר בְּיֹום צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מֹות תָּמוּת וַתֹּאמֶר אֵלַי טֹוב הַדָּבָר שָׁמָעְתִּי׃ 2.43  וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת שְׁבֻעַת יְהוָה וְאֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר־צִוִּיתִי עָלֶיךָ׃ 2.44  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־שִׁמְעִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת־רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ׃ 2.45  וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכֹון לִפְנֵי יְהוָה עַד־עֹולָם׃ 2.46  וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהֹויָדָע וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע־בֹּו וַיָּמֹת וְהַמַּמְלָכָה נָכֹונָה בְּיַד־שְׁלֹמֹה׃

2.1  wajiqrbw jmej-daawid laamwt wajcaw Aaet-xxlomoH bnow leAmor׃ 2.2  Aaanokij Holek bdaeraek kaal-HaaAaaraec whaazaqtaa wHaajijtaa lAijxx׃ 2.3  wxxaamartaa Aaet-mixxmaeraet jHwaaH AaeloHaejkaa laalaekaet bidraakaajw lixxmor huqotaajw micwotaajw wmixxpaaTaajw wOedwotaajw kakaatwb btowrat moxxaeH lmaOan taxkijl Aet kaal-Aaxxaer taOaxaeH wAet kaal-Aaxxaer tipnaeH xxaam׃ 2.4  lmaOan jaaqijm jHwaaH Aaet-dbaarow Aaxxaer dibaer Oaalaj leAmor Aim-jixxmrw baanaejkaa Aaet-darkaam laalaekaet lpaanaj baeAaemaet bkaal-lbaabaam wbkaal-napxxaam leAmor loA-jikaaret lkaa Aijxx meOal kiseA jixraaAel׃ 2.5  wgam AataaH jaadaOtaa Aet Aaxxaer-OaaxaaH lij jowAaab baen-crwjaaH Aaxxaer OaaxaaH lixxnej-xaarej cibAowt jixraaAel lAabner baen-ner wlaOamaaxaaA baen-jaetaer wajaHargem wajaaxaem dmej-milhaamaaH bxxaalom wajiten dmej milhaamaaH bahagoraatow Aaxxaer bmaatnaajw wbnaOalow Aaxxaer braglaajw׃ 2.6  wOaaxijtaa khaakmaataekaa wloA-towred xejbaatow bxxaalom xxAol׃ s 2.7  wlibnej barzilaj HagilOaadij taOaxaeH-haesaed wHaajw bAoklej xxulhaanaekaa kij-ken qaarbw Aelaj bbaarhij mipnej Aabxxaalowm Aaahijkaa׃ 2.8  wHineH Oimkaa xximOij baen-geraaA baen-Hajmijnij mibahurijm wHwA qillanij qlaalaaH nimraecaet bjowm laektij mahanaajim wHwA-jaarad liqraaAtij Hajarden waaAaexxaabaO low bajHwaaH leAmor Aim-Aamijtkaa baehaaraeb׃ 2.9  wOataaH Aal-tnaqeHw kij Aijxx haakaam AaataaH wjaadaOtaa Aet Aaxxaer taOaxaeH-low wHowradtaa Aaet-xejbaatow bdaam xxAowl׃ 2.10  wajixxkab daawid Oim-Aabotaajw wajiqaaber bOijr daawid׃ p 2.11  wHajaamijm Aaxxaer maalak daawid Oal-jixraaAel AarbaaOijm xxaanaaH bhaebrown maalak xxaebaO xxaanijm wbijrwxxaalaim maalak xxloxxijm wxxaaloxx xxaanijm׃ 2.12  wxxlomoH jaaxxab Oal-kiseA daawid Aaabijw watikon malkutow mAod׃ 2.13  wajaaboA AadonijaaHw baen-hagejt Aael-bat-xxaebaO Aem-xxlomoH watoAmaer Haxxaalowm boAaekaa wajoAmaer xxaalowm׃ 2.14  wajoAmaer daabaar lij Aelaajik watoAmaer daber׃ 2.15  wajoAmaer Aat jaadaOat kij-lij HaajtaaH HamlwkaaH wOaalaj xaamw kaal-jixraaAel pnejHaem limlok watisob HamlwkaaH watHij lAaahij kij mejHwaaH HaajtaaH low׃ 2.16  wOataaH xxAelaaH Aahat Aaanokij xxoAel meAitaak Aal-taaxxibij Aaet-paanaaj watoAmaer Aelaajw daber׃ 2.17  wajoAmaer Aimrij-naaA lixxlomoH Hamaelaek kij loA-jaaxxijb Aaet-paanaajik wjitaen-lij Aaet-Aabijxxag Haxxwnamijt lAixxaaH׃ 2.18  watoAmaer bat-xxaebaO Towb Aaanokij Aadaber Oaalaejkaa Aael-Hamaelaek׃ 2.19  wataaboA bat-xxaebaO Aael-Hamaelaek xxlomoH ldabaer-low Oal-AadonijaaHw wajaaqaam Hamaelaek liqraaAtaaH wajixxtahw laaH wajexxaeb Oal-kisAow wajaaxaem kiseA lAem Hamaelaek watexxaeb lijmijnow׃ 2.20  watoAmaer xxAelaaH Aahat qTanaaH Aaanokij xxoAaelaet meAitaak Aal-taaxxaeb Aaet-paanaaj wajoAmaer-laaH Hamaelaek xxaAalij Aimij kij loA-Aaaxxijb Aaet-paanaajik׃ 2.21  watoAmaer jutan Aaet-Aabijxxag Haxxunamijt laAadonijaaHw Aaahijkaa lAixxaaH׃ 2.22  wajaOan Hamaelaek xxlomoH wajoAmaer lAimow wlaamaaH Aat xxoAaelaet Aaet-Aabijxxag Haxxunamijt laAadonijaaHw wxxaAalij-low Aaet-HamlwkaaH kij HwA Aaahij Hagaadowl mimaenij wlow wlAaebjaataar HakoHen wljowAaab baen-crwjaaH׃ p 2.23  wajixxaabaO Hamaelaek xxlomoH bajHwaaH leAmor koH jaOaxaeH-lij AaeloHijm wkoH jowsijp kij bnapxxow dibaer AadonijaaHw Aaet-Hadaabaar HazaeH׃ 2.24  wOataaH haj-jHwaaH Aaxxaer Haekijnanij [wajowxxijbijnij k] (wajowxxijbanij q) Oal-kiseA daawid Aaabij waAaxxaer OaaxaaH-lij bajit kaAaxxaer diber kij Hajowm jwmat AadonijaaHw׃ 2.25  wajixxlah Hamaelaek xxlomoH bjad bnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wajipgaO-bow wajaamot׃ s 2.26  wlAaebjaataar HakoHen Aaamar Hamaelaek Oanaatot lek Oal-xaadaejkaa kij Aijxx maawaet AaataaH wbajowm HazaeH loA Aamijtaekaa kij-naaxaaAtaa Aaet-Aarown Aadonaaj jHowiH lipnej daawid Aaabij wkij HitOanijtaa bkol Aaxxaer-HitOanaaH Aaabij׃ 2.27  wajgaaraexx xxlomoH Aaet-Aaebjaataar miHjowt koHen lajHwaaH lmaleA Aaet-dbar jHwaaH Aaxxaer dibaer Oal-bejt Oelij bxxiloH׃ p 2.28  wHaxxmuOaaH baaAaaH Oad-jowAaab kij jowAaab naaTaaH Aaharej AadonijaaH wAaharej Aabxxaalowm loA naaTaaH wajaanaas jowAaab Aael-AoHael jHwaaH wajahazeq bqarnowt Hamizbeha׃ 2.29  wajugad lamaelaek xxlomoH kij naas jowAaab Aael-AoHael jHwaaH wHineH Aecael Hamizbeha wajixxlah xxlomoH Aaet-bnaajaaHw baen-jHowjaadaaO leAmor lek pgaO-bow׃ 2.30  wajaaboA bnaajaaHw Aael-AoHael jHwaaH wajoAmaer Aelaajw koH-Aaamar Hamaelaek ceA wajoAmaer loA kij poH Aaamwt wajaaxxaeb bnaajaaHw Aaet-Hamaelaek daabaar leAmor koH-dibaer jowAaab wkoH Oaanaanij׃ 2.31  wajoAmaer low Hamaelaek OaxeH kaAaxxaer dibaer wpgaO-bow wqbartow waHasijrotaa dmej hinaam Aaxxaer xxaapak jowAaab meOaalaj wmeOal bejt Aaabij׃ 2.32  wHexxijb jHwaaH Aaet-daamow Oal-roAxxow Aaxxaer paagaO bixxnej-Aanaaxxijm cadiqijm wTobijm mimaenw wajaHargem bahaeraeb wAaabij daawid loA jaadaaO Aaet-Aabner baen-ner xar-cbaaA jixraaAel wAaet-OamaaxaaA baen-jaetaer xar-cbaaA jHwdaaH׃ 2.33  wxxaabw dmejHaem broAxx jowAaab wbroAxx zarOow lOolaam wldaawid wlzarOow wlbejtow wlkisAow jiHjaeH xxaalowm Oad-Oowlaam meOim jHwaaH׃ 2.34  wajaOal bnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wajipgaO-bow wajmiteHw wajiqaaber bbejtow bamidbaar׃ 2.35  wajiten Hamaelaek Aaet-bnaajaaHw baen-jHowjaadaaO tahtaajw Oal-HacaabaaA wAaet-caadowq HakoHen naatan Hamaelaek tahat Aaebjaataar׃ 2.36  wajixxlah Hamaelaek wajiqraaA lxximOij wajoAmaer low bneH-lkaa bajit bijrwxxaalaim wjaaxxabtaa xxaam wloA-teceA mixxaam AaanaeH waaAaanaaH׃ 2.37  wHaajaaH bjowm ceAtkaa wOaabartaa Aaet-nahal qidrown jaadoOa tedaO kij mowt taamwt daamkaa jiHjaeH broAxxaekaa׃ 2.38  wajoAmaer xximOij lamaelaek Towb Hadaabaar kaAaxxaer dibaer Aadonij Hamaelaek ken jaOaxaeH Oabdaekaa wajexxaeb xximOij bijrwxxaalaim jaamijm rabijm׃ s 2.39  wajHij miqec xxaaloxx xxaanijm wajibrhw xxnej-Oabaadijm lxximOij Aael-Aaakijxx baen-maOakaaH maelaek gat wajagijdw lxximOij leAmor HineH Oabaadaejkaa bgat׃ 2.40  wajaaqaam xximOij wajahaboxx Aaet-hamorow wajelaek gataaH Aael-Aaakijxx lbaqexx Aaet-Oabaadaajw wajelaek xximOij wajaabeA Aaet-Oabaadaajw migat׃ 2.41  wajugad lixxlomoH kij-Haalak xximOij mijrwxxaalaim gat wajaaxxob׃ 2.42  wajixxlah Hamaelaek wajiqraaA lxximOij wajoAmaer Aelaajw HalowA HixxbaOtijkaa bajHwaaH waaAaaOid bkaa leAmor bjowm ceAtkaa wHaalaktaa AaanaeH waaAaanaaH jaadoOa tedaO kij mowt taamwt watoAmaer Aelaj Towb Hadaabaar xxaamaaOtij׃ 2.43  wmadwOa loA xxaamartaa Aet xxbuOat jHwaaH wAaet-HamicwaaH Aaxxaer-ciwijtij Oaalaejkaa׃ 2.44  wajoAmaer Hamaelaek Aael-xximOij AataaH jaadaOtaa Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer jaadaO lbaabkaa Aaxxaer Oaaxijtaa ldaawid Aaabij wHexxijb jHwaaH Aaet-raaOaatkaa broAxxaekaa׃ 2.45  wHamaelaek xxlomoH baarwk wkiseA daawid jiHjaeH naakown lipnej jHwaaH Oad-Oowlaam׃ 2.46  wajcaw Hamaelaek Aaet-bnaajaaHw baen-jHowjaadaaO wajeceA wajipgaO-bow wajaamot wHamamlaakaaH naakownaaH bjad-xxlomoH׃

2.1  ויקרבו ימי־דוד למות ויצו את־שלמה בנו לאמר׃ 2.2  אנכי הלך בדרך כל־הארץ וחזקת והיית לאיש׃ 2.3  ושמרת את־משמרת ׀ יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל־אשר תעשה ואת כל־אשר תפנה שם׃ 2.4  למען יקים יהוה את־דברו אשר דבר עלי לאמר אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת לפני באמת בכל־לבבם ובכל־נפשם לאמר לא־יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃ 2.5  וגם אתה ידעת את אשר־עשה לי יואב בן־צרויה אשר עשה לשני־שרי צבאות ישראל לאבנר בן־נר ולעמשא בן־יתר ויהרגם וישם דמי־מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו׃ 2.6  ועשית כחכמתך ולא־תורד שיבתו בשלם שאל׃ ס 2.7  ולבני ברזלי הגלעדי תעשה־חסד והיו באכלי שלחנך כי־כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך׃ 2.8  והנה עמך שמעי בן־גרא בן־הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא־ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם־אמיתך בחרב׃ 2.9  ועתה אל־תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה־לו והורדת את־שיבתו בדם שאול׃ 2.10  וישכב דוד עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד׃ פ 2.11  והימים אשר מלך דוד על־ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים׃ 2.12  ושלמה ישב על־כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד׃ 2.13  ויבא אדניהו בן־חגית אל־בת־שבע אם־שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום׃ 2.14  ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר׃ 2.15  ויאמר את ידעת כי־לי היתה המלוכה ועלי שמו כל־ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו׃ 2.16  ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל־תשבי את־פני ותאמר אליו דבר׃ 2.17  ויאמר אמרי־נא לשלמה המלך כי לא־ישיב את־פניך ויתן־לי את־אבישג השונמית לאשה׃ 2.18  ותאמר בת־שבע טוב אנכי אדבר עליך אל־המלך׃ 2.19  ותבא בת־שבע אל־המלך שלמה לדבר־לו על־אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על־כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו׃ 2.20  ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל־תשב את־פני ויאמר־לה המלך שאלי אמי כי לא־אשיב את־פניך׃ 2.21  ותאמר יתן את־אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה׃ 2.22  ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את־אבישג השנמית לאדניהו ושאלי־לו את־המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן־צרויה׃ פ 2.23  וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את־הדבר הזה׃ 2.24  ועתה חי־יהוה אשר הכינני [ויושיביני כ] (ויושיבני ק) על־כסא דוד אבי ואשר עשה־לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו׃ 2.25  וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן־יהוידע ויפגע־בו וימת׃ ס 2.26  ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על־שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי־נשאת את־ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר־התענה אבי׃ 2.27  ויגרש שלמה את־אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את־דבר יהוה אשר דבר על־בית עלי בשלה׃ פ 2.28  והשמעה באה עד־יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל־אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח׃ 2.29  ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל־אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את־בניהו בן־יהוידע לאמר לך פגע־בו׃ 2.30  ויבא בניהו אל־אהל יהוה ויאמר אליו כה־אמר המלך צא ויאמר ׀ לא כי פה אמות וישב בניהו את־המלך דבר לאמר כה־דבר יואב וכה ענני׃ 2.31  ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע־בו וקברתו והסירת ׀ דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃ 2.32  והשיב יהוה את־דמו על־ראשו אשר פגע בשני־אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את־אבנר בן־נר שר־צבא ישראל ואת־עמשא בן־יתר שר־צבא יהודה׃ 2.33  ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד־עולם מעם יהוה׃ 2.34  ויעל בניהו בן־יהוידע ויפגע־בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר׃ 2.35  ויתן המלך את־בניהו בן־יהוידע תחתיו על־הצבא ואת־צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר׃ 2.36  וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה־לך בית בירושלם וישבת שם ולא־תצא משם אנה ואנה׃ 2.37  והיה ׀ ביום צאתך ועברת את־נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך׃ 2.38  ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים׃ ס 2.39  ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני־עבדים לשמעי אל־אכיש בן־מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת׃ 2.40  ויקם שמעי ויחבש את־חמרו וילך גתה אל־אכיש לבקש את־עבדיו וילך שמעי ויבא את־עבדיו מגת׃ 2.41  ויגד לשלמה כי־הלך שמעי מירושלם גת וישב׃ 2.42  וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי׃ 2.43  ומדוע לא שמרת את שבעת יהוה ואת־המצוה אשר־צויתי עליך׃ 2.44  ויאמר המלך אל־שמעי אתה ידעת את כל־הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את־רעתך בראשך׃ 2.45  והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד־עולם׃ 2.46  ויצו המלך את־בניהו בן־יהוידע ויצא ויפגע־בו וימת והממלכה נכונה ביד־שלמה׃

2.1  wjqrbw jmj-dwd lmwt wjcw At-xlmH bnw lAmr׃ 2.2  Ankj Hlk bdrk kl-HArc whzqt wHjjt lAjx׃ 2.3  wxmrt At-mxmrt jHwH AlHjk llkt bdrkjw lxmr hqtjw mcwtjw wmxpTjw wOdwtjw kktwb btwrt mxH lmOn txkjl At kl-Axr tOxH wAt kl-Axr tpnH xm׃ 2.4  lmOn jqjm jHwH At-dbrw Axr dbr Olj lAmr Am-jxmrw bnjk At-drkm llkt lpnj bAmt bkl-lbbm wbkl-npxm lAmr lA-jkrt lk Ajx mOl ksA jxrAl׃ 2.5  wgm AtH jdOt At Axr-OxH lj jwAb bn-crwjH Axr OxH lxnj-xrj cbAwt jxrAl lAbnr bn-nr wlOmxA bn-jtr wjHrgm wjxm dmj-mlhmH bxlm wjtn dmj mlhmH bhgrtw Axr bmtnjw wbnOlw Axr brgljw׃ 2.6  wOxjt khkmtk wlA-twrd xjbtw bxlm xAl׃ s 2.7  wlbnj brzlj HglOdj tOxH-hsd wHjw bAklj xlhnk kj-kn qrbw Alj bbrhj mpnj Abxlwm Ahjk׃ 2.8  wHnH Omk xmOj bn-grA bn-Hjmjnj mbhrjm wHwA qllnj qllH nmrct bjwm lktj mhnjm wHwA-jrd lqrAtj Hjrdn wAxbO lw bjHwH lAmr Am-Amjtk bhrb׃ 2.9  wOtH Al-tnqHw kj Ajx hkm AtH wjdOt At Axr tOxH-lw wHwrdt At-xjbtw bdm xAwl׃ 2.10  wjxkb dwd Om-Abtjw wjqbr bOjr dwd׃ p 2.11  wHjmjm Axr mlk dwd Ol-jxrAl ArbOjm xnH bhbrwn mlk xbO xnjm wbjrwxlm mlk xlxjm wxlx xnjm׃ 2.12  wxlmH jxb Ol-ksA dwd Abjw wtkn mlktw mAd׃ 2.13  wjbA AdnjHw bn-hgjt Al-bt-xbO Am-xlmH wtAmr Hxlwm bAk wjAmr xlwm׃ 2.14  wjAmr dbr lj Aljk wtAmr dbr׃ 2.15  wjAmr At jdOt kj-lj HjtH HmlwkH wOlj xmw kl-jxrAl pnjHm lmlk wtsb HmlwkH wtHj lAhj kj mjHwH HjtH lw׃ 2.16  wOtH xAlH Aht Ankj xAl mAtk Al-txbj At-pnj wtAmr Aljw dbr׃ 2.17  wjAmr Amrj-nA lxlmH Hmlk kj lA-jxjb At-pnjk wjtn-lj At-Abjxg Hxwnmjt lAxH׃ 2.18  wtAmr bt-xbO Twb Ankj Adbr Oljk Al-Hmlk׃ 2.19  wtbA bt-xbO Al-Hmlk xlmH ldbr-lw Ol-AdnjHw wjqm Hmlk lqrAtH wjxthw lH wjxb Ol-ksAw wjxm ksA lAm Hmlk wtxb ljmjnw׃ 2.20  wtAmr xAlH Aht qTnH Ankj xAlt mAtk Al-txb At-pnj wjAmr-lH Hmlk xAlj Amj kj lA-Axjb At-pnjk׃ 2.21  wtAmr jtn At-Abjxg Hxnmjt lAdnjHw Ahjk lAxH׃ 2.22  wjOn Hmlk xlmH wjAmr lAmw wlmH At xAlt At-Abjxg Hxnmjt lAdnjHw wxAlj-lw At-HmlwkH kj HwA Ahj Hgdwl mmnj wlw wlAbjtr HkHn wljwAb bn-crwjH׃ p 2.23  wjxbO Hmlk xlmH bjHwH lAmr kH jOxH-lj AlHjm wkH jwsjp kj bnpxw dbr AdnjHw At-Hdbr HzH׃ 2.24  wOtH hj-jHwH Axr Hkjnnj [wjwxjbjnj k] (wjwxjbnj q) Ol-ksA dwd Abj wAxr OxH-lj bjt kAxr dbr kj Hjwm jwmt AdnjHw׃ 2.25  wjxlh Hmlk xlmH bjd bnjHw bn-jHwjdO wjpgO-bw wjmt׃ s 2.26  wlAbjtr HkHn Amr Hmlk Ontt lk Ol-xdjk kj Ajx mwt AtH wbjwm HzH lA Amjtk kj-nxAt At-Arwn Adnj jHwH lpnj dwd Abj wkj HtOnjt bkl Axr-HtOnH Abj׃ 2.27  wjgrx xlmH At-Abjtr mHjwt kHn ljHwH lmlA At-dbr jHwH Axr dbr Ol-bjt Olj bxlH׃ p 2.28  wHxmOH bAH Od-jwAb kj jwAb nTH Ahrj AdnjH wAhrj Abxlwm lA nTH wjns jwAb Al-AHl jHwH wjhzq bqrnwt Hmzbh׃ 2.29  wjgd lmlk xlmH kj ns jwAb Al-AHl jHwH wHnH Acl Hmzbh wjxlh xlmH At-bnjHw bn-jHwjdO lAmr lk pgO-bw׃ 2.30  wjbA bnjHw Al-AHl jHwH wjAmr Aljw kH-Amr Hmlk cA wjAmr lA kj pH Amwt wjxb bnjHw At-Hmlk dbr lAmr kH-dbr jwAb wkH Onnj׃ 2.31  wjAmr lw Hmlk OxH kAxr dbr wpgO-bw wqbrtw wHsjrt dmj hnm Axr xpk jwAb mOlj wmOl bjt Abj׃ 2.32  wHxjb jHwH At-dmw Ol-rAxw Axr pgO bxnj-Anxjm cdqjm wTbjm mmnw wjHrgm bhrb wAbj dwd lA jdO At-Abnr bn-nr xr-cbA jxrAl wAt-OmxA bn-jtr xr-cbA jHwdH׃ 2.33  wxbw dmjHm brAx jwAb wbrAx zrOw lOlm wldwd wlzrOw wlbjtw wlksAw jHjH xlwm Od-Owlm mOm jHwH׃ 2.34  wjOl bnjHw bn-jHwjdO wjpgO-bw wjmtHw wjqbr bbjtw bmdbr׃ 2.35  wjtn Hmlk At-bnjHw bn-jHwjdO thtjw Ol-HcbA wAt-cdwq HkHn ntn Hmlk tht Abjtr׃ 2.36  wjxlh Hmlk wjqrA lxmOj wjAmr lw bnH-lk bjt bjrwxlm wjxbt xm wlA-tcA mxm AnH wAnH׃ 2.37  wHjH bjwm cAtk wObrt At-nhl qdrwn jdO tdO kj mwt tmwt dmk jHjH brAxk׃ 2.38  wjAmr xmOj lmlk Twb Hdbr kAxr dbr Adnj Hmlk kn jOxH Obdk wjxb xmOj bjrwxlm jmjm rbjm׃ s 2.39  wjHj mqc xlx xnjm wjbrhw xnj-Obdjm lxmOj Al-Akjx bn-mOkH mlk gt wjgjdw lxmOj lAmr HnH Obdjk bgt׃ 2.40  wjqm xmOj wjhbx At-hmrw wjlk gtH Al-Akjx lbqx At-Obdjw wjlk xmOj wjbA At-Obdjw mgt׃ 2.41  wjgd lxlmH kj-Hlk xmOj mjrwxlm gt wjxb׃ 2.42  wjxlh Hmlk wjqrA lxmOj wjAmr Aljw HlwA HxbOtjk bjHwH wAOd bk lAmr bjwm cAtk wHlkt AnH wAnH jdO tdO kj mwt tmwt wtAmr Alj Twb Hdbr xmOtj׃ 2.43  wmdwO lA xmrt At xbOt jHwH wAt-HmcwH Axr-cwjtj Oljk׃ 2.44  wjAmr Hmlk Al-xmOj AtH jdOt At kl-HrOH Axr jdO lbbk Axr Oxjt ldwd Abj wHxjb jHwH At-rOtk brAxk׃ 2.45  wHmlk xlmH brwk wksA dwd jHjH nkwn lpnj jHwH Od-Owlm׃ 2.46  wjcw Hmlk At-bnjHw bn-jHwjdO wjcA wjpgO-bw wjmt wHmmlkH nkwnH bjd-xlmH׃

2.1  Appropinquaverant autem dies David ut moreretur, praecepit que Salomoni filio suo dicens: 2.2  “ Ego ingredior viam universae terrae; confortare et esto vir 2.3  et observa decreta Domini Dei tui, ut ambules in viis eius et custodias statuta eius et praecepta eius et iudicia et testimonia, sicut scriptum est in lege Moysi, ut prospere agas in universis, quae facis et quocumque te verteris; 2.4  ut confirmet Dominus sermonem suum, quem locutus est de me dicens: “Si custodierint filii tui viam suam et ambulaverint coram me in veritate, in omni corde suo et in omni anima sua, non auferetur tibi vir de solio Israel”. 2.5  Tu quoque nosti, quae fecerit mihi Ioab filius Sarviae, quae fecerit duobus principibus exercitus Israel, Abner filio Ner et Amasae filio Iether, quos occidit; et effudit sanguinem belli in pace et posuit cruorem proelii in balteo suo, qui erat circa lumbos eius, et in calceamento suo, quod erat in pedibus eius. 2.6  Facies ergo iuxta sapientiam tuam et non deduces canitiem eius pacifice ad inferos. 2.7  Sed filiis Berzellai Galaaditis reddes gratiam, eruntque comedentes in mensa tua; occurrerunt enim mihi, quando fugiebam a facie Absalom fratris tui. 2.8  Habes quoque apud te Semei filium Gera de Beniamin de Bahurim, qui maledixit mihi maledictione pessima, quando ibam ad Mahanaim; sed quia descendit mihi in occursum ad Iordanem, et iuravi ei per Dominum dicens: Non te interficiam gladio. 2.9  Tu noli pati esse eum innoxium; vir autem sapiens es et scies, quae facias ei deducesque canos eius cum sanguine ad infernum ”. 2.10  Dormivit igitur David cum patribus suis et sepultus est in civitate David. 2.11  Dies autem, quibus regnavit David super Israel, quadraginta anni sunt: in Hebron regnavit septem annis, in Ierusalem triginta tribus. 2.12  Salomon autem sedit super thronum David patris sui, et firmatum est regnum eius nimis. 2.13  Et ingressus est Adonias filius Haggith ad Bethsabee matrem Salomonis, quae dixit ei: “ Pacificusne ingressus tuus? ”. Qui respondit: “ Pacificus ”. 2.14  Addiditque: “ Sermo mihi est ad te ”. Cui ait: “ Loquere ”. Et ille: 2.15  “ Tu, inquit, nosti quia meum erat regnum, et me proposuerat omnis Israel sibi in regem, sed translatum est regnum et factum est fratris mei; a Domino enim constitutum est ei. 2.16  Nunc ergo petitionem unam deprecor a te; ne confundas faciem meam ”. Quae dixit ad eum: “ Loquere ”. 2.17  Et ille ait: “ Precor, ut dicas Salomoni regi — neque enim negare tibi quidquam potest — ut det mihi Abisag Sunamitin uxorem ”. 2.18  Et ait Bethsabee: “ Bene, ego loquar pro te regi ”. 2.19  Venit ergo Bethsabee ad regem Salomonem, ut loqueretur ei pro Adonia. Et surrexit rex in occursum eius adoravitque eam et sedit super thronum suum; positus quoque est thronus matri regis, quae sedit ad dexteram eius. 2.20  Dixitque ei: “ Petitionem unam parvulam ego deprecor a te; ne confundas faciem meam”. Dixit ei rex: “ Pete, mater mi, neque enim fas est, ut avertam faciem tuam ”. 2.21  Quae ait: “ Detur Abisag Sunamitis Adoniae fratri tuo uxor ”. 2.22  Responditque rex Salomon et dixit matri suae: “ Quare postulas Abisag Sunamitin Adoniae? Postula ei et regnum! Ipse est enim frater meus maior me et habet Abiathar sacerdotem et Ioab filium Sarviae ”. 2.23  Iuravit itaque rex Salomon per Dominum dicens: “ Haec faciat mihi Deus et haec addat, certe contra animam suam locutus est Adonias verbum hoc. 2.24  Et nunc, vivit Dominus, qui firmavit me et collocavit me super solium David patris mei et qui fecit mihi domum, sicut locutus est, certe hodie occidetur Adonias ”. 2.25  Misitque rex Salomon per manum Banaiae filii Ioiadae, qui interfecit eum, et mortuus est. 2.26  Abiathar quoque sacerdoti dixit rex: “ Vade in Anathoth ad agrum tuum; es quidem vir mortis, sed hodie te non interficiam, quia portasti arcam Domini Dei coram David patre meo et sustinuisti laborem in omnibus, in quibus laboravit pater meus ”. 2.27  Eiecit ergo Salomon Abiathar, ut non esset sacerdos Domini, ut impleretur sermo Domini, quem locutus est super domum Heli in Silo. 2.28  Venit autem nuntius ad Ioab. Ioab autem declinaverat post Adoniam, cum post Absalom non declinasset; fugit ergo Ioab in tabernaculum Domini et apprehendit cornua altaris. 2.29  Nuntiatumque est regi Salomoni, quod fugisset Ioab in tabernaculum Domini et esset iuxta altare; misitque Salomon Banaiam filium Ioiadae dicens: “ Vade, interfice eum! ”. 2.30  Venit Banaias ad tabernaculum Domini et dixit ei: “ Haec dicit rex: Egredere!”. Qui ait: “ Non egrediar, sed hic moriar ”. Renuntiavit Banaias regi sermonem dicens: “ Haec locutus est Ioab et haec respondit mihi ”. 2.31  Dixitque ei rex: “ Fac, sicut locutus est, et interfice eum et sepeli; et amovebis sanguinem innocentem, qui effusus est a Ioab, a me et a domo patris mei. 2.32  Et reddet Dominus sanguinem eius super caput eius, quia interfecit duos viros iustos melioresque se et occidit eos gladio, patre meo David ignorante: Abner filium Ner principem militiae Israel et Amasam filium Iether principem exercitus Iudae. 2.33  Et revertetur sanguis illorum in caput Ioab et in caput seminis eius in sempiternum; David autem et semini eius et domui et throno illius sit pax usque in aeternum a Domino ”. 2.34  Ascendit itaque Banaias filius Ioiadae et aggressus eum interfecit; sepultusque est in domo sua in deserto. 2.35  Et constituit rex Banaiam filium Ioiadae pro eo super exercitum et Sadoc sacerdotem posuit pro Abiathar. 2.36  Misit quoque rex et vocavit Semei dixitque ei: “ Aedifica tibi domum in Ierusalem et habita ibi et non egredieris inde huc atque illuc; 2.37  quacumque autem die egressus fueris et transieris torrentem Cedron, scito te interficiendum; sanguis tuus erit super caput tuum ”. 2.38  Dixitque Semei regi: “ Bonus sermo; sicut locutus est dominus meus rex, sic faciet servus tuus ”. Habitavit itaque Semei in Ierusalem diebus multis. 2.39  Factum est autem post annos tres, ut fugerent duo servi Semei ad Achis filium Maacha regem Geth; nuntiatumque est Semei quod servi eius essent in Geth. 2.40  Et surrexit Semei et stravit asinum suum ivitque in Geth ad Achis ad requirendos servos suos et adduxit eos de Geth. 2.41  Nuntiatum est autem Salomoni quod isset Semei in Geth de Ierusalem et redisset. 2.42  Et mittens vocavit eum dixitque illi: “ Nonne testificatus sum tibi per Dominum et praedixi tibi: Quacumque die egressus ieris huc et illuc, scito te esse moriturum? Et respondisti mihi “Bonus sermo; audivi”. 2.43  Quare ergo non custodisti iusiurandum Domini et praeceptum, quod praeceperam tibi? ”. 2.44  Dixitque rex ad Semei: “ Tu nosti omne malum, cuius tibi conscium est cor tuum, quod fecisti David patri meo; reddit Dominus malitiam tuam in caput tuum. 2.45  Et rex Salomon benedictus, et thronus David erit stabilis coram Domino usque in sempiternum ”. 2.46  Iussit itaque rex Banaiae filio Ioiadae, qui egressus percussit eum, et mortuus est. Confirmatum est igitur regnum in manu Salomonis.

3.1  Als nun die Königsherrschaft in Salomos Hand befestigt war, verschwägerte sich Salomo mit dem Pharao, dem König von Ägypten, und nahm die Tochter des Pharao und brachte sie in die Stadt Davids, bis er sein Haus und das Haus des HERRN und die Mauern um Jerusalem her fertiggebaut hatte. 3.2  Nur opferte das Volk noch auf den Höhen; denn dem Namen des HERRN war noch kein Haus gebaut bis auf jene Zeit. 3.3  Salomo aber liebte den HERRN, so daß er in den Satzungen seines Vaters David wandelte; nur opferte und räucherte er auf den Höhen. 3.4  Und der König ging nach Gibeon, um daselbst zu opfern; denn das war die bedeutendste Höhe. Und Salomo opferte tausend Brandopfer auf jenem Altar. 3.5  Zu Gibeon erschien der HERR dem Salomo des Nachts im Traume. Und Gott sprach: Bitte, was ich dir geben soll! 3.6  Salomo sprach: Du hast deinem Knechte, meinem Vater David, große Gnade erwiesen, wie er denn vor dir gewandelt ist in Wahrheit und Gerechtigkeit und mit aufrichtigem Herzen gegen dich, und du hast ihm diese große Gnade bewahrt und ihm einen Sohn gegeben, der heute auf seinem Throne sitzt. 3.7  Weil nun du, o HERR, mein Gott, deinen Knecht an meines Vaters David Statt zum König gemacht hast, ich aber ein junger Knabe bin, der weder ein noch auszugehen weiß; 3.8  und weil dein Knecht mitten unter deinem Volke ist, das du erwählt hast, welches so groß ist, daß es niemand zählen noch vor Menge berechnen kann; 3.9  so wollest du deinem Knecht ein verständiges Herz geben, daß er dein Volk zu richten wisse und unterscheiden könne, was gut und böse ist. Denn wer vermag dieses dein ansehnliches Volk zu richten? 3.10  Das gefiel dem HERRN wohl, daß Salomo um solches bat. 3.11  Und Gott sprach zu ihm: Weil du um solches bittest, und bittest nicht um Reichtum und bittest nicht um das Leben deiner Feinde, sondern bittest um Verstand zur Rechtspflege, 3.12  siehe, so habe ich nach deinen Worten getan. Siehe, ich habe dir ein weises und verständiges Herz gegeben, daß deinesgleichen vor dir nicht gewesen ist und auch nach dir nicht aufkommen wird; 3.13  dazu habe ich dir auch gegeben, was du nicht gebeten hast, Reichtum und Ehre, daß deinesgleichen nicht sein soll unter den Königen dein ganzes Leben lang. 3.14  Und so du in meinen Wegen wandeln wirst, daß du meine Satzungen und Gebote beobachtest, wie dein Vater David gewandelt ist, so will ich dir ein langes Leben geben! 3.15  Und als Salomo erwachte, siehe, da war es ein Traum. Als er nun nach Jerusalem kam, trat er vor die Bundeslade des HERRN und opferte Brandopfer und Dankopfer und machte allen seinen Knechten ein Mahl. 3.16  Zu der Zeit kamen zwei Dirnen zum König und traten vor ihn. 3.17  Und das eine Weib sprach: Ach, mein Herr, ich und dieses Weib wohnten in einem Hause, und ich gebar bei ihr im Hause; 3.18  und drei Tage, nachdem ich geboren hatte, gebar sie auch. Und wir waren beieinander, und kein Fremder war mit uns im Hause, nur wir beide waren im Hause. 3.19  Und der Sohn dieses Weibes starb in der Nacht; denn sie hatte ihn im Schlafe erdrückt. 3.20  Und sie stand mitten in der Nacht auf und nahm meinen Sohn von meiner Seite, als deine Magd schlief, und legte ihn an ihren Busen, und ihren toten Sohn legte sie an meinen Busen. 3.21  Und als ich am Morgen aufstand, meinen Sohn zu säugen, siehe, da war er tot! Aber am Morgen sah ich ihn genau an und siehe, es war nicht mein Sohn, den ich geboren hatte. 3.22  Das andere Weib sprach: Nicht also, sondern mein Sohn lebt, und dein Sohn ist tot! Jene aber sprach: Nicht also, dein Sohn ist tot und mein Sohn lebt! Also redeten sie vor dem König. 3.23  Und der König sprach: Diese spricht: Der Sohn, der lebt, ist mein Sohn, und dein Sohn ist tot! Jene spricht: Nicht also, dein Sohn ist tot, und mein Sohn lebt! 3.24  Da sprach der König: Bringet mir ein Schwert! Und als das Schwert vor den König gebracht ward, 3.25  sprach der König: Zerschneide das lebendige Kind in zwei Teile und gebt dieser die eine Hälfte und jener die andere Hälfte! 3.26  Da sprach die Frau, welchem der lebendige Sohn gehörte, zum König (denn ihr Erbarmen über ihren Sohn regte sich in ihr) und sagte: Bitte, mein Herr, gebt ihr das lebendige Kind und tötet es nicht! Jene aber sprach: Es sei weder mein noch dein; teilet es! 3.27  Da antwortete der König und sprach: Gebt dieser das lebendige Kind und tötet es nicht! Sie ist seine Mutter! 3.28  Als nun ganz Israel vernahm, was für ein Urteil der König gefällt hatte, fürchteten sie sich vor dem König; denn sie sahen, daß die Weisheit Gottes in seinem Herzen war, um Recht zu schaffen.

3.1  καὶ ἔλαβεν τὴν θυγατέρα φαραω καὶ εἰσήγαγεν αὐτὴν εἰς τὴν πόλιν δαυιδ ἕως συντελέσαι αὐτὸν τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ τὸν οἶκον κυρίου ἐν πρώτοις καὶ τὸ τεῖχος ιερουσαλημ κυκλόθεν ἐν ἑπτὰ ἔτεσιν ἐποίησεν καὶ συνετέλεσεν πλὴν μετὰ τὸ οἰκοδομῆσαι αὐτὸν τὸν οἶκον τοῦ κυρίου καὶ τὸ τεῖχος ιερουσαλημ κύκλῳ μετὰ ταῦτα ᾠκοδόμησεν τὰς πόλεις ταύτας καὶ ἔλαβεν σαλωμων τὴν θυγατέρα φαραω ἑαυτῷ εἰς γυναῖκα καὶ εἰσήγαγεν αὐτὴν εἰς τὴν πόλιν δαυιδ ἕως συντελέσαι αὐτὸν τὸν οἶκον κυρίου καὶ τὸν οἶκον ἑαυτοῦ καὶ τὸ τεῖχος ιερουσαλημ 3.2  πλὴν ὁ λαὸς ἦσαν θυμιῶντες ἐπὶ τοῖς ὑψηλοῖς ὅτι οὐκ ᾠκοδομήθη οἶκος τῷ ὀνόματι κυρίου ἕως νῦν 3.3  καὶ ἠγάπησεν σαλωμων τὸν κύριον πορεύεσθαι ἐν τοῖς προστάγμασιν δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ πλὴν ἐν τοῖς ὑψηλοῖς ἔθυεν καὶ ἐθυμία 3.4  καὶ ἀνέστη καὶ ἐπορεύθη εἰς γαβαων θῦσαι ἐκεῖ ὅτι αὐτὴ ὑψηλοτάτη καὶ μεγάλη χιλίαν ὁλοκαύτωσιν ἀνήνεγκεν σαλωμων ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐν γαβαων 3.5  καὶ ἀνέστη καὶ ἐπορεύθη εἰς γαβαων θῦσαι ἐκεῖ ὅτι αὐτὴ ὑψηλοτάτη καὶ μεγάλη χιλίαν ὁλοκαύτωσιν ἀνήνεγκεν σαλωμων ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐν γαβαων καὶ ὤφθη κύριος τῷ σαλωμων ἐν ὕπνῳ τὴν νύκτα καὶ εἶπεν κύριος πρὸς σαλωμων αἴτησαί τι αἴτημα σαυτῷ 3.6  καὶ εἶπεν σαλωμων σὺ ἐποίησας μετὰ τοῦ δούλου σου δαυιδ τοῦ πατρός μου ἔλεος μέγα καθὼς διῆλθεν ἐνώπιόν σου ἐν ἀληθείᾳ καὶ ἐν δικαιοσύνῃ καὶ ἐν εὐθύτητι καρδίας μετὰ σοῦ καὶ ἐφύλαξας αὐτῷ τὸ ἔλεος τὸ μέγα τοῦτο δοῦναι τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ θρόνου αὐτοῦ ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη 3.7  καὶ νῦν κύριε ὁ θεός μου σὺ ἔδωκας τὸν δοῦλόν σου ἀντὶ δαυιδ τοῦ πατρός μου καὶ ἐγώ εἰμι παιδάριον μικρὸν καὶ οὐκ οἶδα τὴν ἔξοδόν μου καὶ τὴν εἴσοδόν μου 3.8  ὁ δὲ δοῦλός σου ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ σου ὃν ἐξελέξω λαὸν πολύν ὃς οὐκ ἀριθμηθήσεται 3.9  καὶ δώσεις τῷ δούλῳ σου καρδίαν ἀκούειν καὶ διακρίνειν τὸν λαόν σου ἐν δικαιοσύνῃ τοῦ συνίειν ἀνὰ μέσον ἀγαθοῦ καὶ κακοῦ ὅτι τίς δυνήσεται κρίνειν τὸν λαόν σου τὸν βαρὺν τοῦτον 3.10  καὶ ἤρεσεν ἐνώπιον κυρίου ὅτι ᾐτήσατο σαλωμων τὸ ῥῆμα τοῦτο 3.11  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς αὐτόν ἀνθ' ὧν ᾐτήσω παρ' ἐμοῦ τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ οὐκ ᾐτήσω σαυτῷ ἡμέρας πολλὰς καὶ οὐκ ᾐτήσω πλοῦτον οὐδὲ ᾐτήσω ψυχὰς ἐχθρῶν σου ἀλλ' ᾐτήσω σαυτῷ σύνεσιν τοῦ εἰσακούειν κρίμα 3.12  ἰδοὺ πεποίηκα κατὰ τὸ ῥῆμά σου ἰδοὺ δέδωκά σοι καρδίαν φρονίμην καὶ σοφήν ὡς σὺ οὐ γέγονεν ἔμπροσθέν σου καὶ μετὰ σὲ οὐκ ἀναστήσεται ὅμοιός σοι 3.13  καὶ ἃ οὐκ ᾐτήσω δέδωκά σοι καὶ πλοῦτον καὶ δόξαν ὡς οὐ γέγονεν ἀνὴρ ὅμοιός σοι ἐν βασιλεῦσιν 3.14  καὶ ἐὰν πορευθῇς ἐν τῇ ὁδῷ μου φυλάσσειν τὰς ἐντολάς μου καὶ τὰ προστάγματά μου ὡς ἐπορεύθη δαυιδ ὁ πατήρ σου καὶ πληθυνῶ τὰς ἡμέρας σου 3.15  καὶ ἐξυπνίσθη σαλωμων καὶ ἰδοὺ ἐνύπνιον καὶ ἀνέστη καὶ παραγίνεται εἰς ιερουσαλημ καὶ ἔστη κατὰ πρόσωπον τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ κατὰ πρόσωπον κιβωτοῦ διαθήκης κυρίου ἐν σιων καὶ ἀνήγαγεν ὁλοκαυτώσεις καὶ ἐποίησεν εἰρηνικὰς καὶ ἐποίησεν πότον μέγαν ἑαυτῷ καὶ πᾶσιν τοῖς παισὶν αὐτοῦ 3.16  τότε ὤφθησαν δύο γυναῖκες πόρναι τῷ βασιλεῖ καὶ ἔστησαν ἐνώπιον αὐτοῦ 3.17  καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ ἡ μία ἐν ἐμοί κύριε ἐγὼ καὶ ἡ γυνὴ αὕτη οἰκοῦμεν ἐν οἴκῳ ἑνὶ καὶ ἐτέκομεν ἐν τῷ οἴκῳ 3.18  καὶ ἐγενήθη ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ τεκούσης μου καὶ ἔτεκεν καὶ ἡ γυνὴ αὕτη καὶ ἡμεῖς κατὰ τὸ αὐτό καὶ οὐκ ἔστιν οὐθεὶς μεθ' ἡμῶν πάρεξ ἀμφοτέρων ἡμῶν ἐν τῷ οἴκῳ 3.19  καὶ ἀπέθανεν ὁ υἱὸς τῆς γυναικὸς ταύτης τὴν νύκτα ὡς ἐπεκοιμήθη ἐπ' αὐτόν 3.20  καὶ ἀνέστη μέσης τῆς νυκτὸς καὶ ἔλαβεν τὸν υἱόν μου ἐκ τῶν ἀγκαλῶν μου καὶ ἐκοίμισεν αὐτὸν ἐν τῷ κόλπῳ αὐτῆς καὶ τὸν υἱὸν αὐτῆς τὸν τεθνηκότα ἐκοίμισεν ἐν τῷ κόλπῳ μου 3.21  καὶ ἀνέστην τὸ πρωὶ θηλάσαι τὸν υἱόν μου καὶ ἐκεῖνος ἦν τεθνηκώς καὶ ἰδοὺ κατενόησα αὐτὸν πρωί καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ὁ υἱός μου ὃν ἔτεκον 3.22  καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ ἡ ἑτέρα οὐχί ἀλλὰ ὁ υἱός μου ὁ ζῶν ὁ δὲ υἱός σου ὁ τεθνηκώς καὶ ἐλάλησαν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως 3.23  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς αὐταῖς σὺ λέγεις οὗτος ὁ υἱός μου ὁ ζῶν καὶ ὁ υἱὸς ταύτης ὁ τεθνηκώς καὶ σὺ λέγεις οὐχί ἀλλὰ ὁ υἱός μου ὁ ζῶν καὶ ὁ υἱός σου ὁ τεθνηκώς 3.24  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς λάβετέ μοι μάχαιραν καὶ προσήνεγκαν τὴν μάχαιραν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως 3.25  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς διέλετε τὸ παιδίον τὸ θηλάζον τὸ ζῶν εἰς δύο καὶ δότε τὸ ἥμισυ αὐτοῦ ταύτῃ καὶ τὸ ἥμισυ αὐτοῦ ταύτῃ 3.26  καὶ ἀπεκρίθη ἡ γυνή ἧς ἦν ὁ υἱὸς ὁ ζῶν καὶ εἶπεν πρὸς τὸν βασιλέα ὅτι ἐταράχθη ἡ μήτρα αὐτῆς ἐπὶ τῷ υἱῷ αὐτῆς καὶ εἶπεν ἐν ἐμοί κύριε δότε αὐτῇ τὸ παιδίον καὶ θανάτῳ μὴ θανατώσητε αὐτόν καὶ αὕτη εἶπεν μήτε ἐμοὶ μήτε αὐτῇ ἔστω διέλετε 3.27  καὶ ἀπεκρίθη ὁ βασιλεὺς καὶ εἶπεν δότε τὸ παιδίον τῇ εἰπούσῃ δότε αὐτῇ αὐτὸ καὶ θανάτῳ μὴ θανατώσητε αὐτόν αὐτὴ ἡ μήτηρ αὐτοῦ 3.28  καὶ ἤκουσαν πᾶς ισραηλ τὸ κρίμα τοῦτο ὃ ἔκρινεν ὁ βασιλεύς καὶ ἐφοβήθησαν ἀπὸ προσώπου τοῦ βασιλέως ὅτι εἶδον ὅτι φρόνησις θεοῦ ἐν αὐτῷ τοῦ ποιεῖν δικαίωμα

3.1  kai elaben tehn thygatera pharaoh kai eisehgagen aytehn eis tehn polin dayid eohs syntelesai ayton ton oikon aytoy kai ton oikon kyrioy en prohtois kai to teichos ieroysalehm kyklothen en epta etesin epoiehsen kai synetelesen plehn meta to oikodomehsai ayton ton oikon toy kyrioy kai to teichos ieroysalehm kykloh meta tayta ohkodomehsen tas poleis taytas kai elaben salohmohn tehn thygatera pharaoh eaytoh eis gynaika kai eisehgagen aytehn eis tehn polin dayid eohs syntelesai ayton ton oikon kyrioy kai ton oikon eaytoy kai to teichos ieroysalehm 3.2  plehn o laos ehsan thymiohntes epi tois ypsehlois oti oyk ohkodomehtheh oikos toh onomati kyrioy eohs nyn 3.3  kai ehgapehsen salohmohn ton kyrion poreyesthai en tois prostagmasin dayid toy patros aytoy plehn en tois ypsehlois ethyen kai ethymia 3.4  kai anesteh kai eporeytheh eis gabaohn thysai ekei oti ayteh ypsehlotateh kai megaleh chilian olokaytohsin anehnegken salohmohn epi to thysiastehrion en gabaohn 3.5  kai anesteh kai eporeytheh eis gabaohn thysai ekei oti ayteh ypsehlotateh kai megaleh chilian olokaytohsin anehnegken salohmohn epi to thysiastehrion en gabaohn kai ohphtheh kyrios toh salohmohn en ypnoh tehn nykta kai eipen kyrios pros salohmohn aitehsai ti aitehma saytoh 3.6  kai eipen salohmohn sy epoiehsas meta toy doyloy soy dayid toy patros moy eleos mega kathohs diehlthen enohpion soy en alehtheia kai en dikaiosyneh kai en eythytehti kardias meta soy kai ephylaxas aytoh to eleos to mega toyto doynai ton yion aytoy epi toy thronoy aytoy ohs eh ehmera ayteh 3.7  kai nyn kyrie o theos moy sy edohkas ton doylon soy anti dayid toy patros moy kai egoh eimi paidarion mikron kai oyk oida tehn exodon moy kai tehn eisodon moy 3.8  o de doylos soy en mesoh toy laoy soy on exelexoh laon polyn os oyk arithmehthehsetai 3.9  kai dohseis toh doyloh soy kardian akoyein kai diakrinein ton laon soy en dikaiosyneh toy syniein ana meson agathoy kai kakoy oti tis dynehsetai krinein ton laon soy ton baryn toyton 3.10  kai ehresen enohpion kyrioy oti ehtehsato salohmohn to rehma toyto 3.11  kai eipen kyrios pros ayton anth' ohn ehtehsoh par' emoy to rehma toyto kai oyk ehtehsoh saytoh ehmeras pollas kai oyk ehtehsoh ployton oyde ehtehsoh psychas echthrohn soy all' ehtehsoh saytoh synesin toy eisakoyein krima 3.12  idoy pepoiehka kata to rehma soy idoy dedohka soi kardian phronimehn kai sophehn ohs sy oy gegonen emprosthen soy kai meta se oyk anastehsetai omoios soi 3.13  kai a oyk ehtehsoh dedohka soi kai ployton kai doxan ohs oy gegonen anehr omoios soi en basileysin 3.14  kai ean poreythehs en teh odoh moy phylassein tas entolas moy kai ta prostagmata moy ohs eporeytheh dayid o patehr soy kai plehthynoh tas ehmeras soy 3.15  kai exypnistheh salohmohn kai idoy enypnion kai anesteh kai paraginetai eis ieroysalehm kai esteh kata prosohpon toy thysiastehrioy toy kata prosohpon kibohtoy diathehkehs kyrioy en siohn kai anehgagen olokaytohseis kai epoiehsen eirehnikas kai epoiehsen poton megan eaytoh kai pasin tois paisin aytoy 3.16  tote ohphthehsan dyo gynaikes pornai toh basilei kai estehsan enohpion aytoy 3.17  kai eipen eh gyneh eh mia en emoi kyrie egoh kai eh gyneh ayteh oikoymen en oikoh eni kai etekomen en toh oikoh 3.18  kai egenehtheh en teh ehmera teh triteh tekoysehs moy kai eteken kai eh gyneh ayteh kai ehmeis kata to ayto kai oyk estin oytheis meth' ehmohn parex amphoterohn ehmohn en toh oikoh 3.19  kai apethanen o yios tehs gynaikos taytehs tehn nykta ohs epekoimehtheh ep' ayton 3.20  kai anesteh mesehs tehs nyktos kai elaben ton yion moy ek tohn agkalohn moy kai ekoimisen ayton en toh kolpoh aytehs kai ton yion aytehs ton tethnehkota ekoimisen en toh kolpoh moy 3.21  kai anestehn to prohi thehlasai ton yion moy kai ekeinos ehn tethnehkohs kai idoy katenoehsa ayton prohi kai idoy oyk ehn o yios moy on etekon 3.22  kai eipen eh gyneh eh etera oychi alla o yios moy o zohn o de yios soy o tethnehkohs kai elalehsan enohpion toy basileohs 3.23  kai eipen o basileys aytais sy legeis oytos o yios moy o zohn kai o yios taytehs o tethnehkohs kai sy legeis oychi alla o yios moy o zohn kai o yios soy o tethnehkohs 3.24  kai eipen o basileys labete moi machairan kai prosehnegkan tehn machairan enohpion toy basileohs 3.25  kai eipen o basileys dielete to paidion to thehlazon to zohn eis dyo kai dote to ehmisy aytoy tayteh kai to ehmisy aytoy tayteh 3.26  kai apekritheh eh gyneh ehs ehn o yios o zohn kai eipen pros ton basilea oti etarachtheh eh mehtra aytehs epi toh yioh aytehs kai eipen en emoi kyrie dote ayteh to paidion kai thanatoh meh thanatohsehte ayton kai ayteh eipen mehte emoi mehte ayteh estoh dielete 3.27  kai apekritheh o basileys kai eipen dote to paidion teh eipoyseh dote ayteh ayto kai thanatoh meh thanatohsehte ayton ayteh eh mehtehr aytoy 3.28  kai ehkoysan pas israehl to krima toyto o ekrinen o basileys kai ephobehthehsan apo prosohpoy toy basileohs oti eidon oti phronehsis theoy en aytoh toy poiein dikaiohma

3.1  וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת־בַּת־פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל־עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתֹו לִבְנֹות אֶת־בֵּיתֹו וְאֶת־בֵּית יְהוָה וְאֶת־חֹומַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב׃ 3.2  רַק הָעָם מְזַבְּחִים בַּבָּמֹות כִּי לֹא־נִבְנָה בַיִת לְשֵׁם יְהוָה עַד הַיָּמִים הָהֵם׃ פ 3.3  וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת־יְהוָה לָלֶכֶת בְּחֻקֹּות דָּוִד אָבִיו רַק בַּבָּמֹות הוּא מְזַבֵּחַ וּמַקְטִיר׃ 3.4  וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדֹולָה אֶלֶף עֹלֹות יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא׃ 3.5  בְּגִבְעֹון נִרְאָה יְהֹוָה אֶל־שְׁלֹמֹה בַּחֲלֹום הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְ׃ 3.6  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם־עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדֹול כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר־לֹו אֶת־הַחֶסֶד הַגָּדֹול הַזֶּה וַתִּתֶּן־לֹו בֵן יֹשֵׁב עַל־כִּסְאֹו כַּיֹּום הַזֶּה׃ 3.7  וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת־עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא׃ 3.8  וְעַבְדְּךָ בְּתֹוךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם־רָב אֲשֶׁר לֹא־יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב׃ 3.9  וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת־עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין־טֹוב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת־עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה׃ 3.10  וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ 3.11  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא־שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא־שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט׃ 3.12  הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה ׀ נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבֹון אֲשֶׁר כָּמֹוךָ לֹא־הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא־יָקוּם כָּמֹוךָ׃ 3.13  וְגַם אֲשֶׁר לֹא־שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם־עֹשֶׁר גַּם־כָּבֹוד אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמֹוךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל־יָמֶיךָ׃ 3.14  וְאִם ׀ תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאַרַכְתִּי אֶת־יָמֶיךָ׃ ס 3.15  וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלֹום וַיָּבֹוא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד ׀ לִפְנֵי ׀ אֲרֹון בְּרִית־אֲדֹנָי וַיַּעַל עֹלֹות וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל־עֲבָדָיו׃ פ 3.16  אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנֹות אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו׃ 3.17  וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת׃ 3.18  וַיְהִי בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי וַתֵּלֶד גַּם־הָאִשָּׁה הַזֹּאת וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין־זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם־אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת׃ 3.19  וַיָּמָת בֶּן־הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו׃ 3.20  וַתָּקָם בְּתֹוךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת־בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת־בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי׃ 3.21  וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת־בְּנִי וְהִנֵּה־מֵת וָאֶתְבֹּונֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא־הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי׃ 3.22  וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 3.23  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה־בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי׃ פ 3.24  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי־חָרֶב וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 3.25  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת־הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת־הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת־הַחֲצִי לְאֶחָת׃ 3.26  וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־בְּנָהּ הַחַי אֶל־הַמֶּלֶךְ כִּי־נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל־בְּנָהּ וַתֹּאמֶר ׀ בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ־לָהּ אֶת־הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל־תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם־לִי גַם־לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ׃ 3.27  וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ־לָהּ אֶת־הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמֹּו׃ 3.28  וַיִּשְׁמְעוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי־חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבֹּו לַעֲשֹׂות מִשְׁפָּט׃ ס

3.1  wajithaten xxlomoH Aaet-parOoH maelaek micraajim wajiqah Aaet-bat-parOoH wajbijAaeHaa Aael-Oijr daawid Oad kalotow libnowt Aaet-bejtow wAaet-bejt jHwaaH wAaet-howmat jrwxxaalaim saabijb׃ 3.2  raq HaaOaam mzabhijm babaamowt kij loA-nibnaaH bajit lxxem jHwaaH Oad Hajaamijm HaaHem׃ p 3.3  wajaeAaeHab xxlomoH Aaet-jHwaaH laalaekaet bhuqowt daawid Aaabijw raq babaamowt HwA mzabeha wmaqTijr׃ 3.4  wajelaek Hamaelaek gibOonaaH lizboha xxaam kij HijA HabaamaaH HagdowlaaH Aaelaep Oolowt jaOalaeH xxlomoH Oal Hamizbeha HaHwA׃ 3.5  bgibOown nirAaaH jHowaaH Aael-xxlomoH bahalowm HalaajlaaH wajoAmaer AaeloHijm xxAal maaH Aaetaen-laak׃ 3.6  wajoAmaer xxlomoH AataaH Oaaxijtaa Oim-Oabdkaa daawid Aaabij haesaed gaadowl kaAaxxaer Haalak lpaanaejkaa baeAaemaet wbicdaaqaaH wbjixxrat lebaab Oimaak watixxmaar-low Aaet-Hahaesaed Hagaadowl HazaeH watitaen-low ben joxxeb Oal-kisAow kajowm HazaeH׃ 3.7  wOataaH jHwaaH AaeloHaaj AataaH Himlaktaa Aaet-Oabdkaa tahat daawid Aaabij wAaanokij naOar qaaTon loA AedaO ceAt waaboA׃ 3.8  wOabdkaa btowk Oamkaa Aaxxaer baahaartaa Oam-raab Aaxxaer loA-jimaanaeH wloA jisaaper merob׃ 3.9  wnaatataa lOabdkaa leb xxomeOa lixxpoT Aaet-Oamkaa lHaabijn bejn-Towb lraaO kij mij jwkal lixxpoT Aaet-Oamkaa Hakaabed HazaeH׃ 3.10  wajijTab Hadaabaar bOejnej Aadonaaj kij xxaaAal xxlomoH Aaet-Hadaabaar HazaeH׃ 3.11  wajoAmaer AaeloHijm Aelaajw jaOan Aaxxaer xxaaAaltaa Aaet-Hadaabaar HazaeH wloA-xxaaAaltaa lkaa jaamijm rabijm wloA-xxaaAaltaa lkaa Ooxxaer wloA xxaaAaltaa naepaexx Aojbaejkaa wxxaaAaltaa lkaa Haabijn lixxmoOa mixxpaaT׃ 3.12  HineH Oaaxijtij kidbaaraejkaa HineH naatatij lkaa leb haakaam wnaabown Aaxxaer kaamowkaa loA-HaajaaH lpaanaejkaa wAaharaejkaa loA-jaaqwm kaamowkaa׃ 3.13  wgam Aaxxaer loA-xxaaAaltaa naatatij laak gam-Ooxxaer gam-kaabowd Aaxxaer loA-HaajaaH kaamowkaa Aijxx bamlaakijm kaal-jaamaejkaa׃ 3.14  wAim telek bidraakaj lixxmor huqaj wmicwotaj kaAaxxaer Haalak daawijd Aaabijkaa wHaAaraktij Aaet-jaamaejkaa׃ s 3.15  wajiqac xxlomoH wHineH halowm wajaabowA jrwxxaalaim wajaOamod lipnej Aarown brijt-Aadonaaj wajaOal Oolowt wajaOax xxlaamijm wajaOax mixxtaeH lkaal-Oabaadaajw׃ p 3.16  Aaaz taaboAnaaH xxtajim naaxxijm zonowt Aael-Hamaelaek wataOamodnaaH lpaanaajw׃ 3.17  watoAmaer HaaAixxaaH HaaAahat bij Aadonij Aanij wHaaAixxaaH HazoAt joxxbot bbajit Aaehaad waaAeled OimaaH babaajit׃ 3.18  wajHij bajowm Haxxlijxxij llidtij watelaed gam-HaaAixxaaH HazoAt waAanahnw jahdaaw Aejn-zaar Aitaanw babajit zwlaatij xxtajim-Aanahnw babaajit׃ 3.19  wajaamaat baen-HaaAixxaaH HazoAt laajlaaH Aaxxaer xxaakbaaH Oaalaajw׃ 3.20  wataaqaam btowk HalajlaaH watiqah Aaet-bnij meAaeclij waAamaatkaa jxxenaaH wataxxkijbeHw bhejqaaH wAaet-bnaaH Hamet HixxkijbaaH bhejqij׃ 3.21  waaAaaqum baboqaer lHejnijq Aaet-bnij wHineH-met waaAaetbownen Aelaajw baboqaer wHineH loA-HaajaaH bnij Aaxxaer jaalaadtij׃ 3.22  watoAmaer HaaAixxaaH HaaAahaeraet loA kij bnij Hahaj wbnek Hamet wzoAt Aomaeraet loA kij bnek Hamet wbnij Haehaaj watdabernaaH lipnej Hamaelaek׃ 3.23  wajoAmaer Hamaelaek zoAt Aomaeraet zaeH-bnij Hahaj wbnek Hamet wzoAt Aomaeraet loA kij bnek Hamet wbnij Haehaaj׃ p 3.24  wajoAmaer Hamaelaek qhw lij-haaraeb wajaabiAw Hahaeraeb lipnej Hamaelaek׃ 3.25  wajoAmaer Hamaelaek gizrw Aaet-Hajaelaed Hahaj lixxnaajim wtnw Aaet-Hahacij lAahat wAaet-Hahacij lAaehaat׃ 3.26  watoAmaer HaaAixxaaH Aaxxaer-bnaaH Hahaj Aael-Hamaelaek kij-nikmrw rahamaejHaa Oal-bnaaH watoAmaer bij Aadonij tnw-laaH Aaet-Hajaalwd Hahaj wHaamet Aal-tmijtuHw wzoAt Aomaeraet gam-lij gam-laak loA jiHjaeH gzorw׃ 3.27  wajaOan Hamaelaek wajoAmaer tnw-laaH Aaet-Hajaalwd Hahaj wHaamet loA tmijtuHw HijA Aimow׃ 3.28  wajixxmOw kaal-jixraaAel Aaet-HamixxpaaT Aaxxaer xxaapaT Hamaelaek wajirAw mipnej Hamaelaek kij raaAw kij-haakmat AaeloHijm bqirbow laOaxowt mixxpaaT׃ s

3.1  ויתחתן שלמה את־פרעה מלך מצרים ויקח את־בת־פרעה ויביאה אל־עיר דוד עד כלתו לבנות את־ביתו ואת־בית יהוה ואת־חומת ירושלם סביב׃ 3.2  רק העם מזבחים בבמות כי לא־נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם׃ פ 3.3  ויאהב שלמה את־יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר׃ 3.4  וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא׃ 3.5  בגבעון נראה יהוה אל־שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן־לך׃ 3.6  ויאמר שלמה אתה עשית עם־עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר־לו את־החסד הגדול הזה ותתן־לו בן ישב על־כסאו כיום הזה׃ 3.7  ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את־עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃ 3.8  ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם־רב אשר לא־ימנה ולא יספר מרב׃ 3.9  ונתת לעבדך לב שמע לשפט את־עמך להבין בין־טוב לרע כי מי יוכל לשפט את־עמך הכבד הזה׃ 3.10  וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את־הדבר הזה׃ 3.11  ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את־הדבר הזה ולא־שאלת לך ימים רבים ולא־שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט׃ 3.12  הנה עשיתי כדבריך הנה ׀ נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא־היה לפניך ואחריך לא־יקום כמוך׃ 3.13  וגם אשר לא־שאלת נתתי לך גם־עשר גם־כבוד אשר לא־היה כמוך איש במלכים כל־ימיך׃ 3.14  ואם ׀ תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את־ימיך׃ ס 3.15  ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד ׀ לפני ׀ ארון ברית־אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל־עבדיו׃ פ 3.16  אז תבאנה שתים נשים זנות אל־המלך ותעמדנה לפניו׃ 3.17  ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃ 3.18  ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם־האשה הזאת ואנחנו יחדו אין־זר אתנו בבית זולתי שתים־אנחנו בבית׃ 3.19  וימת בן־האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו׃ 3.20  ותקם בתוך הלילה ותקח את־בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת־בנה המת השכיבה בחיקי׃ 3.21  ואקם בבקר להיניק את־בני והנה־מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא־היה בני אשר ילדתי׃ 3.22  ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃ 3.23  ויאמר המלך זאת אמרת זה־בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי׃ פ 3.24  ויאמר המלך קחו לי־חרב ויבאו החרב לפני המלך׃ 3.25  ויאמר המלך גזרו את־הילד החי לשנים ותנו את־החצי לאחת ואת־החצי לאחת׃ 3.26  ותאמר האשה אשר־בנה החי אל־המלך כי־נכמרו רחמיה על־בנה ותאמר ׀ בי אדני תנו־לה את־הילוד החי והמת אל־תמיתהו וזאת אמרת גם־לי גם־לך לא יהיה גזרו׃ 3.27  ויען המלך ויאמר תנו־לה את־הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃ 3.28  וישמעו כל־ישראל את־המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי־חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט׃ ס

3.1  wjthtn xlmH At-prOH mlk mcrjm wjqh At-bt-prOH wjbjAH Al-Ojr dwd Od kltw lbnwt At-bjtw wAt-bjt jHwH wAt-hwmt jrwxlm sbjb׃ 3.2  rq HOm mzbhjm bbmwt kj lA-nbnH bjt lxm jHwH Od Hjmjm HHm׃ p 3.3  wjAHb xlmH At-jHwH llkt bhqwt dwd Abjw rq bbmwt HwA mzbh wmqTjr׃ 3.4  wjlk Hmlk gbOnH lzbh xm kj HjA HbmH HgdwlH Alp Olwt jOlH xlmH Ol Hmzbh HHwA׃ 3.5  bgbOwn nrAH jHwH Al-xlmH bhlwm HljlH wjAmr AlHjm xAl mH Atn-lk׃ 3.6  wjAmr xlmH AtH Oxjt Om-Obdk dwd Abj hsd gdwl kAxr Hlk lpnjk bAmt wbcdqH wbjxrt lbb Omk wtxmr-lw At-Hhsd Hgdwl HzH wttn-lw bn jxb Ol-ksAw kjwm HzH׃ 3.7  wOtH jHwH AlHj AtH Hmlkt At-Obdk tht dwd Abj wAnkj nOr qTn lA AdO cAt wbA׃ 3.8  wObdk btwk Omk Axr bhrt Om-rb Axr lA-jmnH wlA jspr mrb׃ 3.9  wntt lObdk lb xmO lxpT At-Omk lHbjn bjn-Twb lrO kj mj jwkl lxpT At-Omk Hkbd HzH׃ 3.10  wjjTb Hdbr bOjnj Adnj kj xAl xlmH At-Hdbr HzH׃ 3.11  wjAmr AlHjm Aljw jOn Axr xAlt At-Hdbr HzH wlA-xAlt lk jmjm rbjm wlA-xAlt lk Oxr wlA xAlt npx Ajbjk wxAlt lk Hbjn lxmO mxpT׃ 3.12  HnH Oxjtj kdbrjk HnH nttj lk lb hkm wnbwn Axr kmwk lA-HjH lpnjk wAhrjk lA-jqwm kmwk׃ 3.13  wgm Axr lA-xAlt nttj lk gm-Oxr gm-kbwd Axr lA-HjH kmwk Ajx bmlkjm kl-jmjk׃ 3.14  wAm tlk bdrkj lxmr hqj wmcwtj kAxr Hlk dwjd Abjk wHArktj At-jmjk׃ s 3.15  wjqc xlmH wHnH hlwm wjbwA jrwxlm wjOmd lpnj Arwn brjt-Adnj wjOl Olwt wjOx xlmjm wjOx mxtH lkl-Obdjw׃ p 3.16  Az tbAnH xtjm nxjm znwt Al-Hmlk wtOmdnH lpnjw׃ 3.17  wtAmr HAxH HAht bj Adnj Anj wHAxH HzAt jxbt bbjt Ahd wAld OmH bbjt׃ 3.18  wjHj bjwm Hxljxj lldtj wtld gm-HAxH HzAt wAnhnw jhdw Ajn-zr Atnw bbjt zwltj xtjm-Anhnw bbjt׃ 3.19  wjmt bn-HAxH HzAt ljlH Axr xkbH Oljw׃ 3.20  wtqm btwk HljlH wtqh At-bnj mAclj wAmtk jxnH wtxkjbHw bhjqH wAt-bnH Hmt HxkjbH bhjqj׃ 3.21  wAqm bbqr lHjnjq At-bnj wHnH-mt wAtbwnn Aljw bbqr wHnH lA-HjH bnj Axr jldtj׃ 3.22  wtAmr HAxH HAhrt lA kj bnj Hhj wbnk Hmt wzAt Amrt lA kj bnk Hmt wbnj Hhj wtdbrnH lpnj Hmlk׃ 3.23  wjAmr Hmlk zAt Amrt zH-bnj Hhj wbnk Hmt wzAt Amrt lA kj bnk Hmt wbnj Hhj׃ p 3.24  wjAmr Hmlk qhw lj-hrb wjbAw Hhrb lpnj Hmlk׃ 3.25  wjAmr Hmlk gzrw At-Hjld Hhj lxnjm wtnw At-Hhcj lAht wAt-Hhcj lAht׃ 3.26  wtAmr HAxH Axr-bnH Hhj Al-Hmlk kj-nkmrw rhmjH Ol-bnH wtAmr bj Adnj tnw-lH At-Hjlwd Hhj wHmt Al-tmjtHw wzAt Amrt gm-lj gm-lk lA jHjH gzrw׃ 3.27  wjOn Hmlk wjAmr tnw-lH At-Hjlwd Hhj wHmt lA tmjtHw HjA Amw׃ 3.28  wjxmOw kl-jxrAl At-HmxpT Axr xpT Hmlk wjrAw mpnj Hmlk kj rAw kj-hkmt AlHjm bqrbw lOxwt mxpT׃ s

3.1  Et affinitate coniunctus est pharaoni regi Aegypti. Accepit namque filiam eius et adduxit in civitatem David, donec compleret aedificans domum suam et domum Domini et murum Ierusalem per circuitum. 3.2  Attamen populus immolabat in excelsis; non enim aedificatum erat templum nomini Domini usque in diem illum. 3.3  Dilexit autem Salomon Dominum ambulans in praeceptis David patris sui, excepto quod in excelsis immolabat et accendebat thymiama. 3.4  Abiit itaque in Gabaon, ut immolaret ibi; illud quippe erat excelsum maximum. Mille hostias in holocaustum obtulit Salomon super altare illud. 3.5  In Gabaon apparuit Dominus Salomoni per somnium nocte dicens: “ Postula quod vis, ut dem tibi ”. 3.6  Et ait Salomon: “ Tu fecisti cum servo tuo David patre meo misericordiam magnam, sicut ambulavit in conspectu tuo in veritate et iustitia et recto corde tecum; custodisti ei misericordiam tuam grandem et dedisti ei filium sedentem super thronum eius, sicut est hodie. 3.7  Et nunc, Domine Deus meus, tu regnare fecisti servum tuum pro David patre meo. Ego autem sum puer parvus et ignorans egressum et introitum meum; 3.8  et servus tuus in medio est populi, quem elegisti, populi infiniti, qui numerari et supputari non potest prae multitudine. 3.9  Da ergo servo tuo cor docile, ut iudicare possit populum tuum et discernere inter bonum et malum. Quis enim potest iudicare populum tuum hunc multum? ”. 3.10  Placuit ergo sermo coram Domino quod Salomon rem huiuscemodi postulasset, 3.11  et dixit Deus Salomoni: “ Quia postulasti verbum hoc et non petisti tibi dies multos nec divitias aut animam inimicorum tuorum, sed postulasti tibi sapientiam ad discernendum iudicium, 3.12  ecce feci tibi secundum sermones tuos et dedi tibi cor sapiens et intellegens, in tantum ut nullus ante te similis tui fuerit nec post te surrecturus sit; 3.13  sed et haec, quae non postulasti, dedi tibi, divitias scilicet et gloriam, ut nemo fuerit similis tui in regibus cunctis diebus tuis. 3.14  Si autem ambulaveris in viis meis et custodieris praecepta mea et mandata mea, sicut ambulavit David pater tuus, longos faciam dies tuos ”. 3.15  Igitur evigilavit Salomon et intellexit quod esset somnium. Cumque venisset Ierusalem, stetit coram arca foederis Domini et obtulit holocausta et fecit victimas pacificas et convivium universis famulis suis. 3.16  Tunc venerunt duae mulieres meretrices ad regem steteruntque coram eo. 3.17  Quarum una ait: “ Obsecro, mi domine; ego et mulier haec habitabamus in domo una, et peperi apud eam in domo; 3.18  tertia vero die, postquam ego peperi, peperit et haec; et eramus simul, nullusque alius nobiscum in domo, exceptis nobis duabus. 3.19  Mortuus est autem filius mulieris huius nocte; dormiens quippe oppressit eum. 3.20  Et consurgens intempesta nocte, silentio tulit filium meum de latere meo ancillae tuae dormientis et collocavit in sinu suo; suum autem filium, qui erat mortuus, posuit in sinu meo. 3.21  Cumque surrexissem mane, ut darem lac filio meo, apparuit mortuus; quem diligentius intuens clara luce, deprehendi non esse meum, quem genueram ”. 3.22  Responditque altera mulier: “ Non est ita, sed filius meus vivit, tuus autem mortuus est ”. E contrario illa dicebat: “ Mentiris. Filius quippe tuus mortuus est, meus autem vivit ”. Atque in hunc modum contendebant coram rege. 3.23  Tunc rex ait: “ Haec dicit: “Filius meus vivit, et filius tuus mortuus est”; et ista respondit: “Non, sed filius tuus mortuus est, et filius meus vivit” ”. 3.24  Dixit ergo rex: “ Afferte mihi gladium! ”. Cumque attulissent gladium coram rege: 3.25  “ Dividite, inquit, infantem vivum in duas partes, et date dimidiam partem uni et dimidiam partem alteri ”. 3.26  Dixit autem mulier, cuius filius erat vivus, ad regem — commota sunt quippe viscera eius super filio suo —: “ Obsecro, domine, date illi infantem vivum et nolite interficere eum ”. E contrario illa dicebat: “ Nec mihi nec tibi sit; dividatur ”. 3.27  Respondens rex ait: “ Date huic infantem vivum, et non occidatur; haec est mater eius ”. 3.28  Audivit itaque omnis Israel iudicium, quod iudicasset rex; et timuerunt regem videntes sapientiam Dei esse in eo ad faciendum iudicium.

4.1  Und der König Salomo regierte über ganz Israel. Und dies waren seine obersten Beamten: 4.2  Asarja, der Sohn Zadoks, war Priester. 4.3  Elihoreph und Achija, die beiden Söhne Sisas, waren Schreiber; Josaphat, der Sohn Achiluds, war Kanzler, 4.4  und Benaja, der Sohn Jojadas, war Feldhauptmann; Zadok aber und Abjatar waren Priester; 4.5  Asarja, der Sohn Natans, war über die Beamten; Sabud, der Sohn Natans, war Priester, des Königs Freund. 4.6  Achisar war über das Haus gesetzt, und Adoniram, der Sohn Abdas, war Fronmeister. 4.7  Und Salomo hatte zwölf Vögte über ganz Israel, die den König und sein Haus mit Speise versorgten; je einen Monat im Jahre lag jedem die Versorgung ob. 4.8  Und sie hießen also: Der Sohn Churs auf dem Gebirge Ephraim; 4.9  der Sohn Dekers zu Makaz und zu Saalbim und zu Beth-Semes und zu Elon bis Beth-Chanan; 4.10  der Sohn Heseds zu Arubbot, über Socho und das ganze Land Hepher; 4.11  der Sohn Abinadabs über ganz Naphet-Dor. Dieser hatte Taphat, Salomos Tochter, zum Weibe. 4.12  Baana, der Sohn Achiluds, zu Taanach und Megiddo und über das ganze Beth-Sean, welches neben Zartan unterhalb Jesreel liegt, von Beth-Sean bis nach Abel-Mechola, bis jenseits Jokmeam. 4.13  Der Sohn Gebers zu Ramot in Gilead, der hatte die Dörfer Jairs, des Sohnes Manasses, in Gilead und die Gegend Argob, die in Basan liegt; sechzig große Städte, mit Mauern und ehernen Riegeln verwahrt. 4.14  Achinadab, der Sohn Iddos, zu Mahanaim; Achimaaz in Naphtali; 4.15  auch er hatte eine Tochter Salomos, Basmat, zum Weibe. 4.16  Baana, der Sohn Husais, in Asser und Bealot. 4.17  Josaphat, der Sohn Paruahas, in Issaschar. 4.18  Simei, der Sohn Elas, in Benjamin. 4.19  Geber, der Sohn Uris, im Lande Gilead, im Lande Sihons, des Königs der Amoriter, und Ogs, des Königs von Basan. Nur ein Vogt war in diesem Lande. 4.20  Aber Juda und Israel waren zahlreich wie der Sand am Meer. Sie aßen und tranken und waren fröhlich. 4.21  Also war Salomo Herrscher über alle Königreiche, vom Euphrat-Strome bis zum Philisterlande und bis an die Grenze Ägyptens; sie brachten ihm Gaben und dienten ihm sein Leben lang. 4.22  Salomo aber bedurfte zum Unterhalt täglich dreißig Kor Semmelmehl und dreißig Kor anderes Mehl; 4.23  zehn gemästete Rinder und zwanzig Weiderinder und hundert Schafe, ausgenommen die Hirsche und Gazellen und Damhirsche und das gemästete Geflügel. 4.24  Denn er herrschte im ganzen Lande diesseits des Euphrat-Stromes von Tiphsach bis nach Gaza, über alle Könige diesseits des Stromes und hatte Frieden auf allen Seiten ringsum; 4.25  so daß Juda und Israel sicher wohnten, ein jeder unter seinem Weinstock und unter seinem Feigenbaum, von Dan bis Beerseba, solange Salomo lebte. 4.26  Und Salomo hatte vierzigtausend Gespann Rosse für seine Wagen und zwölftausend Reitpferde. 4.27  Und jene Vögte versorgten den König Salomo mit Speise; und alles, was zum Tische des Königs Salomo gehörte, brachte ein jeder in seinem Monat; sie ließen es an nichts mangeln. 4.28  Auch die Gerste und das Stroh für die Rosse und Wagenpferde brachten sie an den Ort, da er war, ein jeder nach seiner Ordnung. 4.29  Und Gott gab Salomo Weisheit und sehr viel Verstand und Weite des Herzens, wie der Sand, der am Meeresufer liegt. 4.30  Und die Weisheit Salomos war größer als die Weisheit aller Söhne des Morgenlandes und als alle Weisheit der Ägypter. 4.31  Ja, er war weiser als alle Menschen, auch weiser als Etan, der Esrachiter, und Heman und Kalkol und Dardan, die Söhne Machols; und er ward berühmt unter allen Nationen ringsum. 4.32  Und er redete dreitausend Sprüche; und seiner Lieder waren tausendundfünf. 4.33  Er redete auch von den Bäumen, von der Zeder auf dem Libanon bis zum Ysop, der aus der Mauer wächst. Auch redete er vom Vieh, von den Vögeln, von den Reptilien und von den Fischen. 4.34  Und es kamen aus allen Völkern, Salomos Weisheit zu hören, von allen Königen auf Erden, die von seiner Weisheit gehört hatten.

4.1  καὶ ἦν ὁ βασιλεὺς σαλωμων βασιλεύων ἐπὶ ισραηλ 4.2  καὶ οὗτοι οἱ ἄρχοντες οἳ ἦσαν αὐτοῦ αζαριου υἱὸς σαδωκ 4.3  καὶ ελιαρεφ καὶ αχια υἱὸς σαβα γραμματεῖς καὶ ιωσαφατ υἱὸς αχιλιδ ὑπομιμνῄσκων 4.4  καὶ σαδουχ καὶ αβιαθαρ ἱερεῖς 4.5  καὶ ορνια υἱὸς ναθαν ἐπὶ τῶν καθεσταμένων καὶ ζαβουθ υἱὸς ναθαν ἑταῖρος τοῦ βασιλέως 4.6  καὶ αχιηλ οἰκονόμος καὶ ελιαβ υἱὸς σαφ ἐπὶ τῆς πατριᾶς καὶ αδωνιραμ υἱὸς εφρα ἐπὶ τῶν φόρων 4.7  καὶ τῷ σαλωμων δώδεκα καθεσταμένοι ἐπὶ πάντα ισραηλ χορηγεῖν τῷ βασιλεῖ καὶ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ μῆνα ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐγίνετο ἐπὶ τὸν ἕνα χορηγεῖν 4.8  καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα αὐτῶν βενωρ ἐν ὄρει εφραιμ εἷς 4.9  υἱὸς ρηχαβ ἐν μαχεμας καὶ βηθαλαμιν καὶ βαιθσαμυς καὶ αιλων ἕως βαιθαναν εἷς 4.10  υἱὸς εσωθ βηρβηθνεμα λουσαμηνχα καὶ ρησφαρα 4.11  χιναναδαβ καὶ αναφαθι ἀνὴρ ταβληθ θυγάτηρ σαλωμων ἦν αὐτῷ εἰς γυναῖκα εἷς 4.12  βακχα υἱὸς αχιλιδ θααναχ καὶ μεκεδω καὶ πᾶς ὁ οἶκος σαν ὁ παρὰ σεσαθαν ὑποκάτω τοῦ εσραε καὶ ἐκ βαισαφουδ εβελμαωλα ἕως μαεβερ λουκαμ εἷς 4.13  υἱὸς γαβερ ἐν ρεμαθ γαλααδ τούτῳ σχοίνισμα ερεγαβα ἣ ἐν τῇ βασαν ἑξήκοντα πόλεις μεγάλαι τειχήρεις καὶ μοχλοὶ χαλκοῖ εἷς 4.14  αχιναδαβ υἱὸς αχελ μααναιν εἷς 4.15  αχιμαας ἐν νεφθαλι καὶ οὗτος ἔλαβεν τὴν βασεμμαθ θυγατέρα σαλωμων εἰς γυναῖκα εἷς 4.16  βαανα υἱὸς χουσι ἐν τῇ μααλαθ εἷς 4.17  σαμαα υἱὸς ηλα ἐν τῷ βενιαμιν ιωσαφατ υἱὸς φουασουδ ἐν ισσαχαρ 4.18  γαβερ υἱὸς αδαι ἐν τῇ γῇ γαδ γῇ σηων βασιλέως τοῦ εσεβων καὶ ωγ βασιλέως τοῦ βασαν καὶ νασιφ εἷς ἐν γῇ ιουδα 4.19  ιωσαφατ υἱὸς φουασουδ ἐν ισσαχαρ 4.20  καὶ ἦν ὁ βασιλεὺς σαλωμων φρόνιμος σφόδρα καὶ σοφός καὶ ιουδα καὶ ισραηλ πολλοὶ σφόδρα ὡς ἡ ἄμμος ἡ ἐπὶ τῆς θαλάσσης εἰς πλῆθος ἐσθίοντες καὶ πίνοντες καὶ χαίροντες 4.21  καὶ σαλωμων ἦν ἄρχων ἐν πάσαις ταῖς βασιλείαις καὶ ἦσαν προσφέροντες δῶρα καὶ ἐδούλευον τῷ σαλωμων πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς αὐτοῦ καὶ ἦν ἄρχων ἐν πᾶσιν τοῖς βασιλεῦσιν ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ καὶ ἕως γῆς ἀλλοφύλων καὶ ἕως ὁρίων αἰγύπτου καὶ ἦν ἡγούμενος πάντων τῶν βασιλέων ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ καὶ ἕως γῆς ἀλλοφύλων καὶ ἕως ὁρίων αἰγύπτου 4.22  καὶ ταῦτα τὰ δέοντα τῷ σαλωμων ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ τριάκοντα κόροι σεμιδάλεως καὶ ἑξήκοντα κόροι ἀλεύρου κεκοπανισμένου 4.23  καὶ δέκα μόσχοι ἐκλεκτοὶ καὶ εἴκοσι βόες νομάδες καὶ ἑκατὸν πρόβατα ἐκτὸς ἐλάφων καὶ δορκάδων καὶ ὀρνίθων ἐκλεκτῶν σιτευτά 4.24  ὅτι ἦν ἄρχων ἐν παντὶ πέραν τοῦ ποταμοῦ ἀπὸ ραφι ἕως γάζης ἐν πᾶσιν τοῖς βασιλεῦσιν πέραν τοῦ ποταμοῦ ὅτι ἦν ἄρχων πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ ἦν αὐτῷ εἰρήνη ἐκ πάντων τῶν μερῶν κυκλόθεν 4.25  καὶ ἦν αὐτῷ εἰρήνη ἐκ πάντων τῶν μερῶν αὐτοῦ κυκλόθεν καὶ κατῴκει ιουδα καὶ ισραηλ πεποιθότες ἕκαστος ὑπὸ τὴν ἄμπελον αὐτοῦ καὶ ὑπὸ τὴν συκῆν αὐτοῦ ἐσθίοντες καὶ πίνοντες ἀπὸ δαν καὶ ἕως βηρσαβεε πάσας τὰς ἡμέρας σαλωμων 4.26  καὶ ἦσαν τῷ σαλωμων τεσσαράκοντα χιλιάδες τοκάδες ἵπποι εἰς ἅρματα καὶ δώδεκα χιλιάδες ἱππέων 4.27  καὶ ἐχορήγουν οἱ καθεσταμένοι οὕτως τῷ βασιλεῖ σαλωμων καὶ πάντα τὰ διαγγέλματα ἐπὶ τὴν τράπεζαν τοῦ βασιλέως ἕκαστος μῆνα αὐτοῦ οὐ παραλλάσσουσιν λόγον καὶ τὰς κριθὰς καὶ τὸ ἄχυρον τοῖς ἵπποις καὶ τοῖς ἅρμασιν ᾖρον εἰς τὸν τόπον οὗ ἂν ᾖ ὁ βασιλεύς ἕκαστος κατὰ τὴν σύνταξιν αὐτοῦ 4.28  καὶ ἐχορήγουν οἱ καθεσταμένοι οὕτως τῷ βασιλεῖ σαλωμων καὶ πάντα τὰ διαγγέλματα ἐπὶ τὴν τράπεζαν τοῦ βασιλέως ἕκαστος μῆνα αὐτοῦ οὐ παραλλάσσουσιν λόγον καὶ τὰς κριθὰς καὶ τὸ ἄχυρον τοῖς ἵπποις καὶ τοῖς ἅρμασιν ᾖρον εἰς τὸν τόπον οὗ ἂν ᾖ ὁ βασιλεύς ἕκαστος κατὰ τὴν σύνταξιν αὐτοῦ 4.29  καὶ ἔδωκεν κύριος φρόνησιν τῷ σαλωμων καὶ σοφίαν πολλὴν σφόδρα καὶ χύμα καρδίας ὡς ἡ ἄμμος ἡ παρὰ τὴν θάλασσαν 4.30  καὶ ἐπληθύνθη σαλωμων σφόδρα ὑπὲρ τὴν φρόνησιν πάντων ἀρχαίων ἀνθρώπων καὶ ὑπὲρ πάντας φρονίμους αἰγύπτου 4.31  καὶ ἐσοφίσατο ὑπὲρ πάντας τοὺς ἀνθρώπους καὶ ἐσοφίσατο ὑπὲρ γαιθαν τὸν εζραΐτην καὶ τὸν αιμαν καὶ τὸν χαλκαλ καὶ δαρδα υἱοὺς μαλ 4.32  καὶ ἐλάλησεν σαλωμων τρισχιλίας παραβολάς καὶ ἦσαν ᾠδαὶ αὐτοῦ πεντακισχίλιαι 4.33  καὶ ἐλάλησεν περὶ τῶν ξύλων ἀπὸ τῆς κέδρου τῆς ἐν τῷ λιβάνῳ καὶ ἕως τῆς ὑσσώπου τῆς ἐκπορευομένης διὰ τοῦ τοίχου καὶ ἐλάλησεν περὶ τῶν κτηνῶν καὶ περὶ τῶν πετεινῶν καὶ περὶ τῶν ἑρπετῶν καὶ περὶ τῶν ἰχθύων 4.34  καὶ παρεγίνοντο πάντες οἱ λαοὶ ἀκοῦσαι τῆς σοφίας σαλωμων καὶ ἐλάμβανεν δῶρα παρὰ πάντων τῶν βασιλέων τῆς γῆς ὅσοι ἤκουον τῆς σοφίας αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν σαλωμων τὴν θυγατέρα φαραω ἑαυτῷ εἰς γυναῖκα καὶ εἰσήγαγεν αὐτὴν εἰς τὴν πόλιν δαυιδ ἕως συντελέσαι αὐτὸν τὸν οἶκον κυρίου καὶ τὸν οἶκον ἑαυτοῦ καὶ τὸ τεῖχος ιερουσαλημ τότε ἀνέβη φαραω βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ προκατελάβετο τὴν γαζερ καὶ ἐνεπύρισεν αὐτὴν καὶ τὸν χανανίτην τὸν κατοικοῦντα ἐν μεργαβ καὶ ἔδωκεν αὐτὰς φαραω ἀποστολὰς θυγατρὶ αὐτοῦ γυναικὶ σαλωμων καὶ σαλωμων ᾠκοδόμησεν τὴν γαζερ

4.1  kai ehn o basileys salohmohn basileyohn epi israehl 4.2  kai oytoi oi archontes oi ehsan aytoy azarioy yios sadohk 4.3  kai eliareph kai achia yios saba grammateis kai iohsaphat yios achilid ypomimnehskohn 4.4  kai sadoych kai abiathar iereis 4.5  kai ornia yios nathan epi tohn kathestamenohn kai zaboyth yios nathan etairos toy basileohs 4.6  kai achiehl oikonomos kai eliab yios saph epi tehs patrias kai adohniram yios ephra epi tohn phorohn 4.7  kai toh salohmohn dohdeka kathestamenoi epi panta israehl chorehgein toh basilei kai toh oikoh aytoy mehna en toh eniaytoh egineto epi ton ena chorehgein 4.8  kai tayta ta onomata aytohn benohr en orei ephraim eis 4.9  yios rehchab en machemas kai behthalamin kai baithsamys kai ailohn eohs baithanan eis 4.10  yios esohth behrbehthnema loysamehncha kai rehsphara 4.11  chinanadab kai anaphathi anehr tablehth thygatehr salohmohn ehn aytoh eis gynaika eis 4.12  bakcha yios achilid thaanach kai mekedoh kai pas o oikos san o para sesathan ypokatoh toy esrae kai ek baisaphoyd ebelmaohla eohs maeber loykam eis 4.13  yios gaber en remath galaad toytoh schoinisma eregaba eh en teh basan exehkonta poleis megalai teichehreis kai mochloi chalkoi eis 4.14  achinadab yios achel maanain eis 4.15  achimaas en nephthali kai oytos elaben tehn basemmath thygatera salohmohn eis gynaika eis 4.16  baana yios choysi en teh maalath eis 4.17  samaa yios ehla en toh beniamin iohsaphat yios phoyasoyd en issachar 4.18  gaber yios adai en teh geh gad geh sehohn basileohs toy esebohn kai ohg basileohs toy basan kai nasiph eis en geh ioyda 4.19  iohsaphat yios phoyasoyd en issachar 4.20  kai ehn o basileys salohmohn phronimos sphodra kai sophos kai ioyda kai israehl polloi sphodra ohs eh ammos eh epi tehs thalassehs eis plehthos esthiontes kai pinontes kai chairontes 4.21  kai salohmohn ehn archohn en pasais tais basileiais kai ehsan prospherontes dohra kai edoyleyon toh salohmohn pasas tas ehmeras tehs zohehs aytoy kai ehn archohn en pasin tois basileysin apo toy potamoy kai eohs gehs allophylohn kai eohs oriohn aigyptoy kai ehn ehgoymenos pantohn tohn basileohn apo toy potamoy kai eohs gehs allophylohn kai eohs oriohn aigyptoy 4.22  kai tayta ta deonta toh salohmohn en ehmera mia triakonta koroi semidaleohs kai exehkonta koroi aleyroy kekopanismenoy 4.23  kai deka moschoi eklektoi kai eikosi boes nomades kai ekaton probata ektos elaphohn kai dorkadohn kai ornithohn eklektohn siteyta 4.24  oti ehn archohn en panti peran toy potamoy apo raphi eohs gazehs en pasin tois basileysin peran toy potamoy oti ehn archohn peran toy potamoy kai ehn aytoh eirehneh ek pantohn tohn merohn kyklothen 4.25  kai ehn aytoh eirehneh ek pantohn tohn merohn aytoy kyklothen kai katohkei ioyda kai israehl pepoithotes ekastos ypo tehn ampelon aytoy kai ypo tehn sykehn aytoy esthiontes kai pinontes apo dan kai eohs behrsabee pasas tas ehmeras salohmohn 4.26  kai ehsan toh salohmohn tessarakonta chiliades tokades ippoi eis armata kai dohdeka chiliades ippeohn 4.27  kai echorehgoyn oi kathestamenoi oytohs toh basilei salohmohn kai panta ta diaggelmata epi tehn trapezan toy basileohs ekastos mehna aytoy oy parallassoysin logon kai tas krithas kai to achyron tois ippois kai tois armasin ehron eis ton topon oy an eh o basileys ekastos kata tehn syntaxin aytoy 4.28  kai echorehgoyn oi kathestamenoi oytohs toh basilei salohmohn kai panta ta diaggelmata epi tehn trapezan toy basileohs ekastos mehna aytoy oy parallassoysin logon kai tas krithas kai to achyron tois ippois kai tois armasin ehron eis ton topon oy an eh o basileys ekastos kata tehn syntaxin aytoy 4.29  kai edohken kyrios phronehsin toh salohmohn kai sophian pollehn sphodra kai chyma kardias ohs eh ammos eh para tehn thalassan 4.30  kai eplehthyntheh salohmohn sphodra yper tehn phronehsin pantohn archaiohn anthrohpohn kai yper pantas phronimoys aigyptoy 4.31  kai esophisato yper pantas toys anthrohpoys kai esophisato yper gaithan ton ezraitehn kai ton aiman kai ton chalkal kai darda yioys mal 4.32  kai elalehsen salohmohn trischilias parabolas kai ehsan ohdai aytoy pentakischiliai 4.33  kai elalehsen peri tohn xylohn apo tehs kedroy tehs en toh libanoh kai eohs tehs yssohpoy tehs ekporeyomenehs dia toy toichoy kai elalehsen peri tohn ktehnohn kai peri tohn peteinohn kai peri tohn erpetohn kai peri tohn ichthyohn 4.34  kai pareginonto pantes oi laoi akoysai tehs sophias salohmohn kai elambanen dohra para pantohn tohn basileohn tehs gehs osoi ehkoyon tehs sophias aytoy kai elaben salohmohn tehn thygatera pharaoh eaytoh eis gynaika kai eisehgagen aytehn eis tehn polin dayid eohs syntelesai ayton ton oikon kyrioy kai ton oikon eaytoy kai to teichos ieroysalehm tote anebeh pharaoh basileys aigyptoy kai prokatelabeto tehn gazer kai enepyrisen aytehn kai ton chananitehn ton katoikoynta en mergab kai edohken aytas pharaoh apostolas thygatri aytoy gynaiki salohmohn kai salohmohn ohkodomehsen tehn gazer

4.1  וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃ ס 4.2  וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר־לֹו עֲזַרְיָהוּ בֶן־צָדֹוק הַכֹּהֵן׃ ס 4.3  אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהֹושָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר׃ 4.4  וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהֹויָדָע עַל־הַצָּבָא וְצָדֹוק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים׃ ס 4.5  וַעֲזַרְיָהוּ בֶן־נָתָן עַל־הַנִּצָּבִים וְזָבוּד בֶּן־נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ׃ 4.6  וַאֲחִישָׁר עַל־הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן־עַבְדָּא עַל־הַמַּס׃ ס 4.7  וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים־עָשָׂר נִצָּבִים עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־בֵּיתֹו חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל־ [אֶחָד כ] (הָאֶחָד ק) לְכַלְכֵּל׃ ס 4.8  וְאֵלֶּה שְׁמֹותָם בֶּן־חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם׃ ס 4.9  בֶּן־דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילֹון בֵּית חָנָן׃ ס 4.10  בֶּן־חֶסֶד בָּאֲרֻבֹּות לֹו שֹׂכֹה וְכָל־אֶרֶץ חֵפֶר׃ ס 4.11  בֶּן־אֲבִינָדָב כָּל־נָפַת דֹּאר טָפַת בַּת־שְׁלֹמֹה הָיְתָה לֹּו לְאִשָּׁה׃ ס 4.12  בַּעֲנָא בֶּן־אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדֹּו וְכָל־בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחֹולָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם׃ ס 4.13  בֶּן־גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לֹו חַוֹּת יָאִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לֹו חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלֹות חֹומָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת׃ ס 4.14  אֲחִינָדָב בֶּן־עִדֹּא מַחֲנָיְמָה׃ 4.15  אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי גַּם־הוּא לָקַח אֶת־בָּשְׂמַת בַּת־שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה׃ 4.16  בַּעֲנָא בֶּן־חוּשָׁי בְּאָשֵׁר וּבְעָלֹות׃ ס 4.17  יְהֹושָׁפָט בֶּן־פָּרוּחַ בְּיִשָׂשכָר׃ ס 4.18  שִׁמְעִי בֶן־אֵלָא בְּבִנְיָמִן׃ ס 4.19  גֶּבֶר בֶּן־אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד אֶרֶץ סִיחֹון ׀ מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ׃ 4.20  יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחֹול אֲשֶׁר־עַל־הַיָּם לָרֹב אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים׃ 4.21  וּשְׁלֹמֹה הָיָה מֹושֵׁל בְּכָל־הַמַּמְלָכֹות מִן־הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת־שְׁלֹמֹה כָּל־יְמֵי חַיָּיו׃ פ 4.22  וַיְהִי לֶחֶם־שְׁלֹמֹה לְיֹום אֶחָד שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח׃ 4.23  עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים׃ 4.24  כִּי־הוּא רֹדֶה ׀ בְּכָל־עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד־עַזָּה בְּכָל־מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלֹום הָיָה לֹו מִכָּל־עֲבָרָיו מִסָּבִיב׃ 4.25  וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנֹו וְתַחַת תְּאֵנָתֹו מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה׃ ס 4.26  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבֹו וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים׃ 4.27  וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל־הַקָּרֵב אֶל־שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ־שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשֹׁו לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר׃ 4.28  וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ יָבִאוּ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם אִישׁ כְּמִשְׁפָּטֹו׃ ס 4.29  וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחֹול אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם׃ 4.30  וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל־בְּנֵי־קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם׃ 4.31  וַיֶּחְכַּם מִכָּל־הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחֹול וַיְהִי־שְׁמֹו בְכָל־הַגֹּויִם סָבִיב׃ 4.32  וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירֹו חֲמִשָּׁה וָאָלֶף׃ 4.33  וַיְדַבֵּר עַל־הָעֵצִים מִן־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנֹון וְעַד הָאֵזֹוב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל־הַבְּהֵמָה וְעַל־הָעֹוף וְעַל־הָרֶמֶשׂ וְעַל־הַדָּגִים׃ 4.34  וַיָּבֹאוּ מִכָּל־הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל־מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־חָכְמָתֹו׃ ס

4.1  wajHij Hamaelaek xxlomoH maelaek Oal-kaal-jixraaAel׃ s 4.2  wAelaeH Haxaarijm Aaxxaer-low OazarjaaHw baen-caadowq HakoHen׃ s 4.3  Aaelijhoraep waAahijaaH bnej xxijxxaaA soprijm jHowxxaapaaT baen-Aahijlwd Hamazkijr׃ 4.4  wbnaajaaHw baen-jHowjaadaaO Oal-HacaabaaA wcaadowq wAaebjaataar koHanijm׃ s 4.5  waOazarjaaHw baen-naataan Oal-Hanicaabijm wzaabwd baen-naataan koHen reOaeH Hamaelaek׃ 4.6  waAahijxxaar Oal-Habaajit waAadonijraam baen-OabdaaA Oal-Hamas׃ s 4.7  wlixxlomoH xxnejm-Oaaxaar nicaabijm Oal-kaal-jixraaAel wkilklw Aaet-Hamaelaek wAaet-bejtow hodaexx baxxaanaaH jiHjaeH Oal- [Aaehaad k] (HaaAaehaad q) lkalkel׃ s 4.8  wAelaeH xxmowtaam baen-hwr bHar Aaepraajim׃ s 4.9  baen-daeqaer bmaaqac wbxxaOalbijm wbejt xxaamaexx wAejlown bejt haanaan׃ s 4.10  baen-haesaed baaAarubowt low xokoH wkaal-Aaeraec hepaer׃ s 4.11  baen-Aabijnaadaab kaal-naapat doAr Taapat bat-xxlomoH HaajtaaH low lAixxaaH׃ s 4.12  baOanaaA baen-Aahijlwd taOnak wmgidow wkaal-bejt xxAaan Aaxxaer Aecael caartanaaH mitahat ljizrOaeAl mibejt xxAaan Oad Aaabel mhowlaaH Oad meOebaer ljaaqmaaOaam׃ s 4.13  baen-gaebaer braamot gilOaad low hawot jaaAijr baen-mnaxxaeH Aaxxaer bagilOaad low haebael Aargob Aaxxaer babaaxxaan xxixxijm Oaarijm gdolowt howmaaH wbrijha nhoxxaet׃ s 4.14  Aahijnaadaab baen-OidoA mahanaajmaaH׃ 4.15  AahijmaOac bnaptaalij gam-HwA laaqah Aaet-baaxmat bat-xxlomoH lAixxaaH׃ 4.16  baOanaaA baen-hwxxaaj bAaaxxer wbOaalowt׃ s 4.17  jHowxxaapaaT baen-paarwha bjixaaxkaar׃ s 4.18  xximOij baen-AelaaA bbinjaamin׃ s 4.19  gaebaer baen-Aurij bAaeraec gilOaad Aaeraec sijhown maelaek HaaAaemorij wOog maelaek Habaaxxaan wncijb Aaehaad Aaxxaer baaAaaraec׃ 4.20  jHwdaaH wjixraaAel rabijm kahowl Aaxxaer-Oal-Hajaam laarob Aoklijm wxxotijm wxmehijm׃ 4.21  wxxlomoH HaajaaH mowxxel bkaal-Hamamlaakowt min-HanaaHaar Aaeraec plixxtijm wOad gbwl micraajim magixxijm minhaaH wOobdijm Aaet-xxlomoH kaal-jmej hajaajw׃ p 4.22  wajHij laehaem-xxlomoH ljowm Aaehaad xxloxxijm kor solaet wxxixxijm kor qaamah׃ 4.23  OaxaaraaH baaqaar briAijm wOaexrijm baaqaar rOij wmeAaaH coAn lbad meAajaal wcbij wjahmwr wbarburijm Aabwsijm׃ 4.24  kij-HwA rodaeH bkaal-Oebaer HanaaHaar mitipsah wOad-OazaaH bkaal-malkej Oebaer HanaaHaar wxxaalowm HaajaaH low mikaal-Oabaaraajw misaabijb׃ 4.25  wajexxaeb jHwdaaH wjixraaAel laabaeTah Aijxx tahat gapnow wtahat tAenaatow midaan wOad-bAer xxaabaO kol jmej xxlomoH׃ s 4.26  wajHij lixxlomoH AarbaaOijm Aaelaep Aurwot swsijm lmaerkaabow wxxnejm-Oaaxaar Aaelaep paaraaxxijm׃ 4.27  wkilklw Hanicaabijm HaaAelaeH Aaet-Hamaelaek xxlomoH wAet kaal-Haqaareb Aael-xxulhan Hamaelaek-xxlomoH Aijxx haadxxow loA jOadrw daabaar׃ 4.28  wHaxOorijm wHataebaen laswsijm wlaaraakaexx jaabiAw Aael-Hamaaqowm Aaxxaer jiHjaeH-xxaam Aijxx kmixxpaaTow׃ s 4.29  wajiten AaeloHijm haakmaaH lixxlomoH wtbwnaaH HarbeH mAod wrohab leb kahowl Aaxxaer Oal-xpat Hajaam׃ 4.30  wateraeb haakmat xxlomoH mehaakmat kaal-bnej-qaedaem wmikol haakmat micraajim׃ 4.31  wajaehkam mikaal-HaaAaadaam meAejtaan HaaAaezraahij wHejmaan wkalkol wdardaO bnej maahowl wajHij-xxmow bkaal-Hagowjim saabijb׃ 4.32  wajdaber xxloxxaet Aalaapijm maaxxaal wajHij xxijrow hamixxaaH waaAaalaep׃ 4.33  wajdaber Oal-HaaOecijm min-HaaAaeraez Aaxxaer balbaanown wOad HaaAezowb Aaxxaer joceA baqijr wajdaber Oal-HabHemaaH wOal-HaaOowp wOal-Haaraemaex wOal-Hadaagijm׃ 4.34  wajaaboAw mikaal-HaaOamijm lixxmoOa Aet haakmat xxlomoH meAet kaal-malkej HaaAaaraec Aaxxaer xxaamOw Aaet-haakmaatow׃ s

4.1  ויהי המלך שלמה מלך על־כל־ישראל׃ ס 4.2  ואלה השרים אשר־לו עזריהו בן־צדוק הכהן׃ ס 4.3  אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן־אחילוד המזכיר׃ 4.4  ובניהו בן־יהוידע על־הצבא וצדוק ואביתר כהנים׃ ס 4.5  ועזריהו בן־נתן על־הנצבים וזבוד בן־נתן כהן רעה המלך׃ 4.6  ואחישר על־הבית ואדנירם בן־עבדא על־המס׃ ס 4.7  ולשלמה שנים־עשר נצבים על־כל־ישראל וכלכלו את־המלך ואת־ביתו חדש בשנה יהיה על־ [אחד כ] (האחד ק) לכלכל׃ ס 4.8  ואלה שמותם בן־חור בהר אפרים׃ ס 4.9  בן־דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן׃ ס 4.10  בן־חסד בארבות לו שכה וכל־ארץ חפר׃ ס 4.11  בן־אבינדב כל־נפת דאר טפת בת־שלמה היתה לו לאשה׃ ס 4.12  בענא בן־אחילוד תענך ומגדו וכל־בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם׃ ס 4.13  בן־גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן־מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת׃ ס 4.14  אחינדב בן־עדא מחנימה׃ 4.15  אחימעץ בנפתלי גם־הוא לקח את־בשמת בת־שלמה לאשה׃ 4.16  בענא בן־חושי באשר ובעלות׃ ס 4.17  יהושפט בן־פרוח ביששכר׃ ס 4.18  שמעי בן־אלא בבנימן׃ ס 4.19  גבר בן־ארי בארץ גלעד ארץ סיחון ׀ מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ׃ 4.20  יהודה וישראל רבים כחול אשר־על־הים לרב אכלים ושתים ושמחים׃ 4.21  ושלמה היה מושל בכל־הממלכות מן־הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את־שלמה כל־ימי חייו׃ פ 4.22  ויהי לחם־שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח׃ 4.23  עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים׃ 4.24  כי־הוא רדה ׀ בכל־עבר הנהר מתפסח ועד־עזה בכל־מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל־עבריו מסביב׃ 4.25  וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד־באר שבע כל ימי שלמה׃ ס 4.26  ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים־עשר אלף פרשים׃ 4.27  וכלכלו הנצבים האלה את־המלך שלמה ואת כל־הקרב אל־שלחן המלך־שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר׃ 4.28  והשערים והתבן לסוסים ולרכש יבאו אל־המקום אשר יהיה־שם איש כמשפטו׃ ס 4.29  ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על־שפת הים׃ 4.30  ותרב חכמת שלמה מחכמת כל־בני־קדם ומכל חכמת מצרים׃ 4.31  ויחכם מכל־האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי־שמו בכל־הגוים סביב׃ 4.32  וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף׃ 4.33  וידבר על־העצים מן־הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על־הבהמה ועל־העוף ועל־הרמש ועל־הדגים׃ 4.34  ויבאו מכל־העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל־מלכי הארץ אשר שמעו את־חכמתו׃ ס

4.1  wjHj Hmlk xlmH mlk Ol-kl-jxrAl׃ s 4.2  wAlH Hxrjm Axr-lw OzrjHw bn-cdwq HkHn׃ s 4.3  Aljhrp wAhjH bnj xjxA sprjm jHwxpT bn-Ahjlwd Hmzkjr׃ 4.4  wbnjHw bn-jHwjdO Ol-HcbA wcdwq wAbjtr kHnjm׃ s 4.5  wOzrjHw bn-ntn Ol-Hncbjm wzbwd bn-ntn kHn rOH Hmlk׃ 4.6  wAhjxr Ol-Hbjt wAdnjrm bn-ObdA Ol-Hms׃ s 4.7  wlxlmH xnjm-Oxr ncbjm Ol-kl-jxrAl wklklw At-Hmlk wAt-bjtw hdx bxnH jHjH Ol- [Ahd k] (HAhd q) lklkl׃ s 4.8  wAlH xmwtm bn-hwr bHr Aprjm׃ s 4.9  bn-dqr bmqc wbxOlbjm wbjt xmx wAjlwn bjt hnn׃ s 4.10  bn-hsd bArbwt lw xkH wkl-Arc hpr׃ s 4.11  bn-Abjndb kl-npt dAr Tpt bt-xlmH HjtH lw lAxH׃ s 4.12  bOnA bn-Ahjlwd tOnk wmgdw wkl-bjt xAn Axr Acl crtnH mtht ljzrOAl mbjt xAn Od Abl mhwlH Od mObr ljqmOm׃ s 4.13  bn-gbr brmt glOd lw hwt jAjr bn-mnxH Axr bglOd lw hbl Argb Axr bbxn xxjm Orjm gdlwt hwmH wbrjh nhxt׃ s 4.14  Ahjndb bn-OdA mhnjmH׃ 4.15  AhjmOc bnptlj gm-HwA lqh At-bxmt bt-xlmH lAxH׃ 4.16  bOnA bn-hwxj bAxr wbOlwt׃ s 4.17  jHwxpT bn-prwh bjxxkr׃ s 4.18  xmOj bn-AlA bbnjmn׃ s 4.19  gbr bn-Arj bArc glOd Arc sjhwn mlk HAmrj wOg mlk Hbxn wncjb Ahd Axr bArc׃ 4.20  jHwdH wjxrAl rbjm khwl Axr-Ol-Hjm lrb Akljm wxtjm wxmhjm׃ 4.21  wxlmH HjH mwxl bkl-Hmmlkwt mn-HnHr Arc plxtjm wOd gbwl mcrjm mgxjm mnhH wObdjm At-xlmH kl-jmj hjjw׃ p 4.22  wjHj lhm-xlmH ljwm Ahd xlxjm kr slt wxxjm kr qmh׃ 4.23  OxrH bqr brAjm wOxrjm bqr rOj wmAH cAn lbd mAjl wcbj wjhmwr wbrbrjm Abwsjm׃ 4.24  kj-HwA rdH bkl-Obr HnHr mtpsh wOd-OzH bkl-mlkj Obr HnHr wxlwm HjH lw mkl-Obrjw msbjb׃ 4.25  wjxb jHwdH wjxrAl lbTh Ajx tht gpnw wtht tAntw mdn wOd-bAr xbO kl jmj xlmH׃ s 4.26  wjHj lxlmH ArbOjm Alp Arwt swsjm lmrkbw wxnjm-Oxr Alp prxjm׃ 4.27  wklklw Hncbjm HAlH At-Hmlk xlmH wAt kl-Hqrb Al-xlhn Hmlk-xlmH Ajx hdxw lA jOdrw dbr׃ 4.28  wHxOrjm wHtbn lswsjm wlrkx jbAw Al-Hmqwm Axr jHjH-xm Ajx kmxpTw׃ s 4.29  wjtn AlHjm hkmH lxlmH wtbwnH HrbH mAd wrhb lb khwl Axr Ol-xpt Hjm׃ 4.30  wtrb hkmt xlmH mhkmt kl-bnj-qdm wmkl hkmt mcrjm׃ 4.31  wjhkm mkl-HAdm mAjtn HAzrhj wHjmn wklkl wdrdO bnj mhwl wjHj-xmw bkl-Hgwjm sbjb׃ 4.32  wjdbr xlxt Alpjm mxl wjHj xjrw hmxH wAlp׃ 4.33  wjdbr Ol-HOcjm mn-HArz Axr blbnwn wOd HAzwb Axr jcA bqjr wjdbr Ol-HbHmH wOl-HOwp wOl-Hrmx wOl-Hdgjm׃ 4.34  wjbAw mkl-HOmjm lxmO At hkmt xlmH mAt kl-mlkj HArc Axr xmOw At-hkmtw׃ s

4.1  Erat autem rex Salomon regnans super omnem Israel. 4.2  Et hi principes quos habebat: Azarias filius Sadoc sacerdos; 4.3  Elihoreph et Ahia filii Sisa scribae; Iosaphat filius Ahilud cancellarius; 4.4  Banaias filius Ioiadae super exercitum; Sadoc autem et Abiathar sacerdotes; 4.5  Azarias filius Nathan super praefectos; Zabud filius Nathan sacerdos amicus regis; 4.6  et Ahisar praepositus domus et Adoniram filius Abda super tributa. 4.7  Habebat autem Salomon duodecim praefectos super omnem Israel, qui praebebant annonam regi et domui eius; per singulos enim menses in anno singuli necessaria ministrabant. 4.8  Et haec nomina eorum: Benhur in monte Ephraim; 4.9  Bendecar in Maces et in Salebim et in Bethsames et in Elon et in Bethanan; 4.10  Benhesed in Aruboth, ipsius erat Socho et omnis terra Epher; 4.11  Benabinadab, cuius omnis regio Dor, Tapheth filiam Salomonis habebat uxorem; 4.12  Baana filius Ahilud regebat Thanach et Mageddo et universam Bethsan, quae est iuxta Sarthan subter Iezrahel, a Bethsan usque Abelmehula et usque ultra Iecmaam; 4.13  Bengaber in Ramoth Galaad habebat villas Iair filii Manasse in Galaad: ipse praeerat in omni regione Argob, quae est in Basan, sexaginta civitatibus magnis atque muratis, quae habebant seras aereas; 4.14  Ahinadab filius Addo praeerat in Mahanaim; 4.15  Achimaas in Nephthali, sed et ipse habebat Basemath filiam Salomonis in coniugio; 4.16  Baana filius Chusai in Aser et in Baloth; 4.17  Iosaphat filius Pharue in Issachar; 4.18  Semei filius Ela in Beniamin; 4.19  Gaber filius Uri in terra Galaad, in terra Sehon regis Amorraei et Og regis Basan, ut praefectus unus, qui erat in terra. 4.20  Iuda et Israel innumerabiles, sicut arena maris in multitudine, comedentes et bibentes atque laetantes. 4.21  Salomon autem erat in dicione sua habens omnia regna a Flu mine usque ad terram Philisthim et ad terminum Aegypti offerentium sibi munera et servientium ei cunctis diebus vitae eius. 4.22  Erat autem cibus Salomonis per dies singulos triginta chori similae et sexaginta chori farinae, 4.23  decem boves pingues et viginti boves pascuales et centum oves, excepta venatione cervorum, caprearum atque bubalorum et avium altilium. 4.24  Ipse enim obtinebat omnem regionem, quae erat trans Flumen, a Thaphsa usque Gazam, et cunctos reges illarum regionum; et habebat pacem ex omni parte in circuitu. 4.25  Habitabatque Iuda et Israel absque timore ullo, unusquisque sub vite sua et sub ficu sua a Dan usque Bersabee cunctis diebus Salomonis. 4.26  Et habebat Salomon quattuor milia praesepia equorum currulium et duodecim milia equestres. 4.27  Et praebebant supradicti praefecti necessaria mensae regis Salomonis et convivarum eius cum ingenti cura, unusquisque in suo mense. 4.28  Hordeum quoque et paleas equorum et iumentorum deferebant in locum, ubi erat unicuique constitutum. 4.29  Dedit quoque Deus sapientiam Salomoni et prudentiam multam nimis et latitudinem cordis quasi arenam, quae est in litore maris. 4.30  Et praecedebat sapientia Salomonis sapientiam omnium Orientalium et Aegyptiorum; 4.31  et erat sapientior cunctis hominibus, sapientior Ethan Ezrahita et Heman et Chalchol et Darda filiis Mahol et erat nominatus in universis gentibus per circuitum. 4.32  Locutus est quoque Salomon tria milia parabolas, et fuerunt carmina eius quinque et mille. 4.33  Et disputavit super lignis, a cedro, quae est in Libano, usque ad hyssopum, quae egreditur de pariete; et disseruit de iumentis et volucribus et reptilibus et piscibus. 4.34  Et veniebant de cunctis populis ad audiendam sapientiam Salomonis, ab universis regibus terrae, qui audiebant sapientiam eius.

5.1  Und Hiram, der König zu Tyrus, sandte seine Knechte zu Salomo; denn er hatte gehört, daß man ihn an seines Vaters Statt zum König gesalbt hatte; denn Hiram liebte David sein Leben lang. 5.2  Und Salomo sandte zu Hiram und ließ ihm sagen: 5.3  Du weißt, daß mein Vater David dem Namen des HERRN, seines Gottes, kein Haus bauen konnte wegen der Kriege, in die seine Nachbarn ihn verwickelten, bis der HERR sie unter seine Fußsohlen legte. 5.4  Nun aber hat mir der HERR, mein Gott, ringsum Ruhe gegeben, so daß weder ein Widersacher noch ein boshafter Angriff zu erwarten ist. 5.5  Siehe, nun habe ich gedacht, dem Namen des HERRN, meines Gottes, ein Haus zu bauen, wie der HERR zu meinem Vater David gesagt hat, indem er sprach: Dein Sohn, den ich an deiner Statt auf den Thron setzen werde, der soll meinem Namen ein Haus bauen! 5.6  So gebiete nun, daß man mir Zedern vom Libanon haue; und meine Knechte sollen mit deinen Knechten sein, und den Lohn deiner Knechte will ich dir geben, soviel du verlangst; denn dir ist bekannt, daß niemand unter uns ist, der Holz zu hauen weiß wie die Zidonier. 5.7  Als nun Hiram die Worte Salomos hörte, freute er sich hoch und sprach: Der HERR sei heute gelobt, der David einen weisen Sohn gegeben hat über dieses große Volk! 5.8  Und Hiram sandte zu Salomo und ließ ihm sagen: Ich habe die Botschaft gehört, die du mir gesandt hast; ich will tun nach all deinem Begehren betreffs des Zedern und Zypressenholzes. 5.9  Meine Knechte sollen die Stämme vom Libanon an das Meer hinabbringen; darauf will ich sie zu Flößen machen auf dem Meere bis an den Ort, den du mir wirst sagen lassen, und ich will sie selbst wieder zerlegen, und du sollst sie holen lassen. Aber du sollst auch mein Begehren erfüllen und meinem Gesinde Speise geben! 5.10  Also gab Hiram dem Salomo Zedern und Zypressenholz nach all seinem Begehren. 5.11  Salomo aber gab dem Hiram zwanzigtausend Kor Weizen zur Speise für sein Gesinde und zwanzig Kor gestoßenes Öl. Solches gab Salomo dem Hiram alljährlich. 5.12  Und der HERR gab Salomo Weisheit, wie er ihm verheißen hatte; und es war Friede zwischen Hiram und Salomo; und die beiden machten einen Bund miteinander. 5.13  Der König Salomo hob auch aus ganz Israel Fronarbeiter aus, und es waren ihrer dreißigtausend Mann. 5.14  Und er sandte sie abwechselnd auf den Libanon, jeden Monat zehntausend Mann, so daß sie einen Monat auf dem Libanon waren und zwei Monate daheim. Und Adoniram war über die Fronarbeiter gesetzt. 5.15  Und Salomo hatte siebzigtausend Lastträger und achtzigtausend Steinmetzen im Gebirge, 5.16  ohne die Oberaufseher Salomos, die über das Werk gesetzt waren, nämlich dreitausenddreihundert, welche über das Volk, das am Werk arbeitete, zu gebieten hatten. 5.17  Und der König gebot, und sie brachen große Steine aus, kostbare Steine, nämlich Quadersteine zum Grunde des Hauses. 5.18  Und die Bauleute Salomos und die Bauleute Hirams und die Gibliter behieben sie und richteten das Holz und die Steine zum Bau des Hauses.

5.1  καὶ ἀπέστειλεν χιραμ βασιλεὺς τύρου τοὺς παῖδας αὐτοῦ χρῖσαι τὸν σαλωμων ἀντὶ δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ὅτι ἀγαπῶν ἦν χιραμ τὸν δαυιδ πάσας τὰς ἡμέρας 5.2  καὶ ἀπέστειλεν σαλωμων πρὸς χιραμ λέγων 5.3  σὺ οἶδας δαυιδ τὸν πατέρα μου ὅτι οὐκ ἐδύνατο οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου θεοῦ μου ἀπὸ προσώπου τῶν πολέμων τῶν κυκλωσάντων αὐτὸν ἕως τοῦ δοῦναι κύριον αὐτοὺς ὑπὸ τὰ ἴχνη τῶν ποδῶν αὐτοῦ 5.4  καὶ νῦν ἀνέπαυσε κύριος ὁ θεός μου ἐμοὶ κυκλόθεν οὐκ ἔστιν ἐπίβουλος καὶ οὐκ ἔστιν ἀπάντημα πονηρόν 5.5  καὶ ἰδοὺ ἐγὼ λέγω οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου θεοῦ μου καθὼς ἐλάλησεν κύριος ὁ θεὸς πρὸς δαυιδ τὸν πατέρα μου λέγων ὁ υἱός σου ὃν δώσω ἀντὶ σοῦ ἐπὶ τὸν θρόνον σου οὗτος οἰκοδομήσει τὸν οἶκον τῷ ὀνόματί μου 5.6  καὶ νῦν ἔντειλαι καὶ κοψάτωσάν μοι ξύλα ἐκ τοῦ λιβάνου καὶ ἰδοὺ οἱ δοῦλοί μου μετὰ τῶν δούλων σου καὶ τὸν μισθὸν δουλείας σου δώσω σοι κατὰ πάντα ὅσα ἐὰν εἴπῃς ὅτι σὺ οἶδας ὅτι οὐκ ἔστιν ἡμῖν εἰδὼς ξύλα κόπτειν καθὼς οἱ σιδώνιοι 5.7  καὶ ἐγενήθη καθὼς ἤκουσεν χιραμ τῶν λόγων σαλωμων ἐχάρη σφόδρα καὶ εἶπεν εὐλογητὸς ὁ θεὸς σήμερον ὃς ἔδωκεν τῷ δαυιδ υἱὸν φρόνιμον ἐπὶ τὸν λαὸν τὸν πολὺν τοῦτον 5.8  καὶ ἀπέστειλεν πρὸς σαλωμων λέγων ἀκήκοα περὶ πάντων ὧν ἀπέσταλκας πρός με ἐγὼ ποιήσω πᾶν θέλημά σου ξύλα κέδρινα καὶ πεύκινα 5.9  οἱ δοῦλοί μου κατάξουσιν αὐτὰ ἐκ τοῦ λιβάνου εἰς τὴν θάλασσαν ἐγὼ θήσομαι αὐτὰ σχεδίας ἕως τοῦ τόπου οὗ ἐὰν ἀποστείλῃς πρός με καὶ ἐκτινάξω αὐτὰ ἐκεῖ καὶ σὺ ἀρεῖς καὶ ποιήσεις τὸ θέλημά μου τοῦ δοῦναι ἄρτους τῷ οἴκῳ μου 5.10  καὶ ἦν χιραμ διδοὺς τῷ σαλωμων κέδρους καὶ πᾶν θέλημα αὐτοῦ 5.11  καὶ σαλωμων ἔδωκεν τῷ χιραμ εἴκοσι χιλιάδας κόρους πυροῦ καὶ μαχιρ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ καὶ εἴκοσι χιλιάδας βεθ ἐλαίου κεκομμένου κατὰ τοῦτο ἐδίδου σαλωμων τῷ χιραμ κατ' ἐνιαυτόν 5.12  καὶ κύριος ἔδωκεν σοφίαν τῷ σαλωμων καθὼς ἐλάλησεν αὐτῷ καὶ ἦν εἰρήνη ἀνὰ μέσον χιραμ καὶ ἀνὰ μέσον σαλωμων καὶ διέθεντο διαθήκην ἀνὰ μέσον ἑαυτῶν 5.13  καὶ ἀνήνεγκεν ὁ βασιλεὺς φόρον ἐκ παντὸς ισραηλ καὶ ἦν ὁ φόρος τριάκοντα χιλιάδες ἀνδρῶν 5.14  καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς εἰς τὸν λίβανον δέκα χιλιάδες ἐν τῷ μηνί ἀλλασσόμενοι μῆνα ἦσαν ἐν τῷ λιβάνῳ καὶ δύο μῆνας ἐν οἴκῳ αὐτῶν καὶ αδωνιραμ ἐπὶ τοῦ φόρου 5.15  καὶ ἦν τῷ σαλωμων ἑβδομήκοντα χιλιάδες αἴροντες ἄρσιν καὶ ὀγδοήκοντα χιλιάδες λατόμων ἐν τῷ ὄρει 5.16  χωρὶς ἀρχόντων τῶν καθεσταμένων ἐπὶ τῶν ἔργων τῶν σαλωμων τρεῖς χιλιάδες καὶ ἑξακόσιοι ἐπιστάται οἱ ποιοῦντες τὰ ἔργα 5.17  καὶ ἐνετείλατο ὁ βασιλεὺς καὶ αἴρουσιν λίθους μεγάλους τιμίους εἰς τὸν θεμέλιον τοῦ οἴκου καὶ λίθους ἀπελεκήτους 5.18  καὶ ἡτοίμασαν τοὺς λίθους καὶ τὰ ξύλα τρία ἔτη καὶ ἐπελέκησαν οἱ υἱοὶ σαλωμων καὶ οἱ υἱοὶ χιραμ καὶ ἔβαλαν αὐτούς

5.1  kai apesteilen chiram basileys tyroy toys paidas aytoy chrisai ton salohmohn anti dayid toy patros aytoy oti agapohn ehn chiram ton dayid pasas tas ehmeras 5.2  kai apesteilen salohmohn pros chiram legohn 5.3  sy oidas dayid ton patera moy oti oyk edynato oikodomehsai oikon toh onomati kyrioy theoy moy apo prosohpoy tohn polemohn tohn kyklohsantohn ayton eohs toy doynai kyrion aytoys ypo ta ichneh tohn podohn aytoy 5.4  kai nyn anepayse kyrios o theos moy emoi kyklothen oyk estin epiboylos kai oyk estin apantehma ponehron 5.5  kai idoy egoh legoh oikodomehsai oikon toh onomati kyrioy theoy moy kathohs elalehsen kyrios o theos pros dayid ton patera moy legohn o yios soy on dohsoh anti soy epi ton thronon soy oytos oikodomehsei ton oikon toh onomati moy 5.6  kai nyn enteilai kai kopsatohsan moi xyla ek toy libanoy kai idoy oi doyloi moy meta tohn doylohn soy kai ton misthon doyleias soy dohsoh soi kata panta osa ean eipehs oti sy oidas oti oyk estin ehmin eidohs xyla koptein kathohs oi sidohnioi 5.7  kai egenehtheh kathohs ehkoysen chiram tohn logohn salohmohn echareh sphodra kai eipen eylogehtos o theos sehmeron os edohken toh dayid yion phronimon epi ton laon ton polyn toyton 5.8  kai apesteilen pros salohmohn legohn akehkoa peri pantohn ohn apestalkas pros me egoh poiehsoh pan thelehma soy xyla kedrina kai peykina 5.9  oi doyloi moy kataxoysin ayta ek toy libanoy eis tehn thalassan egoh thehsomai ayta schedias eohs toy topoy oy ean aposteilehs pros me kai ektinaxoh ayta ekei kai sy areis kai poiehseis to thelehma moy toy doynai artoys toh oikoh moy 5.10  kai ehn chiram didoys toh salohmohn kedroys kai pan thelehma aytoy 5.11  kai salohmohn edohken toh chiram eikosi chiliadas koroys pyroy kai machir toh oikoh aytoy kai eikosi chiliadas beth elaioy kekommenoy kata toyto edidoy salohmohn toh chiram kat' eniayton 5.12  kai kyrios edohken sophian toh salohmohn kathohs elalehsen aytoh kai ehn eirehneh ana meson chiram kai ana meson salohmohn kai diethento diathehkehn ana meson eaytohn 5.13  kai anehnegken o basileys phoron ek pantos israehl kai ehn o phoros triakonta chiliades androhn 5.14  kai apesteilen aytoys eis ton libanon deka chiliades en toh mehni allassomenoi mehna ehsan en toh libanoh kai dyo mehnas en oikoh aytohn kai adohniram epi toy phoroy 5.15  kai ehn toh salohmohn ebdomehkonta chiliades airontes arsin kai ogdoehkonta chiliades latomohn en toh orei 5.16  chohris archontohn tohn kathestamenohn epi tohn ergohn tohn salohmohn treis chiliades kai exakosioi epistatai oi poioyntes ta erga 5.17  kai eneteilato o basileys kai airoysin lithoys megaloys timioys eis ton themelion toy oikoy kai lithoys apelekehtoys 5.18  kai ehtoimasan toys lithoys kai ta xyla tria eteh kai epelekehsan oi yioi salohmohn kai oi yioi chiram kai ebalan aytoys

5.1  וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ־צֹור אֶת־עֲבָדָיו אֶל־שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתֹו מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל־הַיָּמִים׃ ס 5.2  וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל־חִירָם לֵאמֹר׃ 5.3  אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנֹות בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת־יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפֹּות [רַגְלֹו כ] (רַגְלָי׃ ק) 5.4  וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע׃ 5.5  וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנֹות בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר ׀ דִּבֶּר יְהוָה אֶל־דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל־כִּסְאֶךָ הוּא־יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי׃ 5.6  וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ־לִי אֲרָזִים מִן־הַלְּבָנֹון וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם־עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי ׀ אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת־עֵצִים כַּצִּדֹנִים׃ 5.7  וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת־דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיֹּום אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל־הָעָם הָרָב הַזֶּה׃ 5.8  וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־שָׁלַחְתָּ אֵלָי אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת־כָּל־חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרֹושִׁים׃ 5.9  עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן־הַלְּבָנֹון יָמָּה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרֹות בַּיָּם עַד־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת־חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי׃ 5.10  וַיְהִי חִירֹום נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרֹושִׁים כָּל־חֶפְצֹו׃ 5.11  וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתֹו וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה־יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה׃ פ 5.12  וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם׃ 5.13  וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ׃ 5.14  וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנֹונָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפֹות חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנֹון שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתֹו וַאֲדֹנִירָם עַל־הַמַּס׃ ס 5.15  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר׃ 5.16  לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל־הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאֹות הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה׃ 5.17  וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלֹות אֲבָנִים יְקָרֹות לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית׃ 5.18  וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירֹום וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנֹות הַבָּיִת׃ פ

5.1  wajixxlah hijraam maelaek-cowr Aaet-Oabaadaajw Aael-xxlomoH kij xxaamaO kij Aotow maaxxhw lmaelaek tahat AaabijHw kij AoHeb HaajaaH hijraam ldaawid kaal-Hajaamijm׃ s 5.2  wajixxlah xxlomoH Aael-hijraam leAmor׃ 5.3  AataaH jaadaOtaa Aaet-daawid Aaabij kij loA jaakol libnowt bajit lxxem jHwaaH AaeloHaajw mipnej HamilhaamaaH Aaxxaer sbaabuHw Oad tet-jHwaaH Aotaam tahat kapowt [raglow k] (raglaaj׃ q) 5.4  wOataaH Henijha jHwaaH AaeloHaj lij misaabijb Aejn xaaTaan wAejn paegaO raaO׃ 5.5  wHinnij Aomer libnowt bajit lxxem jHwaaH AaeloHaaj kaAaxxaer dibaer jHwaaH Aael-daawid Aaabij leAmor binkaa Aaxxaer Aaeten tahtaejkaa Oal-kisAaekaa HwA-jibnaeH Habajit lixxmij׃ 5.6  wOataaH caweH wjikrtw-lij Aaraazijm min-Halbaanown waOabaadaj jiHjw Oim-Oabaadaejkaa wxkar Oabaadaejkaa Aaeten lkaa kkol Aaxxaer toAmer kij AataaH jaadaOtaa kij Aejn baanw Aijxx jodeOa likraat-Oecijm kacidonijm׃ 5.7  wajHij kixxmoOa hijraam Aaet-dibrej xxlomoH wajixmah mAod wajoAmaer baarwk jHwaaH Hajowm Aaxxaer naatan ldaawid ben haakaam Oal-HaaOaam Haaraab HazaeH׃ 5.8  wajixxlah hijraam Aael-xxlomoH leAmor xxaamaOtij Aet Aaxxaer-xxaalahtaa Aelaaj Aanij AaeOaexaeH Aaet-kaal-haepckaa baOacej Aaraazijm wbaOacej browxxijm׃ 5.9  Oabaadaj joridw min-Halbaanown jaamaaH waAanij Aaxijmem dobrowt bajaam Oad-Hamaaqowm Aaxxaer-tixxlah Aelaj wnipactijm xxaam wAataaH tixaaA wAataaH taOaxaeH Aaet-haepcij laatet laehaem bejtij׃ 5.10  wajHij hijrowm noten lixxlomoH Oacej Aaraazijm waOacej browxxijm kaal-haepcow׃ 5.11  wxxlomoH naatan lhijraam Oaexrijm Aaelaep kor hiTijm makolaet lbejtow wOaexrijm kor xxaemaen kaatijt koH-jiten xxlomoH lhijraam xxaanaaH bxxaanaaH׃ p 5.12  wajHwaaH naatan haakmaaH lixxlomoH kaAaxxaer dibaer-low wajHij xxaalom bejn hijraam wbejn xxlomoH wajikrtw brijt xxnejHaem׃ 5.13  wajaOal Hamaelaek xxlomoH mas mikaal-jixraaAel wajHij Hamas xxloxxijm Aaelaep Aijxx׃ 5.14  wajixxlaahem lbaanownaaH Oaxaeraet Aalaapijm bahodaexx halijpowt hodaexx jiHjw balbaanown xxnajim haadaaxxijm bbejtow waAadonijraam Oal-Hamas׃ s 5.15  wajHij lixxlomoH xxibOijm Aaelaep noxeA sabaal wxxmonijm Aaelaep hoceb baaHaar׃ 5.16  lbad mixaarej Hanicaabijm lixxlomoH Aaxxaer Oal-HamlaaAkaaH xxloxxaet Aalaapijm wxxloxx meAowt Haarodijm baaOaam HaaOoxijm bamlaaAkaaH׃ 5.17  wajcaw Hamaelaek wajasiOw Aabaanijm gdolowt Aabaanijm jqaarowt ljased Habaajit Aabnej gaazijt׃ 5.18  wajipslw bonej xxlomoH wbonej hijrowm wHagiblijm wajaakijnw HaaOecijm wHaaAabaanijm libnowt Habaajit׃ p

5.1  וישלח חירם מלך־צור את־עבדיו אל־שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל־הימים׃ ס 5.2  וישלח שלמה אל־חירם לאמר׃ 5.3  אתה ידעת את־דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת־יהוה אתם תחת כפות [רגלו כ] (רגלי׃ ק) 5.4  ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע׃ 5.5  והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר ׀ דבר יהוה אל־דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על־כסאך הוא־יבנה הבית לשמי׃ 5.6  ועתה צוה ויכרתו־לי ארזים מן־הלבנון ועבדי יהיו עם־עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי ׀ אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת־עצים כצדנים׃ 5.7  ויהי כשמע חירם את־דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על־העם הרב הזה׃ 5.8  וישלח חירם אל־שלמה לאמר שמעתי את אשר־שלחת אלי אני אעשה את־כל־חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים׃ 5.9  עבדי ירדו מן־הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד־המקום אשר־תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את־חפצי לתת לחם ביתי׃ 5.10  ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל־חפצו׃ 5.11  ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה־יתן שלמה לחירם שנה בשנה׃ פ 5.12  ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר־לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם׃ 5.13  ויעל המלך שלמה מס מכל־ישראל ויהי המס שלשים אלף איש׃ 5.14  וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על־המס׃ ס 5.15  ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר׃ 5.16  לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על־המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה׃ 5.17  ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית׃ 5.18  ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית׃ פ

5.1  wjxlh hjrm mlk-cwr At-Obdjw Al-xlmH kj xmO kj Atw mxhw lmlk tht AbjHw kj AHb HjH hjrm ldwd kl-Hjmjm׃ s 5.2  wjxlh xlmH Al-hjrm lAmr׃ 5.3  AtH jdOt At-dwd Abj kj lA jkl lbnwt bjt lxm jHwH AlHjw mpnj HmlhmH Axr sbbHw Od tt-jHwH Atm tht kpwt [rglw k] (rglj׃ q) 5.4  wOtH Hnjh jHwH AlHj lj msbjb Ajn xTn wAjn pgO rO׃ 5.5  wHnnj Amr lbnwt bjt lxm jHwH AlHj kAxr dbr jHwH Al-dwd Abj lAmr bnk Axr Atn thtjk Ol-ksAk HwA-jbnH Hbjt lxmj׃ 5.6  wOtH cwH wjkrtw-lj Arzjm mn-Hlbnwn wObdj jHjw Om-Obdjk wxkr Obdjk Atn lk kkl Axr tAmr kj AtH jdOt kj Ajn bnw Ajx jdO lkrt-Ocjm kcdnjm׃ 5.7  wjHj kxmO hjrm At-dbrj xlmH wjxmh mAd wjAmr brwk jHwH Hjwm Axr ntn ldwd bn hkm Ol-HOm Hrb HzH׃ 5.8  wjxlh hjrm Al-xlmH lAmr xmOtj At Axr-xlht Alj Anj AOxH At-kl-hpck bOcj Arzjm wbOcj brwxjm׃ 5.9  Obdj jrdw mn-Hlbnwn jmH wAnj Axjmm dbrwt bjm Od-Hmqwm Axr-txlh Alj wnpctjm xm wAtH txA wAtH tOxH At-hpcj ltt lhm bjtj׃ 5.10  wjHj hjrwm ntn lxlmH Ocj Arzjm wOcj brwxjm kl-hpcw׃ 5.11  wxlmH ntn lhjrm Oxrjm Alp kr hTjm mklt lbjtw wOxrjm kr xmn ktjt kH-jtn xlmH lhjrm xnH bxnH׃ p 5.12  wjHwH ntn hkmH lxlmH kAxr dbr-lw wjHj xlm bjn hjrm wbjn xlmH wjkrtw brjt xnjHm׃ 5.13  wjOl Hmlk xlmH ms mkl-jxrAl wjHj Hms xlxjm Alp Ajx׃ 5.14  wjxlhm lbnwnH Oxrt Alpjm bhdx hljpwt hdx jHjw blbnwn xnjm hdxjm bbjtw wAdnjrm Ol-Hms׃ s 5.15  wjHj lxlmH xbOjm Alp nxA sbl wxmnjm Alp hcb bHr׃ 5.16  lbd mxrj Hncbjm lxlmH Axr Ol-HmlAkH xlxt Alpjm wxlx mAwt Hrdjm bOm HOxjm bmlAkH׃ 5.17  wjcw Hmlk wjsOw Abnjm gdlwt Abnjm jqrwt ljsd Hbjt Abnj gzjt׃ 5.18  wjpslw bnj xlmH wbnj hjrwm wHgbljm wjkjnw HOcjm wHAbnjm lbnwt Hbjt׃ p

5.1  Misit quoque Hiram rex Tyri servos suos ad Salomonem; audivit enim quod ipsum unxissent regem pro patre eius, quia amicus fuerat Hiram David omni tempore. 5.2  Misit autem et Salomon ad Hiram dicens: 5.3  “ Tu scis voluntatem David patris mei et quia non potuerit aedificare domum nomini Domini Dei sui propter bella imminentia per circuitum, donec daret Dominus eos sub vestigio pedum eius. 5.4  Nunc autem requiem dedit Dominus Deus meus mihi per circuitum; non est adversarius neque occursus malus. 5.5  Quam ob rem cogito aedificare templum nomini Domini Dei mei, sicut locutus est Dominus David patri meo dicens: “Filius tuus, quem dabo pro te super solium tuum, ipse aedificabit domum nomini meo”. 5.6  Praecipe igitur, ut praecidant mihi cedros de Libano, et servi mei sint cum servis tuis; mercedem autem servorum tuorum dabo tibi quamcumque praeceperis; scis enim quoniam non est in populo meo vir, qui noverit ligna caedere sicut Sidonii ”. 5.7  Cum ergo audisset Hiram verba Salomonis, laetatus est valde et ait: “ Benedictus Dominus hodie, qui dedit David filium sapientissimum super populum hunc plurimum ”. 5.8  Et misit Hiram ad Salomonem dicens: “ Audivi, quaecumque mandasti mihi; ego faciam omnem voluntatem tuam in lignis cedrinis et abiegnis. 5.9  Servi mei deponent ea de Libano ad mare, et ego componam ea in ratibus in mari usque ad locum, quem significaveris mihi, et applicabo ea ibi, et tu tolles ea; praebebisque necessaria mihi, ut detur cibus domui meae ”. 5.10  Itaque Hiram dabat Salomoni ligna cedrina et ligna abiegna iuxta omnem voluntatem eius. 5.11  Salomon autem praebebat Hiram viginti milia chororum tritici in cibum domui eius et viginti choros purissimi olei; haec tribuebat Salomon Hiram per annos singulos. 5.12  Dedit quoque Dominus sapientiam Salomoni, sicut locutus est ei; et erat pax inter Hiram et Salomonem, et percusserunt foedus ambo. 5.13  Elegitque rex Salomon operas de omni Israel, et erat indictio triginta milia virorum. 5.14  Mittebatque eos in Libanum decem milia per menses singulos vicissim, ita ut duobus mensibus essent in domibus suis; et Adoniram erat super huiuscemodi indictione. 5.15  Fueruntque Salomoni septuaginta milia eorum, qui onera portabant, et octoginta milia latomorum in monte, 5.16  absque praepositis, qui praeerant singulis operibus numero trium milium et trecentorum praecipientium populo, his, qui faciebant opus. 5.17  Praecepitque rex, ut tollerent lapides grandes, lapides pretiosos in fundamentum templi, lapides quadratos; 5.18  dolaverunt ergo caementarii Salomonis, caementarii Hiram et Giblii ligna et lapides et praeparaverunt ad aedificandam domum.

6.1  Im 480. Jahr nach dem Auszug der Kinder Israel aus Ägypten, im vierten Jahre der Regierung Salomos über Israel, im Monat Siv, das ist der zweite Monat, baute er dem HERRN das Haus. 6.2  Das Haus aber, das der König Salomo dem HERRN baute, war sechzig Ellen lang, zwanzig Ellen breit und dreißig Ellen hoch. 6.3  Und er baute eine Halle vor dem Tempelhaus, zwanzig Ellen lang, gemäß der Breite des Hauses, und zehn Ellen breit, vor dem Hause her. 6.4  Und er machte an das Haus Fenster mit festeingefügtem Gitterwerk. 6.5  Und er baute an die Wand des Hauses einen Anbau ringsum gegen die Wand des Hauses, sowohl des Tempels, als auch des Chors, und machte Seitengemächer ringsum. 6.6  Das unterste Stockwerk war fünf Ellen breit, das mittlere sechs Ellen und das dritte sieben Ellen breit; denn er machte Absätze an der Außenseite des Hauses ringsum, so daß sie nicht in die Wände des Hauses eingriffen. 6.7  Und als das Haus gebaut ward, wurde es aus Steinen, die fertig behauen aus dem Bruch kamen, gebaut, so daß man weder Hammer noch Meißel noch sonst ein eisernes Werkzeug im Hause hörte, während es gebaut wurde. 6.8  Der Eingang zum untersten Stockwerk befand sich an der rechten Seite des Hauses, und man stieg auf Wendeltreppen hinauf zum mittleren und vom mittleren zum dritten Stockwerk. 6.9  Also baute er das Haus und vollendete es und deckte das Haus mit Brettern und Balkenreihen von Zedernholz. 6.10  Er baute auch die Stockwerke am ganzen Haus, jedes fünf Ellen hoch, und verband sie mit dem Haus durch Zedernbalken. 6.11  Und es erging ein Wort des HERRN an Salomo, das lautete also: 6.12  Dieses Haus betreffend, das du gebaut hast: Wirst du in meinen Satzungen wandeln und alle meine Gebote halten und beobachten, so daß du darin wandelst, so will ich mein Wort an dir erfüllen, das ich deinem Vater David verheißen habe; 6.13  und ich will mitten unter den Kindern Israel wohnen und will mein Volk Israel nicht verlassen! 6.14  Also baute Salomo das Haus und vollendete es. 6.15  Und er bekleidete die Wände des Hauses inwendig mit Brettern von Zedern, von des Hauses Boden an bis an die Balken der Decke, und täfelte es mit Holz inwendig und belegte den Boden des Hauses mit Brettern von Zypressenholz. 6.16  Und er baute in einem Abstand von zwanzig Ellen von der hintern Seite des Hauses eine zederne Wand, vom Boden bis zum Gebälk, und baute es inwendig aus zum Chor, zum Allerheiligsten. 6.17  Aber das Tempelhaus vor dem Chor war vierzig Ellen lang. 6.18  Und das Zedernholz inwendig am Hause war Schnitzwerk von Koloquinten und aufgebrochenen Blumen. Alles war von Zedernholz, so daß man keinen Stein sah. 6.19  Aber den Chor richtete er im Innern des Hauses her, um die Bundeslade des HERRN dorthin zu stellen. 6.20  Und vor dem Chor; welcher zwanzig Ellen lang und zwanzig Ellen breit und zwanzig Ellen hoch und mit feinem Gold überzogen war; täfelte er den Altar mit Zedernholz. 6.21  Und Salomo überzog das Haus inwendig mit feinem Gold, und er zog goldene Ketten vor dem Chore her, den er mit Gold überzogen hatte, 6.22  also daß das ganze Haus völlig mit Gold überzogen war. Auch den Altar, der vor dem Chor stand, überzog er mit Gold. 6.23  Er machte im Chor auch zwei Cherubim von Ölbaumholz, zehn Ellen hoch. 6.24  Fünf Ellen maß der eine Flügel des Cherubs und fünf Ellen der andere Flügel des Cherubs; zehn Ellen waren vom Ende des einen Flügels bis zum Ende des andern Flügels. 6.25  Auch der andere Cherub hatte zehn Ellen Flügelweite . Beide Cherubim hatten gleiches Maß und gleiche Form. 6.26  Die Höhe des einen Cherubs betrug zehn Ellen, ebenso die Höhe des andern Cherubs. 6.27  Und er tat die Cherubim mitten ins innerste Haus. Und die Cherubim breiteten ihre Flügel aus, so daß der Flügel des einen Cherubs die eine Wand und der Flügel des andern Cherubs die andere Wand berührte. Aber in der Mitte des Hauses berührte ein Flügel den andern. 6.28  Und er überzog die Cherubim mit Gold. 6.29  Und an allen Wänden des Hauses ließ er Schnitzwerk anbringen von Cherubim, Palmen und aufgebrochenen Blumen, innerhalb und außerhalb. 6.30  Auch den Boden des Hauses überzog er mit Gold, innerhalb und außerhalb. 6.31  Den Eingang zum Chor machte er mit Türen von Ölbaumholz, Gesimse und Pfosten im Fünfeck. 6.32  Und er machte zwei Türflügel von Ölbaumholz und ließ darauf Schnitzwerk von Cherubim, Palmen und aufgebrochenen Blumen anbringen und überzog sie mit Gold; auch die Cherubim und die Palmen überzog er mit Gold. 6.33  Ebenso machte er auch am Eingang des Tempels viereckige Pfosten von Ölbaumholz 6.34  und zwei Türflügel aus Zypressenholz; aus zwei drehbaren Blättern bestand der eine Flügel, und aus zwei drehbaren Blättern der andere Flügel. 6.35  Und er machte darauf Schnitzwerk von Cherubim, Palmen und aufgebrochenen Blumen und überzog sie mit Gold, das dem Schnitzwerk angepaßt war. 6.36  Auch baute er den innern Vorhof mit drei Lagen Quadersteinen und einer Lage Zedernbalken. 6.37  Im vierten Jahre, im Monat Siv, war der Grund zum Hause des HERRN gelegt worden. 6.38  Und im elften Jahre, im Monat Bul, das ist im achten Monat, ward das Haus vollendet nach allen seinen Plänen und Vorschriften, so daß er sieben Jahre lang daran gebaut hatte.

6.1  καὶ ἐγενήθη ἐν τῷ τεσσαρακοστῷ καὶ τετρακοσιοστῷ ἔτει τῆς ἐξόδου υἱῶν ισραηλ ἐξ αἰγύπτου τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ ἐν μηνὶ τῷ δευτέρῳ βασιλεύοντος τοῦ βασιλέως σαλωμων ἐπὶ ισραηλ 6.2  καὶ ὁ οἶκος ὃν ᾠκοδόμησεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων τῷ κυρίῳ τεσσαράκοντα πήχεων μῆκος αὐτοῦ καὶ εἴκοσι ἐν πήχει πλάτος αὐτοῦ καὶ πέντε καὶ εἴκοσι ἐν πήχει τὸ ὕψος αὐτοῦ 6.3  καὶ τὸ αιλαμ κατὰ πρόσωπον τοῦ ναοῦ εἴκοσι ἐν πήχει μῆκος αὐτοῦ εἰς τὸ πλάτος τοῦ οἴκου καὶ δέκα ἐν πήχει τὸ πλάτος αὐτοῦ κατὰ πρόσωπον τοῦ οἴκου καὶ ᾠκοδόμησεν τὸν οἶκον καὶ συνετέλεσεν αὐτόν 6.4  καὶ ἐποίησεν τῷ οἴκῳ θυρίδας παρακυπτομένας κρυπτάς 6.5  καὶ ἔδωκεν ἐπὶ τὸν τοῖχον τοῦ οἴκου μέλαθρα κυκλόθεν τῷ ναῷ καὶ τῷ δαβιρ καὶ ἐποίησεν πλευρὰς κυκλόθεν 6.6  ἡ πλευρὰ ἡ ὑποκάτω πέντε πήχεων τὸ πλάτος αὐτῆς καὶ τὸ μέσον ἕξ καὶ ἡ τρίτη ἑπτὰ ἐν πήχει τὸ πλάτος αὐτῆς ὅτι διάστημα ἔδωκεν τῷ οἴκῳ κυκλόθεν ἔξωθεν τοῦ οἴκου ὅπως μὴ ἐπιλαμβάνωνται τῶν τοίχων τοῦ οἴκου 6.7  καὶ ὁ οἶκος ἐν τῷ οἰκοδομεῖσθαι αὐτὸν λίθοις ἀκροτόμοις ἀργοῖς ᾠκοδομήθη καὶ σφῦρα καὶ πέλεκυς καὶ πᾶν σκεῦος σιδηροῦν οὐκ ἠκούσθη ἐν τῷ οἴκῳ ἐν τῷ οἰκοδομεῖσθαι αὐτόν 6.8  καὶ ὁ πυλὼν τῆς πλευρᾶς τῆς ὑποκάτωθεν ὑπὸ τὴν ὠμίαν τοῦ οἴκου τὴν δεξιάν καὶ ἑλικτὴ ἀνάβασις εἰς τὸ μέσον καὶ ἐκ τῆς μέσης ἐπὶ τὰ τριώροφα 6.9  καὶ ᾠκοδόμησεν τὸν οἶκον καὶ συνετέλεσεν αὐτόν καὶ ἐκοιλοστάθμησεν τὸν οἶκον κέδροις 6.10  καὶ ᾠκοδόμησεν τοὺς ἐνδέσμους δι' ὅλου τοῦ οἴκου πέντε ἐν πήχει τὸ ὕψος αὐτοῦ καὶ συνέσχεν τὸν ἔνδεσμον ἐν ξύλοις κεδρίνοις 6.11   6.12   6.13   6.14  καὶ τὸ αιλαμ κατὰ πρόσωπον τοῦ ναοῦ εἴκοσι ἐν πήχει μῆκος αὐτοῦ εἰς τὸ πλάτος τοῦ οἴκου καὶ δέκα ἐν πήχει τὸ πλάτος αὐτοῦ κατὰ πρόσωπον τοῦ οἴκου καὶ ᾠκοδόμησεν τὸν οἶκον καὶ συνετέλεσεν αὐτόν 6.15  καὶ ᾠκοδόμησεν τοὺς τοίχους τοῦ οἴκου διὰ ξύλων κεδρίνων ἀπὸ τοῦ ἐδάφους τοῦ οἴκου καὶ ἕως τῶν δοκῶν καὶ ἕως τῶν τοίχων ἐκοιλοστάθμησεν συνεχόμενα ξύλοις ἔσωθεν καὶ περιέσχεν τὸ ἔσω τοῦ οἴκου ἐν πλευραῖς πευκίναις 6.16  καὶ ᾠκοδόμησεν τοὺς εἴκοσι πήχεις ἀπ' ἄκρου τοῦ οἴκου τὸ πλευρὸν τὸ ἓν ἀπὸ τοῦ ἐδάφους ἕως τῶν δοκῶν καὶ ἐποίησεν ἐκ τοῦ δαβιρ εἰς τὸ ἅγιον τῶν ἁγίων 6.17  καὶ τεσσαράκοντα πηχῶν ἦν ὁ ναὸς κατὰ πρόσωπον 6.18   6.19  τοῦ δαβιρ ἐν μέσῳ τοῦ οἴκου ἔσωθεν δοῦναι ἐκεῖ τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου 6.20  εἴκοσι πήχεις μῆκος καὶ εἴκοσι πήχεις πλάτος καὶ εἴκοσι πήχεις τὸ ὕψος αὐτοῦ καὶ περιέσχεν αὐτὸν χρυσίῳ συγκεκλεισμένῳ καὶ ἐποίησεν θυσιαστήριον 6.21  κατὰ πρόσωπον τοῦ δαβιρ καὶ περιέσχεν αὐτὸ χρυσίῳ 6.22  καὶ ὅλον τὸν οἶκον περιέσχεν χρυσίῳ ἕως συντελείας παντὸς τοῦ οἴκου 6.23  καὶ ἐποίησεν ἐν τῷ δαβιρ δύο χερουβιν δέκα πήχεων μέγεθος ἐσταθμωμένον 6.24  καὶ πέντε πήχεων πτερύγιον τοῦ χερουβ τοῦ ἑνός καὶ πέντε πήχεων πτερύγιον αὐτοῦ τὸ δεύτερον ἐν πήχει δέκα ἀπὸ μέρους πτερυγίου αὐτοῦ εἰς μέρος πτερυγίου αὐτοῦ 6.25  οὕτως τῷ χερουβ τῷ δευτέρῳ ἐν μέτρῳ ἑνὶ συντέλεια μία ἀμφοτέροις 6.26  καὶ τὸ ὕψος τοῦ χερουβ τοῦ ἑνὸς δέκα ἐν πήχει καὶ οὕτως τὸ χερουβ τὸ δεύτερον 6.27  καὶ ἀμφότερα τὰ χερουβιν ἐν μέσῳ τοῦ οἴκου τοῦ ἐσωτάτου καὶ διεπέτασεν τὰς πτέρυγας αὐτῶν καὶ ἥπτετο πτέρυξ μία τοῦ τοίχου καὶ πτέρυξ ἥπτετο τοῦ τοίχου τοῦ δευτέρου καὶ αἱ πτέρυγες αὐτῶν αἱ ἐν μέσῳ τοῦ οἴκου ἥπτοντο πτέρυξ πτέρυγος 6.28  καὶ περιέσχεν τὰ χερουβιν χρυσίῳ 6.29  καὶ πάντας τοὺς τοίχους τοῦ οἴκου κύκλῳ ἐγκολαπτὰ ἔγραψεν γραφίδι χερουβιν καὶ φοίνικες τῷ ἐσωτέρῳ καὶ τῷ ἐξωτέρῳ 6.30  καὶ τὸ ἔδαφος τοῦ οἴκου περιέσχεν χρυσίῳ τοῦ ἐσωτάτου καὶ τοῦ ἐξωτάτου 6.31  καὶ τῷ θυρώματι τοῦ δαβιρ ἐποίησεν θύρας ξύλων ἀρκευθίνων καὶ φλιὰς πενταπλᾶς 6.32  καὶ δύο θύρας ξύλων πευκίνων καὶ ἐγκολαπτὰ ἐπ' αὐτῶν ἐγκεκολαμμένα χερουβιν καὶ φοίνικας καὶ πέταλα διαπεπετασμένα καὶ περιέσχεν χρυσίῳ καὶ κατέβαινεν ἐπὶ τὰ χερουβιν καὶ ἐπὶ τοὺς φοίνικας τὸ χρυσίον 6.33  καὶ οὕτως ἐποίησεν τῷ πυλῶνι τοῦ ναοῦ φλιαὶ ξύλων ἀρκευθίνων στοαὶ τετραπλῶς 6.34  καὶ ἐν ἀμφοτέραις ταῖς θύραις ξύλα πεύκινα δύο πτυχαὶ ἡ θύρα ἡ μία καὶ στροφεῖς αὐτῶν καὶ δύο πτυχαὶ ἡ θύρα ἡ δευτέρα στρεφόμενα 6.35  ἐγκεκολαμμένα χερουβιν καὶ φοίνικες καὶ διαπεπετασμένα πέταλα καὶ περιεχόμενα χρυσίῳ καταγομένῳ ἐπὶ τὴν ἐκτύπωσιν 6.36  καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν αὐλὴν τὴν ἐσωτάτην τρεῖς στίχους ἀπελεκήτων καὶ στίχος κατειργασμένης κέδρου κυκλόθεν καὶ ᾠκοδόμησε καταπέτασμα τῆς αὐλῆς τοῦ αιλαμ τοῦ οἴκου τοῦ κατὰ πρόσωπον τοῦ ναοῦ 6.37  ἐν τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ ἐθεμελίωσεν τὸν οἶκον κυρίου ἐν μηνὶ νισω τῷ δευτέρῳ μηνί 6.38  ἐν ἑνδεκάτῳ ἐνιαυτῷ ἐν μηνὶ βααλ οὗτος ὁ μὴν ὁ ὄγδοος συνετελέσθη ὁ οἶκος εἰς πάντα λόγον αὐτοῦ καὶ εἰς πᾶσαν διάταξιν αὐτοῦ

6.1  kai egenehtheh en toh tessarakostoh kai tetrakosiostoh etei tehs exodoy yiohn israehl ex aigyptoy toh etei toh tetartoh en mehni toh deyteroh basileyontos toy basileohs salohmohn epi israehl 6.2  kai o oikos on ohkodomehsen o basileys salohmohn toh kyrioh tessarakonta pehcheohn mehkos aytoy kai eikosi en pehchei platos aytoy kai pente kai eikosi en pehchei to ypsos aytoy 6.3  kai to ailam kata prosohpon toy naoy eikosi en pehchei mehkos aytoy eis to platos toy oikoy kai deka en pehchei to platos aytoy kata prosohpon toy oikoy kai ohkodomehsen ton oikon kai synetelesen ayton 6.4  kai epoiehsen toh oikoh thyridas parakyptomenas kryptas 6.5  kai edohken epi ton toichon toy oikoy melathra kyklothen toh naoh kai toh dabir kai epoiehsen pleyras kyklothen 6.6  eh pleyra eh ypokatoh pente pehcheohn to platos aytehs kai to meson ex kai eh triteh epta en pehchei to platos aytehs oti diastehma edohken toh oikoh kyklothen exohthen toy oikoy opohs meh epilambanohntai tohn toichohn toy oikoy 6.7  kai o oikos en toh oikodomeisthai ayton lithois akrotomois argois ohkodomehtheh kai sphyra kai pelekys kai pan skeyos sidehroyn oyk ehkoystheh en toh oikoh en toh oikodomeisthai ayton 6.8  kai o pylohn tehs pleyras tehs ypokatohthen ypo tehn ohmian toy oikoy tehn dexian kai elikteh anabasis eis to meson kai ek tehs mesehs epi ta triohropha 6.9  kai ohkodomehsen ton oikon kai synetelesen ayton kai ekoilostathmehsen ton oikon kedrois 6.10  kai ohkodomehsen toys endesmoys di' oloy toy oikoy pente en pehchei to ypsos aytoy kai syneschen ton endesmon en xylois kedrinois 6.11   6.12   6.13   6.14  kai to ailam kata prosohpon toy naoy eikosi en pehchei mehkos aytoy eis to platos toy oikoy kai deka en pehchei to platos aytoy kata prosohpon toy oikoy kai ohkodomehsen ton oikon kai synetelesen ayton 6.15  kai ohkodomehsen toys toichoys toy oikoy dia xylohn kedrinohn apo toy edaphoys toy oikoy kai eohs tohn dokohn kai eohs tohn toichohn ekoilostathmehsen synechomena xylois esohthen kai perieschen to esoh toy oikoy en pleyrais peykinais 6.16  kai ohkodomehsen toys eikosi pehcheis ap' akroy toy oikoy to pleyron to en apo toy edaphoys eohs tohn dokohn kai epoiehsen ek toy dabir eis to agion tohn agiohn 6.17  kai tessarakonta pehchohn ehn o naos kata prosohpon 6.18   6.19  toy dabir en mesoh toy oikoy esohthen doynai ekei tehn kibohton diathehkehs kyrioy 6.20  eikosi pehcheis mehkos kai eikosi pehcheis platos kai eikosi pehcheis to ypsos aytoy kai perieschen ayton chrysioh sygkekleismenoh kai epoiehsen thysiastehrion 6.21  kata prosohpon toy dabir kai perieschen ayto chrysioh 6.22  kai olon ton oikon perieschen chrysioh eohs synteleias pantos toy oikoy 6.23  kai epoiehsen en toh dabir dyo cheroybin deka pehcheohn megethos estathmohmenon 6.24  kai pente pehcheohn pterygion toy cheroyb toy enos kai pente pehcheohn pterygion aytoy to deyteron en pehchei deka apo meroys pterygioy aytoy eis meros pterygioy aytoy 6.25  oytohs toh cheroyb toh deyteroh en metroh eni synteleia mia amphoterois 6.26  kai to ypsos toy cheroyb toy enos deka en pehchei kai oytohs to cheroyb to deyteron 6.27  kai amphotera ta cheroybin en mesoh toy oikoy toy esohtatoy kai diepetasen tas pterygas aytohn kai ehpteto pteryx mia toy toichoy kai pteryx ehpteto toy toichoy toy deyteroy kai ai pteryges aytohn ai en mesoh toy oikoy ehptonto pteryx pterygos 6.28  kai perieschen ta cheroybin chrysioh 6.29  kai pantas toys toichoys toy oikoy kykloh egkolapta egrapsen graphidi cheroybin kai phoinikes toh esohteroh kai toh exohteroh 6.30  kai to edaphos toy oikoy perieschen chrysioh toy esohtatoy kai toy exohtatoy 6.31  kai toh thyrohmati toy dabir epoiehsen thyras xylohn arkeythinohn kai phlias pentaplas 6.32  kai dyo thyras xylohn peykinohn kai egkolapta ep' aytohn egkekolammena cheroybin kai phoinikas kai petala diapepetasmena kai perieschen chrysioh kai katebainen epi ta cheroybin kai epi toys phoinikas to chrysion 6.33  kai oytohs epoiehsen toh pylohni toy naoy phliai xylohn arkeythinohn stoai tetraplohs 6.34  kai en amphoterais tais thyrais xyla peykina dyo ptychai eh thyra eh mia kai stropheis aytohn kai dyo ptychai eh thyra eh deytera strephomena 6.35  egkekolammena cheroybin kai phoinikes kai diapepetasmena petala kai periechomena chrysioh katagomenoh epi tehn ektypohsin 6.36  kai ohkodomehsen tehn aylehn tehn esohtatehn treis stichoys apelekehtohn kai stichos kateirgasmenehs kedroy kyklothen kai ohkodomehse katapetasma tehs aylehs toy ailam toy oikoy toy kata prosohpon toy naoy 6.37  en toh etei toh tetartoh ethemeliohsen ton oikon kyrioy en mehni nisoh toh deyteroh mehni 6.38  en endekatoh eniaytoh en mehni baal oytos o mehn o ogdoos synetelestheh o oikos eis panta logon aytoy kai eis pasan diataxin aytoy

6.1  וַיְהִי בִשְׁמֹונִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה׃ 6.2  וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה שִׁשִּׁים־אַמָּה אָרְכֹּו וְעֶשְׂרִים רָחְבֹּו וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קֹומָתֹו׃ 6.3  וְהָאוּלָם עַל־פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכֹּו עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבֹּו עַל־פְּנֵי הַבָּיִת׃ 6.4  וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלֹּונֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים׃ 6.5  וַיִּבֶן עַל־קִיר הַבַּיִת [יָצֹועַ כ] (יָצִיעַ ק) סָבִיב אֶת־קִירֹות הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעֹות סָבִיב׃ 6.6  [הַיָּצֹועַ כ] (הַיָּצִיעַ ק) הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעֹות נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירֹות־הַבָּיִת׃ 6.7  וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתֹו אֶבֶן־שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבֹות וְהַגַּרְזֶן כָּל־כְּלִי בַרְזֶל לֹא־נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתֹו׃ 6.8  פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל־כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל־הַתִּיכֹנָה וּמִן־הַתִּיכֹנָה אֶל־הַשְּׁלִשִׁים׃ 6.9  וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים׃ 6.10  וַיִּבֶן אֶת־ [הַיָּצֹועַ כ] (הַיָּצִיעַ ק) עַל־כָּל־הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמֹּות קֹומָתֹו וַיֶּאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים׃ פ 6.11  וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר׃ 6.12  הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת־דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־דָּוִד אָבִיךָ׃ 6.13  וְשָׁכַנְתִּי בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃ ס 6.14  וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ׃ 6.15  וַיִּבֶן אֶת־קִירֹות הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעֹות אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד־קִירֹות הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת־קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעֹות בְּרֹושִׁים׃ 6.16  וַיִּבֶן אֶת־עֶשְׂרִים אַמָּה [מִיַּרְכֹּותֵי כ] (מִיַּרְכְּתֵי ק) הַבַּיִת בְּצַלְעֹות אֲרָזִים מִן־הַקַּרְקַע עַד־הַקִּירֹות וַיִּבֶן לֹו מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃ 6.17  וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי׃ 6.18  וְאֶרֶז אֶל־הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה׃ 6.19  וּדְבִיר בְּתֹוךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת־אֲרֹון בְּרִית יְהוָה׃ 6.20  וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קֹומָתֹו וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז׃ 6.21  וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר [בְּרַתִּיקֹות כ] (בְּרַתּוּקֹות ק) זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב׃ 6.22  וְאֶת־כָּל־הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד־תֹּם כָּל־הַבָּיִת וְכָל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר־לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב׃ 6.23  וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי־שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמֹּות קֹומָתֹו׃ 6.24  וְחָמֵשׁ אַמֹּות כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמֹּות כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית עֶשֶׂר אַמֹּות מִקְצֹות כְּנָפָיו וְעַד־קְצֹות כְּנָפָיו׃ 6.25  וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים׃ 6.26  קֹומַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי׃ 6.27  וַיִּתֵּן אֶת־הַכְּרוּבִים בְּתֹוךְ ׀ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת־כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף־הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל־תֹּוךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל־כָּנָף׃ 6.28  וַיְצַף אֶת־הַכְּרוּבִים זָהָב׃ 6.29  וְאֵת כָּל־קִירֹות הַבַּיִת מֵסַב ׀ קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעֹות כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצֹון׃ 6.30  וְאֶת־קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצֹון׃ 6.31  וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתֹות עֲצֵי־שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזֹות חֲמִשִׁית׃ 6.32  וּשְׁתֵּי דַּלְתֹות עֲצֵי־שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעֹות כְּרוּבִים וְתִמֹרֹות וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל־הַכְּרוּבִים וְעַל־הַתִּמֹרֹות אֶת־הַזָּהָב׃ 6.33  וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזֹות עֲצֵי־שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית׃ 6.34  וּשְׁתֵּי דַלְתֹות עֲצֵי בְרֹושִׁים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים׃ 6.35  וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרֹות וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל־הַמְּחֻקֶּה׃ 6.36  וַיִּבֶן אֶת־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים׃ 6.37  בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהוָה בְּיֶרַח זִו׃ 6.38  וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו וּלְכָל־ [מִשְׁפָּטֹו כ] (מִשְׁפָּטָיו ק) וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׃

6.1  wajHij bixxmownijm xxaanaaH wAarbaO meAowt xxaanaaH lceAt bnej-jixraaAel meAaeraec-micrajim baxxaanaaH HaarbijOijt bhodaexx ziw HwA Hahodaexx Haxxenij limlok xxlomoH Oal-jixraaAel wajibaen Habajit lajHwaaH׃ 6.2  wHabajit Aaxxaer baanaaH Hamaelaek xxlomoH lajHwaaH xxixxijm-AamaaH Aaarkow wOaexrijm raahbow wxxloxxijm AamaaH qowmaatow׃ 6.3  wHaaAwlaam Oal-pnej Hejkal Habajit Oaexrijm AamaaH Aaarkow Oal-pnej rohab Habaajit Oaexaer baaAamaaH raahbow Oal-pnej Habaajit׃ 6.4  wajaOax labaajit halownej xxqupijm AaTumijm׃ 6.5  wajibaen Oal-qijr Habajit [jaacowOa k] (jaacijOa q) saabijb Aaet-qijrowt Habajit saabijb laHejkaal wladbijr wajaOax claaOowt saabijb׃ 6.6  [HajaacowOa k] (HajaacijOa q) HatahtonaaH haamexx baaAamaaH raahbaaH wHatijkonaaH xxexx baaAamaaH raahbaaH wHaxxlijxxijt xxaebaO baaAamaaH raahbaaH kij migraaOowt naatan labajit saabijb hwcaaH lbiltij Aahoz bqijrowt-Habaajit׃ 6.7  wHabajit bHibaanotow Aaebaen-xxlemaaH masaaO nibnaaH wmaqaabowt wHagarzaen kaal-klij barzael loA-nixxmaO babajit bHibaanotow׃ 6.8  paetah HacelaaO HatijkonaaH Aael-kaetaep Habajit Hajmaanijt wblwlijm jaOalw Oal-HatijkonaaH wmin-HatijkonaaH Aael-Haxxlixxijm׃ 6.9  wajibaen Aaet-Habajit wajkaleHw wajispon Aaet-Habajit gebijm wxderot baaAaraazijm׃ 6.10  wajibaen Aaet- [HajaacowOa k] (HajaacijOa q) Oal-kaal-Habajit haamexx Aamowt qowmaatow wajaeAaehoz Aaet-Habajit baOacej Aaraazijm׃ p 6.11  wajHij dbar-jHwaaH Aael-xxlomoH leAmor׃ 6.12  Habajit HazaeH Aaxxaer-AataaH bonaeH Aim-telek bhuqotaj wAaet-mixxpaaTaj taOaxaeH wxxaamartaa Aaet-kaal-micwotaj laalaekaet baaHaem waHaqimotij Aaet-dbaarij Aitaak Aaxxaer dibartij Aael-daawid Aaabijkaa׃ 6.13  wxxaakantij btowk bnej jixraaAel wloA AaeOaezob Aaet-Oamij jixraaAel׃ s 6.14  wajibaen xxlomoH Aaet-Habajit wajkaleHw׃ 6.15  wajibaen Aaet-qijrowt Habajit mibajtaaH bcalOowt Aaraazijm miqarqaO Habajit Oad-qijrowt Hasipun cipaaH Oec mibaajit wajcap Aaet-qarqaO Habajit bcalOowt browxxijm׃ 6.16  wajibaen Aaet-Oaexrijm AamaaH [mijarkowtej k] (mijarktej q) Habajit bcalOowt Aaraazijm min-HaqarqaO Oad-Haqijrowt wajibaen low mibajit lidbijr lqodaexx Haqaadaaxxijm׃ 6.17  wAarbaaOijm baaAamaaH HaajaaH Habaajit HwA HaHejkaal lipnaaj׃ 6.18  wAaeraez Aael-Habajit pnijmaaH miqlaOat pqaaOijm wpTwrej cicijm Hakol Aaeraez Aejn Aaebaen nirAaaH׃ 6.19  wdbijr btowk-Habajit mipnijmaaH Hekijn ltiten xxaam Aaet-Aarown brijt jHwaaH׃ 6.20  wlipnej Hadbijr Oaexrijm AamaaH Aoraek wOaexrijm AamaaH rohab wOaexrijm AamaaH qowmaatow wajcapeHw zaaHaab saagwr wajcap mizbeha Aaaraez׃ 6.21  wajcap xxlomoH Aaet-Habajit mipnijmaaH zaaHaab saagwr wajOaber [bratijqowt k] (bratwqowt q) zaaHaab lipnej Hadbijr wajcapeHw zaaHaab׃ 6.22  wAaet-kaal-Habajit cipaaH zaaHaab Oad-tom kaal-Habaajit wkaal-Hamizbeha Aaxxaer-ladbijr cipaaH zaaHaab׃ 6.23  wajaOax badbijr xxnej krwbijm Oacej-xxaamaen Oaexaer Aamowt qowmaatow׃ 6.24  whaamexx Aamowt knap Hakrwb HaaAaehaat whaamexx Aamowt knap Hakrwb Haxxenijt Oaexaer Aamowt miqcowt knaapaajw wOad-qcowt knaapaajw׃ 6.25  wOaexaer baaAamaaH Hakrwb Haxxenij midaaH Aahat wqaecaeb Aaehaad lixxnej Hakrubijm׃ 6.26  qowmat Hakrwb HaaAaehaad Oaexaer baaAamaaH wken Hakrwb Haxxenij׃ 6.27  wajiten Aaet-Hakrwbijm btowk Habajit Hapnijmij wajiprxw Aaet-kanpej Hakrubijm watigaO knap-HaaAaehaad baqijr wknap Hakrwb Haxxenij nogaOat baqijr Haxxenij wkanpejHaem Aael-towk Habajit nogOot kaanaap Aael-kaanaap׃ 6.28  wajcap Aaet-Hakrwbijm zaaHaab׃ 6.29  wAet kaal-qijrowt Habajit mesab qaalaO pitwhej miqlOowt krwbijm wtimorot wpTwrej cicijm milipnijm wlahijcown׃ 6.30  wAaet-qarqaO Habajit cipaaH zaaHaab lipnijmaaH wlahijcown׃ 6.31  wAet paetah Hadbijr OaaxaaH daltowt Oacej-xxaamaen HaaAajil mzwzowt hamixxijt׃ 6.32  wxxtej daltowt Oacej-xxaemaen wqaalaO OalejHaem miqlOowt krwbijm wtimorowt wpTwrej cicijm wcipaaH zaaHaab wajaaraed Oal-Hakrwbijm wOal-Hatimorowt Aaet-HazaaHaab׃ 6.33  wken OaaxaaH lpaetah HaHejkaal mzwzowt Oacej-xxaamaen meAet rbiOijt׃ 6.34  wxxtej daltowt Oacej browxxijm xxnej claaOijm Hadaelaet HaaAahat glijlijm wxxnej qlaaOijm Hadaelaet Haxxenijt glijlijm׃ 6.35  wqaalaO krwbijm wtimorowt wpTurej cicijm wcipaaH zaaHaab mjuxxaar Oal-HamhuqaeH׃ 6.36  wajibaen Aaet-Haehaacer Hapnijmijt xxloxxaaH Twrej gaazijt wTwr krutot Aaraazijm׃ 6.37  baxxaanaaH HaarbijOijt jusad bejt jHwaaH bjaerah ziw׃ 6.38  wbaxxaanaaH HaaAahat OaexreH bjaerah bwl HwA Hahodaexx Haxxmijnij kaalaaH Habajit lkaal-dbaaraajw wlkaal- [mixxpaaTow k] (mixxpaaTaajw q) wajibneHw xxaebaO xxaanijm׃

6.1  ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני־ישראל מארץ־מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על־ישראל ויבן הבית ליהוה׃ 6.2  והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים־אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו׃ 6.3  והאולם על־פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על־פני רחב הבית עשר באמה רחבו על־פני הבית׃ 6.4  ויעש לבית חלוני שקפים אטמים׃ 6.5  ויבן על־קיר הבית [יצוע כ] (יציע ק) סביב את־קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב׃ 6.6  [היצוע כ] (היציע ק) התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות־הבית׃ 6.7  והבית בהבנתו אבן־שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל־כלי ברזל לא־נשמע בבית בהבנתו׃ 6.8  פתח הצלע התיכנה אל־כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על־התיכנה ומן־התיכנה אל־השלשים׃ 6.9  ויבן את־הבית ויכלהו ויספן את־הבית גבים ושדרת בארזים׃ 6.10  ויבן את־ [היצוע כ] (היציע ק) על־כל־הבית חמש אמות קומתו ויאחז את־הבית בעצי ארזים׃ פ 6.11  ויהי דבר־יהוה אל־שלמה לאמר׃ 6.12  הבית הזה אשר־אתה בנה אם־תלך בחקתי ואת־משפטי תעשה ושמרת את־כל־מצותי ללכת בהם והקמתי את־דברי אתך אשר דברתי אל־דוד אביך׃ 6.13  ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את־עמי ישראל׃ ס 6.14  ויבן שלמה את־הבית ויכלהו׃ 6.15  ויבן את־קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד־קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את־קרקע הבית בצלעות ברושים׃ 6.16  ויבן את־עשרים אמה [מירכותי כ] (מירכתי ק) הבית בצלעות ארזים מן־הקרקע עד־הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים׃ 6.17  וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני׃ 6.18  וארז אל־הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה׃ 6.19  ודביר בתוך־הבית מפנימה הכין לתתן שם את־ארון ברית יהוה׃ 6.20  ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז׃ 6.21  ויצף שלמה את־הבית מפנימה זהב סגור ויעבר [ברתיקות כ] (ברתוקות ק) זהב לפני הדביר ויצפהו זהב׃ 6.22  ואת־כל־הבית צפה זהב עד־תם כל־הבית וכל־המזבח אשר־לדביר צפה זהב׃ 6.23  ויעש בדביר שני כרובים עצי־שמן עשר אמות קומתו׃ 6.24  וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד־קצות כנפיו׃ 6.25  ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים׃ 6.26  קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני׃ 6.27  ויתן את־הכרובים בתוך ׀ הבית הפנימי ויפרשו את־כנפי הכרבים ותגע כנף־האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל־תוך הבית נגעת כנף אל־כנף׃ 6.28  ויצף את־הכרובים זהב׃ 6.29  ואת כל־קירות הבית מסב ׀ קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון׃ 6.30  ואת־קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון׃ 6.31  ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי־שמן האיל מזוזות חמשית׃ 6.32  ושתי דלתות עצי־שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על־הכרובים ועל־התמרות את־הזהב׃ 6.33  וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי־שמן מאת רבעית׃ 6.34  ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים׃ 6.35  וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על־המחקה׃ 6.36  ויבן את־החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים׃ 6.37  בשנה הרביעית יסד בית יהוה בירח זו׃ 6.38  ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל־דבריו ולכל־ [משפטו כ] (משפטיו ק) ויבנהו שבע שנים׃

6.1  wjHj bxmwnjm xnH wArbO mAwt xnH lcAt bnj-jxrAl mArc-mcrjm bxnH HrbjOjt bhdx zw HwA Hhdx Hxnj lmlk xlmH Ol-jxrAl wjbn Hbjt ljHwH׃ 6.2  wHbjt Axr bnH Hmlk xlmH ljHwH xxjm-AmH Arkw wOxrjm rhbw wxlxjm AmH qwmtw׃ 6.3  wHAwlm Ol-pnj Hjkl Hbjt Oxrjm AmH Arkw Ol-pnj rhb Hbjt Oxr bAmH rhbw Ol-pnj Hbjt׃ 6.4  wjOx lbjt hlwnj xqpjm ATmjm׃ 6.5  wjbn Ol-qjr Hbjt [jcwO k] (jcjO q) sbjb At-qjrwt Hbjt sbjb lHjkl wldbjr wjOx clOwt sbjb׃ 6.6  [HjcwO k] (HjcjO q) HthtnH hmx bAmH rhbH wHtjknH xx bAmH rhbH wHxljxjt xbO bAmH rhbH kj mgrOwt ntn lbjt sbjb hwcH lbltj Ahz bqjrwt-Hbjt׃ 6.7  wHbjt bHbntw Abn-xlmH msO nbnH wmqbwt wHgrzn kl-klj brzl lA-nxmO bbjt bHbntw׃ 6.8  pth HclO HtjknH Al-ktp Hbjt Hjmnjt wblwljm jOlw Ol-HtjknH wmn-HtjknH Al-Hxlxjm׃ 6.9  wjbn At-Hbjt wjklHw wjspn At-Hbjt gbjm wxdrt bArzjm׃ 6.10  wjbn At- [HjcwO k] (HjcjO q) Ol-kl-Hbjt hmx Amwt qwmtw wjAhz At-Hbjt bOcj Arzjm׃ p 6.11  wjHj dbr-jHwH Al-xlmH lAmr׃ 6.12  Hbjt HzH Axr-AtH bnH Am-tlk bhqtj wAt-mxpTj tOxH wxmrt At-kl-mcwtj llkt bHm wHqmtj At-dbrj Atk Axr dbrtj Al-dwd Abjk׃ 6.13  wxkntj btwk bnj jxrAl wlA AOzb At-Omj jxrAl׃ s 6.14  wjbn xlmH At-Hbjt wjklHw׃ 6.15  wjbn At-qjrwt Hbjt mbjtH bclOwt Arzjm mqrqO Hbjt Od-qjrwt Hspn cpH Oc mbjt wjcp At-qrqO Hbjt bclOwt brwxjm׃ 6.16  wjbn At-Oxrjm AmH [mjrkwtj k] (mjrktj q) Hbjt bclOwt Arzjm mn-HqrqO Od-Hqjrwt wjbn lw mbjt ldbjr lqdx Hqdxjm׃ 6.17  wArbOjm bAmH HjH Hbjt HwA HHjkl lpnj׃ 6.18  wArz Al-Hbjt pnjmH mqlOt pqOjm wpTwrj ccjm Hkl Arz Ajn Abn nrAH׃ 6.19  wdbjr btwk-Hbjt mpnjmH Hkjn lttn xm At-Arwn brjt jHwH׃ 6.20  wlpnj Hdbjr Oxrjm AmH Ark wOxrjm AmH rhb wOxrjm AmH qwmtw wjcpHw zHb sgwr wjcp mzbh Arz׃ 6.21  wjcp xlmH At-Hbjt mpnjmH zHb sgwr wjObr [brtjqwt k] (brtwqwt q) zHb lpnj Hdbjr wjcpHw zHb׃ 6.22  wAt-kl-Hbjt cpH zHb Od-tm kl-Hbjt wkl-Hmzbh Axr-ldbjr cpH zHb׃ 6.23  wjOx bdbjr xnj krwbjm Ocj-xmn Oxr Amwt qwmtw׃ 6.24  whmx Amwt knp Hkrwb HAht whmx Amwt knp Hkrwb Hxnjt Oxr Amwt mqcwt knpjw wOd-qcwt knpjw׃ 6.25  wOxr bAmH Hkrwb Hxnj mdH Aht wqcb Ahd lxnj Hkrbjm׃ 6.26  qwmt Hkrwb HAhd Oxr bAmH wkn Hkrwb Hxnj׃ 6.27  wjtn At-Hkrwbjm btwk Hbjt Hpnjmj wjprxw At-knpj Hkrbjm wtgO knp-HAhd bqjr wknp Hkrwb Hxnj ngOt bqjr Hxnj wknpjHm Al-twk Hbjt ngOt knp Al-knp׃ 6.28  wjcp At-Hkrwbjm zHb׃ 6.29  wAt kl-qjrwt Hbjt msb qlO ptwhj mqlOwt krwbjm wtmrt wpTwrj ccjm mlpnjm wlhjcwn׃ 6.30  wAt-qrqO Hbjt cpH zHb lpnjmH wlhjcwn׃ 6.31  wAt pth Hdbjr OxH dltwt Ocj-xmn HAjl mzwzwt hmxjt׃ 6.32  wxtj dltwt Ocj-xmn wqlO OljHm mqlOwt krwbjm wtmrwt wpTwrj ccjm wcpH zHb wjrd Ol-Hkrwbjm wOl-Htmrwt At-HzHb׃ 6.33  wkn OxH lpth HHjkl mzwzwt Ocj-xmn mAt rbOjt׃ 6.34  wxtj dltwt Ocj brwxjm xnj clOjm Hdlt HAht gljljm wxnj qlOjm Hdlt Hxnjt gljljm׃ 6.35  wqlO krwbjm wtmrwt wpTrj ccjm wcpH zHb mjxr Ol-HmhqH׃ 6.36  wjbn At-Hhcr Hpnjmjt xlxH Twrj gzjt wTwr krtt Arzjm׃ 6.37  bxnH HrbjOjt jsd bjt jHwH bjrh zw׃ 6.38  wbxnH HAht OxrH bjrh bwl HwA Hhdx Hxmjnj klH Hbjt lkl-dbrjw wlkl- [mxpTw k] (mxpTjw q) wjbnHw xbO xnjm׃

6.1  Factum est igitur quadringente simo et octogesimo anno egres sionis filiorum Israel de terra Aegypti, in anno quarto, mense Ziv — ipse est mensis secundus — regni Salomonis super Israel, aedificare coepit domum Domino. 6.2  Domus autem, quam aedificabat rex Salomon Domino, habebat sexaginta cubitos in longitudine et viginti cubitos in latitudine et triginta cubitos in altitudine. 6.3  Et porticus erat ante templum viginti cubitorum longitudinis iuxta mensuram latitudinis templi et habebat decem cubitos latitudinis ante faciem templi. 6.4  Fecitque in templo fenestras cum marginibus et cancellis. 6.5  Et aedificavit contra parietem templi tabulata per gyrum in parietibus domus per circuitum templi et Dabir et fecit latera in circuitu. 6.6  Tabulatum, quod subter erat, quinque cubitos habebat latitudinis et medium tabulatum sex cubitorum latitudinis et tertium tabulatum septem habens cubitos latitudinis; gradus enim posuit in domo per circuitum forinsecus, ut non ingrederentur trabes in muros templi. 6.7  Domus autem cum aedificaretur, lapidibus dedolatis atque perfectis aedificata est; et malleus et securis et omne ferramentum non sunt audita in domo, cum aedificaretur. 6.8  Ostium lateris inferioris in parte erat domus dextrae, et per cochleam ascendebant in medium latus et a medio in tertium. 6.9  Et aedificavit domum et consummavit eam; texit quoque domum laquearibus cedrinis. 6.10  Aedificavit ergo stratum contra omnem domum quinque cubitis altitudinis et iunxit domui lignis cedrinis. 6.11  Et factus est sermo Domini ad Salomonem dicens: 6.12  “ Domus haec, quam aedificas, si ambulaveris in praeceptis meis et iudicia mea feceris et custodieris omnia mandata mea gradiens per ea, firmabo sermonem meum tibi, quem locutus sum ad David patrem tuum; 6.13  et habitabo in medio filiorum Israel et non derelinquam populum meum Israel ”. 6.14  Igitur aedificavit Salomon domum et consummavit eam. 6.15  Et aedificavit parietes domus intrinsecus tabulis cedrinis; a pavimento domus usque ad summitatem parietum et usque ad laquearia operuit lignis intrinsecus et texit pavimentum domus tabulis abiegnis. 6.16  Aedificavitque viginti cubitorum a posteriore parte templi tabulis cedrinis a pavimento usque ad superiora; et fecit ei intrinsecus Dabir, id est sancta sanctorum. 6.17  Porro quadraginta cubitorum erat ipsum templum ante illud. 6.18  Et cedrus in domo intrinsecus sculptas habebat colocynthidas et calices apertos florum. Omnia cedrinis tabulis vestiebantur, nec omnino lapis apparere poterat in pariete. 6.19  Dabir autem in medio domus in interiori parte fecerat, ut poneret ibi arcam foederis Domini. 6.20  Habebat viginti cubitos longitudinis et viginti cubitos latitudinis et viginti cubitos altitudinis; et vestivit illud auro purissimo et fecit altare cedrinum ante Dabir. 6.21  Domum quoque operuit Salomon intrinsecus auro purissimo et posuit catenas aureas ante Dabir. 6.22  Nihilque erat in templo, quod non auro tegeretur; sed et totum altare Dabir texit auro. 6.23  Et fecit in Dabir duos cherubim de lignis oleastri decem cubitorum altitudinis. 6.24  Quinque cubitorum ala cherub una et quinque cubitorum ala cherub altera, id est decem cubitos habentes a summitate alae unius usque ad alae alterius summitatem. 6.25  Decem quoque cubitorum erat cherub secundus, mensura par et effigies una erat duobus cherubim; 6.26  altitudinem habebat unus cherub decem cubitorum et similiter cherub secundus. 6.27  Posuitque cherubim in medio templi interioris; extendebant autem alas suas cherubim, et tangebat ala una parietem et ala cherub secundi tangebat parietem alterum; alae autem alterae in media parte templi se invicem contingebant. 6.28  Texit quoque cherubim auro. 6.29  Et omnes parietes templi per circuitum scalpsit variis caelaturis; et fecit in eis cherubim et palmas et calices apertos florum intrinsecus et foras. 6.30  Sed et pavimentum domus texit auro intrinsecus et extrinsecus. 6.31  Et pro ingressu Dabir fecit valvas de lignis oleastri postesque cum marginibus quinque. 6.32  Et in duabus valvis de lignis oleastri scalpsit cherubim et palmas et calices apertos florum et vestivit ea auro operiens tam cherubim quam palmas et cetera auro. 6.33  Fecitque eodem modo pro introitu templi postes cum quattuor marginibus de lignis oleastri 6.34  et duas valvas de lignis abiegnis; et utraque valva duplex erat et versatilis. 6.35  Et scalpsit cherubim et palmas et calices apertos florum operuitque omnia laminis aureis. 6.36  Et aedificavit atrium interius tribus ordinibus lapidum politorum et uno ordine lignorum cedri. 6.37  Anno quarto fundata est domus Domini in mense Ziv; 6.38  et in anno undecimo, mense Bul — ipse est mensis octavus — perfecta est domus in omni opere suo et in universis utensilibus; aedificavitque eam annis septem.

7.1  Aber an seinem Hause baute Salomo dreizehn Jahre lang, bis er es vollendet hatte. 7.2  Er baute nämlich das Haus des Libanon-Waldes; hundert Ellen lang, fünfzig Ellen breit und dreißig Ellen hoch; auf vier Reihen von zedernen Säulen, auf denen zederne Balken lagen; 7.3  und ein Dach von Zedernholz oben über den Gemächern, die über den Säulen lagen, deren fünfundvierzig waren, je fünfzehn auf einer Reihe. 7.4  Und es waren drei Reihen Balken, und die Fenster lagen einander gegenüber, dreimal. 7.5  Und alle Türen und Pfosten waren viereckig, aus Gebälk, und ein Fenster dem andern gegenüber, dreimal. 7.6  Und er machte eine Säulenhalle, fünfzig Ellen lang und dreißig Ellen breit, und noch eine Vorhalle mit Säulen und einer Schwelle davor. 7.7  Dazu machte er eine Thronhalle, um dort zu richten, nämlich die Gerichtshalle, und er täfelte sie mit Zedernholz vom Fußboden bis zu den Balken der Decke. 7.8  Und sein Haus, da er wohnte, im andern Hof, einwärts von der Halle, war von der gleichen Bauart. Salomo baute auch für die Tochter des Pharao, die er zur Gemahlin genommen hatte, ein Haus gleich dieser Halle. 7.9  Solches alles ward gemacht aus kostbaren Steinen, nach der Schnur behauen, mit der Säge geschnitten auf der Innen und Außenseite, vom Grunde an bis zum Dach, und draußen bis zum großen Hof. 7.10  Die Grundfesten aber bestanden aus kostbaren, großen Steinen, aus Steinen von zehn Ellen und Steinen von acht Ellen Länge , 7.11  und darüber lagen kostbare Steine, nach dem Maß behauen, und Zedernbalken. 7.12  Aber der große Hof, ringsumher, hatte eine Mauer von drei Lagen behauener Steine und einer Lage Zedernbalken; ebenso der innere Hof des Hauses des HERRN und die Halle des Hauses. 7.13  Und der König Salomo sandte hin und ließ Hiram von Tyrus holen; 7.14  der war Sohn einer Witwe aus dem Stamme Naphtali, sein Vater war ein Mann von Tyrus, ein Erzschmied. Der war voll Weisheit, Verstand und Kunstsinn, um allerlei Arbeiten in Erz auszuführen. Er kam zum König Salomo und führte alle Arbeiten für ihn aus. 7.15  Er goß die beiden ehernen Säulen; achtzehn Ellen hoch war jede Säule, ein Faden von zwölf Ellen vermochte sie zu umspannen. 7.16  Und er machte zwei Knäufe, aus Erz gegossen, um sie oben auf die Säulen zu setzen, und jeder Knauf war fünf Ellen hoch. 7.17  Kränze, als wären sie geflochten, und Schnüre wie Ketten, waren an den Knäufen oben auf den Säulen, sieben an dem einen Knauf und sieben an dem andern Knauf. 7.18  Und so machte er die Säulen; und zwei Reihen von Granatäpfeln gingen rings um das eine Flechtwerk, um die Knäufe zu bedecken, die oben auf den Säulen waren, und ebenso machte er es an dem andern Knauf. 7.19  Und die Knäufe oben auf den Säulen waren gemacht wie Lilien, vier Ellen hoch . 7.20  Und die Knäufe auf den beiden Säulen hatten auch oberhalb, nahe bei der Ausbauchung, welche über dem Flechtwerk war, zweihundert Granatäpfel, ringsum in Reihen geordnet. 7.21  Und er richtete die Säulen auf bei der Halle des Tempels und nannte die, welche er zur Rechten setzte, Jachin, und die zur Linken hieß er Boas. 7.22  Und oben auf die Säulen kam das Lilienwerk. Damit war die Arbeit an den Säulen vollendet. 7.23  Er machte auch das gegossene Meer, zehn Ellen weit von einem Rande bis zum andern, es war ringsherum rund und fünf Ellen hoch. Und eine dreißig Ellen lange Schnur vermochte es zu umspannen. 7.24  Unterhalb seines Randes umgaben es Koloquinten, je zehn auf die Elle. Der Koloquinten aber waren zwei Reihen, gegossen aus einem Guß mit dem Meer. 7.25  Es stand auf zwölf Rindern, deren drei gegen Mitternacht, drei gegen Abend, drei gegen Mittag und drei gegen Morgen sahen; und das Meer ruhte oben auf ihnen, und das Hinterteil von allen war einwärts gekehrt. 7.26  Seine Dicke aber betrug eine Handbreite, und sein Rand war wie der Rand eines Bechers, wie die Blüte einer Lilie, und es faßte zweitausend Bat. 7.27  Er machte auch zehn eherne Ständer. Jeder Ständer war vier Ellen lang und vier Ellen breit und drei Ellen hoch. 7.28  Diese Ständer aber waren so eingerichtet, daß sie Felder zwischen den Eckleisten hatten. 7.29  Und auf den Feldern zwischen den Eckleisten waren Löwen, Rinder und Cherubim; und auf den Eckleisten war es oben ebenso, und unterhalb der Löwen und Rinder waren herabhängende Kränze. 7.30  Und jeder Ständer hatte vier eherne Räder mit ehernen Achsen; an seinen vier Ecken waren Schulterstücke; unter dem Becken waren die Schulterstücke angegossen, gegenüber den Kränzen. 7.31  Und seine Öffnung, innerhalb des Kopfstückes und darüber, maß eine Elle, und seine Öffnung war rund, nach Art eines Säulenfußes, anderthalb Ellen; auch an seiner Öffnung war Bildwerk; ihre Felder waren viereckig, nicht rund. 7.32  Die vier Räder aber standen unterhalb der Leisten, und die Achsen der Räder waren an dem Ständer. Jedes Rad war anderthalb Ellen hoch. 7.33  Und es waren Räder wie Wagenräder. Und ihre Achsen, Naben, Speichen und Felgen waren alle gegossen. 7.34  Es waren auch vier Schulterstücke an den vier Ecken eines jeden Ständers, die waren aus einem Guß mit dem Ständer. 7.35  Oben an dem Ständer lief eine Art von Gestell von der Höhe einer halben Elle ringsherum, und oben am Ständer waren seine Halter; diese und die Felder aus einem Guß mit ihm. 7.36  Und er grub auf die Tafeln seiner Seiten und auf seine Leisten Cherubim, Löwen und Palmbäume ein, je nachdem Raum vorhanden war, und Kränze ringsum. 7.37  So machte er die zehn Ständer alle aus einem Guß, nach einerlei Maß und Form. 7.38  Und er machte zehn eherne Kessel, vierzig Bat gingen in einen Kessel; ein jeder war vier Ellen weit, und auf jedem der zehn Ständer war ein Kessel. 7.39  Er setzte aber fünf Ständer an die rechte Seite und die andern fünf an die linke Seite des Hauses. Aber das Meer stellte er auf die rechte Seite des Hauses, nach Südosten hin. 7.40  Und Hiram machte die Töpfe, Schaufeln und Becken; so vollendete er das ganze Werk, welches er dem König Salomo für das Haus des HERRN zu machen hatte: 7.41  die beiden Säulen und die Kugeln der Knäufe oben auf den beiden Säulen, und die beiden Kränze, um die Kugeln der Knäufe auf den Säulen zu decken. 7.42  Auch die vierhundert Granatäpfel an den beiden Kränzen, je zwei Reihen Granatäpfel an einem Kranz, um die zwei Kugeln der Knäufe auf den Säulen zu bedecken. 7.43  Dazu die zehn Ständer und die zehn Kessel oben auf den Ständern. 7.44  Und das eine Meer und die zwölf Rinder unter dem Meer. 7.45  Und die Töpfe, Schaufeln und Becken. Und alle diese Geräte, die Hiram dem König Salomo machte für das Haus des HERRN, waren von glänzendem Erz. 7.46  In der Gegend am Jordan ließ sie der König gießen in lehmiger Erde, zwischen Sukkot und Zartan. 7.47  Und Salomo ließ alle diese Geräte ungewogen wegen der sehr großen Menge des Erzes; denn das Gewicht des Erzes konnte man nicht ermitteln. 7.48  Salomo machte auch alle Geräte, die zum Hause des HERRN gehörten: den goldenen Altar, den goldenen Tisch, worauf die Schaubrote lagen; 7.49  fünf Leuchter zur Rechten und fünf Leuchter zur Linken, vor dem Chor, von feinem Gold, mit goldenen Blumen, Lampen und Lichtscheren. 7.50  Dazu Schalen, Messer, Becken, Pfannen und Rauchnäpfe von feinem Gold. Auch die Angeln an den Türen des innern Hauses, des Allerheiligsten, und an den Türen des Tempelhauses waren von Gold. 7.51  Als nun das ganze Werk vollendet war, welches der König Salomo am Hause des HERRN machte, brachte Salomo hinein, was sein Vater David geheiligt hatte: das Silber und das Gold und die Geräte legte er in den Schatz des Hauses des HERRN.

7.1  καὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ ᾠκοδόμησεν σαλωμων τρισκαίδεκα ἔτεσιν καὶ συνετέλεσεν σαλωμων ὅλον τὸν οἶκον αὐτοῦ 7.2  καὶ ᾠκοδόμησεν τὸν οἶκον δρυμῷ τοῦ λιβάνου ἑκατὸν πήχεις μῆκος αὐτοῦ καὶ πεντήκοντα πήχεις πλάτος αὐτοῦ καὶ τριάκοντα πηχῶν ὕψος αὐτοῦ καὶ τριῶν στίχων στύλων κεδρίνων καὶ ὠμίαι κέδριναι τοῖς στύλοις 7.3  καὶ ἐφάτνωσεν τὸν οἶκον ἄνωθεν ἐπὶ τῶν πλευρῶν τῶν στύλων καὶ ἀριθμὸς τῶν στύλων τεσσαράκοντα καὶ πέντε δέκα καὶ πέντε ὁ στίχος 7.4  καὶ μέλαθρα τρία καὶ χώρα ἐπὶ χώραν τρισσῶς 7.5  καὶ πάντα τὰ θυρώματα καὶ αἱ χῶραι τετράγωνοι μεμελαθρωμέναι καὶ ἀπὸ τοῦ θυρώματος ἐπὶ θύραν τρισσῶς 7.6  καὶ τὸ αιλαμ τῶν στύλων πεντήκοντα πηχῶν μῆκος καὶ τριάκοντα ἐν πλάτει ἐζυγωμένα αιλαμ ἐπὶ πρόσωπον αὐτῶν καὶ στῦλοι καὶ πάχος ἐπὶ πρόσωπον αὐτῆς τοῖς αιλαμμιν 7.7  καὶ τὸ αιλαμ τῶν θρόνων οὗ κρινεῖ ἐκεῖ αιλαμ τοῦ κριτηρίου 7.8  καὶ οἶκος αὐτῷ ἐν ᾧ καθήσεται ἐκεῖ αὐλὴ μία ἐξελισσομένη τούτοις κατὰ τὸ ἔργον τοῦτο καὶ οἶκον τῇ θυγατρὶ φαραω ἣν ἔλαβεν σαλωμων κατὰ τὸ αιλαμ τοῦτο 7.9  πάντα ταῦτα ἐκ λίθων τιμίων κεκολαμμένα ἐκ διαστήματος ἔσωθεν καὶ ἐκ τοῦ θεμελίου ἕως τῶν γεισῶν καὶ ἔξωθεν εἰς τὴν αὐλὴν τὴν μεγάλην 7.10  τὴν τεθεμελιωμένην ἐν τιμίοις λίθοις μεγάλοις λίθοις δεκαπήχεσιν καὶ τοῖς ὀκταπήχεσιν 7.11  καὶ ἐπάνωθεν τιμίοις κατὰ τὸ μέτρον ἀπελεκήτων καὶ κέδροις 7.12  τῆς αὐλῆς τῆς μεγάλης κύκλῳ τρεῖς στίχοι ἀπελεκήτων καὶ στίχος κεκολαμμένης κέδρου 7.13  καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων καὶ ἔλαβεν τὸν χιραμ ἐκ τύρου 7.14  υἱὸν γυναικὸς χήρας καὶ οὗτος ἀπὸ τῆς φυλῆς νεφθαλι καὶ ὁ πατὴρ αὐτοῦ ἀνὴρ τύριος τέκτων χαλκοῦ καὶ πεπληρωμένος τῆς τέχνης καὶ συνέσεως καὶ ἐπιγνώσεως τοῦ ποιεῖν πᾶν ἔργον ἐν χαλκῷ καὶ εἰσήχθη πρὸς τὸν βασιλέα σαλωμων καὶ ἐποίησεν πάντα τὰ ἔργα 7.15  καὶ ἐχώνευσεν τοὺς δύο στύλους τῷ αιλαμ τοῦ οἴκου ὀκτωκαίδεκα πήχεις ὕψος τοῦ στύλου καὶ περίμετρον τέσσαρες καὶ δέκα πήχεις ἐκύκλου αὐτόν καὶ τὸ πάχος τοῦ στύλου τεσσάρων δακτύλων τὰ κοιλώματα καὶ οὕτως ὁ στῦλος ὁ δεύτερος 7.16  καὶ δύο ἐπιθέματα ἐποίησεν δοῦναι ἐπὶ τὰς κεφαλὰς τῶν στύλων χωνευτὰ χαλκᾶ πέντε πήχεις τὸ ὕψος τοῦ ἐπιθέματος τοῦ ἑνός καὶ πέντε πήχεις τὸ ὕψος τοῦ ἐπιθέματος τοῦ δευτέρου 7.17  καὶ ἐποίησεν δύο δίκτυα περικαλύψαι τὸ ἐπίθεμα τῶν στύλων καὶ δίκτυον τῷ ἐπιθέματι τῷ ἑνί καὶ δίκτυον τῷ ἐπιθέματι τῷ δευτέρῳ 7.18  καὶ ἔργον κρεμαστόν δύο στίχοι ῥοῶν χαλκῶν δεδικτυωμένοι ἔργον κρεμαστόν στίχος ἐπὶ στίχον καὶ οὕτως ἐποίησεν τῷ ἐπιθέματι τῷ δευτέρῳ 7.19  καὶ ἐπὶ τῶν κεφαλῶν τῶν στύλων ἔργον κρίνου κατὰ τὸ αιλαμ τεσσάρων πηχῶν 7.20  καὶ μέλαθρον ἐπ' ἀμφοτέρων τῶν στύλων καὶ ἐπάνωθεν τῶν πλευρῶν ἐπίθεμα τὸ μέλαθρον τῷ πάχει 7.21  καὶ ἔστησεν τοὺς στύλους τοῦ αιλαμ τοῦ ναοῦ καὶ ἔστησεν τὸν στῦλον τὸν ἕνα καὶ ἐπεκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ιαχουμ καὶ ἔστησεν τὸν στῦλον τὸν δεύτερον καὶ ἐπεκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ βααζ 7.22  καὶ ἐποίησεν τὴν θάλασσαν δέκα ἐν πήχει ἀπὸ τοῦ χείλους αὐτῆς ἕως τοῦ χείλους αὐτῆς στρογγύλον κύκλῳ τὸ αὐτό πέντε ἐν πήχει τὸ ὕψος αὐτῆς καὶ συνηγμένοι τρεῖς καὶ τριάκοντα ἐν πήχει ἐκύκλουν αὐτήν 7.23  καὶ ἐποίησεν τὴν θάλασσαν δέκα ἐν πήχει ἀπὸ τοῦ χείλους αὐτῆς ἕως τοῦ χείλους αὐτῆς στρογγύλον κύκλῳ τὸ αὐτό πέντε ἐν πήχει τὸ ὕψος αὐτῆς καὶ συνηγμένοι τρεῖς καὶ τριάκοντα ἐν πήχει ἐκύκλουν αὐτήν 7.24  καὶ ὑποστηρίγματα ὑποκάτωθεν τοῦ χείλους αὐτῆς κυκλόθεν ἐκύκλουν αὐτήν δέκα ἐν πήχει κυκλόθεν ἀνιστᾶν τὴν θάλασσαν 7.25  καὶ δώδεκα βόες ὑποκάτω τῆς θαλάσσης οἱ τρεῖς ἐπιβλέποντες βορρᾶν καὶ οἱ τρεῖς ἐπιβλέποντες θάλασσαν καὶ οἱ τρεῖς ἐπιβλέποντες νότον καὶ οἱ τρεῖς ἐπιβλέποντες ἀνατολήν καὶ πάντα τὰ ὀπίσθια εἰς τὸν οἶκον καὶ ἡ θάλασσα ἐπ' αὐτῶν ἐπάνωθεν 7.26  καὶ τὸ χεῖλος αὐτῆς ὡς ἔργον χείλους ποτηρίου βλαστὸς κρίνου καὶ τὸ πάχος αὐτοῦ παλαιστής 7.27  καὶ ἐποίησεν δέκα μεχωνωθ χαλκᾶς πέντε πήχεις μῆκος τῆς μεχωνωθ τῆς μιᾶς καὶ τέσσαρες πήχεις πλάτος αὐτῆς καὶ ἓξ ἐν πήχει ὕψος αὐτῆς 7.28  καὶ τοῦτο τὸ ἔργον τῶν μεχωνωθ σύγκλειστον αὐτοῖς καὶ σύγκλειστον ἀνὰ μέσον τῶν ἐξεχομένων 7.29  καὶ ἐπὶ τὰ συγκλείσματα αὐτῶν ἀνὰ μέσον τῶν ἐξεχομένων λέοντες καὶ βόες καὶ χερουβιν καὶ ἐπὶ τῶν ἐξεχομένων οὕτως καὶ ἐπάνωθεν καὶ ὑποκάτωθεν τῶν λεόντων καὶ τῶν βοῶν χῶραι ἔργον καταβάσεως 7.30  καὶ τέσσαρες τροχοὶ χαλκοῖ τῇ μεχωνωθ τῇ μιᾷ καὶ τὰ προσέχοντα χαλκᾶ καὶ τέσσαρα μέρη αὐτῶν ὠμίαι ὑποκάτω τῶν λουτήρων 7.31   7.32  καὶ χεῖρες ἐν τοῖς τροχοῖς ἐν τῇ μεχωνωθ καὶ τὸ ὕψος τοῦ τροχοῦ τοῦ ἑνὸς πήχεος καὶ ἡμίσους 7.33  καὶ τὸ ἔργον τῶν τροχῶν ἔργον τροχῶν ἅρματος αἱ χεῖρες αὐτῶν καὶ οἱ νῶτοι αὐτῶν καὶ ἡ πραγματεία αὐτῶν τὰ πάντα χωνευτά 7.34  αἱ τέσσαρες ὠμίαι ἐπὶ τῶν τεσσάρων γωνιῶν τῆς μεχωνωθ τῆς μιᾶς ἐκ τῆς μεχωνωθ οἱ ὦμοι αὐτῆς 7.35  καὶ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς τῆς μεχωνωθ ἥμισυ τοῦ πήχεος μέγεθος στρογγύλον κύκλῳ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς τῆς μεχωνωθ καὶ ἀρχὴ χειρῶν αὐτῆς καὶ τὰ συγκλείσματα αὐτῆς καὶ ἠνοίγετο ἐπὶ τὰς ἀρχὰς τῶν χειρῶν αὐτῆς 7.36  καὶ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς τῆς μεχωνωθ ἥμισυ τοῦ πήχεος μέγεθος στρογγύλον κύκλῳ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς τῆς μεχωνωθ καὶ ἀρχὴ χειρῶν αὐτῆς καὶ τὰ συγκλείσματα αὐτῆς καὶ ἠνοίγετο ἐπὶ τὰς ἀρχὰς τῶν χειρῶν αὐτῆς καὶ τὰ συγκλείσματα αὐτῆς χερουβιν καὶ λέοντες καὶ φοίνικες ἑστῶτα ἐχόμενον ἕκαστον κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ ἔσω καὶ τὰ κυκλόθεν 7.37  κατ' αὐτὴν ἐποίησεν πάσας τὰς δέκα μεχωνωθ τάξιν μίαν καὶ μέτρον ἓν πάσαις 7.38  καὶ ἐποίησεν δέκα χυτροκαύλους χαλκοῦς τεσσαράκοντα χοεῖς χωροῦντα τὸν χυτρόκαυλον τὸν ἕνα μετρήσει ὁ χυτρόκαυλος ὁ εἷς ἐπὶ τῆς μεχωνωθ τῆς μιᾶς ταῖς δέκα μεχωνωθ 7.39  καὶ ἔθετο τὰς δέκα μεχωνωθ πέντε ἀπὸ τῆς ὠμίας τοῦ οἴκου ἐκ δεξιῶν καὶ πέντε ἀπὸ τῆς ὠμίας τοῦ οἴκου ἐξ ἀριστερῶν καὶ ἡ θάλασσα ἀπὸ τῆς ὠμίας τοῦ οἴκου ἐκ δεξιῶν κατ' ἀνατολὰς ἀπὸ τοῦ κλίτους τοῦ νότου 7.40  καὶ ἐποίησεν χιραμ τοὺς λέβητας καὶ τὰς θερμάστρεις καὶ τὰς φιάλας καὶ συνετέλεσεν χιραμ ποιῶν πάντα τὰ ἔργα ἃ ἐποίησεν τῷ βασιλεῖ σαλωμων ἐν οἴκῳ κυρίου 7.41  στύλους δύο καὶ τὰ στρεπτὰ τῶν στύλων ἐπὶ τῶν κεφαλῶν τῶν στύλων δύο καὶ τὰ δίκτυα δύο τοῦ καλύπτειν ἀμφότερα τὰ στρεπτὰ τῶν γλυφῶν τὰ ὄντα ἐπὶ τῶν στύλων 7.42  τὰς ῥόας τετρακοσίας ἀμφοτέροις τοῖς δικτύοις δύο στίχοι ῥοῶν τῷ δικτύῳ τῷ ἑνὶ περικαλύπτειν ἀμφότερα τὰ στρεπτὰ ἐπ' ἀμφοτέροις τοῖς στύλοις 7.43  καὶ τὰς μεχωνωθ δέκα καὶ τοὺς χυτροκαύλους δέκα ἐπὶ τῶν μεχωνωθ 7.44  καὶ τὴν θάλασσαν μίαν καὶ τοὺς βόας δώδεκα ὑποκάτω τῆς θαλάσσης 7.45  καὶ τοὺς λέβητας καὶ τὰς θερμάστρεις καὶ τὰς φιάλας καὶ πάντα τὰ σκεύη ἃ ἐποίησεν χιραμ τῷ βασιλεῖ σαλωμων τῷ οἴκῳ κυρίου καὶ οἱ στῦλοι τεσσαράκοντα καὶ ὀκτὼ τοῦ οἴκου τοῦ βασιλέως καὶ τοῦ οἴκου κυρίου πάντα τὰ ἔργα τοῦ βασιλέως ἃ ἐποίησεν χιραμ χαλκᾶ ἄρδην 7.46  ἐν τῷ περιοίκῳ τοῦ ιορδάνου ἐχώνευσεν αὐτὰ ὁ βασιλεὺς ἐν τῷ πάχει τῆς γῆς ἀνὰ μέσον σοκχωθ καὶ ἀνὰ μέσον σιρα 7.47  οὐκ ἦν σταθμὸς τοῦ χαλκοῦ οὗ ἐποίησεν πάντα τὰ ἔργα ταῦτα ἐκ πλήθους σφόδρα οὐκ ἦν τέρμα τῷ σταθμῷ τοῦ χαλκοῦ 7.48  καὶ ἔδωκεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων τὰ σκεύη ἃ ἐποίησεν ἐν οἴκῳ κυρίου τὸ θυσιαστήριον τὸ χρυσοῦν καὶ τὴν τράπεζαν ἐφ' ἧς οἱ ἄρτοι τῆς προσφορᾶς χρυσῆν 7.49  καὶ τὰς λυχνίας πέντε ἐκ δεξιῶν καὶ πέντε ἐξ ἀριστερῶν κατὰ πρόσωπον τοῦ δαβιρ χρυσᾶς συγκλειομένας καὶ τὰ λαμπάδια καὶ τοὺς λύχνους καὶ τὰς ἐπαρυστρίδας χρυσᾶς 7.50  καὶ τὰ πρόθυρα καὶ οἱ ἧλοι καὶ αἱ φιάλαι καὶ τὰ τρύβλια καὶ αἱ θυίσκαι χρυσαῖ σύγκλειστα καὶ τὰ θυρώματα τῶν θυρῶν τοῦ οἴκου τοῦ ἐσωτάτου ἁγίου τῶν ἁγίων καὶ τὰς θύρας τοῦ οἴκου τοῦ ναοῦ χρυσᾶς 7.51  καὶ ἀνεπληρώθη πᾶν τὸ ἔργον ὃ ἐποίησεν σαλωμων οἴκου κυρίου καὶ εἰσήνεγκεν σαλωμων τὰ ἅγια δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ πάντα τὰ ἅγια σαλωμων τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον καὶ τὰ σκεύη ἔδωκεν εἰς τοὺς θησαυροὺς οἴκου κυρίου

7.1  kai ton oikon aytoy ohkodomehsen salohmohn triskaideka etesin kai synetelesen salohmohn olon ton oikon aytoy 7.2  kai ohkodomehsen ton oikon drymoh toy libanoy ekaton pehcheis mehkos aytoy kai pentehkonta pehcheis platos aytoy kai triakonta pehchohn ypsos aytoy kai triohn stichohn stylohn kedrinohn kai ohmiai kedrinai tois stylois 7.3  kai ephatnohsen ton oikon anohthen epi tohn pleyrohn tohn stylohn kai arithmos tohn stylohn tessarakonta kai pente deka kai pente o stichos 7.4  kai melathra tria kai chohra epi chohran trissohs 7.5  kai panta ta thyrohmata kai ai chohrai tetragohnoi memelathrohmenai kai apo toy thyrohmatos epi thyran trissohs 7.6  kai to ailam tohn stylohn pentehkonta pehchohn mehkos kai triakonta en platei ezygohmena ailam epi prosohpon aytohn kai styloi kai pachos epi prosohpon aytehs tois ailammin 7.7  kai to ailam tohn thronohn oy krinei ekei ailam toy kritehrioy 7.8  kai oikos aytoh en oh kathehsetai ekei ayleh mia exelissomeneh toytois kata to ergon toyto kai oikon teh thygatri pharaoh ehn elaben salohmohn kata to ailam toyto 7.9  panta tayta ek lithohn timiohn kekolammena ek diastehmatos esohthen kai ek toy themelioy eohs tohn geisohn kai exohthen eis tehn aylehn tehn megalehn 7.10  tehn tethemeliohmenehn en timiois lithois megalois lithois dekapehchesin kai tois oktapehchesin 7.11  kai epanohthen timiois kata to metron apelekehtohn kai kedrois 7.12  tehs aylehs tehs megalehs kykloh treis stichoi apelekehtohn kai stichos kekolammenehs kedroy 7.13  kai apesteilen o basileys salohmohn kai elaben ton chiram ek tyroy 7.14  yion gynaikos chehras kai oytos apo tehs phylehs nephthali kai o patehr aytoy anehr tyrios tektohn chalkoy kai peplehrohmenos tehs technehs kai syneseohs kai epignohseohs toy poiein pan ergon en chalkoh kai eisehchtheh pros ton basilea salohmohn kai epoiehsen panta ta erga 7.15  kai echohneysen toys dyo styloys toh ailam toy oikoy oktohkaideka pehcheis ypsos toy styloy kai perimetron tessares kai deka pehcheis ekykloy ayton kai to pachos toy styloy tessarohn daktylohn ta koilohmata kai oytohs o stylos o deyteros 7.16  kai dyo epithemata epoiehsen doynai epi tas kephalas tohn stylohn chohneyta chalka pente pehcheis to ypsos toy epithematos toy enos kai pente pehcheis to ypsos toy epithematos toy deyteroy 7.17  kai epoiehsen dyo diktya perikalypsai to epithema tohn stylohn kai diktyon toh epithemati toh eni kai diktyon toh epithemati toh deyteroh 7.18  kai ergon kremaston dyo stichoi roohn chalkohn dediktyohmenoi ergon kremaston stichos epi stichon kai oytohs epoiehsen toh epithemati toh deyteroh 7.19  kai epi tohn kephalohn tohn stylohn ergon krinoy kata to ailam tessarohn pehchohn 7.20  kai melathron ep' amphoterohn tohn stylohn kai epanohthen tohn pleyrohn epithema to melathron toh pachei 7.21  kai estehsen toys styloys toy ailam toy naoy kai estehsen ton stylon ton ena kai epekalesen to onoma aytoy iachoym kai estehsen ton stylon ton deyteron kai epekalesen to onoma aytoy baaz 7.22  kai epoiehsen tehn thalassan deka en pehchei apo toy cheiloys aytehs eohs toy cheiloys aytehs stroggylon kykloh to ayto pente en pehchei to ypsos aytehs kai synehgmenoi treis kai triakonta en pehchei ekykloyn aytehn 7.23  kai epoiehsen tehn thalassan deka en pehchei apo toy cheiloys aytehs eohs toy cheiloys aytehs stroggylon kykloh to ayto pente en pehchei to ypsos aytehs kai synehgmenoi treis kai triakonta en pehchei ekykloyn aytehn 7.24  kai ypostehrigmata ypokatohthen toy cheiloys aytehs kyklothen ekykloyn aytehn deka en pehchei kyklothen anistan tehn thalassan 7.25  kai dohdeka boes ypokatoh tehs thalassehs oi treis epiblepontes borran kai oi treis epiblepontes thalassan kai oi treis epiblepontes noton kai oi treis epiblepontes anatolehn kai panta ta opisthia eis ton oikon kai eh thalassa ep' aytohn epanohthen 7.26  kai to cheilos aytehs ohs ergon cheiloys potehrioy blastos krinoy kai to pachos aytoy palaistehs 7.27  kai epoiehsen deka mechohnohth chalkas pente pehcheis mehkos tehs mechohnohth tehs mias kai tessares pehcheis platos aytehs kai ex en pehchei ypsos aytehs 7.28  kai toyto to ergon tohn mechohnohth sygkleiston aytois kai sygkleiston ana meson tohn exechomenohn 7.29  kai epi ta sygkleismata aytohn ana meson tohn exechomenohn leontes kai boes kai cheroybin kai epi tohn exechomenohn oytohs kai epanohthen kai ypokatohthen tohn leontohn kai tohn boohn chohrai ergon katabaseohs 7.30  kai tessares trochoi chalkoi teh mechohnohth teh mia kai ta prosechonta chalka kai tessara mereh aytohn ohmiai ypokatoh tohn loytehrohn 7.31   7.32  kai cheires en tois trochois en teh mechohnohth kai to ypsos toy trochoy toy enos pehcheos kai ehmisoys 7.33  kai to ergon tohn trochohn ergon trochohn armatos ai cheires aytohn kai oi nohtoi aytohn kai eh pragmateia aytohn ta panta chohneyta 7.34  ai tessares ohmiai epi tohn tessarohn gohniohn tehs mechohnohth tehs mias ek tehs mechohnohth oi ohmoi aytehs 7.35  kai epi tehs kephalehs tehs mechohnohth ehmisy toy pehcheos megethos stroggylon kykloh epi tehs kephalehs tehs mechohnohth kai archeh cheirohn aytehs kai ta sygkleismata aytehs kai ehnoigeto epi tas archas tohn cheirohn aytehs 7.36  kai epi tehs kephalehs tehs mechohnohth ehmisy toy pehcheos megethos stroggylon kykloh epi tehs kephalehs tehs mechohnohth kai archeh cheirohn aytehs kai ta sygkleismata aytehs kai ehnoigeto epi tas archas tohn cheirohn aytehs kai ta sygkleismata aytehs cheroybin kai leontes kai phoinikes estohta echomenon ekaston kata prosohpon aytoy esoh kai ta kyklothen 7.37  kat' aytehn epoiehsen pasas tas deka mechohnohth taxin mian kai metron en pasais 7.38  kai epoiehsen deka chytrokayloys chalkoys tessarakonta choeis chohroynta ton chytrokaylon ton ena metrehsei o chytrokaylos o eis epi tehs mechohnohth tehs mias tais deka mechohnohth 7.39  kai etheto tas deka mechohnohth pente apo tehs ohmias toy oikoy ek dexiohn kai pente apo tehs ohmias toy oikoy ex aristerohn kai eh thalassa apo tehs ohmias toy oikoy ek dexiohn kat' anatolas apo toy klitoys toy notoy 7.40  kai epoiehsen chiram toys lebehtas kai tas thermastreis kai tas phialas kai synetelesen chiram poiohn panta ta erga a epoiehsen toh basilei salohmohn en oikoh kyrioy 7.41  styloys dyo kai ta strepta tohn stylohn epi tohn kephalohn tohn stylohn dyo kai ta diktya dyo toy kalyptein amphotera ta strepta tohn glyphohn ta onta epi tohn stylohn 7.42  tas roas tetrakosias amphoterois tois diktyois dyo stichoi roohn toh diktyoh toh eni perikalyptein amphotera ta strepta ep' amphoterois tois stylois 7.43  kai tas mechohnohth deka kai toys chytrokayloys deka epi tohn mechohnohth 7.44  kai tehn thalassan mian kai toys boas dohdeka ypokatoh tehs thalassehs 7.45  kai toys lebehtas kai tas thermastreis kai tas phialas kai panta ta skeyeh a epoiehsen chiram toh basilei salohmohn toh oikoh kyrioy kai oi styloi tessarakonta kai oktoh toy oikoy toy basileohs kai toy oikoy kyrioy panta ta erga toy basileohs a epoiehsen chiram chalka ardehn 7.46  en toh perioikoh toy iordanoy echohneysen ayta o basileys en toh pachei tehs gehs ana meson sokchohth kai ana meson sira 7.47  oyk ehn stathmos toy chalkoy oy epoiehsen panta ta erga tayta ek plehthoys sphodra oyk ehn terma toh stathmoh toy chalkoy 7.48  kai edohken o basileys salohmohn ta skeyeh a epoiehsen en oikoh kyrioy to thysiastehrion to chrysoyn kai tehn trapezan eph' ehs oi artoi tehs prosphoras chrysehn 7.49  kai tas lychnias pente ek dexiohn kai pente ex aristerohn kata prosohpon toy dabir chrysas sygkleiomenas kai ta lampadia kai toys lychnoys kai tas eparystridas chrysas 7.50  kai ta prothyra kai oi ehloi kai ai phialai kai ta tryblia kai ai thyiskai chrysai sygkleista kai ta thyrohmata tohn thyrohn toy oikoy toy esohtatoy agioy tohn agiohn kai tas thyras toy oikoy toy naoy chrysas 7.51  kai aneplehrohtheh pan to ergon o epoiehsen salohmohn oikoy kyrioy kai eisehnegken salohmohn ta agia dayid toy patros aytoy kai panta ta agia salohmohn to argyrion kai to chrysion kai ta skeyeh edohken eis toys thehsayroys oikoy kyrioy

7.1  וְאֶת־בֵּיתֹו בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת־כָּל־בֵּיתֹו׃ 7.2  וַיִּבֶן אֶת־בֵּית ׀ יַעַר הַלְּבָנֹון מֵאָה אַמָּה אָרְכֹּו וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבֹּו וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קֹומָתֹו עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתֹות אֲרָזִים עַל־הָעַמּוּדִים׃ 7.3  וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל־הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל־הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר׃ 7.4  וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל־מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃ 7.5  וְכָל־הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזֹות רְבֻעִים שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל־מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃ 7.6  וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכֹּו וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבֹּו וְאוּלָם עַל־פְּנֵיהֶם וְעַמֻּדִים וְעָב עַל־פְּנֵיהֶם׃ 7.7  וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט־שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד־הַקַּרְקָע׃ 7.8  וּבֵיתֹו אֲשֶׁר־יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת־פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה׃ 7.9  כָּל־אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדֹּת גָּזִית מְגֹרָרֹות בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד־הַטְּפָחֹות וּמִחוּץ עַד־הֶחָצֵר הַגְּדֹולָה׃ 7.10  וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרֹות אֲבָנִים גְּדֹלֹות אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמֹּות וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמֹּות׃ 7.11  וּמִלְמַעְלָה אֲבָנִים יְקָרֹות כְּמִדֹּות גָּזִית וָאָרֶז׃ 7.12  וְחָצֵר הַגְּדֹולָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית־יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת׃ פ 7.13  וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת־חִירָם מִצֹּר׃ 7.14  בֶּן־אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת־הַחָכְמָה וְאֶת־הַתְּבוּנָה וְאֶת־הַדַּעַת לַעֲשֹׂות כָּל־מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת וַיָּבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת־כָּל־מְלַאכְתֹּו׃ 7.15  וַיָּצַר אֶת־שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קֹומַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת־הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי׃ 7.16  וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל־רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמֹּות קֹומַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמֹּות קֹומַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃ 7.17  שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרֹות לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃ 7.18  וַיַּעַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל־הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסֹּות אֶת־הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃ 7.19  וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמֹּות׃ 7.20  וְכֹתָרֹת עַל־שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם־מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר [שְׂבָכָה כ] (הַשְּׂבָכָה ק) וְהָרִמֹּונִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃ 7.21  וַיָּקֶם אֶת־הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו יָכִין וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו בֹּעַז׃ 7.22  וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שֹׁושָׁן וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים׃ 7.23  וַיַּעַשׂ אֶת־הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתֹו עַד־שְׂפָתֹו עָגֹל ׀ סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קֹומָתֹו [וּקְוֵה כ] (וְקָו ק) שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתֹו סָבִיב׃ 7.24  וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתֹו ׀ סָבִיב סֹבְבִים אֹתֹו עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת־הַיָּם סָבִיב שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתֹו׃ 7.25  עֹמֵד עַל־שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים ׀ צָפֹונָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים ׀ יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה ׀ פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל־אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה׃ 7.26  וְעָבְיֹו טֶפַח וּשְׂפָתֹו כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת־כֹּוס פֶּרַח שֹׁושָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל׃ פ 7.27  וַיַּעַשׂ אֶת־הַמְּכֹנֹות עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכֹונָה הָאֶחָת וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קֹומָתָהּ׃ 7.28  וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכֹונָה מִסְגְּרֹת לָהֶם וּמִסְגְּרֹת בֵּין הַשְׁלַבִּים׃ 7.29  וְעַל־הַמִּסְגְּרֹות אֲשֶׁר ׀ בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיֹות ׀ בָּקָר וּכְרוּבִים וְעַל־הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיֹות וְלַבָּקָר לֹיֹות מַעֲשֵׂה מֹורָד׃ 7.30  וְאַרְבָּעָה אֹופַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכֹונָה הָאַחַת וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפֹת יְצֻקֹות מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיֹות׃ 7.31  וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה־כֵן אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה וְגַם־עַל־פִּיהָ מִקְלָעֹות וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעֹות לֹא עֲגֻלֹּות׃ 7.32  וְאַרְבַּעַת הָאֹופַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרֹות וִידֹות הָאֹופַנִּים בַּמְּכֹונָה וְקֹומַת הָאֹופַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה׃ 7.33  וּמַעֲשֵׂה הָאֹופַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אֹופַן הַמֶּרְכָּבָה יְדֹותָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק׃ 7.34  וְאַרְבַּע כְּתֵפֹות אֶל אַרְבַּע פִּנֹּות הַמְּכֹנָה הָאֶחָת מִן־הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ׃ 7.35  וּבְרֹאשׁ הַמְּכֹונָה חֲצִי הָאַמָּה קֹומָה עָגֹל ׀ סָבִיב וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה׃ 7.36  וַיְפַתַּח עַל־הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל [וַמִסְגְּרֹתֶיהָ כ] (מִסְגְּרֹתֶיהָ ק) כְּרוּבִים אֲרָיֹות וְתִמֹרֹת כְּמַעַר־אִישׁ וְלֹיֹות סָבִיב׃ 7.37  כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנֹות מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה׃ ס 7.38  וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרֹות נְחֹשֶׁת אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל ׀ הַכִּיֹּור הָאֶחָד אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיֹּור הָאֶחָד כִּיֹּור אֶחָד עַל־הַמְּכֹונָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנֹות׃ 7.39  וַיִּתֵּן אֶת־הַמְּכֹנֹות חָמֵשׁ עַל־כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין וְחָמֵשׁ עַל־כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלֹו וְאֶת־הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶב׃ ס 7.40  וַיַּעַשׂ חִירֹום אֶת־הַכִּיֹּרֹות וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹות וַיְכַל חִירָם לַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה׃ 7.41  עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכֹות שְׁתַּיִם לְכַסֹּות אֶת־שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים׃ 7.42  וְאֶת־הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאֹות לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכֹות שְׁנֵי־טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסֹּות אֶת־שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָעַמּוּדִים׃ 7.43  וְאֶת־הַמְּכֹנֹות עָשֶׂר וְאֶת־הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל־הַמְּכֹנֹות׃ 7.44  וְאֶת־הַיָּם הָאֶחָד וְאֶת־הַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר תַּחַת הַיָּם׃ 7.45  וְאֶת־הַסִּירֹות וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹות וְאֵת כָּל־הַכֵּלִים [הָאֹהֶל כ] (הָאֵלֶּה ק) אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט׃ 7.46  בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכֹּות וּבֵין צָרְתָן׃ 7.47  וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת׃ 7.48  וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב׃ 7.49  וְאֶת־הַמְּנֹרֹות חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב׃ 7.50  וְהַסִּפֹּות וְהַמְזַמְּרֹות וְהַמִּזְרָקֹות וְהַכַּפֹּות וְהַמַּחְתֹּות זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתֹות לְדַלְתֹות הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב׃ פ 7.51  וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי ׀ דָּוִד אָבִיו אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרֹות בֵּית יְהוָה׃ פ

7.1  wAaet-bejtow baanaaH xxlomoH xxloxx OaexreH xxaanaaH wajkal Aaet-kaal-bejtow׃ 7.2  wajibaen Aaet-bejt jaOar Halbaanown meAaaH AamaaH Aaarkow wahamixxijm AamaaH raahbow wxxloxxijm AamaaH qowmaatow Oal AarbaaOaaH Twrej Oamwdej Aaraazijm wkrutowt Aaraazijm Oal-HaaOamwdijm׃ 7.3  wsaapun baaAaeraez mimaOal Oal-HaclaaOot Aaxxaer Oal-HaaOamwdijm AarbaaOijm wahamixxaaH hamixxaaH Oaaxaar HaTwr׃ 7.4  wxxqupijm xxloxxaaH Twrijm wmaehaezaaH Aael-maehaezaaH xxaaloxx pOaamijm׃ 7.5  wkaal-Haptaahijm wHamzwzowt rbuOijm xxaaqaep wmwl maehaezaaH Aael-maehaezaaH xxaaloxx pOaamijm׃ 7.6  wAet Awlaam HaaOamwdijm OaaxaaH hamixxijm AamaaH Aaarkow wxxloxxijm AamaaH raahbow wAwlaam Oal-pnejHaem wOamudijm wOaab Oal-pnejHaem׃ 7.7  wAwlaam HakiseA Aaxxaer jixxpaaT-xxaam Aulaam HamixxpaaT OaaxaaH wsaapwn baaAaeraez meHaqarqaO Oad-HaqarqaaO׃ 7.8  wbejtow Aaxxaer-jexxaeb xxaam haacer HaaAahaeraet mibejt laaAwlaam kamaOaxaeH HazaeH HaajaaH wbajit jaOaxaeH lbat-parOoH Aaxxaer laaqah xxlomoH kaaAwlaam HazaeH׃ 7.9  kaal-AelaeH Aabaanijm jqaarot kmidot gaazijt mgoraarowt bamgeraaH mibajit wmihwc wmimasaad Oad-HaTpaahowt wmihwc Oad-Haehaacer HagdowlaaH׃ 7.10  wmjusaad Aabaanijm jqaarowt Aabaanijm gdolowt Aabnej Oaexaer Aamowt wAabnej xxmonaeH Aamowt׃ 7.11  wmilmaOlaaH Aabaanijm jqaarowt kmidowt gaazijt waaAaaraez׃ 7.12  whaacer HagdowlaaH saabijb xxloxxaaH Twrijm gaazijt wTwr krutot Aaraazijm wlahacar bejt-jHwaaH Hapnijmijt wlAulaam Habaajit׃ p 7.13  wajixxlah Hamaelaek xxlomoH wajiqah Aaet-hijraam micor׃ 7.14  baen-AixxaaH AalmaanaaH HwA mimaTeH naptaalij wAaabijw Aijxx-corij horexx nhoxxaet wajimaaleA Aaet-HahaakmaaH wAaet-HatbwnaaH wAaet-HadaOat laOaxowt kaal-mlaaAkaaH banhoxxaet wajaabowA Aael-Hamaelaek xxlomoH wajaOax Aaet-kaal-mlaAktow׃ 7.15  wajaacar Aaet-xxnej HaaOamwdijm nhoxxaet xxmonaeH OaexreH AamaaH qowmat HaaOamwd HaaAaehaad whwT xxtejm-OaexreH AamaaH jaasob Aaet-HaaOamwd Haxxenij׃ 7.16  wxxtej kotaarot OaaxaaH laatet Oal-raaAxxej HaaOamwdijm mucaq nhoxxaet haamexx Aamowt qowmat Hakotaeraet HaaAaehaat whaamexx Aamowt qowmat Hakotaeraet Haxxenijt׃ 7.17  xbaakijm maOaxeH xbaakaaH gdilijm maOaxeH xxarxxrowt lakotaarot Aaxxaer Oal-roAxx HaaOamwdijm xxibOaaH lakotaeraet HaaAaehaat wxxibOaaH lakotaeraet Haxxenijt׃ 7.18  wajaOax Aaet-HaaOamwdijm wxxnej Twrijm saabijb Oal-HaxbaakaaH HaaAaehaat lkasowt Aaet-Hakotaarot Aaxxaer Oal-roAxx Haarimonijm wken OaaxaaH lakotaeraet Haxxenijt׃ 7.19  wkotaarot Aaxxaer Oal-roAxx HaaOamwdijm maOaxeH xxwxxan baaAwlaam AarbaO Aamowt׃ 7.20  wkotaarot Oal-xxnej HaaOamwdijm gam-mimaOal milOumat HabaeTaen Aaxxaer lOebaer [xbaakaaH k] (HaxbaakaaH q) wHaarimownijm maaAtajim Turijm saabijb Oal Hakotaeraet Haxxenijt׃ 7.21  wajaaqaem Aaet-HaaOamudijm lAulaam HaHejkaal wajaaqaem Aaet-HaaOamwd Hajmaanij wajiqraaA Aaet-xxmow jaakijn wajaaqaem Aaet-HaaOamwd HaxmaaAlij wajiqraaA Aaet-xxmow boOaz׃ 7.22  wOal roAxx HaaOamwdijm maOaxeH xxowxxaan watitom mlaeAkaet HaaOamwdijm׃ 7.23  wajaOax Aaet-Hajaam mwcaaq Oaexaer baaAamaaH mixpaatow Oad-xpaatow Oaagol saabijb whaamexx baaAamaaH qowmaatow [wqweH k] (wqaaw q) xxloxxijm baaAamaaH jaasob Aotow saabijb׃ 7.24  wpqaaOijm mitahat lixpaatow saabijb sobbijm Aotow Oaexaer baaAamaaH maqipijm Aaet-Hajaam saabijb xxnej Twrijm HapqaaOijm jcuqijm bijcuqaatow׃ 7.25  Oomed Oal-xxnej Oaaxaar baaqaar xxloxxaaH ponijm caapownaaH wxxloxxaaH ponijm jaamaaH wxxloxxaaH ponijm naegbaaH wxxloxxaaH ponijm mizraahaaH wHajaam OalejHaem milmaaOlaaH wkaal-AahorejHaem baajtaaH׃ 7.26  wOaabjow Taepah wxpaatow kmaOaxeH xpat-kows paerah xxowxxaan Aalpajim bat jaakijl׃ p 7.27  wajaOax Aaet-Hamkonowt Oaexaer nhoxxaet AarbaO baaAamaaH Aoraek HamkownaaH HaaAaehaat wAarbaO baaAamaaH raahbaaH wxxaaloxx baaAamaaH qowmaataaH׃ 7.28  wzaeH maOaxeH HamkownaaH misgrot laaHaem wmisgrot bejn Haxxlabijm׃ 7.29  wOal-Hamisgrowt Aaxxaer bejn Haxxlabijm Aaraajowt baaqaar wkrwbijm wOal-Haxxlabijm ken mimaaOal wmitahat laAaraajowt wlabaaqaar lojowt maOaxeH mowraad׃ 7.30  wAarbaaOaaH Aowpanej nhoxxaet lamkownaaH HaaAahat wsarnej nhoxxaet wAarbaaOaaH paOamotaajw ktepot laaHaem mitahat lakijor Haktepot jcuqowt meOebaer Aijxx lojowt׃ 7.31  wpijHw mibejt lakotaeraet waamaOlaaH baaAamaaH wpijHaa Oaagol maOaxeH-ken AamaaH wahacij HaaAamaaH wgam-Oal-pijHaa miqlaaOowt wmisgrotejHaem mrubaaOowt loA Oagulowt׃ 7.32  wAarbaOat HaaAowpanijm lmitahat lamisgrowt wijdowt HaaAowpanijm bamkownaaH wqowmat HaaAowpan HaaAaehaad AamaaH wahacij HaaAamaaH׃ 7.33  wmaOaxeH HaaAowpanijm kmaOaxeH Aowpan HamaerkaabaaH jdowtaam wgabejHaem whixxuqejHaem whixxurejHaem Hakol mwcaaq׃ 7.34  wAarbaO ktepowt Aael AarbaO pinowt HamkonaaH HaaAaehaat min-HamkonaaH ktepaejHaa׃ 7.35  wbroAxx HamkownaaH hacij HaaAamaaH qowmaaH Oaagol saabijb wOal roAxx HamkonaaH jdotaejHaa wmisgrotaejHaa mimaenaaH׃ 7.36  wajpatah Oal-Haluhot jdotaejHaa wOal [wamisgrotaejHaa k] (misgrotaejHaa q) krwbijm Aaraajowt wtimorot kmaOar-Aijxx wlojowt saabijb׃ 7.37  kaazoAt OaaxaaH Aet Oaexaer Hamkonowt mwcaaq Aaehaad midaaH Aahat qaecaeb Aaehaad lkulaaHnaaH׃ s 7.38  wajaOax OaxaaraaH kijorowt nhoxxaet AarbaaOijm bat jaakijl Hakijowr HaaAaehaad AarbaO baaAamaaH Hakijowr HaaAaehaad kijowr Aaehaad Oal-HamkownaaH HaaAahat lOaexaer Hamkonowt׃ 7.39  wajiten Aaet-Hamkonowt haamexx Oal-kaetaep Habajit mijaamijn whaamexx Oal-kaetaep Habajit mixmoAlow wAaet-Hajaam naatan mikaetaep Habajit Hajmaanijt qedmaaH mimwl naegaeb׃ s 7.40  wajaOax hijrowm Aaet-Hakijorowt wAaet-HajaaOijm wAaet-Hamizraaqowt wajkal hijraam laOaxowt Aaet-kaal-HamlaaAkaaH Aaxxaer OaaxaaH lamaelaek xxlomoH bejt jHwaaH׃ 7.41  Oamudijm xxnajim wgulot Hakotaarot Aaxxaer-Oal-roAxx HaaOamudijm xxtaajim wHaxbaakowt xxtajim lkasowt Aaet-xxtej gulot Hakotaarot Aaxxaer Oal-roAxx HaaOamwdijm׃ 7.42  wAaet-Haarimonijm AarbaO meAowt lixxtej Haxbaakowt xxnej-Twrijm rimonijm laxbaakaaH HaaAaehaat lkasowt Aaet-xxtej gulot Hakotaarot Aaxxaer Oal-pnej HaaOamwdijm׃ 7.43  wAaet-Hamkonowt Oaaxaer wAaet-Hakijorot OaxaaraaH Oal-Hamkonowt׃ 7.44  wAaet-Hajaam HaaAaehaad wAaet-Habaaqaar xxnejm-Oaaxaar tahat Hajaam׃ 7.45  wAaet-Hasijrowt wAaet-HajaaOijm wAaet-Hamizraaqowt wAet kaal-Hakelijm [HaaAoHael k] (HaaAelaeH q) Aaxxaer OaaxaaH hijraam lamaelaek xxlomoH bejt jHwaaH nhoxxaet mmoraaT׃ 7.46  bkikar Hajarden jcaaqaam Hamaelaek bmaOabeH HaaAadaamaaH bejn sukowt wbejn caartaan׃ 7.47  wajanah xxlomoH Aaet-kaal-Hakelijm merob mAod mAod loA naehqar mixxqal Hanhoxxaet׃ 7.48  wajaOax xxlomoH Aet kaal-Hakelijm Aaxxaer bejt jHwaaH Aet mizbah HazaaHaab wAaet-Haxxulhaan Aaxxaer Oaalaajw laehaem Hapaanijm zaaHaab׃ 7.49  wAaet-Hamnorowt haamexx mijaamijn whaamexx mixmoAwl lipnej Hadbijr zaaHaab saagwr wHapaerah wHanerot wHamaelqahajim zaaHaab׃ 7.50  wHasipowt wHamzamrowt wHamizraaqowt wHakapowt wHamahtowt zaaHaab saagwr wHapotowt ldaltowt Habajit Hapnijmij lqodaexx Haqaadaaxxijm ldaltej Habajit laHejkaal zaaHaab׃ p 7.51  watixxlam kaal-HamlaaAkaaH Aaxxaer OaaxaaH Hamaelaek xxlomoH bejt jHwaaH wajaabeA xxlomoH Aaet-qaadxxej daawid Aaabijw Aaet-Hakaesaep wAaet-HazaaHaab wAaet-Hakelijm naatan bAocrowt bejt jHwaaH׃ p

7.1  ואת־ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את־כל־ביתו׃ 7.2  ויבן את־בית ׀ יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על־העמודים׃ 7.3  וספן בארז ממעל על־הצלעת אשר על־העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור׃ 7.4  ושקפים שלשה טורים ומחזה אל־מחזה שלש פעמים׃ 7.5  וכל־הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל־מחזה שלש פעמים׃ 7.6  ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על־פניהם ועמדים ועב על־פניהם׃ 7.7  ואולם הכסא אשר ישפט־שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד־הקרקע׃ 7.8  וביתו אשר־ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת־פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה׃ 7.9  כל־אלה אבנים יקרת כמדת גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד־הטפחות ומחוץ עד־החצר הגדולה׃ 7.10  ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות׃ 7.11  ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז׃ 7.12  וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית־יהוה הפנימית ולאלם הבית׃ פ 7.13  וישלח המלך שלמה ויקח את־חירם מצר׃ 7.14  בן־אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש־צרי חרש נחשת וימלא את־החכמה ואת־התבונה ואת־הדעת לעשות כל־מלאכה בנחשת ויבוא אל־המלך שלמה ויעש את־כל־מלאכתו׃ 7.15  ויצר את־שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסב את־העמוד השני׃ 7.16  ושתי כתרת עשה לתת על־ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית׃ 7.17  שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על־ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית׃ 7.18  ויעש את־העמודים ושני טורים סביב על־השבכה האחת לכסות את־הכתרת אשר על־ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית׃ 7.19  וכתרת אשר על־ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע אמות׃ 7.20  וכתרת על־שני העמודים גם־ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר [שבכה כ] (השבכה ק) והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית׃ 7.21  ויקם את־העמדים לאלם ההיכל ויקם את־העמוד הימני ויקרא את־שמו יכין ויקם את־העמוד השמאלי ויקרא את־שמו בעז׃ 7.22  ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים׃ 7.23  ויעש את־הים מוצק עשר באמה משפתו עד־שפתו עגל ׀ סביב וחמש באמה קומתו [וקוה כ] (וקו ק) שלשים באמה יסב אתו סביב׃ 7.24  ופקעים מתחת לשפתו ׀ סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את־הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו׃ 7.25  עמד על־שני עשר בקר שלשה פנים ׀ צפונה ושלשה פנים ׀ ימה ושלשה ׀ פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל־אחריהם ביתה׃ 7.26  ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת־כוס פרח שושן אלפים בת יכיל׃ פ 7.27  ויעש את־המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה׃ 7.28  וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים׃ 7.29  ועל־המסגרות אשר ׀ בין השלבים אריות ׀ בקר וכרובים ועל־השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד׃ 7.30  וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפת יצקות מעבר איש ליות׃ 7.31  ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה־כן אמה וחצי האמה וגם־על־פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות׃ 7.32  וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה׃ 7.33  ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק׃ 7.34  וארבע כתפות אל ארבע פנות המכנה האחת מן־המכנה כתפיה׃ 7.35  ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל ׀ סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה׃ 7.36  ויפתח על־הלחת ידתיה ועל [ומסגרתיה כ] (מסגרתיה ק) כרובים אריות ותמרת כמער־איש וליות סביב׃ 7.37  כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לכלהנה׃ ס 7.38  ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל ׀ הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על־המכונה האחת לעשר המכנות׃ 7.39  ויתן את־המכנות חמש על־כתף הבית מימין וחמש על־כתף הבית משמאלו ואת־הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב׃ ס 7.40  ויעש חירום את־הכירות ואת־היעים ואת־המזרקות ויכל חירם לעשות את־כל־המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה׃ 7.41  עמדים שנים וגלת הכתרת אשר־על־ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־ראש העמודים׃ 7.42  ואת־הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני־טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־פני העמודים׃ 7.43  ואת־המכנות עשר ואת־הכירת עשרה על־המכנות׃ 7.44  ואת־הים האחד ואת־הבקר שנים־עשר תחת הים׃ 7.45  ואת־הסירות ואת־היעים ואת־המזרקות ואת כל־הכלים [האהל כ] (האלה ק) אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה נחשת ממרט׃ 7.46  בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן׃ 7.47  וינח שלמה את־כל־הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת׃ 7.48  ויעש שלמה את כל־הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת־השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב׃ 7.49  ואת־המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב׃ 7.50  והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב׃ פ 7.51  ותשלם כל־המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את־קדשי ׀ דוד אביו את־הכסף ואת־הזהב ואת־הכלים נתן באצרות בית יהוה׃ פ

7.1  wAt-bjtw bnH xlmH xlx OxrH xnH wjkl At-kl-bjtw׃ 7.2  wjbn At-bjt jOr Hlbnwn mAH AmH Arkw whmxjm AmH rhbw wxlxjm AmH qwmtw Ol ArbOH Twrj Omwdj Arzjm wkrtwt Arzjm Ol-HOmwdjm׃ 7.3  wspn bArz mmOl Ol-HclOt Axr Ol-HOmwdjm ArbOjm whmxH hmxH Oxr HTwr׃ 7.4  wxqpjm xlxH Twrjm wmhzH Al-mhzH xlx pOmjm׃ 7.5  wkl-Hpthjm wHmzwzwt rbOjm xqp wmwl mhzH Al-mhzH xlx pOmjm׃ 7.6  wAt Awlm HOmwdjm OxH hmxjm AmH Arkw wxlxjm AmH rhbw wAwlm Ol-pnjHm wOmdjm wOb Ol-pnjHm׃ 7.7  wAwlm HksA Axr jxpT-xm Alm HmxpT OxH wspwn bArz mHqrqO Od-HqrqO׃ 7.8  wbjtw Axr-jxb xm hcr HAhrt mbjt lAwlm kmOxH HzH HjH wbjt jOxH lbt-prOH Axr lqh xlmH kAwlm HzH׃ 7.9  kl-AlH Abnjm jqrt kmdt gzjt mgrrwt bmgrH mbjt wmhwc wmmsd Od-HTphwt wmhwc Od-Hhcr HgdwlH׃ 7.10  wmjsd Abnjm jqrwt Abnjm gdlwt Abnj Oxr Amwt wAbnj xmnH Amwt׃ 7.11  wmlmOlH Abnjm jqrwt kmdwt gzjt wArz׃ 7.12  whcr HgdwlH sbjb xlxH Twrjm gzjt wTwr krtt Arzjm wlhcr bjt-jHwH Hpnjmjt wlAlm Hbjt׃ p 7.13  wjxlh Hmlk xlmH wjqh At-hjrm mcr׃ 7.14  bn-AxH AlmnH HwA mmTH nptlj wAbjw Ajx-crj hrx nhxt wjmlA At-HhkmH wAt-HtbwnH wAt-HdOt lOxwt kl-mlAkH bnhxt wjbwA Al-Hmlk xlmH wjOx At-kl-mlAktw׃ 7.15  wjcr At-xnj HOmwdjm nhxt xmnH OxrH AmH qwmt HOmwd HAhd whwT xtjm-OxrH AmH jsb At-HOmwd Hxnj׃ 7.16  wxtj ktrt OxH ltt Ol-rAxj HOmwdjm mcq nhxt hmx Amwt qwmt Hktrt HAht whmx Amwt qwmt Hktrt Hxnjt׃ 7.17  xbkjm mOxH xbkH gdljm mOxH xrxrwt lktrt Axr Ol-rAx HOmwdjm xbOH lktrt HAht wxbOH lktrt Hxnjt׃ 7.18  wjOx At-HOmwdjm wxnj Twrjm sbjb Ol-HxbkH HAht lkswt At-Hktrt Axr Ol-rAx Hrmnjm wkn OxH lktrt Hxnjt׃ 7.19  wktrt Axr Ol-rAx HOmwdjm mOxH xwxn bAwlm ArbO Amwt׃ 7.20  wktrt Ol-xnj HOmwdjm gm-mmOl mlOmt HbTn Axr lObr [xbkH k] (HxbkH q) wHrmwnjm mAtjm Trjm sbjb Ol Hktrt Hxnjt׃ 7.21  wjqm At-HOmdjm lAlm HHjkl wjqm At-HOmwd Hjmnj wjqrA At-xmw jkjn wjqm At-HOmwd HxmAlj wjqrA At-xmw bOz׃ 7.22  wOl rAx HOmwdjm mOxH xwxn wttm mlAkt HOmwdjm׃ 7.23  wjOx At-Hjm mwcq Oxr bAmH mxptw Od-xptw Ogl sbjb whmx bAmH qwmtw [wqwH k] (wqw q) xlxjm bAmH jsb Atw sbjb׃ 7.24  wpqOjm mtht lxptw sbjb sbbjm Atw Oxr bAmH mqpjm At-Hjm sbjb xnj Twrjm HpqOjm jcqjm bjcqtw׃ 7.25  Omd Ol-xnj Oxr bqr xlxH pnjm cpwnH wxlxH pnjm jmH wxlxH pnjm ngbH wxlxH pnjm mzrhH wHjm OljHm mlmOlH wkl-AhrjHm bjtH׃ 7.26  wObjw Tph wxptw kmOxH xpt-kws prh xwxn Alpjm bt jkjl׃ p 7.27  wjOx At-Hmknwt Oxr nhxt ArbO bAmH Ark HmkwnH HAht wArbO bAmH rhbH wxlx bAmH qwmtH׃ 7.28  wzH mOxH HmkwnH msgrt lHm wmsgrt bjn Hxlbjm׃ 7.29  wOl-Hmsgrwt Axr bjn Hxlbjm Arjwt bqr wkrwbjm wOl-Hxlbjm kn mmOl wmtht lArjwt wlbqr ljwt mOxH mwrd׃ 7.30  wArbOH Awpnj nhxt lmkwnH HAht wsrnj nhxt wArbOH pOmtjw ktpt lHm mtht lkjr Hktpt jcqwt mObr Ajx ljwt׃ 7.31  wpjHw mbjt lktrt wmOlH bAmH wpjH Ogl mOxH-kn AmH whcj HAmH wgm-Ol-pjH mqlOwt wmsgrtjHm mrbOwt lA Oglwt׃ 7.32  wArbOt HAwpnjm lmtht lmsgrwt wjdwt HAwpnjm bmkwnH wqwmt HAwpn HAhd AmH whcj HAmH׃ 7.33  wmOxH HAwpnjm kmOxH Awpn HmrkbH jdwtm wgbjHm whxqjHm whxrjHm Hkl mwcq׃ 7.34  wArbO ktpwt Al ArbO pnwt HmknH HAht mn-HmknH ktpjH׃ 7.35  wbrAx HmkwnH hcj HAmH qwmH Ogl sbjb wOl rAx HmknH jdtjH wmsgrtjH mmnH׃ 7.36  wjpth Ol-Hlht jdtjH wOl [wmsgrtjH k] (msgrtjH q) krwbjm Arjwt wtmrt kmOr-Ajx wljwt sbjb׃ 7.37  kzAt OxH At Oxr Hmknwt mwcq Ahd mdH Aht qcb Ahd lklHnH׃ s 7.38  wjOx OxrH kjrwt nhxt ArbOjm bt jkjl Hkjwr HAhd ArbO bAmH Hkjwr HAhd kjwr Ahd Ol-HmkwnH HAht lOxr Hmknwt׃ 7.39  wjtn At-Hmknwt hmx Ol-ktp Hbjt mjmjn whmx Ol-ktp Hbjt mxmAlw wAt-Hjm ntn mktp Hbjt Hjmnjt qdmH mmwl ngb׃ s 7.40  wjOx hjrwm At-Hkjrwt wAt-HjOjm wAt-Hmzrqwt wjkl hjrm lOxwt At-kl-HmlAkH Axr OxH lmlk xlmH bjt jHwH׃ 7.41  Omdjm xnjm wglt Hktrt Axr-Ol-rAx HOmdjm xtjm wHxbkwt xtjm lkswt At-xtj glt Hktrt Axr Ol-rAx HOmwdjm׃ 7.42  wAt-Hrmnjm ArbO mAwt lxtj Hxbkwt xnj-Twrjm rmnjm lxbkH HAht lkswt At-xtj glt Hktrt Axr Ol-pnj HOmwdjm׃ 7.43  wAt-Hmknwt Oxr wAt-Hkjrt OxrH Ol-Hmknwt׃ 7.44  wAt-Hjm HAhd wAt-Hbqr xnjm-Oxr tht Hjm׃ 7.45  wAt-Hsjrwt wAt-HjOjm wAt-Hmzrqwt wAt kl-Hkljm [HAHl k] (HAlH q) Axr OxH hjrm lmlk xlmH bjt jHwH nhxt mmrT׃ 7.46  bkkr Hjrdn jcqm Hmlk bmObH HAdmH bjn skwt wbjn crtn׃ 7.47  wjnh xlmH At-kl-Hkljm mrb mAd mAd lA nhqr mxql Hnhxt׃ 7.48  wjOx xlmH At kl-Hkljm Axr bjt jHwH At mzbh HzHb wAt-Hxlhn Axr Oljw lhm Hpnjm zHb׃ 7.49  wAt-Hmnrwt hmx mjmjn whmx mxmAwl lpnj Hdbjr zHb sgwr wHprh wHnrt wHmlqhjm zHb׃ 7.50  wHspwt wHmzmrwt wHmzrqwt wHkpwt wHmhtwt zHb sgwr wHptwt ldltwt Hbjt Hpnjmj lqdx Hqdxjm ldltj Hbjt lHjkl zHb׃ p 7.51  wtxlm kl-HmlAkH Axr OxH Hmlk xlmH bjt jHwH wjbA xlmH At-qdxj dwd Abjw At-Hksp wAt-HzHb wAt-Hkljm ntn bAcrwt bjt jHwH׃ p

7.1  Domum autem suam aedificavit Salomon tredecim annis et ad perfectum usque perduxit. 7.2  Aedificavit quoque domum Saltus Libani centum cubitorum longitudinis et quinquaginta cubitorum latitudinis et triginta cubitorum altitudinis super quattuor ordines columnarum cedrinarum, et ligna cedrina super columnas. 7.3  Et erat tectum cedrinum in alto super tabulas quadraginta quinque, quae erant super columnas, quindecim in uno ordine, 7.4  et marginum tres ordines, fenestra iuxta fenestram tribus vicibus. 7.5  Ostia, id est postes, habebant quadruplicem marginem. 7.6  Et porticum columnarum fecit quinquaginta cubitorum longitudinis et triginta cubitorum latitudinis, et alteram porticum in facie maioris porticus et columnas et cancellos ante eas. 7.7  Porticum quoque solii, in qua tribunal erat, fecit et texit lignis cedrinis a pavimento usque ad pavimentum. 7.8  Et domus, in qua habitabat, erat in altero atrio intro a porticu et simili opere. Domum quoque fecit filiae pharaonis, quam uxorem duxerat Salomon, tali opere quali et hanc porticum. 7.9  Omnia lapidibus pretiosis, qui ad normam quandam atque mensuram tam intrinsecus quam extrinsecus serrati erant, a fundamento usque ad summitatem parietum, et extrinsecus usque ad atrium maius. 7.10  Fundamenta autem de lapidibus pretiosis, lapidibus magnis decem sive octo cubitorum. 7.11  Et desuper lapides pretiosi secundum mensuram secti et ligna cedrina. 7.12  Et atrium maius in circuitu habebat tres ordines de lapidibus sectis et unum ordinem de dolata cedro; necnon et atrium domus Domini interius et porticus domus. 7.13  Misit quoque rex Salomon et tulit Hiram de Tyro, 7.14  filium mulieris viduae de tribu Nephthali, patre Tyrio, artificem aerarium et plenum sapientia et intellegentia et doctrina ad faciendum omne opus ex aere. Qui, cum venisset ad regem Salomonem, fecit omne opus eius. 7.15  Et finxit duas columnas aereas, decem et octo cubitorum altitudinis columnam unam, et linea duodecim cubitorum ambiebat columnam, et grossitudo eius quattuor digitorum, et intrinsecus cava erat; sic et columna altera. 7.16  Duo quoque capitella fecit, quae ponerentur super capita columnarum, fusili aere; quinque cubitorum altitudinis capitellum unum et quinque cubitorum altitudinis capitellum alterum, 7.17  et serta quasi in modum texturae, fimbriae in modum catenarum sibi invicem miro opere contextarum in capitellis, quae erant super caput columnarum, septem in capitello uno et septem in capitello altero. 7.18  Et fecit malogranatorum duos ordines per circuitum super sertum unum, ut tegerent capitella, quae erant super summitatem columnarum; eodem modo fecit et capitello secundo. 7.19  Capitella autem, quae erant super capita columnarum, quasi opere lilii fabricata erant in porticu, quattuor cubitorum. 7.20  Et rursum alia capitella in summitate duarum columnarum etiam desuper, iuxta alvum, quae erat super sertum. Malogranatorum autem ducentorum duo ordines erant in circuitu capitelli primi et eodem modo in circuitu capitelli secundi. 7.21  Et statuit duas columnas in porticum templi; cumque statuisset columnam dexteram, vocavit eam nomine Iachin, similiter erexit columnam sinistram et vocavit nomen eius Booz. 7.22  Et super capita columnarum opus in modum lilii posuit; per fectumque est opus columnarum. 7.23  Fecit quoque mare fusile decem cubitorum a labio usque ad labium, rotundum in circuitu, quinque cubitorum altitudo eius; et resticula triginta cubitorum cingebat illud per circuitum. 7.24  Et scalptura colocynthidum subter labium circuibat illud, duo ordines scalpturarum fusilium in una fusione cum mari. 7.25  Et stabat super duodecim boves, e quibus tres respiciebant ad aquilonem et tres ad occidentem et tres ad meridiem et tres ad orientem, et mare super eos desuper erat; quorum posteriora universa intrinsecus latitabant. 7.26  Grossitudo autem luteris habebat mensuram palmi, labiumque eius erat quasi labium calicis et folium repandi lilii; duo milia batos capiebat. 7.27  Et fecit bases decem aereas, quattuor cubitorum longitudinis bases singulas et quattuor cubitorum latitudinis et trium cubitorum altitudinis. 7.28  Hoc autem erat opus basium: limbos habebant, insuper et limbos inter columellas. 7.29  Super limbos inter columellas erant leones et boves et cherubim, et super columellas similiter; supra et infra leones et boves erant coronae, opus malleatum. 7.30  Et quattuor rotae per bases singulas et axes aerei, et quattuor pedes et quasi umeruli subter luterem fusiles, contra singulos coronae. 7.31  Et os eius erat rotundum, opus basis, unius cubiti et dimidii; etiam in ore eius variae caelaturae erant, limbi autem eius erant quadrati, non rotundi. 7.32  Quattuor quoque rotae subter limbis erant, et fulcra rotarum cohaerebant basi; una rota habebat altitudinis cubitum et semis. 7.33  Tales autem rotae erant, quales solent in curru fieri, et fulcra earum et canthi et radii et modioli, omnia fusilia. 7.34  Nam et umeruli illi quattuor per singulos angulos basis unius ex ipsa basi fusiles et coniuncti erant. 7.35  In summitate autem basis erat quaedam rotunditas dimidii cubiti, et in summitate basis fulcra eius et limbi eius ex semetipsa. 7.36  Scalpsit quoque in tabulatis illis, fulcris eius et super limbos eius cherubim et leones et palmas secundum vacuum singulorum, et coronas per circuitum. 7.37  In hunc modum fecit decem bases, fusura una, et mensura scalpturaque consimili. 7.38  Fecit quoque decem luteres aereos; quadraginta batos capiebat luter unus, eratque quattuor cubitorum; singulosque luteres per singulas, id est decem bases posuit. 7.39  Et constituit decem bases, quinque ad dexteram partem templi et quinque ad sinistram; mare autem posuit ad dexteram partem templi contra orientem ad meridiem. 7.40  Fecit quoque Hiram lebetes et vatilla et phialas et perfecit omne opus regi Salomoni in templo Domini; 7.41  columnas duas et globos capitellorum super capita columnarum duos et serta duo, ut operirent duos globos, qui erant super capita columnarum; 7.42  et malogranata quadringenta in duobus sertis, duos versus malogranatorum in sertis singulis, ad operiendos globos capitellorum, qui erant super faciem columnarum; 7.43  et bases decem et luteres decem super bases 7.44  et mare unum et boves duodecim subter mare; 7.45  et lebetes et vatilla et phialas. Omnia vasa, quae fecit Hiram regi Salomoni in domo Domini, de aere polito erant. 7.46  In campestri regione Iordanis fudit ea rex in argillosa terra inter Succoth et Sarthan. 7.47  Et posuit Salomon omnia vasa; propter multitudinem autem nimiam ignorabatur pondus aeris. 7.48  Fecitque Salomon omnia vasa in domo Domini: altare aureum et mensam, super quam ponerentur panes propositionis, auream; 7.49  et candelabra, quinque ad dexteram et quinque ad sinistram contra Dabir, ex auro puro, et florem et lucernas desuper aureas; et forcipes aureos 7.50  et pateras et cultros et phialas et sartagines et turibula de auro purissimo; et cardines ostiorum domus interioris Sancti sanctorum et ostiorum domus templi ex auro. 7.51  Et perfecit omne opus, quod faciebat Salomon in domo Domini, et intulit Salomon, quae sanctificaverat David pater suus, argentum et aurum et vasa, reposuitque in thesauris domus Domini.

8.1  Darnach versammelte Salomo die Ältesten Israels und alle Häupter der Stämme, die Fürsten der israelitischen Geschlechter bei sich in Jerusalem, um die Bundeslade des HERRN hinaufzubringen aus der Stadt Davids, das ist Zion. 8.2  Und es versammelten sich alle Männer Israels beim König Salomo zum Fest im Monat Etanim, das ist der siebente Monat. 8.3  Als nun alle Ältesten Israels kamen, trugen die Priester die Lade des HERRN 8.4  und brachten die Lade des HERRN hinauf, dazu die Stiftshütte und alle Geräte des Heiligtums, die in der Stiftshütte waren. Das trugen die Priester und Leviten hinauf. 8.5  Und der König Salomo und die ganze Gemeinde Israel, die sich zu ihm versammelt hatte, standen vor der Lade und opferten Schafe und Rinder, so viele, daß man sie vor Menge nicht zählen noch berechnen konnte. 8.6  Also brachten die Priester die Bundeslade an ihren Ort, in den Chor des Hauses, in das Allerheiligste, unter die Flügel der Cherubim. 8.7  Denn die Cherubim breiteten die Flügel aus über den Ort, wo die Lade stand, und bedeckten die Lade und ihre Stangen von oben her. 8.8  Die Stangen aber waren so lang, daß ihre Spitzen im Heiligtum vor dem Chor gesehen wurden; aber draußen wurden sie nicht gesehen, und sie blieben daselbst bis auf diesen Tag. 8.9  Es war nichts in der Lade als nur die zwei steinernen Tafeln, welche Mose am Horeb hineingelegt hatte, als der HERR mit den Kindern Israel einen Bund machte, als sie aus dem Lande Ägypten gezogen waren. 8.10  Als aber die Priester aus dem Heiligtum traten, erfüllte die Wolke das Haus des HERRN, 8.11  also daß die Priester wegen der Wolke nicht hintreten konnten, um ihren Dienst zu verrichten; denn die Herrlichkeit des HERRN erfüllte das Haus des HERRN. 8.12  Damals sprach Salomo: Der HERR hat gesagt, er wolle im Dunkeln wohnen. 8.13  So habe ich nun ein Haus gebaut, dir zur Wohnung; einen Sitz, daß du da ewiglich bleiben mögest! 8.14  Und der König wandte sein Angesicht und segnete die ganze Gemeinde Israel; und die ganze Gemeinde Israel stand. 8.15  Und er sprach: Gepriesen sei der HERR, der Gott Israels, der meinem Vater David durch seinen Mund verheißen und es auch durch seine Hand erfüllt hat, da er sagte: 8.16  Seit dem Tage, da ich mein Volk Israel aus Ägypten führte, habe ich unter allen Stämmen Israels niemals eine Stadt erwählt, daß mir dort ein Haus gebaut würde, damit mein Name daselbst wäre; aber ich habe David erwählt, daß er über mein Volk Israel herrsche. 8.17  Nun hatte zwar mein Vater David im Sinn, dem Namen des HERRN, des Gottes Israels, ein Haus zu bauen. 8.18  Aber der HERR sprach zu meinem Vater David: Daß du dir vornahmst, meinem Namen ein Haus zu bauen, da hast du wohlgetan, dir solches vorzunehmen; 8.19  doch sollst nicht du das Haus bauen, sondern dein Sohn, der aus deinen Lenden hervorgehen wird, der soll meinem Namen ein Haus bauen. 8.20  Und der HERR hat sein Wort erfüllt, das er geredet hat; denn ich bin an meines Vaters David Statt getreten und sitze auf dem Thron Israels, wie der HERR geredet hat, und ich habe dem Namen des HERRN, des Gottes Israels, 8.21  ein Haus gebaut und daselbst einen Ort zugerichtet für die Lade, darin das Gesetz des Bundes des HERRN ist, den er mit unsern Vätern gemacht hat, als er sie aus dem Lande Ägypten führte. 8.22  Darnach trat Salomo vor den Altar des HERRN, angesichts der ganzen Gemeinde Israel und breitete seine Hände aus gen Himmel und sprach: 8.23  O HERR, Gott Israels! Dir, o Gott, ist niemand gleich, weder oben im Himmel noch unten auf Erden, der du den Bund und die Gnade bewahrst deinen Knechten, die vor dir wandeln; 8.24  der du deinem Knechte, meinem Vater David, gehalten, was du ihm versprochen hast; ja, was du mit deinem Munde geredet hattest, das hast du mit deiner Hand erfüllt, wie es heute der Fall ist. 8.25  Und nun, HERR, Gott Israels, halte deinem Knecht, meinem Vater David, was du ihm versprochen hast, als du sagtest: Es soll dir nicht mangeln an einem Mann vor mir, welcher auf dem Thron Israels sitze, insofern deine Kinder ihren Weg bewahren, daß sie vor mir wandeln, wie du vor mir gewandelt bist! 8.26  Und nun, o Gott Israels, laß doch dein Wort wahr werden, welches du zu deinem Knecht, meinem Vater David, geredet hast! 8.27  Aber wohnt Gott wirklich auf Erden? Siehe, die Himmel und aller Himmel Himmel mögen dich nicht fassen; wie sollte es denn dieses Haus tun, das ich gebaut habe? 8.28  Wende dich aber zum Gebet deines Knechtes und zu seinem Flehen, o HERR, mein Gott, daß du hörest das Flehen und das Gebet, welches dein Knecht heute vor dir tut, 8.29  daß deine Augen Tag und Nacht offen stehen über diesem Haus, über dem Ort, davon du gesagt hast: Mein Name soll daselbst sein. So wollest du denn hören das Gebet, welches dein Knecht an dieser Stätte tut, 8.30  und wollest erhören das Flehen deines Knechtes und deines Volkes Israel, das sie an diesem Ort tun; ja, du wollest es hören am Ort deiner Wohnung im Himmel, und wenn du es hörst, so vergib! 8.31  Wenn jemand wider seinen Nächsten sündigt, und man ihm einen Eid auferlegt, den er schwören soll, und er kommt und schwört vor deinem Altar in diesem Hause, 8.32  so wollest du hören im Himmel und verschaffen, daß deinen Knechten Recht gesprochen wird, indem du den Schuldigen verurteilst, sein Tun auf sein Haupt zurückfallen lässest, den Gerechten aber rechtfertigst, ihm nach seiner Gerechtigkeit vergiltst. 8.33  Wenn dein Volk Israel vor dem Feind geschlagen wird, weil sie an dir gesündigt haben, und sie kehren wieder zu dir zurück und bekennen deinen Namen, beten und flehen zu dir in diesem Hause, 8.34  so wollest du hören im Himmel und die Sünde deines Volkes vergeben und sie wieder in das Land bringen, das du ihren Vätern gegeben hast. 8.35  Wenn der Himmel verschlossen ist und es nicht regnet, weil sie an dir gesündigt haben, und sie dann an diesem Orte beten und deinen Namen bekennen und sich von ihren Sünden abwenden, weil du sie demütigst, 8.36  so wollest du es hören im Himmel und die Sünde deiner Knechte und deines Volkes Israel vergeben, indem du sie den guten Weg lehrest, auf dem sie wandeln sollen, und wollest regnen lassen auf dein Land, welches du deinem Volk zum Erbe gegeben hast. 8.37  Wenn Hungersnot im Lande sein wird, wenn eine Pestilenz ausbricht, wenn Kornbrand, Vergilben des Getreides , Heuschrecken und Fresser sein werden, wenn sein Feind es belagert im Lande seiner Tore, wenn irgend eine Plage, irgend eine Krankheit auftritt, 8.38  was immer alsdann irgend ein Mensch von deinem ganzen Volke Israel bittet und fleht, wenn sie spüren, wie ihnen das Gewissen schlägt, und sie ihre Hände ausbreiten nach diesem Hause, 8.39  so mögest du es hören in deiner Wohnung im Himmel und vergeben und eingreifen und einem jeden geben, wie er gewandelt hat, wie du sein Herz kennst (denn du allein kennst das Herz aller Menschenkinder) 8.40  auf daß sie dich fürchten allezeit, solange sie leben im Lande, das du ihren Vätern gegeben hast! 8.41  Aber auch wenn ein Fremdling, der nicht zu deinem Volke Israel gehört, aus fernem Lande kommt um deines Namens willen 8.42  denn sie werden hören von deinem großen Namen und von deiner mächtigen Hand und von deinem ausgestreckten Arm, wenn er kommt, um in diesem Hause zu beten, 8.43  so wollest du es hören in deiner Wohnung im Himmel und alles tun, um was der Fremdling dich anrufen wird, auf daß alle Völker auf Erden deinen Namen erkennen und dich fürchten wie dein Volk Israel und erfahren, daß dieses Haus, welches ich gebaut habe, nach deinem Namen genannt ist. 8.44  Wenn dein Volk in den Krieg zieht wider seine Feinde, auf dem Weg, den du sie senden wirst, und sie zum HERRN beten nach der Stadt gewandt, die du erwählt hast, und nach dem Hause, das ich deinem Namen erbaut habe, 8.45  so wollest du im Himmel ihr Gebet und ihr Flehen hören und ihnen Recht verschaffen! 8.46  Wenn sie wider dich sündigen (denn es ist kein Mensch, der nicht sündigt) und du wider sie zürnst und sie ihren Feinden übergibst, so daß diese sie gefangen abführen in das Land ihrer Feinde, es sei fern oder nah, 8.47  und sie in dem Lande, wo sie gefangen sind, in sich gehen und umkehren und im Lande ihrer Gefangenschaft zu dir flehen und sprechen: Wir haben gesündigt und Unrecht getan und sind gottlos gewesen! 8.48  Wenn sie sich also zu dir kehren mit ihrem ganzen Herzen und mit ihrer ganzen Seele im Lande ihrer Feinde, die sie weggeführt haben, und zu dir beten, nach ihrem Lande gewandt, das du ihren Vätern gegeben hast, und nach der Stadt, welche du erwählt hast, und nach dem Hause, das ich deinem Namen gebaut habe, 8.49  so wollest du in deiner Wohnung im Himmel ihr Gebet und ihr Flehen hören und ihnen Recht schaffen, und wollest deinem Volke vergeben, was es an dir gesündigt hat, 8.50  und alle Übertretungen, die es wider dich begangen hat, und du wollest sie Barmherzigkeit finden lassen bei denen, die sie gefangen halten, so daß sie sich ihrer erbarmen; 8.51  denn sie sind dein Volk und dein Erbe, das du aus Ägypten, mitten aus dem eisernen Ofen, geführt hast! 8.52  So wollest du denn deine Augen offen halten für das Flehen deines Knechtes und für das Flehen deines Volkes Israel, daß du sie erhörest in allem, um was sie dich anrufen! 8.53  Denn du hast sie ausgesondert aus allen Völkern auf Erden dir zum Erbe, wie du durch deinen Knecht Mose geredet hast, als du unsre Väter aus Ägypten führtest, o Herr, HERR! 8.54  Als nun Salomo dieses ganze Gebet und Flehen vor dem HERRN vollendet hatte, stand er auf von seinem Platz vor dem Altar des HERRN, wo er gekniet hatte, seine Hände gen Himmel gebreitet, 8.55  und er trat hin und segnete die ganze Gemeinde Israel mit lauter Stimme und sprach: 8.56  Gelobet sei der HERR, der seinem Volk Israel Ruhe gegeben hat, ganz wie er versprochen hat! Von allen seinen guten Worten, welche er durch seinen Knecht Mose geredet hat, ist nicht eines dahingefallen. 8.57  Der HERR, unser Gott, sei mit uns, wie er mit unsern Vätern gewesen ist! Er verlasse uns nicht und ziehe die Hand nicht von uns ab, 8.58  unser Herz zu ihm zu neigen, daß wir in allen seinen Wegen wandeln und seine Gebote, seine Satzungen und seine Rechte halten, welche er unsern Vätern geboten hat! 8.59  Und mögen diese meine Worte, die ich vor dem HERRN gefleht habe, gegenwärtig sein vor dem HERRN, unserm Gott, bei Tag und bei Nacht, daß er Recht schaffe seinem Knecht und Recht seinem Volke Israel, Tag für Tag, 8.60  auf daß alle Völker auf Erden erkennen, daß er, der HERR, Gott ist, und keiner sonst! 8.61  Euer Herz aber sei ungeteilt mit dem HERRN, unserm Gott, daß ihr in seinen Satzungen wandelt und seine Gebote bewahrt, wie an diesem Tage! 8.62  Und der König und ganz Israel mit ihm brachten Opfer dar vor dem HERRN. 8.63  Und zwar brachte Salomo zum Dankopfer, das er dem HERRN opferte, 22000 Ochsen und 120000 Schafe. Also weihten der König und alle Kinder Israel das Haus des HERRN ein. 8.64  An jenem Tage weihte der König den innern Vorhof, der vor dem Hause des HERRN war, damit, daß er Brandopfer, Speisopfer und das Fett der Dankopfer daselbst zurichtete; denn der eherne Altar, der vor dem HERRN stand, war zu klein für die Brandopfer, Speisopfer und für das Fett der Dankopfer. 8.65  So feierte Salomo zu jener Zeit ein Fest (und ganz Israel mit ihm, eine große Versammlung des Volkes von den Grenzen Chamats bis an den Bach Ägyptens) vor dem HERRN, unserm Gott, sieben Tage und nochmals sieben Tage lang; das waren vierzehn Tage. 8.66  Am achten Tage entließ er das Volk. Und sie segneten den König und gingen hin zu ihren Hütten, fröhlich und guten Mutes, wegen all des Guten, das der HERR an seinem Knechte David und an seinem Volke Israel getan hatte.

8.1  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ συντελέσαι σαλωμων τοῦ οἰκοδομῆσαι τὸν οἶκον κυρίου καὶ τὸν οἶκον ἑαυτοῦ μετὰ εἴκοσι ἔτη τότε ἐξεκκλησίασεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων πάντας τοὺς πρεσβυτέρους ισραηλ ἐν σιων τοῦ ἀνενεγκεῖν τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου ἐκ πόλεως δαυιδ αὕτη ἐστὶν σιων 8.2  ἐν μηνὶ αθανιν 8.3  καὶ ἦραν οἱ ἱερεῖς τὴν κιβωτὸν 8.4  καὶ τὸ σκήνωμα τοῦ μαρτυρίου καὶ πάντα τὰ σκεύη τὰ ἅγια τὰ ἐν τῷ σκηνώματι τοῦ μαρτυρίου 8.5  καὶ ὁ βασιλεὺς καὶ πᾶς ισραηλ ἔμπροσθεν τῆς κιβωτοῦ θύοντες πρόβατα καὶ βόας ἀναρίθμητα 8.6  καὶ εἰσφέρουσιν οἱ ἱερεῖς τὴν κιβωτὸν εἰς τὸν τόπον αὐτῆς εἰς τὸ δαβιρ τοῦ οἴκου εἰς τὰ ἅγια τῶν ἁγίων ὑπὸ τὰς πτέρυγας τῶν χερουβιν 8.7  ὅτι τὰ χερουβιν διαπεπετασμένα ταῖς πτέρυξιν ἐπὶ τὸν τόπον τῆς κιβωτοῦ καὶ περιεκάλυπτον τὰ χερουβιν ἐπὶ τὴν κιβωτὸν καὶ ἐπὶ τὰ ἅγια αὐτῆς ἐπάνωθεν 8.8  καὶ ὑπερεῖχον τὰ ἡγιασμένα καὶ ἐνεβλέποντο αἱ κεφαλαὶ τῶν ἡγιασμένων ἐκ τῶν ἁγίων εἰς πρόσωπον τοῦ δαβιρ καὶ οὐκ ὠπτάνοντο ἔξω 8.9  οὐκ ἦν ἐν τῇ κιβωτῷ πλὴν δύο πλάκες λίθιναι πλάκες τῆς διαθήκης ἃς ἔθηκεν ἐκεῖ μωυσῆς ἐν χωρηβ ἃ διέθετο κύριος μετὰ τῶν υἱῶν ισραηλ ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαι αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου 8.10  καὶ ἐγένετο ὡς ἐξῆλθον οἱ ἱερεῖς ἐκ τοῦ ἁγίου καὶ ἡ νεφέλη ἔπλησεν τὸν οἶκον 8.11  καὶ οὐκ ἠδύναντο οἱ ἱερεῖς στῆναι λειτουργεῖν ἀπὸ προσώπου τῆς νεφέλης ὅτι ἔπλησεν δόξα κυρίου τὸν οἶκον 8.12  τότε ἐλάλησεν σαλωμων ὑπὲρ τοῦ οἴκου ὡς συνετέλεσεν τοῦ οἰκοδομῆσαι αὐτόν ἥλιον ἐγνώρισεν ἐν οὐρανῷ κύριος εἶπεν τοῦ κατοικεῖν ἐν γνόφῳ οἰκοδόμησον οἶκόν μου οἶκον ἐκπρεπῆ σαυτῷ τοῦ κατοικεῖν ἐπὶ καινότητος οὐκ ἰδοὺ αὕτη γέγραπται ἐν βιβλίῳ τῆς ᾠδῆς 8.13  τότε ἐλάλησεν σαλωμων ὑπὲρ τοῦ οἴκου ὡς συνετέλεσεν τοῦ οἰκοδομῆσαι αὐτόν ἥλιον ἐγνώρισεν ἐν οὐρανῷ κύριος εἶπεν τοῦ κατοικεῖν ἐν γνόφῳ οἰκοδόμησον οἶκόν μου οἶκον ἐκπρεπῆ σαυτῷ τοῦ κατοικεῖν ἐπὶ καινότητος οὐκ ἰδοὺ αὕτη γέγραπται ἐν βιβλίῳ τῆς ᾠδῆς 8.14  καὶ ἀπέστρεψεν ὁ βασιλεὺς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ εὐλόγησεν ὁ βασιλεὺς πάντα ισραηλ καὶ πᾶσα ἐκκλησία ισραηλ εἱστήκει 8.15  καὶ εἶπεν εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς ισραηλ σήμερον ὃς ἐλάλησεν ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ περὶ δαυιδ τοῦ πατρός μου καὶ ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ ἐπλήρωσεν λέγων 8.16  ἀφ' ἧς ἡμέρας ἐξήγαγον τὸν λαόν μου τὸν ισραηλ ἐξ αἰγύπτου οὐκ ἐξελεξάμην ἐν πόλει ἐν ἑνὶ σκήπτρῳ ισραηλ τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τοῦ εἶναι τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ καὶ ἐξελεξάμην ἐν ιερουσαλημ εἶναι τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ καὶ ἐξελεξάμην τὸν δαυιδ τοῦ εἶναι ἐπὶ τὸν λαόν μου τὸν ισραηλ 8.17  καὶ ἐγένετο ἐπὶ τῆς καρδίας δαυιδ τοῦ πατρός μου οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου θεοῦ ισραηλ 8.18  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς δαυιδ τὸν πατέρα μου ἀνθ' ὧν ἦλθεν ἐπὶ τὴν καρδίαν σου τοῦ οἰκοδομῆσαι οἶκον τῷ ὀνόματί μου καλῶς ἐποίησας ὅτι ἐγενήθη ἐπὶ τὴν καρδίαν σου 8.19  πλὴν σὺ οὐκ οἰκοδομήσεις τὸν οἶκον ἀλλ' ἣ ὁ υἱός σου ὁ ἐξελθὼν ἐκ τῶν πλευρῶν σου οὗτος οἰκοδομήσει τὸν οἶκον τῷ ὀνόματί μου 8.20  καὶ ἀνέστησεν κύριος τὸ ῥῆμα αὐτοῦ ὃ ἐλάλησεν καὶ ἀνέστην ἀντὶ δαυιδ τοῦ πατρός μου καὶ ἐκάθισα ἐπὶ τοῦ θρόνου ισραηλ καθὼς ἐλάλησεν κύριος καὶ ᾠκοδόμησα τὸν οἶκον τῷ ὀνόματι κυρίου θεοῦ ισραηλ 8.21  καὶ ἐθέμην ἐκεῖ τόπον τῇ κιβωτῷ ἐν ᾗ ἐστιν ἐκεῖ διαθήκη κυρίου ἣν διέθετο κύριος μετὰ τῶν πατέρων ἡμῶν ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν αὐτὸν αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου 8.22  καὶ ἔστη σαλωμων κατὰ πρόσωπον τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου ἐνώπιον πάσης ἐκκλησίας ισραηλ καὶ διεπέτασεν τὰς χεῖρας αὐτοῦ εἰς τὸν οὐρανὸν 8.23  καὶ εἶπεν κύριε ὁ θεὸς ισραηλ οὐκ ἔστιν ὡς σὺ θεὸς ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ἐπὶ τῆς γῆς κάτω φυλάσσων διαθήκην καὶ ἔλεος τῷ δούλῳ σου τῷ πορευομένῳ ἐνώπιόν σου ἐν ὅλῃ τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ 8.24  ἃ ἐφύλαξας τῷ δούλῳ σου δαυιδ τῷ πατρί μου καὶ ἐλάλησας ἐν τῷ στόματί σου καὶ ἐν χερσίν σου ἐπλήρωσας ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη 8.25  καὶ νῦν κύριε ὁ θεὸς ισραηλ φύλαξον τῷ δούλῳ σου τῷ δαυιδ τῷ πατρί μου ἃ ἐλάλησας αὐτῷ λέγων οὐκ ἐξαρθήσεταί σου ἀνὴρ ἐκ προσώπου μου καθήμενος ἐπὶ θρόνου ισραηλ πλὴν ἐὰν φυλάξωνται τὰ τέκνα σου τὰς ὁδοὺς αὐτῶν τοῦ πορεύεσθαι ἐνώπιον ἐμοῦ καθὼς ἐπορεύθης ἐνώπιον ἐμοῦ 8.26  καὶ νῦν κύριε ὁ θεὸς ισραηλ πιστωθήτω δὴ τὸ ῥῆμά σου τῷ δαυιδ τῷ πατρί μου 8.27  ὅτι εἰ ἀληθῶς κατοικήσει ὁ θεὸς μετὰ ἀνθρώπων ἐπὶ τῆς γῆς εἰ ὁ οὐρανὸς καὶ ὁ οὐρανὸς τοῦ οὐρανοῦ οὐκ ἀρκέσουσίν σοι πλὴν καὶ ὁ οἶκος οὗτος ὃν ᾠκοδόμησα τῷ ὀνόματί σου 8.28  καὶ ἐπιβλέψῃ ἐπὶ τὴν δέησίν μου κύριε ὁ θεὸς ισραηλ ἀκούειν τῆς τέρψεως ἧς ὁ δοῦλός σου προσεύχεται ἐνώπιόν σου πρὸς σὲ σήμερον 8.29  τοῦ εἶναι ὀφθαλμούς σου ἠνεῳγμένους εἰς τὸν οἶκον τοῦτον ἡμέρας καὶ νυκτός εἰς τὸν τόπον ὃν εἶπας ἔσται τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ τοῦ εἰσακούειν τῆς προσευχῆς ἧς προσεύχεται ὁ δοῦλός σου εἰς τὸν τόπον τοῦτον ἡμέρας καὶ νυκτός 8.30  καὶ εἰσακούσῃ τῆς δεήσεως τοῦ δούλου σου καὶ τοῦ λαοῦ σου ισραηλ ἃ ἂν προσεύξωνται εἰς τὸν τόπον τοῦτον καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐν τῷ τόπῳ τῆς κατοικήσεώς σου ἐν οὐρανῷ καὶ ποιήσεις καὶ ἵλεως ἔσῃ 8.31  ὅσα ἂν ἁμάρτῃ ἕκαστος τῷ πλησίον αὐτοῦ καὶ ἐὰν λάβῃ ἐπ' αὐτὸν ἀρὰν τοῦ ἀρᾶσθαι αὐτόν καὶ ἔλθῃ καὶ ἐξαγορεύσῃ κατὰ πρόσωπον τοῦ θυσιαστηρίου σου ἐν τῷ οἴκῳ τούτῳ 8.32  καὶ σὺ εἰσακούσει ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ποιήσεις καὶ κρινεῖς τὸν λαόν σου ισραηλ ἀνομηθῆναι ἄνομον δοῦναι τὴν ὁδὸν αὐτοῦ εἰς κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ τοῦ δικαιῶσαι δίκαιον δοῦναι αὐτῷ κατὰ τὴν δικαιοσύνην αὐτοῦ 8.33  ἐν τῷ πταῖσαι τὸν λαόν σου ισραηλ ἐνώπιον ἐχθρῶν ὅτι ἁμαρτήσονταί σοι καὶ ἐπιστρέψουσιν καὶ ἐξομολογήσονται τῷ ὀνόματί σου καὶ προσεύξονται καὶ δεηθήσονται ἐν τῷ οἴκῳ τούτῳ 8.34  καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἵλεως ἔσῃ ταῖς ἁμαρτίαις τοῦ λαοῦ σου ισραηλ καὶ ἀποστρέψεις αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν ἣν ἔδωκας τοῖς πατράσιν αὐτῶν 8.35  ἐν τῷ συσχεθῆναι τὸν οὐρανὸν καὶ μὴ γενέσθαι ὑετόν ὅτι ἁμαρτήσονταί σοι καὶ προσεύξονται εἰς τὸν τόπον τοῦτον καὶ ἐξομολογήσονται τῷ ὀνόματί σου καὶ ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν ἀποστρέψουσιν ὅταν ταπεινώσῃς αὐτούς 8.36  καὶ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἵλεως ἔσῃ ταῖς ἁμαρτίαις τοῦ δούλου σου καὶ τοῦ λαοῦ σου ισραηλ ὅτι δηλώσεις αὐτοῖς τὴν ὁδὸν τὴν ἀγαθὴν πορεύεσθαι ἐν αὐτῇ καὶ δώσεις ὑετὸν ἐπὶ τὴν γῆν ἣν ἔδωκας τῷ λαῷ σου ἐν κληρονομίᾳ 8.37  λιμὸς ἐὰν γένηται θάνατος ἐὰν γένηται ὅτι ἔσται ἐμπυρισμός βροῦχος ἐρυσίβη ἐὰν γένηται καὶ ἐὰν θλίψῃ αὐτὸν ἐχθρὸς αὐτοῦ ἐν μιᾷ τῶν πόλεων αὐτοῦ πᾶν συνάντημα πᾶν πόνον 8.38  πᾶσαν προσευχήν πᾶσαν δέησιν ἐὰν γένηται παντὶ ἀνθρώπῳ ὡς ἂν γνῶσιν ἕκαστος ἁφὴν καρδίας αὐτοῦ καὶ διαπετάσῃ τὰς χεῖρας αὐτοῦ εἰς τὸν οἶκον τοῦτον 8.39  καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐξ ἑτοίμου κατοικητηρίου σου καὶ ἵλεως ἔσῃ καὶ ποιήσεις καὶ δώσεις ἀνδρὶ κατὰ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ καθὼς ἂν γνῷς τὴν καρδίαν αὐτοῦ ὅτι σὺ μονώτατος οἶδας τὴν καρδίαν πάντων υἱῶν ἀνθρώπων 8.40  ὅπως φοβῶνταί σε πάσας τὰς ἡμέρας ἃς αὐτοὶ ζῶσιν ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ἔδωκας τοῖς πατράσιν ἡμῶν 8.41  καὶ τῷ ἀλλοτρίῳ ὃς οὐκ ἔστιν ἀπὸ λαοῦ σου οὗτος 8.42  καὶ ἥξουσιν καὶ προσεύξονται εἰς τὸν τόπον τοῦτον 8.43  καὶ σὺ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐξ ἑτοίμου κατοικητηρίου σου καὶ ποιήσεις κατὰ πάντα ὅσα ἂν ἐπικαλέσηταί σε ὁ ἀλλότριος ὅπως γνῶσιν πάντες οἱ λαοὶ τὸ ὄνομά σου καὶ φοβῶνταί σε καθὼς ὁ λαός σου ισραηλ καὶ γνῶσιν ὅτι τὸ ὄνομά σου ἐπικέκληται ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦτον ὃν ᾠκοδόμησα 8.44  ὅτι ἐξελεύσεται ὁ λαός σου εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθροὺς αὐτοῦ ἐν ὁδῷ ᾗ ἐπιστρέψεις αὐτούς καὶ προσεύξονται ἐν ὀνόματι κυρίου ὁδὸν τῆς πόλεως ἧς ἐξελέξω ἐν αὐτῇ καὶ τοῦ οἴκου οὗ ᾠκοδόμησα τῷ ὀνόματί σου 8.45  καὶ εἰσακούσει ἐκ τοῦ οὐρανοῦ τῆς δεήσεως αὐτῶν καὶ τῆς προσευχῆς αὐτῶν καὶ ποιήσεις τὸ δικαίωμα αὐτοῖς 8.46  ὅτι ἁμαρτήσονταί σοι ὅτι οὐκ ἔστιν ἄνθρωπος ὃς οὐχ ἁμαρτήσεται καὶ ἐπάξεις ἐπ' αὐτοὺς καὶ παραδώσεις αὐτοὺς ἐνώπιον ἐχθρῶν καὶ αἰχμαλωτιοῦσιν αὐτοὺς οἱ αἰχμαλωτίζοντες εἰς γῆν μακρὰν καὶ ἐγγύς 8.47  καὶ ἐπιστρέψουσιν καρδίας αὐτῶν ἐν τῇ γῇ οὗ μετήχθησαν ἐκεῖ καὶ ἐπιστρέψωσιν καὶ δεηθῶσίν σου ἐν γῇ μετοικίας αὐτῶν λέγοντες ἡμάρτομεν ἠνομήσαμεν ἠδικήσαμεν 8.48  καὶ ἐπιστρέψωσιν πρὸς σὲ ἐν ὅλῃ καρδίᾳ αὐτῶν καὶ ἐν ὅλῃ ψυχῇ αὐτῶν ἐν τῇ γῇ ἐχθρῶν αὐτῶν οὗ μετήγαγες αὐτούς καὶ προσεύξονται πρὸς σὲ ὁδὸν γῆς αὐτῶν ἧς ἔδωκας τοῖς πατράσιν αὐτῶν τῆς πόλεως ἧς ἐξελέξω καὶ τοῦ οἴκου οὗ ᾠκοδόμηκα τῷ ὀνόματί σου 8.49  καὶ εἰσακούσῃ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐξ ἑτοίμου κατοικητηρίου σου 8.50  καὶ ἵλεως ἔσῃ ταῖς ἀδικίαις αὐτῶν αἷς ἥμαρτόν σοι καὶ κατὰ πάντα τὰ ἀθετήματα αὐτῶν ἃ ἠθέτησάν σοι καὶ δώσεις αὐτοὺς εἰς οἰκτιρμοὺς ἐνώπιον αἰχμαλωτευόντων αὐτούς καὶ οἰκτιρήσουσιν αὐτούς 8.51  ὅτι λαός σου καὶ κληρονομία σου οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐκ μέσου χωνευτηρίου σιδήρου 8.52  καὶ ἔστωσαν οἱ ὀφθαλμοί σου καὶ τὰ ὦτά σου ἠνεῳγμένα εἰς τὴν δέησιν τοῦ δούλου σου καὶ εἰς τὴν δέησιν τοῦ λαοῦ σου ισραηλ εἰσακούειν αὐτῶν ἐν πᾶσιν οἷς ἂν ἐπικαλέσωνταί σε 8.53  ὅτι σὺ διέστειλας αὐτοὺς σαυτῷ εἰς κληρονομίαν ἐκ πάντων τῶν λαῶν τῆς γῆς καθὼς ἐλάλησας ἐν χειρὶ δούλου σου μωυσῆ ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν σε τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου κύριε κύριε 8.54  καὶ ἐγένετο ὡς συνετέλεσεν σαλωμων προσευχόμενος πρὸς κύριον ὅλην τὴν προσευχὴν καὶ τὴν δέησιν ταύτην καὶ ἀνέστη ἀπὸ προσώπου τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου ὀκλακὼς ἐπὶ τὰ γόνατα αὐτοῦ καὶ αἱ χεῖρες αὐτοῦ διαπεπετασμέναι εἰς τὸν οὐρανόν 8.55  καὶ ἔστη καὶ εὐλόγησεν πᾶσαν ἐκκλησίαν ισραηλ φωνῇ μεγάλῃ λέγων 8.56  εὐλογητὸς κύριος σήμερον ὃς ἔδωκεν κατάπαυσιν τῷ λαῷ αὐτοῦ ισραηλ κατὰ πάντα ὅσα ἐλάλησεν οὐ διεφώνησεν λόγος εἷς ἐν πᾶσιν τοῖς λόγοις αὐτοῦ τοῖς ἀγαθοῖς οἷς ἐλάλησεν ἐν χειρὶ μωυσῆ δούλου αὐτοῦ 8.57  γένοιτο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν μεθ' ἡμῶν καθὼς ἦν μετὰ τῶν πατέρων ἡμῶν μὴ ἐγκαταλίποιτο ἡμᾶς μηδὲ ἀποστρέψοιτο ἡμᾶς 8.58  ἐπικλῖναι καρδίας ἡμῶν πρὸς αὐτὸν τοῦ πορεύεσθαι ἐν πάσαις ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ φυλάσσειν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ προστάγματα αὐτοῦ ἃ ἐνετείλατο τοῖς πατράσιν ἡμῶν 8.59  καὶ ἔστωσαν οἱ λόγοι οὗτοι οὓς δεδέημαι ἐνώπιον κυρίου θεοῦ ἡμῶν ἐγγίζοντες πρὸς κύριον θεὸν ἡμῶν ἡμέρας καὶ νυκτὸς τοῦ ποιεῖν τὸ δικαίωμα τοῦ δούλου σου καὶ τὸ δικαίωμα λαοῦ σου ισραηλ ῥῆμα ἡμέρας ἐν ἡμέρᾳ αὐτοῦ 8.60  ὅπως γνῶσιν πάντες οἱ λαοὶ τῆς γῆς ὅτι κύριος ὁ θεός αὐτὸς θεὸς καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι 8.61  καὶ ἔστωσαν αἱ καρδίαι ἡμῶν τέλειαι πρὸς κύριον θεὸν ἡμῶν καὶ ὁσίως πορεύεσθαι ἐν τοῖς προστάγμασιν αὐτοῦ καὶ φυλάσσειν ἐντολὰς αὐτοῦ ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη 8.62  καὶ ὁ βασιλεὺς καὶ πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ ἔθυσαν θυσίαν ἐνώπιον κυρίου 8.63  καὶ ἔθυσεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων τὰς θυσίας τῶν εἰρηνικῶν ἃς ἔθυσεν τῷ κυρίῳ βοῶν δύο καὶ εἴκοσι χιλιάδας καὶ προβάτων ἑκατὸν εἴκοσι χιλιάδας καὶ ἐνεκαίνισεν τὸν οἶκον κυρίου ὁ βασιλεὺς καὶ πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ 8.64  τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἡγίασεν ὁ βασιλεὺς τὸ μέσον τῆς αὐλῆς τὸ κατὰ πρόσωπον τοῦ οἴκου κυρίου ὅτι ἐποίησεν ἐκεῖ τὴν ὁλοκαύτωσιν καὶ τὰς θυσίας καὶ τὰ στέατα τῶν εἰρηνικῶν ὅτι τὸ θυσιαστήριον τὸ χαλκοῦν τὸ ἐνώπιον κυρίου μικρὸν τοῦ μὴ δύνασθαι τὴν ὁλοκαύτωσιν καὶ τὰς θυσίας τῶν εἰρηνικῶν ὑπενεγκεῖν 8.65  καὶ ἐποίησεν σαλωμων τὴν ἑορτὴν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ πᾶς ισραηλ μετ' αὐτοῦ ἐκκλησία μεγάλη ἀπὸ τῆς εἰσόδου ημαθ ἕως ποταμοῦ αἰγύπτου ἐνώπιον κυρίου θεοῦ ἡμῶν ἐν τῷ οἴκῳ ᾧ ᾠκοδόμησεν ἐσθίων καὶ πίνων καὶ εὐφραινόμενος ἐνώπιον κυρίου θεοῦ ἡμῶν ἑπτὰ ἡμέρας 8.66  καὶ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ ἐξαπέστειλεν τὸν λαὸν καὶ εὐλόγησεν αὐτόν καὶ ἀπῆλθον ἕκαστος εἰς τὰ σκηνώματα αὐτοῦ χαίροντες καὶ ἀγαθῇ καρδίᾳ ἐπὶ τοῖς ἀγαθοῖς οἷς ἐποίησεν κύριος τῷ δαυιδ δούλῳ αὐτοῦ καὶ τῷ ισραηλ λαῷ αὐτοῦ

8.1  kai egeneto en toh syntelesai salohmohn toy oikodomehsai ton oikon kyrioy kai ton oikon eaytoy meta eikosi eteh tote exekklehsiasen o basileys salohmohn pantas toys presbyteroys israehl en siohn toy anenegkein tehn kibohton diathehkehs kyrioy ek poleohs dayid ayteh estin siohn 8.2  en mehni athanin 8.3  kai ehran oi iereis tehn kibohton 8.4  kai to skehnohma toy martyrioy kai panta ta skeyeh ta agia ta en toh skehnohmati toy martyrioy 8.5  kai o basileys kai pas israehl emprosthen tehs kibohtoy thyontes probata kai boas anarithmehta 8.6  kai eispheroysin oi iereis tehn kibohton eis ton topon aytehs eis to dabir toy oikoy eis ta agia tohn agiohn ypo tas pterygas tohn cheroybin 8.7  oti ta cheroybin diapepetasmena tais pteryxin epi ton topon tehs kibohtoy kai periekalypton ta cheroybin epi tehn kibohton kai epi ta agia aytehs epanohthen 8.8  kai ypereichon ta ehgiasmena kai enebleponto ai kephalai tohn ehgiasmenohn ek tohn agiohn eis prosohpon toy dabir kai oyk ohptanonto exoh 8.9  oyk ehn en teh kibohtoh plehn dyo plakes lithinai plakes tehs diathehkehs as ethehken ekei mohysehs en chohrehb a dietheto kyrios meta tohn yiohn israehl en toh ekporeyesthai aytoys ek gehs aigyptoy 8.10  kai egeneto ohs exehlthon oi iereis ek toy agioy kai eh nepheleh eplehsen ton oikon 8.11  kai oyk ehdynanto oi iereis stehnai leitoyrgein apo prosohpoy tehs nephelehs oti eplehsen doxa kyrioy ton oikon 8.12  tote elalehsen salohmohn yper toy oikoy ohs synetelesen toy oikodomehsai ayton ehlion egnohrisen en oyranoh kyrios eipen toy katoikein en gnophoh oikodomehson oikon moy oikon ekprepeh saytoh toy katoikein epi kainotehtos oyk idoy ayteh gegraptai en biblioh tehs ohdehs 8.13  tote elalehsen salohmohn yper toy oikoy ohs synetelesen toy oikodomehsai ayton ehlion egnohrisen en oyranoh kyrios eipen toy katoikein en gnophoh oikodomehson oikon moy oikon ekprepeh saytoh toy katoikein epi kainotehtos oyk idoy ayteh gegraptai en biblioh tehs ohdehs 8.14  kai apestrepsen o basileys to prosohpon aytoy kai eylogehsen o basileys panta israehl kai pasa ekklehsia israehl eistehkei 8.15  kai eipen eylogehtos kyrios o theos israehl sehmeron os elalehsen en toh stomati aytoy peri dayid toy patros moy kai en tais chersin aytoy eplehrohsen legohn 8.16  aph' ehs ehmeras exehgagon ton laon moy ton israehl ex aigyptoy oyk exelexamehn en polei en eni skehptroh israehl toy oikodomehsai oikon toy einai to onoma moy ekei kai exelexamehn en ieroysalehm einai to onoma moy ekei kai exelexamehn ton dayid toy einai epi ton laon moy ton israehl 8.17  kai egeneto epi tehs kardias dayid toy patros moy oikodomehsai oikon toh onomati kyrioy theoy israehl 8.18  kai eipen kyrios pros dayid ton patera moy anth' ohn ehlthen epi tehn kardian soy toy oikodomehsai oikon toh onomati moy kalohs epoiehsas oti egenehtheh epi tehn kardian soy 8.19  plehn sy oyk oikodomehseis ton oikon all' eh o yios soy o exelthohn ek tohn pleyrohn soy oytos oikodomehsei ton oikon toh onomati moy 8.20  kai anestehsen kyrios to rehma aytoy o elalehsen kai anestehn anti dayid toy patros moy kai ekathisa epi toy thronoy israehl kathohs elalehsen kyrios kai ohkodomehsa ton oikon toh onomati kyrioy theoy israehl 8.21  kai ethemehn ekei topon teh kibohtoh en eh estin ekei diathehkeh kyrioy ehn dietheto kyrios meta tohn paterohn ehmohn en toh exagagein ayton aytoys ek gehs aigyptoy 8.22  kai esteh salohmohn kata prosohpon toy thysiastehrioy kyrioy enohpion pasehs ekklehsias israehl kai diepetasen tas cheiras aytoy eis ton oyranon 8.23  kai eipen kyrie o theos israehl oyk estin ohs sy theos en toh oyranoh anoh kai epi tehs gehs katoh phylassohn diathehkehn kai eleos toh doyloh soy toh poreyomenoh enohpion soy en oleh teh kardia aytoy 8.24  a ephylaxas toh doyloh soy dayid toh patri moy kai elalehsas en toh stomati soy kai en chersin soy eplehrohsas ohs eh ehmera ayteh 8.25  kai nyn kyrie o theos israehl phylaxon toh doyloh soy toh dayid toh patri moy a elalehsas aytoh legohn oyk exarthehsetai soy anehr ek prosohpoy moy kathehmenos epi thronoy israehl plehn ean phylaxohntai ta tekna soy tas odoys aytohn toy poreyesthai enohpion emoy kathohs eporeythehs enohpion emoy 8.26  kai nyn kyrie o theos israehl pistohthehtoh deh to rehma soy toh dayid toh patri moy 8.27  oti ei alehthohs katoikehsei o theos meta anthrohpohn epi tehs gehs ei o oyranos kai o oyranos toy oyranoy oyk arkesoysin soi plehn kai o oikos oytos on ohkodomehsa toh onomati soy 8.28  kai epiblepseh epi tehn deehsin moy kyrie o theos israehl akoyein tehs terpseohs ehs o doylos soy proseychetai enohpion soy pros se sehmeron 8.29  toy einai ophthalmoys soy ehneohgmenoys eis ton oikon toyton ehmeras kai nyktos eis ton topon on eipas estai to onoma moy ekei toy eisakoyein tehs proseychehs ehs proseychetai o doylos soy eis ton topon toyton ehmeras kai nyktos 8.30  kai eisakoyseh tehs deehseohs toy doyloy soy kai toy laoy soy israehl a an proseyxohntai eis ton topon toyton kai sy eisakoyseh en toh topoh tehs katoikehseohs soy en oyranoh kai poiehseis kai ileohs eseh 8.31  osa an amarteh ekastos toh plehsion aytoy kai ean labeh ep' ayton aran toy arasthai ayton kai eltheh kai exagoreyseh kata prosohpon toy thysiastehrioy soy en toh oikoh toytoh 8.32  kai sy eisakoysei ek toy oyranoy kai poiehseis kai krineis ton laon soy israehl anomehthehnai anomon doynai tehn odon aytoy eis kephalehn aytoy kai toy dikaiohsai dikaion doynai aytoh kata tehn dikaiosynehn aytoy 8.33  en toh ptaisai ton laon soy israehl enohpion echthrohn oti amartehsontai soi kai epistrepsoysin kai exomologehsontai toh onomati soy kai proseyxontai kai deehthehsontai en toh oikoh toytoh 8.34  kai sy eisakoyseh ek toy oyranoy kai ileohs eseh tais amartiais toy laoy soy israehl kai apostrepseis aytoys eis tehn gehn ehn edohkas tois patrasin aytohn 8.35  en toh syschethehnai ton oyranon kai meh genesthai yeton oti amartehsontai soi kai proseyxontai eis ton topon toyton kai exomologehsontai toh onomati soy kai apo tohn amartiohn aytohn apostrepsoysin otan tapeinohsehs aytoys 8.36  kai eisakoyseh ek toy oyranoy kai ileohs eseh tais amartiais toy doyloy soy kai toy laoy soy israehl oti dehlohseis aytois tehn odon tehn agathehn poreyesthai en ayteh kai dohseis yeton epi tehn gehn ehn edohkas toh laoh soy en klehronomia 8.37  limos ean genehtai thanatos ean genehtai oti estai empyrismos broychos erysibeh ean genehtai kai ean thlipseh ayton echthros aytoy en mia tohn poleohn aytoy pan synantehma pan ponon 8.38  pasan proseychehn pasan deehsin ean genehtai panti anthrohpoh ohs an gnohsin ekastos aphehn kardias aytoy kai diapetaseh tas cheiras aytoy eis ton oikon toyton 8.39  kai sy eisakoyseh ek toy oyranoy ex etoimoy katoikehtehrioy soy kai ileohs eseh kai poiehseis kai dohseis andri kata tas odoys aytoy kathohs an gnohs tehn kardian aytoy oti sy monohtatos oidas tehn kardian pantohn yiohn anthrohpohn 8.40  opohs phobohntai se pasas tas ehmeras as aytoi zohsin epi tehs gehs ehs edohkas tois patrasin ehmohn 8.41  kai toh allotrioh os oyk estin apo laoy soy oytos 8.42  kai ehxoysin kai proseyxontai eis ton topon toyton 8.43  kai sy eisakoyseh ek toy oyranoy ex etoimoy katoikehtehrioy soy kai poiehseis kata panta osa an epikalesehtai se o allotrios opohs gnohsin pantes oi laoi to onoma soy kai phobohntai se kathohs o laos soy israehl kai gnohsin oti to onoma soy epikeklehtai epi ton oikon toyton on ohkodomehsa 8.44  oti exeleysetai o laos soy eis polemon epi toys echthroys aytoy en odoh eh epistrepseis aytoys kai proseyxontai en onomati kyrioy odon tehs poleohs ehs exelexoh en ayteh kai toy oikoy oy ohkodomehsa toh onomati soy 8.45  kai eisakoysei ek toy oyranoy tehs deehseohs aytohn kai tehs proseychehs aytohn kai poiehseis to dikaiohma aytois 8.46  oti amartehsontai soi oti oyk estin anthrohpos os oych amartehsetai kai epaxeis ep' aytoys kai paradohseis aytoys enohpion echthrohn kai aichmalohtioysin aytoys oi aichmalohtizontes eis gehn makran kai eggys 8.47  kai epistrepsoysin kardias aytohn en teh geh oy metehchthehsan ekei kai epistrepsohsin kai deehthohsin soy en geh metoikias aytohn legontes ehmartomen ehnomehsamen ehdikehsamen 8.48  kai epistrepsohsin pros se en oleh kardia aytohn kai en oleh psycheh aytohn en teh geh echthrohn aytohn oy metehgages aytoys kai proseyxontai pros se odon gehs aytohn ehs edohkas tois patrasin aytohn tehs poleohs ehs exelexoh kai toy oikoy oy ohkodomehka toh onomati soy 8.49  kai eisakoyseh ek toy oyranoy ex etoimoy katoikehtehrioy soy 8.50  kai ileohs eseh tais adikiais aytohn ais ehmarton soi kai kata panta ta athetehmata aytohn a ehthetehsan soi kai dohseis aytoys eis oiktirmoys enohpion aichmalohteyontohn aytoys kai oiktirehsoysin aytoys 8.51  oti laos soy kai klehronomia soy oys exehgages ek gehs aigyptoy ek mesoy chohneytehrioy sidehroy 8.52  kai estohsan oi ophthalmoi soy kai ta ohta soy ehneohgmena eis tehn deehsin toy doyloy soy kai eis tehn deehsin toy laoy soy israehl eisakoyein aytohn en pasin ois an epikalesohntai se 8.53  oti sy diesteilas aytoys saytoh eis klehronomian ek pantohn tohn laohn tehs gehs kathohs elalehsas en cheiri doyloy soy mohyseh en toh exagagein se toys pateras ehmohn ek gehs aigyptoy kyrie kyrie 8.54  kai egeneto ohs synetelesen salohmohn proseychomenos pros kyrion olehn tehn proseychehn kai tehn deehsin taytehn kai anesteh apo prosohpoy toy thysiastehrioy kyrioy oklakohs epi ta gonata aytoy kai ai cheires aytoy diapepetasmenai eis ton oyranon 8.55  kai esteh kai eylogehsen pasan ekklehsian israehl phohneh megaleh legohn 8.56  eylogehtos kyrios sehmeron os edohken katapaysin toh laoh aytoy israehl kata panta osa elalehsen oy diephohnehsen logos eis en pasin tois logois aytoy tois agathois ois elalehsen en cheiri mohyseh doyloy aytoy 8.57  genoito kyrios o theos ehmohn meth' ehmohn kathohs ehn meta tohn paterohn ehmohn meh egkatalipoito ehmas mehde apostrepsoito ehmas 8.58  epiklinai kardias ehmohn pros ayton toy poreyesthai en pasais odois aytoy kai phylassein pasas tas entolas aytoy kai prostagmata aytoy a eneteilato tois patrasin ehmohn 8.59  kai estohsan oi logoi oytoi oys dedeehmai enohpion kyrioy theoy ehmohn eggizontes pros kyrion theon ehmohn ehmeras kai nyktos toy poiein to dikaiohma toy doyloy soy kai to dikaiohma laoy soy israehl rehma ehmeras en ehmera aytoy 8.60  opohs gnohsin pantes oi laoi tehs gehs oti kyrios o theos aytos theos kai oyk estin eti 8.61  kai estohsan ai kardiai ehmohn teleiai pros kyrion theon ehmohn kai osiohs poreyesthai en tois prostagmasin aytoy kai phylassein entolas aytoy ohs eh ehmera ayteh 8.62  kai o basileys kai pantes oi yioi israehl ethysan thysian enohpion kyrioy 8.63  kai ethysen o basileys salohmohn tas thysias tohn eirehnikohn as ethysen toh kyrioh boohn dyo kai eikosi chiliadas kai probatohn ekaton eikosi chiliadas kai enekainisen ton oikon kyrioy o basileys kai pantes oi yioi israehl 8.64  teh ehmera ekeineh ehgiasen o basileys to meson tehs aylehs to kata prosohpon toy oikoy kyrioy oti epoiehsen ekei tehn olokaytohsin kai tas thysias kai ta steata tohn eirehnikohn oti to thysiastehrion to chalkoyn to enohpion kyrioy mikron toy meh dynasthai tehn olokaytohsin kai tas thysias tohn eirehnikohn ypenegkein 8.65  kai epoiehsen salohmohn tehn eortehn en teh ehmera ekeineh kai pas israehl met' aytoy ekklehsia megaleh apo tehs eisodoy ehmath eohs potamoy aigyptoy enohpion kyrioy theoy ehmohn en toh oikoh oh ohkodomehsen esthiohn kai pinohn kai eyphrainomenos enohpion kyrioy theoy ehmohn epta ehmeras 8.66  kai en teh ehmera teh ogdoeh exapesteilen ton laon kai eylogehsen ayton kai apehlthon ekastos eis ta skehnohmata aytoy chairontes kai agatheh kardia epi tois agathois ois epoiehsen kyrios toh dayid doyloh aytoy kai toh israehl laoh aytoy

8.1  אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־כָּל־רָאשֵׁי הַמַּטֹּות נְשִׂיאֵי הָאָבֹות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלֹות אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיֹּון׃ 8.2  וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׃ 8.3  וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־הָאָרֹון׃ 8.4  וַיַּעֲלוּ אֶת־אֲרֹון יְהוָה וְאֶת־אֹהֶל מֹועֵד וְאֶת־כָּל־כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם׃ 8.5  וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנֹּועָדִים עָלָיו אִתֹּו לִפְנֵי הָאָרֹון מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב׃ 8.6  וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה אֶל־מְקֹומֹו אֶל־דְּבִיר הַבַּיִת אֶל־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל־תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים׃ 8.7  כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל־מְקֹום הָאָרֹון וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל־הָאָרֹון וְעַל־בַּדָּיו מִלְמָעְלָה׃ 8.8  וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן־הַקֹּדֶשׁ עַל־פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ 8.9  אֵין בָּאָרֹון רַק שְׁנֵי לֻחֹות הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 8.10  וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן־הַקֹּדֶשׁ וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת־בֵּית יְהוָה׃ 8.11  וְלֹא־יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי־מָלֵא כְבֹוד־יְהוָה אֶת־בֵּית יְהוָה׃ פ 8.12  אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְהוָה אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל׃ 8.13  בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכֹון לְשִׁבְתְּךָ עֹולָמִים׃ 8.14  וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל־קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד׃ 8.15  וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִד אָבִי וּבְיָדֹו מִלֵּא לֵאמֹר׃ 8.16  מִן־הַיֹּום אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא־בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנֹות בַּיִת לִהְיֹות שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיֹות עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃ 8.17  וַיְהִי עִם־לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנֹות בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 8.18  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבְךָ לִבְנֹות בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם־לְבָבֶךָ׃ 8.19  רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם־בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא־יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי׃ 8.20  וַיָּקֶם יְהוָה אֶת־דְּבָרֹו אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 8.21  וָאָשִׂם שָׁם מָקֹום לָאָרֹון אֲשֶׁר־שָׁם בְּרִית יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם־אֲבֹתֵינוּ בְּהֹוצִיאֹו אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ס 8.22  וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם׃ 8.23  וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין־כָּמֹוךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל־לִבָּם׃ 8.24  אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ לֹו וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיֹּום הַזֶּה׃ 8.25  וְעַתָּה יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֹר לְעַבְדְּךָ דָוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֹּו לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל רַק אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת־דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי׃ 8.26  וְעַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֵאָמֶן נָא [דְּבָרֶיךָ כ] (דְּבָרְךָ ק) אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי׃ 8.27  כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל־הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי׃ 8.28  וּפָנִיתָ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּחִנָּתֹו יְהוָה אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה וְאֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיֹּום׃ 8.29  לִהְיֹות עֵינֶךָ פְתֻחֹות אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיֹום אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה׃ 8.30  וְשָׁמַעְתָּ אֶל־תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל־מְקֹום שִׁבְתְּךָ אֶל־הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ׃ 8.31  אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׁא־בֹו אָלָה לְהַאֲלֹתֹו וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה׃ 8.32  וְאַתָּה ׀ תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת־עֲבָדֶיךָ לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע לָתֵת דַּרְכֹּו בְּרֹאשֹׁו וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לֹו כְּצִדְקָתֹו׃ ס 8.33  בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֹויֵב אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ־לָךְ וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהֹודוּ אֶת־שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה׃ 8.34  וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבֹותָם׃ ס 8.35  בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וְהֹודוּ אֶת־שְׁמֶךָ וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם׃ 8.36  וְאַתָּה ׀ תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תֹורֵם אֶת־הַדֶּרֶךְ הַטֹּובָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ־בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל־אַרְצְךָ אֲשֶׁר־נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה׃ ס 8.37  רָעָב כִּי־יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי־יִהְיֶה שִׁדָּפֹון יֵרָקֹון אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר־לֹו אֹיְבֹו בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל־נֶגַע כָּל־מַחֲלָה׃ 8.38  כָּל־תְּפִלָּה כָל־תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל־הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבֹו וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה׃ 8.39  וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכֹון שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל־דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת־לְבָבֹו כִּי־אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת־לְבַב כָּל־בְּנֵי הָאָדָם׃ 8.40  לְמַעַן יִרָאוּךָ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר־הֵם חַיִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ׃ 8.41  וְגַם אֶל־הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא־מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחֹוקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ 8.42  כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדֹול וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה׃ 8.43  אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכֹון שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי׃ 8.44  כִּי־יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֹו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־יְהוָה דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ׃ 8.45  וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם׃ 8.46  כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא־יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אֹויֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל־אֶרֶץ הָאֹויֵב רְחֹוקָה אֹו קְרֹובָה׃ 8.47  וְהֵשִׁיבוּ אֶל־לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם וְשָׁבוּ ׀ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ׃ 8.48  וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל־לְבָבָם וּבְכָל־נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר־שָׁבוּ אֹתָם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹותָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־ [בָּנִיתָ כ] (בָּנִיתִי ק) לִשְׁמֶךָ׃ 8.49  וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכֹון שִׁבְתְּךָ אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם׃ 8.50  וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ־לָךְ וּלְכָל־פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ־בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃ 8.51  כִּי־עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הֹוצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתֹּוךְ כּוּר הַבַּרְזֶל׃ 8.52  לִהְיֹות עֵינֶיךָ פְתֻחֹות אֶל־תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ׃ 8.53  כִּי־אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד ׀ מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ בְּהֹוצִיאֲךָ אֶת־אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ 8.54  וַיְהִי ׀ כְּכַלֹּות שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה אֵת כָּל־הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל־בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשֹׂות הַשָּׁמָיִם׃ 8.55  וַיַּעְמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל קֹול גָּדֹול לֵאמֹר׃ 8.56  בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמֹּו יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא־נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרֹו הַטֹּוב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֹּו׃ 8.57  יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם־אֲבֹתֵינוּ אַל־יַעַזְבֵנוּ וְאַל־יִטְּשֵׁנוּ׃ 8.58  לְהַטֹּות לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת־אֲבֹתֵינוּ׃ 8.59  וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהוָה קְרֹבִים אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יֹומָם וָלָיְלָה לַעֲשֹׂות ׀ מִשְׁפַּט עַבְדֹּו וּמִשְׁפַּט עַמֹּו יִשְׂרָאֵל דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו׃ 8.60  לְמַעַן דַּעַת כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עֹוד׃ 8.61  וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו כַּיֹּום הַזֶּה׃ 8.62  וְהַמֶּלֶךְ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה׃ 8.63  וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוָה בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת־בֵּית יְהוָה הַמֶּלֶךְ וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 8.64  בַּיֹּום הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת־תֹּוךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית־יְהוָה כִּי־עָשָׂה שָׁם אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים׃ 8.65  וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת־הַהִיא ׀ אֶת־הֶחָג וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו קָהָל גָּדֹול מִלְּבֹוא חֲמָת ׀ עַד־נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יֹום׃ 8.66  בַּיֹּום הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטֹובֵי לֵב עַל כָּל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדֹּו וּלְיִשְׂרָאֵל עַמֹּו׃

8.1  Aaaz jaqHel xxlomoH Aaet-ziqnej jixraaAel Aaet-kaal-raaAxxej HamaTowt nxijAej HaaAaabowt libnej jixraaAel Aael-Hamaelaek xxlomoH jrwxxaalaaim lHaOalowt Aaet-Aarown brijt-jHwaaH meOijr daawid HijA cijown׃ 8.2  wajiqaaHalw Aael-Hamaelaek xxlomoH kaal-Aijxx jixraaAel bjaerah HaaAetaanijm baehaag HwA Hahodaexx HaxxbijOij׃ 8.3  wajaaboAw kol ziqnej jixraaAel wajixAw HakoHanijm Aaet-HaaAaarown׃ 8.4  wajaOalw Aaet-Aarown jHwaaH wAaet-AoHael mowOed wAaet-kaal-klej Haqodaexx Aaxxaer baaAoHael wajaOalw Aotaam HakoHanijm wHalwijim׃ 8.5  wHamaelaek xxlomoH wkaal-Oadat jixraaAel HanowOaadijm Oaalaajw Aitow lipnej HaaAaarown mzabhijm coAn wbaaqaar Aaxxaer loA-jisaaprw wloA jimaanw merob׃ 8.6  wajaabiAw HakoHanijm Aaet-Aarown brijt-jHwaaH Aael-mqowmow Aael-dbijr Habajit Aael-qodaexx Haqaadaaxxijm Aael-tahat kanpej Hakrwbijm׃ 8.7  kij Hakrwbijm porxijm knaapajim Aael-mqowm HaaAaarown wajaasokw Hakrubijm Oal-HaaAaarown wOal-badaajw milmaaOlaaH׃ 8.8  wajaAarikw Habadijm wajeraaAw raaAxxej Habadijm min-Haqodaexx Oal-pnej Hadbijr wloA jeraaAw HahwcaaH wajiHjw xxaam Oad Hajowm HazaeH׃ 8.9  Aejn baaAaarown raq xxnej luhowt HaaAabaanijm Aaxxaer Hiniha xxaam moxxaeH bhoreb Aaxxaer kaarat jHwaaH Oim-bnej jixraaAel bceAtaam meAaeraec micraajim׃ 8.10  wajHij bceAt HakoHanijm min-Haqodaexx wHaeOaanaan maaleA Aaet-bejt jHwaaH׃ 8.11  wloA-jaaklw HakoHanijm laOamod lxxaaret mipnej HaeOaanaan kij-maaleA kbowd-jHwaaH Aaet-bejt jHwaaH׃ p 8.12  Aaaz Aaamar xxlomoH jHwaaH Aaamar lixxkon baaOaraapael׃ 8.13  baanoH baanijtij bejt zbul laak maakown lxxibtkaa Oowlaamijm׃ 8.14  wajaseb Hamaelaek Aaet-paanaajw wajbaaraek Aet kaal-qHal jixraaAel wkaal-qHal jixraaAel Oomed׃ 8.15  wajoAmaer baarwk jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaxxaer dibaer bpijw Aet daawid Aaabij wbjaadow mileA leAmor׃ 8.16  min-Hajowm Aaxxaer HowceAtij Aaet-Oamij Aaet-jixraaAel mimicrajim loA-baahartij bOijr mikol xxibTej jixraaAel libnowt bajit liHjowt xxmij xxaam waaAaebhar bdaawid liHjowt Oal-Oamij jixraaAel׃ 8.17  wajHij Oim-lbab daawid Aaabij libnowt bajit lxxem jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃ 8.18  wajoAmaer jHwaaH Aael-daawid Aaabij jaOan Aaxxaer HaajaaH Oim-lbaabkaa libnowt bajit lixxmij HaeTijbotaa kij HaajaaH Oim-lbaabaekaa׃ 8.19  raq AataaH loA tibnaeH Habaajit kij Aim-binkaa HajoceA mehalaacaejkaa HwA-jibnaeH Habajit lixxmij׃ 8.20  wajaaqaem jHwaaH Aaet-dbaarow Aaxxaer diber waaAaaqum tahat daawid Aaabij waaAexxeb Oal-kiseA jixraaAel kaAaxxaer dibaer jHwaaH waaAaebnaeH Habajit lxxem jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃ 8.21  waaAaaxim xxaam maaqowm laaAaarown Aaxxaer-xxaam brijt jHwaaH Aaxxaer kaarat Oim-Aabotejnw bHowcijAow Aotaam meAaeraec micraajim׃ s 8.22  wajaOamod xxlomoH lipnej mizbah jHwaaH naegaed kaal-qHal jixraaAel wajiprox kapaajw Haxxaamaajim׃ 8.23  wajoAmar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aejn-kaamowkaa AaeloHijm baxxaamajim mimaOal wOal-HaaAaaraec mitaahat xxomer Habrijt wHahaesaed laOabaadaejkaa HaHolkijm lpaanaejkaa bkaal-libaam׃ 8.24  Aaxxaer xxaamartaa lOabdkaa daawid Aaabij Aet Aaxxaer-dibartaa low watdaber bpijkaa wbjaadkaa mileAtaa kajowm HazaeH׃ 8.25  wOataaH jHwaaH AaeloHej jixraaAel mor lOabdkaa daawid Aaabij Aet Aaxxaer dibartaa low leAmor loA-jikaaret lkaa Aijxx milpaanaj joxxeb Oal-kiseA jixraaAel raq Aim-jixxmrw baanaejkaa Aaet-darkaam laalaekaet lpaanaj kaAaxxaer Haalaktaa lpaanaaj׃ 8.26  wOataaH AaeloHej jixraaAel jeAaamaen naaA [dbaaraejkaa k] (dbaarkaa q) Aaxxaer dibartaa lOabdkaa daawid Aaabij׃ 8.27  kij HaAumnaam jexxeb AaeloHijm Oal-HaaAaaraec HineH Haxxaamajim wxxmej Haxxaamajim loA jkalklwkaa Aap kij-Habajit HazaeH Aaxxaer baanijtij׃ 8.28  wpaanijtaa Aael-tpilat Oabdkaa wAael-thinaatow jHwaaH AaeloHaaj lixxmoOa Aael-HaarinaaH wAael-HatpilaaH Aaxxaer Oabdkaa mitpalel lpaanaejkaa Hajowm׃ 8.29  liHjowt Oejnaekaa ptuhowt Aael-Habajit HazaeH lajlaaH waajowm Aael-Hamaaqowm Aaxxaer Aaamartaa jiHjaeH xxmij xxaam lixxmoOa Aael-HatpilaaH Aaxxaer jitpalel Oabdkaa Aael-Hamaaqowm HazaeH׃ 8.30  wxxaamaOtaa Aael-thinat Oabdkaa wOamkaa jixraaAel Aaxxaer jitpallw Aael-Hamaaqowm HazaeH wAataaH tixxmaO Aael-mqowm xxibtkaa Aael-Haxxaamajim wxxaamaOtaa wsaalaahtaa׃ 8.31  Aet Aaxxaer jaehaeTaaA Aijxx lreOeHw wnaaxxaaA-bow AaalaaH lHaAalotow wbaaA AaalaaH lipnej mizbahakaa babajit HazaeH׃ 8.32  wAataaH tixxmaO Haxxaamajim wOaaxijtaa wxxaapaTtaa Aaet-Oabaadaejkaa lHarxxijOa raaxxaaO laatet darkow broAxxow wlHacdijq cadijq laataet low kcidqaatow׃ s 8.33  bHinaagep Oamkaa jixraaAel lipnej Aowjeb Aaxxaer jaehaeTAw-laak wxxaabw Aelaejkaa wHowdw Aaet-xxmaekaa wHitpallw wHithannw Aelaejkaa babajit HazaeH׃ 8.34  wAataaH tixxmaO Haxxaamajim wsaalahtaa lhaTaAt Oamkaa jixraaAel waHaxxebotaam Aael-HaaAadaamaaH Aaxxaer naatataa laAabowtaam׃ s 8.35  bHeOaacer xxaamajim wloA-jiHjaeH maaTaar kij jaehaeTAw-laak wHitpallw Aael-Hamaaqowm HazaeH wHowdw Aaet-xxmaekaa wmehaTaaAtaam jxxwbwn kij taOanem׃ 8.36  wAataaH tixxmaO Haxxaamajim wsaalahtaa lhaTaAt Oabaadaejkaa wOamkaa jixraaAel kij towrem Aaet-Hadaeraek HaTowbaaH Aaxxaer jelkw-baaH wnaatataaH maaTaar Oal-Aarckaa Aaxxaer-naatataaH lOamkaa lnahalaaH׃ s 8.37  raaOaab kij-jiHjaeH baaAaaraec daebaer kij-jiHjaeH xxidaapown jeraaqown AarbaeH haasijl kij jiHjaeH kij jaacar-low Aojbow bAaeraec xxOaaraajw kaal-naegaO kaal-mahalaaH׃ 8.38  kaal-tpilaaH kaal-thinaaH Aaxxaer tiHjaeH lkaal-HaaAaadaam lkol Oamkaa jixraaAel Aaxxaer jedOwn Aijxx naegaO lbaabow wpaarax kapaajw Aael-Habajit HazaeH׃ 8.39  wAataaH tixxmaO Haxxaamajim mkown xxibtaekaa wsaalahtaa wOaaxijtaa wnaatataa laaAijxx kkaal-draakaajw Aaxxaer tedaO Aaet-lbaabow kij-AataaH jaadaOtaa lbadkaa Aaet-lbab kaal-bnej HaaAaadaam׃ 8.40  lmaOan jiraaAwkaa kaal-Hajaamijm Aaxxaer-Hem hajijm Oal-pnej HaaAadaamaaH Aaxxaer naatataaH laAabotejnw׃ 8.41  wgam Aael-Hanaakrij Aaxxaer loA-meOamkaa jixraaAel HwA wbaaA meAaeraec rhowqaaH lmaOan xxmaekaa׃ 8.42  kij jixxmOwn Aaet-xximkaa Hagaadowl wAaet-jaadkaa HahazaaqaaH wzroOakaa HanTwjaaH wbaaA wHitpalel Aael-Habajit HazaeH׃ 8.43  AataaH tixxmaO Haxxaamajim mkown xxibtaekaa wOaaxijtaa kkol Aaxxaer-jiqraaA Aelaejkaa Hanaakrij lmaOan jedOwn kaal-Oamej HaaAaaraec Aaet-xxmaekaa ljirAaaH Aotkaa kOamkaa jixraaAel wlaadaOat kij-xximkaa niqraaA Oal-Habajit HazaeH Aaxxaer baanijtij׃ 8.44  kij-jeceA Oamkaa lamilhaamaaH Oal-Aojbow badaeraek Aaxxaer tixxlaahem wHitpallw Aael-jHwaaH daeraek HaaOijr Aaxxaer baahartaa baaH wHabajit Aaxxaer-baanitij lixxmaekaa׃ 8.45  wxxaamaOtaa Haxxaamajim Aaet-tpilaataam wAaet-thinaataam wOaaxijtaa mixxpaaTaam׃ 8.46  kij jaehaeTAw-laak kij Aejn Aaadaam Aaxxaer loA-jaehaeTaaA wAaanaptaa baam wntataam lipnej Aowjeb wxxaabwm xxobejHaem Aael-Aaeraec HaaAowjeb rhowqaaH Aow qrowbaaH׃ 8.47  wHexxijbw Aael-libaam baaAaaraec Aaxxaer nixxbw-xxaam wxxaabw wHithannw Aelaejkaa bAaeraec xxobejHaem leAmor haaTaaAnw wHaeOaewijnw raaxxaaOnw׃ 8.48  wxxaabw Aelaejkaa bkaal-lbaabaam wbkaal-napxxaam bAaeraec AojbejHaem Aaxxaer-xxaabw Aotaam wHitpallw Aelaejkaa daeraek Aarcaam Aaxxaer naatataaH laAabowtaam HaaOijr Aaxxaer baahartaa wHabajit Aaxxaer- [baanijtaa k] (baanijtij q) lixxmaekaa׃ 8.49  wxxaamaOtaa Haxxaamajim mkown xxibtkaa Aaet-tpilaataam wAaet-thinaataam wOaaxijtaa mixxpaaTaam׃ 8.50  wsaalahtaa lOamkaa Aaxxaer haaTAw-laak wlkaal-pixxOejHaem Aaxxaer paaxxOw-baak wntataam lrahamijm lipnej xxobejHaem wrihamwm׃ 8.51  kij-Oamkaa wnahalaatkaa Hem Aaxxaer HowceAtaa mimicrajim mitowk kwr Habarzael׃ 8.52  liHjowt Oejnaejkaa ptuhowt Aael-thinat Oabdkaa wAael-thinat Oamkaa jixraaAel lixxmoOa AalejHaem bkol qaarAaam Aelaejkaa׃ 8.53  kij-AataaH Hibdaltaam lkaa lnahalaaH mikol Oamej HaaAaaraec kaAaxxaer dibartaa bjad moxxaeH Oabdaekaa bHowcijAakaa Aaet-Aabotejnw mimicrajim Aadonaaj jHwiH׃ p 8.54  wajHij kkalowt xxlomoH lHitpalel Aael-jHwaaH Aet kaal-HatpilaaH wHathinaaH HazoAt qaam milipnej mizbah jHwaaH mikroOa Oal-birkaajw wkapaajw pruxowt Haxxaamaajim׃ 8.55  wajaOmod wajbaaraek Aet kaal-qHal jixraaAel qowl gaadowl leAmor׃ 8.56  baarwk jHwaaH Aaxxaer naatan mnwhaaH lOamow jixraaAel kkol Aaxxaer diber loA-naapal daabaar Aaehaad mikol dbaarow HaTowb Aaxxaer dibaer bjad moxxaeH Oabdow׃ 8.57  jHij jHwaaH AaeloHejnw Oimaanw kaAaxxaer HaajaaH Oim-Aabotejnw Aal-jaOazbenw wAal-jiTxxenw׃ 8.58  lHaTowt lbaabenw Aelaajw laalaekaet bkaal-draakaajw wlixxmor micwotaajw whuqaajw wmixxpaaTaajw Aaxxaer ciwaaH Aaet-Aabotejnw׃ 8.59  wjiHjw dbaaraj AelaeH Aaxxaer Hithanantij lipnej jHwaaH qrobijm Aael-jHwaaH AaeloHejnw jowmaam waalaajlaaH laOaxowt mixxpaT Oabdow wmixxpaT Oamow jixraaAel dbar-jowm bjowmow׃ 8.60  lmaOan daOat kaal-Oamej HaaAaaraec kij jHwaaH HwA HaaAaeloHijm Aejn Oowd׃ 8.61  wHaajaaH lbabkaem xxaalem Oim jHwaaH AaeloHejnw laalaekaet bhuqaajw wlixxmor micwotaajw kajowm HazaeH׃ 8.62  wHamaelaek wkaal-jixraaAel Oimow zobhijm zaebah lipnej jHwaaH׃ 8.63  wajizbah xxlomoH Aet zaebah Haxxlaamijm Aaxxaer zaabah lajHwaaH baaqaar Oaexrijm wxxnajim Aaelaep wcoAn meAaaH wOaexrijm Aaalaep wajahnkw Aaet-bejt jHwaaH Hamaelaek wkaal-bnej jixraaAel׃ 8.64  bajowm HaHwA qidaxx Hamaelaek Aaet-towk Haehaacer Aaxxaer lipnej bejt-jHwaaH kij-OaaxaaH xxaam Aaet-HaaOolaaH wAaet-HaminhaaH wAet haelbej Haxxlaamijm kij-mizbah Hanhoxxaet Aaxxaer lipnej jHwaaH qaaTon meHaakijl Aaet-HaaOolaaH wAaet-HaminhaaH wAet haelbej Haxxlaamijm׃ 8.65  wajaOax xxlomoH baaOet-HaHijA Aaet-Haehaag wkaal-jixraaAel Oimow qaaHaal gaadowl milbowA hamaat Oad-nahal micrajim lipnej jHwaaH AaeloHejnw xxibOat jaamijm wxxibOat jaamijm AarbaaOaaH Oaaxaar jowm׃ 8.66  bajowm Haxxmijnij xxilah Aaet-HaaOaam wajbaarakw Aaet-Hamaelaek wajelkw lAaaHaalejHaem xmehijm wTowbej leb Oal kaal-HaTowbaaH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH ldaawid Oabdow wljixraaAel Oamow׃

8.1  אז יקהל שלמה את־זקני ישראל את־כל־ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל־המלך שלמה ירושלם להעלות את־ארון ברית־יהוה מעיר דוד היא ציון׃ 8.2  ויקהלו אל־המלך שלמה כל־איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי׃ 8.3  ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את־הארון׃ 8.4  ויעלו את־ארון יהוה ואת־אהל מועד ואת־כל־כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים׃ 8.5  והמלך שלמה וכל־עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא־יספרו ולא ימנו מרב׃ 8.6  ויבאו הכהנים את־ארון ברית־יהוה אל־מקומו אל־דביר הבית אל־קדש הקדשים אל־תחת כנפי הכרובים׃ 8.7  כי הכרובים פרשים כנפים אל־מקום הארון ויסכו הכרבים על־הארון ועל־בדיו מלמעלה׃ 8.8  ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן־הקדש על־פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה׃ 8.9  אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם־בני ישראל בצאתם מארץ מצרים׃ 8.10  ויהי בצאת הכהנים מן־הקדש והענן מלא את־בית יהוה׃ 8.11  ולא־יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי־מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה׃ פ 8.12  אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל׃ 8.13  בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים׃ 8.14  ויסב המלך את־פניו ויברך את כל־קהל ישראל וכל־קהל ישראל עמד׃ 8.15  ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר׃ 8.16  מן־היום אשר הוצאתי את־עמי את־ישראל ממצרים לא־בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על־עמי ישראל׃ 8.17  ויהי עם־לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 8.18  ויאמר יהוה אל־דוד אבי יען אשר היה עם־לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם־לבבך׃ 8.19  רק אתה לא תבנה הבית כי אם־בנך היצא מחלציך הוא־יבנה הבית לשמי׃ 8.20  ויקם יהוה את־דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על־כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 8.21  ואשם שם מקום לארון אשר־שם ברית יהוה אשר כרת עם־אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ ס 8.22  ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו השמים׃ 8.23  ויאמר יהוה אלהי ישראל אין־כמוך אלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל־לבם׃ 8.24  אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר־דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ 8.25  ועתה יהוה ׀ אלהי ישראל מר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא־יכרת לך איש מלפני ישב על־כסא ישראל רק אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני׃ 8.26  ועתה אלהי ישראל יאמן נא [דבריך כ] (דברך ק) אשר דברת לעבדך דוד אבי׃ 8.27  כי האמנם ישב אלהים על־הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי־הבית הזה אשר בניתי׃ 8.28  ופנית אל־תפלת עבדך ואל־תחנתו יהוה אלהי לשמע אל־הרנה ואל־התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום׃ 8.29  להיות עינך פתחות אל־הבית הזה לילה ויום אל־המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל־התפלה אשר יתפלל עבדך אל־המקום הזה׃ 8.30  ושמעת אל־תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל־המקום הזה ואתה תשמע אל־מקום שבתך אל־השמים ושמעת וסלחת׃ 8.31  את אשר יחטא איש לרעהו ונשא־בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ 8.32  ואתה ׀ תשמע השמים ועשית ושפטת את־עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ ס 8.33  בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו־לך ושבו אליך והודו את־שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה׃ 8.34  ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל־האדמה אשר נתת לאבותם׃ ס 8.35  בהעצר שמים ולא־יהיה מטר כי יחטאו־לך והתפללו אל־המקום הזה והודו את־שמך ומחטאתם ישובון כי תענם׃ 8.36  ואתה ׀ תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את־הדרך הטובה אשר ילכו־בה ונתתה מטר על־ארצך אשר־נתתה לעמך לנחלה׃ ס 8.37  רעב כי־יהיה בארץ דבר כי־יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר־לו איבו בארץ שעריו כל־נגע כל־מחלה׃ 8.38  כל־תפלה כל־תחנה אשר תהיה לכל־האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל־הבית הזה׃ 8.39  ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל־דרכיו אשר תדע את־לבבו כי־אתה ידעת לבדך את־לבב כל־בני האדם׃ 8.40  למען יראוך כל־הימים אשר־הם חיים על־פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ 8.41  וגם אל־הנכרי אשר לא־מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך׃ 8.42  כי ישמעון את־שמך הגדול ואת־ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל־הבית הזה׃ 8.43  אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר־יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל־עמי הארץ את־שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי־שמך נקרא על־הבית הזה אשר בניתי׃ 8.44  כי־יצא עמך למלחמה על־איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל־יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר־בנתי לשמך׃ 8.45  ושמעת השמים את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃ 8.46  כי יחטאו־לך כי אין אדם אשר לא־יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל־ארץ האויב רחוקה או קרובה׃ 8.47  והשיבו אל־לבם בארץ אשר נשבו־שם ושבו ׀ והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו׃ 8.48  ושבו אליך בכל־לבבם ובכל־נפשם בארץ איביהם אשר־שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר־ [בנית כ] (בניתי ק) לשמך׃ 8.49  ושמעת השמים מכון שבתך את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃ 8.50  וסלחת לעמך אשר חטאו־לך ולכל־פשעיהם אשר פשעו־בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום׃ 8.51  כי־עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל׃ 8.52  להיות עיניך פתחות אל־תחנת עבדך ואל־תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך׃ 8.53  כי־אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד ׀ משה עבדך בהוציאך את־אבתינו ממצרים אדני יהוה׃ פ 8.54  ויהי ׀ ככלות שלמה להתפלל אל־יהוה את כל־התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על־ברכיו וכפיו פרשות השמים׃ 8.55  ויעמד ויברך את כל־קהל ישראל קול גדול לאמר׃ 8.56  ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא־נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו׃ 8.57  יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם־אבתינו אל־יעזבנו ואל־יטשנו׃ 8.58  להטות לבבנו אליו ללכת בכל־דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את־אבתינו׃ 8.59  ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל־יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות ׀ משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר־יום ביומו׃ 8.60  למען דעת כל־עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד׃ 8.61  והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה׃ 8.62  והמלך וכל־ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה׃ 8.63  ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את־בית יהוה המלך וכל־בני ישראל׃ 8.64  ביום ההוא קדש המלך את־תוך החצר אשר לפני בית־יהוה כי־עשה שם את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים כי־מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים׃ 8.65  ויעש שלמה בעת־ההיא ׀ את־החג וכל־ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת ׀ עד־נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום׃ 8.66  ביום השמיני שלח את־העם ויברכו את־המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל־הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו׃

8.1  Az jqHl xlmH At-zqnj jxrAl At-kl-rAxj HmTwt nxjAj HAbwt lbnj jxrAl Al-Hmlk xlmH jrwxlm lHOlwt At-Arwn brjt-jHwH mOjr dwd HjA cjwn׃ 8.2  wjqHlw Al-Hmlk xlmH kl-Ajx jxrAl bjrh HAtnjm bhg HwA Hhdx HxbjOj׃ 8.3  wjbAw kl zqnj jxrAl wjxAw HkHnjm At-HArwn׃ 8.4  wjOlw At-Arwn jHwH wAt-AHl mwOd wAt-kl-klj Hqdx Axr bAHl wjOlw Atm HkHnjm wHlwjm׃ 8.5  wHmlk xlmH wkl-Odt jxrAl HnwOdjm Oljw Atw lpnj HArwn mzbhjm cAn wbqr Axr lA-jsprw wlA jmnw mrb׃ 8.6  wjbAw HkHnjm At-Arwn brjt-jHwH Al-mqwmw Al-dbjr Hbjt Al-qdx Hqdxjm Al-tht knpj Hkrwbjm׃ 8.7  kj Hkrwbjm prxjm knpjm Al-mqwm HArwn wjskw Hkrbjm Ol-HArwn wOl-bdjw mlmOlH׃ 8.8  wjArkw Hbdjm wjrAw rAxj Hbdjm mn-Hqdx Ol-pnj Hdbjr wlA jrAw HhwcH wjHjw xm Od Hjwm HzH׃ 8.9  Ajn bArwn rq xnj lhwt HAbnjm Axr Hnh xm mxH bhrb Axr krt jHwH Om-bnj jxrAl bcAtm mArc mcrjm׃ 8.10  wjHj bcAt HkHnjm mn-Hqdx wHOnn mlA At-bjt jHwH׃ 8.11  wlA-jklw HkHnjm lOmd lxrt mpnj HOnn kj-mlA kbwd-jHwH At-bjt jHwH׃ p 8.12  Az Amr xlmH jHwH Amr lxkn bOrpl׃ 8.13  bnH bnjtj bjt zbl lk mkwn lxbtk Owlmjm׃ 8.14  wjsb Hmlk At-pnjw wjbrk At kl-qHl jxrAl wkl-qHl jxrAl Omd׃ 8.15  wjAmr brwk jHwH AlHj jxrAl Axr dbr bpjw At dwd Abj wbjdw mlA lAmr׃ 8.16  mn-Hjwm Axr HwcAtj At-Omj At-jxrAl mmcrjm lA-bhrtj bOjr mkl xbTj jxrAl lbnwt bjt lHjwt xmj xm wAbhr bdwd lHjwt Ol-Omj jxrAl׃ 8.17  wjHj Om-lbb dwd Abj lbnwt bjt lxm jHwH AlHj jxrAl׃ 8.18  wjAmr jHwH Al-dwd Abj jOn Axr HjH Om-lbbk lbnwt bjt lxmj HTjbt kj HjH Om-lbbk׃ 8.19  rq AtH lA tbnH Hbjt kj Am-bnk HjcA mhlcjk HwA-jbnH Hbjt lxmj׃ 8.20  wjqm jHwH At-dbrw Axr dbr wAqm tht dwd Abj wAxb Ol-ksA jxrAl kAxr dbr jHwH wAbnH Hbjt lxm jHwH AlHj jxrAl׃ 8.21  wAxm xm mqwm lArwn Axr-xm brjt jHwH Axr krt Om-Abtjnw bHwcjAw Atm mArc mcrjm׃ s 8.22  wjOmd xlmH lpnj mzbh jHwH ngd kl-qHl jxrAl wjprx kpjw Hxmjm׃ 8.23  wjAmr jHwH AlHj jxrAl Ajn-kmwk AlHjm bxmjm mmOl wOl-HArc mtht xmr Hbrjt wHhsd lObdjk HHlkjm lpnjk bkl-lbm׃ 8.24  Axr xmrt lObdk dwd Abj At Axr-dbrt lw wtdbr bpjk wbjdk mlAt kjwm HzH׃ 8.25  wOtH jHwH AlHj jxrAl mr lObdk dwd Abj At Axr dbrt lw lAmr lA-jkrt lk Ajx mlpnj jxb Ol-ksA jxrAl rq Am-jxmrw bnjk At-drkm llkt lpnj kAxr Hlkt lpnj׃ 8.26  wOtH AlHj jxrAl jAmn nA [dbrjk k] (dbrk q) Axr dbrt lObdk dwd Abj׃ 8.27  kj HAmnm jxb AlHjm Ol-HArc HnH Hxmjm wxmj Hxmjm lA jklklwk Ap kj-Hbjt HzH Axr bnjtj׃ 8.28  wpnjt Al-tplt Obdk wAl-thntw jHwH AlHj lxmO Al-HrnH wAl-HtplH Axr Obdk mtpll lpnjk Hjwm׃ 8.29  lHjwt Ojnk pthwt Al-Hbjt HzH ljlH wjwm Al-Hmqwm Axr Amrt jHjH xmj xm lxmO Al-HtplH Axr jtpll Obdk Al-Hmqwm HzH׃ 8.30  wxmOt Al-thnt Obdk wOmk jxrAl Axr jtpllw Al-Hmqwm HzH wAtH txmO Al-mqwm xbtk Al-Hxmjm wxmOt wslht׃ 8.31  At Axr jhTA Ajx lrOHw wnxA-bw AlH lHAltw wbA AlH lpnj mzbhk bbjt HzH׃ 8.32  wAtH txmO Hxmjm wOxjt wxpTt At-Obdjk lHrxjO rxO ltt drkw brAxw wlHcdjq cdjq ltt lw kcdqtw׃ s 8.33  bHngp Omk jxrAl lpnj Awjb Axr jhTAw-lk wxbw Aljk wHwdw At-xmk wHtpllw wHthnnw Aljk bbjt HzH׃ 8.34  wAtH txmO Hxmjm wslht lhTAt Omk jxrAl wHxbtm Al-HAdmH Axr ntt lAbwtm׃ s 8.35  bHOcr xmjm wlA-jHjH mTr kj jhTAw-lk wHtpllw Al-Hmqwm HzH wHwdw At-xmk wmhTAtm jxwbwn kj tOnm׃ 8.36  wAtH txmO Hxmjm wslht lhTAt Obdjk wOmk jxrAl kj twrm At-Hdrk HTwbH Axr jlkw-bH wnttH mTr Ol-Arck Axr-nttH lOmk lnhlH׃ s 8.37  rOb kj-jHjH bArc dbr kj-jHjH xdpwn jrqwn ArbH hsjl kj jHjH kj jcr-lw Ajbw bArc xOrjw kl-ngO kl-mhlH׃ 8.38  kl-tplH kl-thnH Axr tHjH lkl-HAdm lkl Omk jxrAl Axr jdOwn Ajx ngO lbbw wprx kpjw Al-Hbjt HzH׃ 8.39  wAtH txmO Hxmjm mkwn xbtk wslht wOxjt wntt lAjx kkl-drkjw Axr tdO At-lbbw kj-AtH jdOt lbdk At-lbb kl-bnj HAdm׃ 8.40  lmOn jrAwk kl-Hjmjm Axr-Hm hjjm Ol-pnj HAdmH Axr nttH lAbtjnw׃ 8.41  wgm Al-Hnkrj Axr lA-mOmk jxrAl HwA wbA mArc rhwqH lmOn xmk׃ 8.42  kj jxmOwn At-xmk Hgdwl wAt-jdk HhzqH wzrOk HnTwjH wbA wHtpll Al-Hbjt HzH׃ 8.43  AtH txmO Hxmjm mkwn xbtk wOxjt kkl Axr-jqrA Aljk Hnkrj lmOn jdOwn kl-Omj HArc At-xmk ljrAH Atk kOmk jxrAl wldOt kj-xmk nqrA Ol-Hbjt HzH Axr bnjtj׃ 8.44  kj-jcA Omk lmlhmH Ol-Ajbw bdrk Axr txlhm wHtpllw Al-jHwH drk HOjr Axr bhrt bH wHbjt Axr-bntj lxmk׃ 8.45  wxmOt Hxmjm At-tpltm wAt-thntm wOxjt mxpTm׃ 8.46  kj jhTAw-lk kj Ajn Adm Axr lA-jhTA wAnpt bm wnttm lpnj Awjb wxbwm xbjHm Al-Arc HAwjb rhwqH Aw qrwbH׃ 8.47  wHxjbw Al-lbm bArc Axr nxbw-xm wxbw wHthnnw Aljk bArc xbjHm lAmr hTAnw wHOwjnw rxOnw׃ 8.48  wxbw Aljk bkl-lbbm wbkl-npxm bArc AjbjHm Axr-xbw Atm wHtpllw Aljk drk Arcm Axr nttH lAbwtm HOjr Axr bhrt wHbjt Axr- [bnjt k] (bnjtj q) lxmk׃ 8.49  wxmOt Hxmjm mkwn xbtk At-tpltm wAt-thntm wOxjt mxpTm׃ 8.50  wslht lOmk Axr hTAw-lk wlkl-pxOjHm Axr pxOw-bk wnttm lrhmjm lpnj xbjHm wrhmwm׃ 8.51  kj-Omk wnhltk Hm Axr HwcAt mmcrjm mtwk kwr Hbrzl׃ 8.52  lHjwt Ojnjk pthwt Al-thnt Obdk wAl-thnt Omk jxrAl lxmO AljHm bkl qrAm Aljk׃ 8.53  kj-AtH Hbdltm lk lnhlH mkl Omj HArc kAxr dbrt bjd mxH Obdk bHwcjAk At-Abtjnw mmcrjm Adnj jHwH׃ p 8.54  wjHj kklwt xlmH lHtpll Al-jHwH At kl-HtplH wHthnH HzAt qm mlpnj mzbh jHwH mkrO Ol-brkjw wkpjw prxwt Hxmjm׃ 8.55  wjOmd wjbrk At kl-qHl jxrAl qwl gdwl lAmr׃ 8.56  brwk jHwH Axr ntn mnwhH lOmw jxrAl kkl Axr dbr lA-npl dbr Ahd mkl dbrw HTwb Axr dbr bjd mxH Obdw׃ 8.57  jHj jHwH AlHjnw Omnw kAxr HjH Om-Abtjnw Al-jOzbnw wAl-jTxnw׃ 8.58  lHTwt lbbnw Aljw llkt bkl-drkjw wlxmr mcwtjw whqjw wmxpTjw Axr cwH At-Abtjnw׃ 8.59  wjHjw dbrj AlH Axr Hthnntj lpnj jHwH qrbjm Al-jHwH AlHjnw jwmm wljlH lOxwt mxpT Obdw wmxpT Omw jxrAl dbr-jwm bjwmw׃ 8.60  lmOn dOt kl-Omj HArc kj jHwH HwA HAlHjm Ajn Owd׃ 8.61  wHjH lbbkm xlm Om jHwH AlHjnw llkt bhqjw wlxmr mcwtjw kjwm HzH׃ 8.62  wHmlk wkl-jxrAl Omw zbhjm zbh lpnj jHwH׃ 8.63  wjzbh xlmH At zbh Hxlmjm Axr zbh ljHwH bqr Oxrjm wxnjm Alp wcAn mAH wOxrjm Alp wjhnkw At-bjt jHwH Hmlk wkl-bnj jxrAl׃ 8.64  bjwm HHwA qdx Hmlk At-twk Hhcr Axr lpnj bjt-jHwH kj-OxH xm At-HOlH wAt-HmnhH wAt hlbj Hxlmjm kj-mzbh Hnhxt Axr lpnj jHwH qTn mHkjl At-HOlH wAt-HmnhH wAt hlbj Hxlmjm׃ 8.65  wjOx xlmH bOt-HHjA At-Hhg wkl-jxrAl Omw qHl gdwl mlbwA hmt Od-nhl mcrjm lpnj jHwH AlHjnw xbOt jmjm wxbOt jmjm ArbOH Oxr jwm׃ 8.66  bjwm Hxmjnj xlh At-HOm wjbrkw At-Hmlk wjlkw lAHljHm xmhjm wTwbj lb Ol kl-HTwbH Axr OxH jHwH ldwd Obdw wljxrAl Omw׃